דיני הראיות -הלכה למעשה
הפרקים שבספר:
- פתח דבר
- הקדמה
- סמכות להזמין עדים [סעיף 1 לפקודה]
- הכל כשרים להעיד [סעיף 2 לפקודה]
- סייג לעדותם של בני זוג - הורה וילד [סעיפים 3 ו-4 לפקודה]
- עדות מותרת [סעיף 5 לפקודה]
- עדות לזכות בן משפחה-ראיה לחובתו [סעיף 6 לפקודה]
- עדות לעצמו או ליריב [סעיף 7 לפקודה]
- הגדרות [סעיף 8 לפקודה]
- אימרת עד בעת ביצוע עבירה - רם גסטה [סעיף 9 לפקודה]
- אימרה של קורבן אלימות [סעיף 10 לפקודה]
- אימרת עד מחוץ לבית המשפט [סעיף 10א לפקודה]
- קבלת אימרה בהסכמה [סעיף 10ב לפקודה]
- שמירת דינים [סעיף 10ג לפקודה]
- הוכחת אימרה של נאשם [סעיף 11 לפקודה]
- הודיה [סעיף 12 לפקודה]
- גביית עדות ע"י שלוח במשפט אזרחי [סעיף 13 לפקודה]
- עדות מחוץ למדינה במשפט פלילי [סעיף 14 לפקודה]
- תצהירים כללי
- ההבדל בין מצהיר בהליך עיקרי לבין מצהיר בהליך ביניים
- מהו הדין באשר למותו של המצהיר
- חשיבות אימות התצהיר - ומתן האזהרה ע"י עורך הדין
- מהו דין תצהיר שנחתם על החלק
- מהם "הפרטים" שעל המצהיר לכלול בתצהירו
- תחולת הדין הפלילי
- חקירה בעל-פה
- שבועות [סעיפים 18-19 לפקודה]
- ראיה לפעולת הממשלה [סעיף 19א לפקודה]
- חוות דעת מומחה ודעת רופא [סעיף 20 לפקודה]
- חזקת חתימה [סעיף 21 לפקודה]
- חוות דעת ותעודת רופא שנעשו מחוץ לישראל [סעיף 22 לפקודה]
- תעודת עובד הציבור [סעיף 23 לפקודה]
- צורת חוות הדעת והגשתה [סעיפים 24-25 לפקודה]
- חקירה בעל-פה [סעיף 26 לפקודה]
- שמירת זכויות וסמכויות והגדרה [סעיפים 27-28 לפקודה]
- תעודות ציבוריות ונכריות -הגדרה
- הוכחת תעודת חוץ - אין צורך להוכיח מעמדו של המקיים [סעיפים 30-31 לפקודה]
- הוכחת תעודות ציבוריות [ סעיף 32 לפקודה]
- תעודת אישור של נציג ישראלי [סעיף 33 לפקודה]
- חזקות על תעודות ישראליות[סעיף 34 לפקודה]
- רשומות - ראיה [סעיף 34א לפקודה]
- תאריך הפרסום של "רשומות [סעיף 34ב לפקודה]
- רשומה מוסדית-הגדרות [סעיף 35 לפקודה]
- קבילות רשומה מוסדית [סעיף 36 לפקודה]
- אי כפיית הגשה של רשומה מוסדית של תאגיד בנקאי [סעיף 38 לפקודה]
- רשות עיון ברשומה מוסדית בתאגיד בנקאי [סעיף 39 לפקודה]
- חוות דעת של מומחה [סעיף 39א לפקודה]
- שמירת דינים [סעיף 39ב לפקודה]
- העתקי צילומים -הגדרות [סעיף 40 לפקודה]
- העתק צילומי כראיה [סעיף 41 לפקודה]
- העתק של רשומה מוסדית [סעיף 41א לפקודה]
- מעמדו של פלט [סעיף 41ב לפקודה]
- שמירת דינים [סעיף 42 לפקודה]
- קבילות פסק דין [סעיף 42א לפקודה]
- עיון בפרוטוקול ובחומר אחר [סעיף 42ב לפקודה]
- ראיות לסתירת פסק דין [סעיף 42ג לפקודה]
