דיני הראיות -הלכה למעשה
הפרקים שבספר:
- פתח דבר
- הקדמה
- סמכות להזמין עדים [סעיף 1 לפקודה]
- הכל כשרים להעיד [סעיף 2 לפקודה]
- סייג לעדותם של בני זוג - הורה וילד [סעיפים 3 ו-4 לפקודה]
- עדות מותרת [סעיף 5 לפקודה]
- עדות לזכות בן משפחה-ראיה לחובתו [סעיף 6 לפקודה]
- עדות לעצמו או ליריב [סעיף 7 לפקודה]
- הגדרות [סעיף 8 לפקודה]
- אימרת עד בעת ביצוע עבירה - רם גסטה [סעיף 9 לפקודה]
- אימרה של קורבן אלימות [סעיף 10 לפקודה]
- אימרת עד מחוץ לבית המשפט [סעיף 10א לפקודה]
- קבלת אימרה בהסכמה [סעיף 10ב לפקודה]
- שמירת דינים [סעיף 10ג לפקודה]
- הוכחת אימרה של נאשם [סעיף 11 לפקודה]
- הודיה [סעיף 12 לפקודה]
- גביית עדות ע"י שלוח במשפט אזרחי [סעיף 13 לפקודה]
- עדות מחוץ למדינה במשפט פלילי [סעיף 14 לפקודה]
- תצהירים כללי
- ההבדל בין מצהיר בהליך עיקרי לבין מצהיר בהליך ביניים
- מהו הדין באשר למותו של המצהיר
- חשיבות אימות התצהיר - ומתן האזהרה ע"י עורך הדין
- מהו דין תצהיר שנחתם על החלק
- מהם "הפרטים" שעל המצהיר לכלול בתצהירו
- תחולת הדין הפלילי
- חקירה בעל-פה
- שבועות [סעיפים 18-19 לפקודה]
- ראיה לפעולת הממשלה [סעיף 19א לפקודה]
- חוות דעת מומחה ודעת רופא [סעיף 20 לפקודה]
- חזקת חתימה [סעיף 21 לפקודה]
- חוות דעת ותעודת רופא שנעשו מחוץ לישראל [סעיף 22 לפקודה]
- תעודת עובד הציבור [סעיף 23 לפקודה]
- צורת חוות הדעת והגשתה [סעיפים 24-25 לפקודה]
- חקירה בעל-פה [סעיף 26 לפקודה]
- שמירת זכויות וסמכויות והגדרה [סעיפים 27-28 לפקודה]
- תעודות ציבוריות ונכריות -הגדרה
- הוכחת תעודת חוץ - אין צורך להוכיח מעמדו של המקיים [סעיפים 30-31 לפקודה]
- הוכחת תעודות ציבוריות [ סעיף 32 לפקודה]
- תעודת אישור של נציג ישראלי [סעיף 33 לפקודה]
- חזקות על תעודות ישראליות[סעיף 34 לפקודה]
- רשומות - ראיה [סעיף 34א לפקודה]
- תאריך הפרסום של "רשומות [סעיף 34ב לפקודה]
- רשומה מוסדית-הגדרות [סעיף 35 לפקודה]
- קבילות רשומה מוסדית [סעיף 36 לפקודה]
- אי כפיית הגשה של רשומה מוסדית של תאגיד בנקאי [סעיף 38 לפקודה]
- רשות עיון ברשומה מוסדית בתאגיד בנקאי [סעיף 39 לפקודה]
- חוות דעת של מומחה [סעיף 39א לפקודה]
- שמירת דינים [סעיף 39ב לפקודה]
- העתקי צילומים -הגדרות [סעיף 40 לפקודה]
- העתק צילומי כראיה [סעיף 41 לפקודה]
- העתק של רשומה מוסדית [סעיף 41א לפקודה]
- מעמדו של פלט [סעיף 41ב לפקודה]
- שמירת דינים [סעיף 42 לפקודה]
- קבילות פסק דין [סעיף 42א לפקודה]
- עיון בפרוטוקול ובחומר אחר [סעיף 42ב לפקודה]
- ראיות לסתירת פסק דין [סעיף 42ג לפקודה]
- ממצאים ומסקנות בתביעה אזרחית נגררת [סעיף 42ד לפקודה]
- שמירת דינים בפסק דין מרשיע - פלילי [סעיף 42ה לפקודה]
- תעודה נושנה [סעיף 43 לפקודה]
- ראיות חסויות - מבוא
