דיני הראיות -הלכה למעשה
הפרקים שבספר:
- פתח דבר
- הקדמה
- סמכות להזמין עדים [סעיף 1 לפקודה]
- הכל כשרים להעיד [סעיף 2 לפקודה]
- סייג לעדותם של בני זוג - הורה וילד [סעיפים 3 ו-4 לפקודה]
- עדות מותרת [סעיף 5 לפקודה]
- עדות לזכות בן משפחה-ראיה לחובתו [סעיף 6 לפקודה]
- עדות לעצמו או ליריב [סעיף 7 לפקודה]
- הגדרות [סעיף 8 לפקודה]
- אימרת עד בעת ביצוע עבירה - רם גסטה [סעיף 9 לפקודה]
- אימרה של קורבן אלימות [סעיף 10 לפקודה]
- אימרת עד מחוץ לבית המשפט [סעיף 10א לפקודה]
- קבלת אימרה בהסכמה [סעיף 10ב לפקודה]
- שמירת דינים [סעיף 10ג לפקודה]
- הוכחת אימרה של נאשם [סעיף 11 לפקודה]
- הודיה [סעיף 12 לפקודה]
- גביית עדות ע"י שלוח במשפט אזרחי [סעיף 13 לפקודה]
- עדות מחוץ למדינה במשפט פלילי [סעיף 14 לפקודה]
- תצהירים כללי
- ההבדל בין מצהיר בהליך עיקרי לבין מצהיר בהליך ביניים
- מהו הדין באשר למותו של המצהיר
- חשיבות אימות התצהיר - ומתן האזהרה ע"י עורך הדין
- מהו דין תצהיר שנחתם על החלק
- מהם "הפרטים" שעל המצהיר לכלול בתצהירו
- תחולת הדין הפלילי
- חקירה בעל-פה
- שבועות [סעיפים 18-19 לפקודה]
- ראיה לפעולת הממשלה [סעיף 19א לפקודה]
- חוות דעת מומחה ודעת רופא [סעיף 20 לפקודה]
- חזקת חתימה [סעיף 21 לפקודה]
- חוות דעת ותעודת רופא שנעשו מחוץ לישראל [סעיף 22 לפקודה]
- תעודת עובד הציבור [סעיף 23 לפקודה]
- צורת חוות הדעת והגשתה [סעיפים 24-25 לפקודה]
- חקירה בעל-פה [סעיף 26 לפקודה]
- שמירת זכויות וסמכויות והגדרה [סעיפים 27-28 לפקודה]
- תעודות ציבוריות ונכריות -הגדרה
- הוכחת תעודת חוץ - אין צורך להוכיח מעמדו של המקיים [סעיפים 30-31 לפקודה]
- הוכחת תעודות ציבוריות [ סעיף 32 לפקודה]
- תעודת אישור של נציג ישראלי [סעיף 33 לפקודה]
- חזקות על תעודות ישראליות[סעיף 34 לפקודה]
- רשומות - ראיה [סעיף 34א לפקודה]
- תאריך הפרסום של "רשומות [סעיף 34ב לפקודה]
- רשומה מוסדית-הגדרות [סעיף 35 לפקודה]
- קבילות רשומה מוסדית [סעיף 36 לפקודה]
- אי כפיית הגשה של רשומה מוסדית של תאגיד בנקאי [סעיף 38 לפקודה]
- רשות עיון ברשומה מוסדית בתאגיד בנקאי [סעיף 39 לפקודה]
- חוות דעת של מומחה [סעיף 39א לפקודה]
- שמירת דינים [סעיף 39ב לפקודה]
- העתקי צילומים -הגדרות [סעיף 40 לפקודה]
- העתק צילומי כראיה [סעיף 41 לפקודה]
- העתק של רשומה מוסדית [סעיף 41א לפקודה]
- מעמדו של פלט [סעיף 41ב לפקודה]
- שמירת דינים [סעיף 42 לפקודה]
- קבילות פסק דין [סעיף 42א לפקודה]
- עיון בפרוטוקול ובחומר אחר [סעיף 42ב לפקודה]
- ראיות לסתירת פסק דין [סעיף 42ג לפקודה]
- ממצאים ומסקנות בתביעה אזרחית נגררת [סעיף 42ד לפקודה]
- שמירת דינים בפסק דין מרשיע - פלילי [סעיף 42ה לפקודה]
- תעודה נושנה [סעיף 43 לפקודה]
- ראיות חסויות - מבוא
