דיני הראיות -הלכה למעשה
הפרקים שבספר:
- פתח דבר
- הקדמה
- סמכות להזמין עדים [סעיף 1 לפקודה]
- הכל כשרים להעיד [סעיף 2 לפקודה]
- סייג לעדותם של בני זוג - הורה וילד [סעיפים 3 ו-4 לפקודה]
- עדות מותרת [סעיף 5 לפקודה]
- עדות לזכות בן משפחה-ראיה לחובתו [סעיף 6 לפקודה]
- עדות לעצמו או ליריב [סעיף 7 לפקודה]
- הגדרות [סעיף 8 לפקודה]
- אימרת עד בעת ביצוע עבירה - רם גסטה [סעיף 9 לפקודה]
- אימרה של קורבן אלימות [סעיף 10 לפקודה]
- אימרת עד מחוץ לבית המשפט [סעיף 10א לפקודה]
- קבלת אימרה בהסכמה [סעיף 10ב לפקודה]
- שמירת דינים [סעיף 10ג לפקודה]
- הוכחת אימרה של נאשם [סעיף 11 לפקודה]
- הודיה [סעיף 12 לפקודה]
- גביית עדות ע"י שלוח במשפט אזרחי [סעיף 13 לפקודה]
- עדות מחוץ למדינה במשפט פלילי [סעיף 14 לפקודה]
- תצהירים כללי
- ההבדל בין מצהיר בהליך עיקרי לבין מצהיר בהליך ביניים
- מהו הדין באשר למותו של המצהיר
- חשיבות אימות התצהיר - ומתן האזהרה ע"י עורך הדין
- מהו דין תצהיר שנחתם על החלק
- מהם "הפרטים" שעל המצהיר לכלול בתצהירו
- תחולת הדין הפלילי
- חקירה בעל-פה
- שבועות [סעיפים 18-19 לפקודה]
- ראיה לפעולת הממשלה [סעיף 19א לפקודה]
- חוות דעת מומחה ודעת רופא [סעיף 20 לפקודה]
- חזקת חתימה [סעיף 21 לפקודה]
- חוות דעת ותעודת רופא שנעשו מחוץ לישראל [סעיף 22 לפקודה]
- תעודת עובד הציבור [סעיף 23 לפקודה]
- צורת חוות הדעת והגשתה [סעיפים 24-25 לפקודה]
- חקירה בעל-פה [סעיף 26 לפקודה]
- שמירת זכויות וסמכויות והגדרה [סעיפים 27-28 לפקודה]
- תעודות ציבוריות ונכריות -הגדרה
- הוכחת תעודת חוץ - אין צורך להוכיח מעמדו של המקיים [סעיפים 30-31 לפקודה]
- הוכחת תעודות ציבוריות [ סעיף 32 לפקודה]
- תעודת אישור של נציג ישראלי [סעיף 33 לפקודה]
- חזקות על תעודות ישראליות[סעיף 34 לפקודה]
- רשומות - ראיה [סעיף 34א לפקודה]
- תאריך הפרסום של "רשומות [סעיף 34ב לפקודה]
- רשומה מוסדית-הגדרות [סעיף 35 לפקודה]
- קבילות רשומה מוסדית [סעיף 36 לפקודה]
- אי כפיית הגשה של רשומה מוסדית של תאגיד בנקאי [סעיף 38 לפקודה]
- רשות עיון ברשומה מוסדית בתאגיד בנקאי [סעיף 39 לפקודה]
- חוות דעת של מומחה [סעיף 39א לפקודה]
- שמירת דינים [סעיף 39ב לפקודה]
- העתקי צילומים -הגדרות [סעיף 40 לפקודה]
- העתק צילומי כראיה [סעיף 41 לפקודה]
- העתק של רשומה מוסדית [סעיף 41א לפקודה]
- מעמדו של פלט [סעיף 41ב לפקודה]
- שמירת דינים [סעיף 42 לפקודה]
- קבילות פסק דין [סעיף 42א לפקודה]
- עיון בפרוטוקול ובחומר אחר [סעיף 42ב לפקודה]
- ראיות לסתירת פסק דין [סעיף 42ג לפקודה]
- ממצאים ומסקנות בתביעה אזרחית נגררת [סעיף 42ד לפקודה]
- שמירת דינים בפסק דין מרשיע - פלילי [סעיף 42ה לפקודה]
- תעודה נושנה [סעיף 43 לפקודה]
- ראיות חסויות - מבוא
- חסיון לטובת המדינה [סעיף 44 לפקודה]
- חסיון לטובת הציבור [סעיף 45 לפקודה]
- הדיון בעתירה לגילוי ראיה חסויה [סעיף 46 לפקודה]
- ראיות מפלילות [סעיף 47 לפקודה]
- עדות עורך דין [סעיף 48 לפקודה]
- עדות רופא [סעיף 49 לפקודה]
- עדות פסיכולוג [סעיף 50 לפקודה]
- עדות עובד סוציאלי [סעיף 50א לפקודה]
- עדות כהן דת [סעיף 51 לפקודה]
- תחולה [סעיף 52 לפקודה]
- חסיון עיתונאי
- החסיון בהליך גישור
- משקלה של עדות [סעיף 53 לפקודה]
- הכרעה ע"פ עדות יחידה במשפט אזרחי [סעיף 54 לפקודה]
- הכרעה ע"פ עדות יחידה במשפט פלילי [סעיף 54א לפקודה]
- עדות קטין שאינו בר אחריות פלילית [סעיף 55 לפקודה]
- ראיה שנתקבלה שלא כדין [סעיף 56 לפקודה]
- ראיות סותרות [סעיף 57 לפקודה]
- חזקת יצרן [סעיף 57א לפקודה]
- חזקת זמן ייצור [סעיף 57א1 לפקודה]
- הדין הוא כמפורסמות [סעיף 57ב לפקודה]