- ממצאים ומסקנות בתביעה אזרחית נגררת [סעיף 42ד לפקודה]
- שמירת דינים בפסק דין מרשיע - פלילי [סעיף 42ה לפקודה]
- תעודה נושנה [סעיף 43 לפקודה]
- ראיות חסויות - מבוא
- חסיון לטובת המדינה [סעיף 44 לפקודה]
- חסיון לטובת הציבור [סעיף 45 לפקודה]
- הדיון בעתירה לגילוי ראיה חסויה [סעיף 46 לפקודה]
- ראיות מפלילות [סעיף 47 לפקודה]
- עדות עורך דין [סעיף 48 לפקודה]
- עדות רופא [סעיף 49 לפקודה]
- עדות פסיכולוג [סעיף 50 לפקודה]
- עדות עובד סוציאלי [סעיף 50א לפקודה]
- עדות כהן דת [סעיף 51 לפקודה]
- תחולה [סעיף 52 לפקודה]
- חסיון עיתונאי
- החסיון בהליך גישור
- משקלה של עדות [סעיף 53 לפקודה]
- הכרעה ע"פ עדות יחידה במשפט אזרחי [סעיף 54 לפקודה]
- הכרעה ע"פ עדות יחידה במשפט פלילי [סעיף 54א לפקודה]
- עדות קטין שאינו בר אחריות פלילית [סעיף 55 לפקודה]
- ראיה שנתקבלה שלא כדין [סעיף 56 לפקודה]
- ראיות סותרות [סעיף 57 לפקודה]
- חזקת יצרן [סעיף 57א לפקודה]
- חזקת זמן ייצור [סעיף 57א1 לפקודה]
- הדין הוא כמפורסמות [סעיף 57ב לפקודה]
- המצאה ע"י הדואר [סעיף 57ג לפקודה]
- חקירה ראשית נגדית וחוזרת - מבוא
- חקירה ראשית
- חקירה נגדית
- חקירה חוזרת
- מחדלים ומעשים בניהול ההליך המשפטי
- הימנעות נאשם מלהעיד
- בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק
- עתירה מנהלית-ראיות [תקנה 15 סדרי דין לבתי משפט לעניינים מינהליים]
- מפקח הדן בסכסוך רשאי לסטות מדיני הראיות [סעיף 75 לחוק המקרקעין]
- נזק ראייתי במשפט האזרחי - מבוא
- דוקטרינת הנזק הראייתי
- הפן הדיוני-ראייתי
- הפן הנזיקי-מהותי
- דיני נזיקין
- קיומו של נזק ראייתי שנגרם ברשלנות
- גרם נזק ראייתי בגין נזקי גוף במסגרת יחסי עובד מעביד
- מעוולים בנפרד שגרמו לנזק אחד שאיננו ניתן לחלוקה
- שיהוי,התיישנות ונזק ראייתי
- רשלנות עורכי דין
- נזק ראייתי במשפט הפלילי - מבוא
- אופיים של מחדלי החקירה וריפוי המחדל
- אבחנה בין מחדלי חקירה לאי מיצוי כיווני חקירה
- רשויות החקירה והחובות המוטלין עליהן
- דוגמאות ותקדימים
תעודת אישור של נציג ישראלי [סעיף 33 לפקודה]
סעיף 33 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971 קובע כדלקמן:"33. תעודת אישור של נציג ישראלי
(א) תעודת אישור של נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי בשטח ארץ פלוני, תהא ראיה מספקת לכל אחת מהעובדות האלה:
(1) כי תעודה ציבורית פלונית הודפסה בידי המדפיס הרשמי של אותו שטח ארץ;
(2) כי חותם או חתימה פלונית הם חותמו וחתימתו הרשמיים של הפקיד הנחזה כבעל החותם או החתימה;
(3) כי חותם פלוני הוא חותמו הרשמי של המוסד הנחזה כבעל החותם.