- חסיון לטובת המדינה [סעיף 44 לפקודה]
- חסיון לטובת הציבור [סעיף 45 לפקודה]
- הדיון בעתירה לגילוי ראיה חסויה [סעיף 46 לפקודה]
- ראיות מפלילות [סעיף 47 לפקודה]
- עדות עורך דין [סעיף 48 לפקודה]
- עדות רופא [סעיף 49 לפקודה]
- עדות פסיכולוג [סעיף 50 לפקודה]
- עדות עובד סוציאלי [סעיף 50א לפקודה]
- עדות כהן דת [סעיף 51 לפקודה]
- תחולה [סעיף 52 לפקודה]
- חסיון עיתונאי
- החסיון בהליך גישור
- משקלה של עדות [סעיף 53 לפקודה]
- הכרעה ע"פ עדות יחידה במשפט אזרחי [סעיף 54 לפקודה]
- הכרעה ע"פ עדות יחידה במשפט פלילי [סעיף 54א לפקודה]
- עדות קטין שאינו בר אחריות פלילית [סעיף 55 לפקודה]
- ראיה שנתקבלה שלא כדין [סעיף 56 לפקודה]
- ראיות סותרות [סעיף 57 לפקודה]
- חזקת יצרן [סעיף 57א לפקודה]
- חזקת זמן ייצור [סעיף 57א1 לפקודה]
- הדין הוא כמפורסמות [סעיף 57ב לפקודה]
- המצאה ע"י הדואר [סעיף 57ג לפקודה]
- חקירה ראשית נגדית וחוזרת - מבוא
- חקירה ראשית
- חקירה נגדית
- חקירה חוזרת
- מחדלים ומעשים בניהול ההליך המשפטי
- הימנעות נאשם מלהעיד
- בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק
- עתירה מנהלית-ראיות [תקנה 15 סדרי דין לבתי משפט לעניינים מינהליים]
- מפקח הדן בסכסוך רשאי לסטות מדיני הראיות [סעיף 75 לחוק המקרקעין]
- נזק ראייתי במשפט האזרחי - מבוא
- דוקטרינת הנזק הראייתי
- הפן הדיוני-ראייתי
- הפן הנזיקי-מהותי
- דיני נזיקין
- קיומו של נזק ראייתי שנגרם ברשלנות
- גרם נזק ראייתי בגין נזקי גוף במסגרת יחסי עובד מעביד
- מעוולים בנפרד שגרמו לנזק אחד שאיננו ניתן לחלוקה
- שיהוי,התיישנות ונזק ראייתי
- רשלנות עורכי דין
- נזק ראייתי במשפט הפלילי - מבוא
- אופיים של מחדלי החקירה וריפוי המחדל
- אבחנה בין מחדלי חקירה לאי מיצוי כיווני חקירה
- רשויות החקירה והחובות המוטלין עליהן
- דוגמאות ותקדימים
חזקות על תעודות ישראליות[סעיף 34 לפקודה]
סעיף 34 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971 קובע כדלקמן:"34. חזקות על תעודות ציבוריות
חזקה היא, כל עוד לא הוכח היפוכו-של-דבר, כי -
(1) תעודה ציבורית, "רשומות" וכל פרסום רשמי אחר הנחזים כמודפסים בידי מדפיס רשמי - הם אמנם מודפסים למעשה כאמור;
(2) תעודה ציבורית, שפקיד מאשר, בכתב חתום בידו או בחותמו, שהיא נמצאת במשמורתו הרשמית - היא אמנם במשמורתו למעשה;
(3) תעודה ציבורית, שמוסד מאשר, בכתב חתום בחותמו, שהיא נמצאת במשמורתו הרשמית - היא אמנם במשמורתו למעשה;
(4) תעודה ציבורית, הנחזית שנערכה רשמית בידי אדם פלוני ובנסיבות פלוניות - היא אמנם נערכה כך;
(5) חותמים וחתימות רשמיים שעל תעודה ציבורית או על העתק שלה, או על תעודות אישור לפי הוראות סימן זה - הם אמיתיים וכל תיאורי המשרות של החתומים על התעודות או תעודות האישור הם מדוייקים."