- המצאה ע"י הדואר [סעיף 57ג לפקודה]
- חקירה ראשית נגדית וחוזרת - מבוא
- חקירה ראשית
- חקירה נגדית
- חקירה חוזרת
- מחדלים ומעשים בניהול ההליך המשפטי
- הימנעות נאשם מלהעיד
- בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק
- עתירה מנהלית-ראיות [תקנה 15 סדרי דין לבתי משפט לעניינים מינהליים]
- מפקח הדן בסכסוך רשאי לסטות מדיני הראיות [סעיף 75 לחוק המקרקעין]
- נזק ראייתי במשפט האזרחי - מבוא
- דוקטרינת הנזק הראייתי
- הפן הדיוני-ראייתי
- הפן הנזיקי-מהותי
- דיני נזיקין
- קיומו של נזק ראייתי שנגרם ברשלנות
- גרם נזק ראייתי בגין נזקי גוף במסגרת יחסי עובד מעביד
- מעוולים בנפרד שגרמו לנזק אחד שאיננו ניתן לחלוקה
- שיהוי,התיישנות ונזק ראייתי
- רשלנות עורכי דין
- נזק ראייתי במשפט הפלילי - מבוא
- אופיים של מחדלי החקירה וריפוי המחדל
- אבחנה בין מחדלי חקירה לאי מיצוי כיווני חקירה
- רשויות החקירה והחובות המוטלין עליהן
- דוגמאות ותקדימים
הוכחת תעודות ציבוריות [ סעיף 32 לפקודה]
סעיף 32 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971 קובע כדלקמן:"32. הוכחת תעודות ציבוריות
תעודה ציבורית ניתן להוכיח בהגשת אחת מאלה, בלי לפגוע בדרכי הוכחה אחרים:
(1) המקור;
(2) העתקו הבדוק;
(3) העתקו שהודפס על-ידי המדפיס הרשמי;
(4) העתקו המאושר בחותמו הרשמי או בחתימתו של הפקיד שבידו משמורתו הרשמית;
(5) העתקו המאושר בחותמו הרשמי של המוסד שבידו משמורתו הרשמית;
(6) העתקו המאושר בחותמו או בחתימתו של שר או של נושא משרה אחר בדרג שווה-ערך, או של פקיד בדרג ובמשרה המניחים את דעתו של בית-המשפט לגבי מהימנותו של האישור;
(7) העתקו המאושר בחותמו הרשמי של מוסד, אם מהימנותו של האישור מניחה דעתו של בית-המשפט, בהתחשב עם טיבם של התעודה ושל המוסד שאישר אותה."
סעיף 32 לפקודת הראיות מונה מספר דרכים להוכחת "תעודה ציבורית".
כך למשל, על-פי סעיף הנ"ל, ניתן להוכיח "תעודה ציבורית" בהגשת המקור וחזקה על "תעודה ציבורית" כל עוד לא הוכח היפוכו-של-דבר, שאכן נערכה על-ידי מי שחותמתו מצויה עליה {תא"ק (שלום אשד') 1151-01 דרור שטרית נ' אברהם יצחק שטיינמץ, תק-של 2011(1), 10301, 10302 (2011); בש"א (שלום יר') 7443/08 אלג'אבר אחמד נ' גדיש פסגות קופות גמל בע"מ, תק-של 2009(2), 19820, 19822 (2009); אשר להעתק מאושר על-ידי ארכיון המדינה ראה ת"א (מחוזי נצ') 1007/04 קרן קיימת לישראל על-ידי מינהל מקרקעי ישראל נ' הזימה סעיד הזימה קזל, תק-מח 2009(2), 16606, 16616 (2009); אשר להגשת המקור או העתקו הבדוק ראה ת"ע (משפחה נצ') 1310/07 האפוטרופוס הכללי - חיפה נ' י.מ, תק-מש 2009(1), 429, 433 (2009); אשר להעתק המאושר על-ידי מוסד רישמי ראה ת"פ (מחוזי יר') 3087/07 מדינת ישראל נ' בילאל מחאימרה, תק-מח 2008(2), 9320, 9326 (2008); אשר להעתק מאושר שעל התביעה להמציא לבית-המשפט ראה ת"פ (שלום נצ') 2070/06 מדינת ישראל נ' א' ו', תק-של 2007(3), 19722, 19725 (2007)}.
די באי-צירוף אישור של נציג דיפלומטי או קונסולארי ישראלי כדי להביא לאי-קבלת מסמך כראיה. ב- תמ"ש (משפחה יר') 21140/06 {ר' א' נ' האפוטרופוס הכללי - מחוז ירושלים, תק-מש 2007(1), 486, 491 (2007)} קבע בית-המשפט כי מבחינה פרוצדוראלית - סעיף 33 לפקודת הראיות דורש לצורך קבלת תעודת חוץ כראיה, אישור של נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי. אישור מסוג זה לא צורף. מטעם זה בלבד דין הבקשה כולה להידחות, באשר לא ניתן לקבל המסמך כראיה.
עוד נקבע כי מבחינה מהותית - פקודת הראיות עשויה להכשיר את המסמך מבחינת קבילותו {היה ועומד הוא בתנאים הקבועים בסעיף 33 לפקודת הראיות}, ואולם אין בה כדי להוכיח את אמיתות תוכנו, באופן שישמש לקביעת ממצאים בהליך הנדון.