- חסיון לטובת המדינה [סעיף 44 לפקודה]
- חסיון לטובת הציבור [סעיף 45 לפקודה]
- הדיון בעתירה לגילוי ראיה חסויה [סעיף 46 לפקודה]
- ראיות מפלילות [סעיף 47 לפקודה]
- עדות עורך דין [סעיף 48 לפקודה]
- עדות רופא [סעיף 49 לפקודה]
- עדות פסיכולוג [סעיף 50 לפקודה]
- עדות עובד סוציאלי [סעיף 50א לפקודה]
- עדות כהן דת [סעיף 51 לפקודה]
- תחולה [סעיף 52 לפקודה]
- חסיון עיתונאי
- החסיון בהליך גישור
- משקלה של עדות [סעיף 53 לפקודה]
- הכרעה ע"פ עדות יחידה במשפט אזרחי [סעיף 54 לפקודה]
- הכרעה ע"פ עדות יחידה במשפט פלילי [סעיף 54א לפקודה]
- עדות קטין שאינו בר אחריות פלילית [סעיף 55 לפקודה]
- ראיה שנתקבלה שלא כדין [סעיף 56 לפקודה]
- ראיות סותרות [סעיף 57 לפקודה]
- חזקת יצרן [סעיף 57א לפקודה]
- חזקת זמן ייצור [סעיף 57א1 לפקודה]
- הדין הוא כמפורסמות [סעיף 57ב לפקודה]
- המצאה ע"י הדואר [סעיף 57ג לפקודה]
- חקירה ראשית נגדית וחוזרת - מבוא
- חקירה ראשית
- חקירה נגדית
- חקירה חוזרת
- מחדלים ומעשים בניהול ההליך המשפטי
- הימנעות נאשם מלהעיד
- בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק
- עתירה מנהלית-ראיות [תקנה 15 סדרי דין לבתי משפט לעניינים מינהליים]
- מפקח הדן בסכסוך רשאי לסטות מדיני הראיות [סעיף 75 לחוק המקרקעין]
- נזק ראייתי במשפט האזרחי - מבוא
- דוקטרינת הנזק הראייתי
- הפן הדיוני-ראייתי
- הפן הנזיקי-מהותי
- דיני נזיקין
- קיומו של נזק ראייתי שנגרם ברשלנות
- גרם נזק ראייתי בגין נזקי גוף במסגרת יחסי עובד מעביד
- מעוולים בנפרד שגרמו לנזק אחד שאיננו ניתן לחלוקה
- שיהוי,התיישנות ונזק ראייתי
- רשלנות עורכי דין
- נזק ראייתי במשפט הפלילי - מבוא
- אופיים של מחדלי החקירה וריפוי המחדל
- אבחנה בין מחדלי חקירה לאי מיצוי כיווני חקירה
- רשויות החקירה והחובות המוטלין עליהן
- דוגמאות ותקדימים
חוות דעת ותעודת רופא שנעשו מחוץ לישראל [סעיף 22 לפקודה]
סעיף 22 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971 קובע כדקלמן:"22. חוות-דעת ותעודת רופא שנעשו מחוץ לישראל
לא יקבל בית-משפט כראיה חוות-דעת או תעודת רופא שנעשו מחוץ לישראל, אלא כשיש עליהן אישור של נציג קונסולרי או דיפלומטי של ישראל -
(1) שהחתימה על חוות-הדעת או תעודת הרופא ראויה לאמון;
(2) שלפי חוקי המקום שבו נעשתה חוות-הדעת או תעודת הרופא צפוי למומחה או לרופא עונש על דברי שקר הכלולים בהן."
יש להתייחס בכובד ראש לדרישות המחוקק המעוגנות בסעיף 22 לפקודת הראיות. ניתן להיווכח כי סעיף 22 לפקודת הראיות מעגן בתוכו תנאים מהותיים שיש בהם כדי להבטיח מהימנותן של חוות-דעת רפואית "זרות" באופן שיתאפשר לבתי-המשפט הישראליים לסמוך על האמור בהן.
קיום דרישות פרק ג' לפקודת הראיות, מהווה איזון להיתר הגשת חוות-דעת של מומחים זרים, שזהותם אינה ידועה לבית-המשפט.