סעיף 34 לפקודת הראיות מפרט מספר חזקות, הקבועות בסעיפים-הקטנים, בנוגע לתעודות ציבוריות {ת"ע (משפחה נצ') 1310/07 האפוטרופוס הכללי - חיפה נ' י.מ, תק-מש 2009(1), 429, 433 (2009); ע"א 5574/09 הזימה סעיד הזימה קזל נ' קרן קיימת לישראל על-ידי מינהל מקרקעי ישראל, תק-על 2011(4), 1786, 1789 (2011)}.
תנאי קבילותה של "תעודה ציבורית" משתנים בהתאם למשקלה הראייתי ולתכלית הגשתה. תעודה העונה על התנאים המפורטים בהגדרה שבסעיף 29 לפקודה, מתקבלת כראיה לכאורה לעצם קיומה ולאמיתותה בתור שכזאת, להבדיל מאמיתות הפרטים הנקובים בה, ואילו כאשר היא עומדת בארבעת התנאים שנקבעו בהלכה הפסוקה (פרשת פרידמן), הרי היא משמשת הוכחה לכאורה לאמיתות הפרטים שבה.
תעודות לידה, פטירה ונישואין - והוא הדין בתעודת זהות, דרכון וכיוצא בזה משמשות ראיה לעצם קיומן, לאמיתותן ולאמינות הפרטים הנקובים בהן ועל-כן קבילותן בתור שכאלו מותנית בעמידה בתנאי ההגדרה ובתנאי פרשת פרידמן. בעוד שפרוטוקול דיון, צו, החלטה שיפוטית ופסק-דין - מהווים ראיה לעצם קיומם ולאמיתותם בתור שכאלה, להבדיל מאמיתות הפרטים הנקובים בהם, ועל-כן, קבילותם בתור שכאלה, אינה טעונה עמידה בתנאי פרשת פרידמן {דבריו של בית-המשפט ב- עק"פ (חי') 53449-06-14 אמאד - אראביא מיוזיק לניהול והפצה בע"מ נ' סמיר דאמוני, תק-מח 2015(2), 31698 (2015)}.
ב- תמ"ש (ק"ש) 64010-12-14 {פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה - רשות האוכלוסין, תק-מש 2016(1), 1580 (2016)} קבע בית-המשפט:
"סעיף 34 לפקודת הראיות קובע חזקה שבדין כי בהתקיים אחד מהתנאים המפורטים בסעיף, או אז מדובר בתעודה ציבורית לכל דבר ועניין. משכך אינני מוצא לנכון לקבל את עמדת המדינה ולפיה יש לבכר את מועד הרישום של המנוח ברישומי משרד הפנים הישראלי, אשר רובם ככולם נסמכים על הצהרה אישית של המנוח אשר ככל הנראה לא ידע את יום לידתו המדוייק, על פני הרישום המדוייק ברישומי מאגר האוכלוסין של עיר הולדתו של המנוח וזאת כפי העולה מן התעודות הזרות אשר הוצגו לעיון בית-המשפט."
אשר לחזקה הקבועה בסעיף 34(4) לפקודה ראה בש"א (שלום חי') 11480/05 {מגר ריטה נ' בנק טפחות סניף משרד ראשי, תק-של 2005(3), 6833, 6834 (2005); ראה גם ת"א (שלום חי') 23284/01 טולגל דגניה יהלומי תעשיה בע"מ נ' נ.א.ס.א ניסור וקידוח בע"מ, תק-של 2005(2), 15993, 15995 (2005); ת"א (מחוזי נצ') 588-09 עזבון המנוח נאג'י מוחמד ברכאת ויורשיו נ' עזבון המנוח מחמוד עבדלג'נהי מוסטפא ברכאת ז"ל, תק-מח 2011(4), 1950, 1955 (2011)}.
אשר לחזקה שהתשריט נחתם על-ידי שר האוצר בתאריך הנקוב בתשריט עצמו ראה ע"א 517/85 {הממונה על ווקף הכנסיה המרוניטית בישראל באמצעות הארכיבישוף של צור וארץ הקודש של הפטריארכיה המרוניטית באמצעות הממונה מינסניור חרפו נ' רשות הפיתוח, פ"ד מב(1), 696, (1988)}.