(ב) תעודת אישור של נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי, כי לפי מיטב ידיעתו ואמונתו תעודה ציבורית פלונית נמצאת במשמורתו הרשמית של פקיד פלוני או של מוסד פלוני, תהא ראיה מספקת לדבר."
ב- תמ"ש (ק"ש) 64010-12-14 {פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה - רשות האוכלוסין, תק-מש 2016(1), 1580 (2016)} נקבע:
"במקרה דנן התעודות אותן הציגה המבקשת, נחזות כתעודות רשמיות ומשכך הינן מהוות תעודות חוץ זרות לכל דבר ועניין כפי משמעותן בהוראות סימן ד' לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971.
27. יחד-עם-זאת, עיון דק באותן תעודות מלמד על כך שהגם שהן תורגמו מהשפה הרומנית לשפה העברית בידי נוטריון ישראלי הרי שלא צורף להם אישור של נציג דיפלומטי או קונסולארי ישראלי ומשכך לא ניתן לקבלן כראיה במסגרת הליך זה ולפיכך אין המסמכים עומדים בתנאים הקבועים בסעיף 33 לפקודת הראיות (נוסח חדש) .
28. מבחינה פרוצידוראלית סעיף 33 לפקודת הראיות (נוסח חדש) דורש לצורך קבלת תעודת חוץ כראיה, אישור של נציג דיפלומטי או קונסולארי ישראלי אולם כל עוד לא צורף אישור כגון דא הרי שלא ניתן לקבל שני המסמכים כראיה על-אף שמבחינה מהותית ניתן להכשיר את קבילותם.
ראה גם: תמ"ש (יר') 21140/06 ר' א' נ' האפוטרופוס הכללי - מחוז ירושלים, תק-מש 2007(1), 486, 491 (2007).
29. המלומד פרופ' א. הרנון מציין מתייחס בספרו לשורה של מקרים בהם סירבו בתי-המשפט להכיר בתעודות ציבוריות זרות ובכלל זאת אישור להוכחת גיל אשר נכתב על-ידי הוועדה המקומית בעיר מולדתו של המבקש בחו"ל בהסתמך על עדותם של שני אנשים.
30. מנגד, פרופ' הרנון התייחס בספרו למסמכים בהם הכירו בתי-המשפט כתעודות חוץ זרות ובכלל זאת העתק של מספר הנישואים של אחת הערים ברומניה עליו חתום "פקיד מעמד אישות" בצירוף שמות העדים והורי הזוג וכן גם תעודת מסע אשר הוצאה על-ידי ראש לשכת הדרכונים בעירק.
ראה : א. הרנון דיני ראיות (חלק שני), עמ' 216-215.
31. פרופ' הרנון אף מוסיף ומציין בספרו כי תעודה ציבורית ניתנת להוכחה אף באמצעות העתק אשר הודפס על-ידי המדפיס הרשמי או בחתימתו של הפקיד המתאים וזאת בין אם אלו נערכו בארץ ובין אם נערכו בחו"ל (ראה: הרנון, שם, עמ' 213-212).
32. בעניין ע"א 395/60 רומה עמרמי נ' היועץ המשפטי והמוסד לביטוח לאומי, פ"ד טו 594, 604 נאמרו על-ידי כב' בית-המשפט העליון הדברים דלהלן בכל הנוגע להסתמכות על עדויות משניות:
'אין בתי-המשפט מכבידים את אכפם על מבקשים כאלה וכדומיהם, ומוכנים להתחשב במצבם המיוחד ולהעניק להם סעד רק על-סמך עדויות משניות, כאשר מוכח שאין מסמכים בנמצא, או שאין אפשרות להשיגם'."
ראה גם: בר"ע 6670-02-15 {PHENGCHUEMNADAN THOTSAPHON נ' צופיה רובינשטיין, תק-אר 2015(2), 503 (2015)}.