לשונו של סעיף 22 לפקודת הראיות, מלמדת כי ניתן להגיש כראיה במשפט, חוות-דעת או תעודות רופא אשר נערכו מחוץ לישראל ובלבד שאושרו על-ידי נציג רשמי של נציג ישראלי.
ברור כי ייתכן וחוות-דעת או תעודות רופא יוכנו על-ידי מומחים ששמותיהם אינם מופיעים בפנקס המומחים הרפואיים של מדינת ישראל והמחוקק הישראלי, בהיותו מודע לנקודה זו, איפשר את הגשת הראיות המבוקשות בכפוף לאישור הקונסולרי האמור.
ב- בש"א (שלום יר') 2741/02 {מדינת ישראל - משרד הביטחון נ' מחמד צאלח אל רשאיידה, תק-של 2002(2), 17636, 17637 (2002)} קבע כב' השופט כרמי מוסק כי אם ברצון המשיב להגיש את הנספחים ב' ו- ג', עליו לדאוג לאישורם על-ידי הגורמים הישראלים בהתאם לפקודת הראיות. כמו-כן, יש לוודא כי הנציג הישראלי, יאשר את היות נספח ג' ערוך על-ידי פסיכולוג קליני בהתאם לתקנות הפסיכולוגים (אישור תואר מומחה), התשל"ט-1979, והיות עורך הנספח פסיכולוג קליני כאמור.
במקרה דנן נקבע כי נספח ב' אינו חוות-דעת, אלא דו"ח רפואי המעיד על מצבו של התובע עובר לתאונה. "אין במסמך זה קביעת אחוזי נכות ואין מטרתו לקבוע נכות" כך לפי תשובת בא-כוח התובע לטענות המשיב. אם כך הדבר, אין טעם לפסול את הגשת הנספח, זאת בכפוף לאישור הנציג הישראלי על-פי סעיף 22 לפקודת הראיות.
ב- ת"א (שלום ת"א) 14840-06 {מורטן סחר ושיווק בע"מ נ' א.מ.א. סוכניות ים מאוגדות בע"מ, תק-של 2010(2), 77541, 77549 (2010)} קבע כב' השופט יעקב שינמן כי במקרה דנן לא רק שהתובעת בתביעתה מסתמכת על חוות-דעת אשר הוזמנה בכלל על-ידי הקניין מהולנד, אלא שהשמאי כלל לא זומן ולא נחקר בחקירה נגדית על חוות-דעתו.
זאת ועוד. מחוות-הדעת, לא ברור, בין היתר, מי השמאי שנתן אותה, מה פרטי השכלתו, נסיונו והכשרתו המקצועית. אין אישור מטעם השמאי כי ידוע לו שחוות-הדעת תוגש לבית-משפט בישראל וחסרה הצהרה כי אין לו כל עניין אישי בחוות-הדעת. לאור האמור, אין ליתן לחוות-דעת שכזו, שהינה כולה בגדר עדות שמועה, משקל כלשהו שניתן להשתית עליו את תביעתה של מורטן.
ב- ת"ק (תביעות קטנות רח') 1240/06 {תמרי סימה נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, תק-של 2007(2), 21399 (2007)} קבעה כב' השופטת ריקי שמולביץ כי לעניות-דעתה צודקת הנתבעת בטענתה בכתב הגנתה, כי התובעת לא עמדה בתנאים הנדרשים להוכחת תביעתה בהתאם לפוליסת הביטוח.
התובעת מבקשת להסתמך על אישורים הנחזים להיות חתומים על-ידי רופא בדרום אפריקה. עיון באישורים האמורים מעלה, כי הוצאו ביום 28.4.04 וביום 21.5.04 וכל אחד מהם מתייחס לתקופה של כחודש קודם לתאריך הוצאתן.
במצב דברים זה, האישורים אינם מניחים את הדעת ואין בהם כדי להוכיח כדבעי טענת התובעת, כי נאסר עליה לשוב ארצה בתאריך המיועד בשל מצב רפואי. לאור הוראת סעיף 22 לפקודת הראיות, בית-המשפט סבר כי האישורים אשר הוגשו על-ידי התובעת אינם מהווים תעודה רפואית כדין.
ב- ת"א (שלום יר') 3183/02 {טילמן דוד נ' מלון הולידי אין קראון פלאזה, תק-של 2006(1), 16202 (2006)} קבע כב' השופט כרמי מוסק כי לאור העובדה כי חוות-הדעת של ד"ר מייקל קלאברז, מטעם התובע, לא הוגשה בצירוף אישור של נציג קונסולרי או דיפלומטי של ישראל, הרי שעל-פי פקודת הראיות, אין היא יכולה להתקבל כראיה ועל-כן אין להציגה למומחה ד"ר פרנקל וכי יש להוציאה מתיק בית-המשפט.
ב- ת"פ (מחוזי יר') 3150/02 {מדינת ישראל נ' מהדי (בן סלים) עבדאללה, תק-מח 2004(1), 4080 (2004)} קבע כב' השופט יהונתן עדיאל כי לעניין תוצאות CT, המסמך נחזה להיות תעודה רפואית. בנסיבות העניין, משעורך המסמך לא העיד והמסמך אינו בא בגדרם של סעיפים 20 ו- 22 לפקודת הראיות, לא ניתן לקבלו כראיה לאמיתות תוכנו.
ב- בש"א (מחוזי ת"א) 22928/03 {SUTTER FINANZIARIA S.P.A נ' משמר יבוא והפצת ציוד טכני 1986 בע"מ, תק-מח 2004(1), 11719, 11720 (2004)} קבע כב' השופט יהודה זפת כי דו"ח הבדיקה כתוב בשפה האיטלקית, לא הוצג תרגומו לשפה העברית, ולא נתקיימו בו תנאי הקבילות הקבועים בסעיף 22 לפקודת הראיות.
ב- רע"א (חי') 14488-06-15 {עוד עופר שרון נ' טד גרסטל, תק-מח 2015(3), 9420 (2015)} קבע בית-המשפט:
"מעיון בבקשת רשות הערעור שהגיש המבקש עולה, כי טענות המבקש מתמקדות בתעודה הרפואית של ד"ר פרנסין מיום 10.03.15 שצורפה לבקשת המשיבים. ואולם, טענות אלה לא נטענו על-ידי המבקש בפני בית-משפט קמא עובר למתן החלטתו מיום 02.06.15.
21. ערכאת הערעור, ככלל, אינה נוטה להיזקק במסגרת הערעור לטענות אשר לא נטענו בפני הערכאה קמא. יתר-על-כן, הטענות שהעלה המבקש בבקשת רשות הערעור, המתמקדות בתעודה הרפואית של ד"ר פרנסין מיום 10.03.15, אינן רלבנטיות עוד.
מהחלטת בית-משפט קמא מיום 18.06.15 עולה, כי לאחר שבית-משפט קמא נתבקש בהחלטת כב' סגן הנשיא השופט שפירא מיום 15.06.15 ליתן החלטה מנומקת בבקשה, הורה בית-משפט קמא בהחלטתו מיום 16.06.15 לצדדים להשלים טיעוניהם וכן איפשר לצדדים לצרף חוות-דעת שלא צורפו עד לאותו מועד על-ידי הצדדים לתיק בית-המשפט. ואכן, מטעם המבקש צורפה חוות-דעתו של ד"ר מיכאל סגל מיום 11.06.15 ואילו המשיבים צירפו חוות-דעת נוספת של ד"ר פרנסין מיום 16.06.15.
22. מעיון בחוות-דעתו של ד"ר פרנסין מיום 16.06.15 עולה, כי זו אמנם לא הוגשה על-פי הוראות סעיף 22 לפקודת הראיות, שכן אין עליה אישור של נציג קונסולרי או דיפלומטי, ואולם, זו ערוכה כחוות-דעת רפואית לכל דבר ועניין ואף הובהר בה על-ידי המומחה, כי על-פי הנהוג בקנדה, מתפקידו ומסמכותו של רופא משפחה לאבחן בעיה פסיכיאטרית, וכן כי בקנדה רופאים אינם נדרשים לצרף חותמת לצד חתימתם.
23. על רקע האמור, עולה, איפוא, שמצויים אנו בפני מציאות חדשה. מכאן, שגם אם נפל פגם בהחלטת בית-משפט קמא מיום 02.06.15, עת שנסמך על התעודה הרפואית של ד"ר פרנסין מיום 10.03.15, הרי שפגם זה נרפא, כאשר הצדדים, ובכללם המשיבים, הגישו חוות-דעת נוספות לתיק בית-המשפט."