botox
הספריה המשפטית
מיסוי מקרקעין - דין, הלכה ומעשה

הפרקים שבספר:

הקניות לנאמן

סעיף 3 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963, קובע כדלקמן:

"3. הקניות לנאמן, אפוטרופוס וכו' (תיקונים: התשס"ה (מס' 2), התשס"ו, התשע"ד)
הקניות לנאמן, אפוטרופוס וכו'
(תיקון מס' 55) תשס"ה-2005
(תיקון מס' 57) תשס"ו-2006
(תיקון מס' 77) תשע"ד-2014

הקניית זכות במקרקעין או זכות באיגוד לנאמן, לאפוטרופוס, למפרק או לכונס נכסים מכוח פקודת פשיטת הרגל, 1936, פקודת החברות, פקודת האגודות השיתופיות, פקודת המסחר עם האויב, 1939, חוק נכסי נפקדים, התש"י-1950, או חוק נכסי גרמנים, התש"י-1950 או לחברה כהגדרתה בחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס"ו-2006 - אינה "מכירת זכות במקרקעין" או "פעולה באיגוד" לעניין חוק זה; ובמכירת זכות במקרקעין או בפעולה באיגוד על-ידי מי שהוקנתה לו כאמור, יחושב המס, לרבות לפי סעיף 7א, כאילו נמכרה הזכות או נעשתה הפעולה על-ידי מי שממנו הוקנתה."

סעיף 3 לחוק המיסוי הנ"ל מורה, כי ההעברות המנויות בו {אלו ולא אחרות} מן הבעלים לבעלי המעמד הנ"ל, אינן בגדר מכירה על-פי החוק.

ההצדקה שלא לראות בכל ההעברות הנ"ל כמכירה הינה כי לפי פשוטם של דברים, הזכות נותרה בידי אותו אדם או הועברה לנציגו החוקי שאינו נחשב בעיני החוק לאדם אחר.

מכאן נובע, שבעת מכירת הזכות לצד שלישי תתחייב המכירה במס "כאילו נמכרה הזכות או נעשתה הפעולה על-ידי מי שממנו הוקנתה".

כאמור, אין סעיף 3 דן בכונס על יסוד הסדר מוסכם בין שותפים לצורך פירוקה של שותפות, ואין הוא משפיע על מעמדו של בעל המקרקעין.

מקום ש"מי שממנו הוקנתה" נפטר, יחולו דיני הירושה וההוראות הרלבנטיות בחוק. אין לפרש את סעיף 3 לחוק המיסוי כמי שמבקש להתערב בדיני הירושה ולקבוע שעל-אף פטירתו של "מי שממנו הוקנתה" הזכות, יראו אותו לאחר מותו כמוכר {ע"א 424/91 הנכסים של המנוחים אבא ומשה מזרחי נ' מנהל מס שבח, פורסם באתר האינטרנט נבו (12.05.93)}.

ב- ע"א 8265/03 {עו"ד יוסף אברמן נ' מנהל מס שבח מקרקעין, פורסם באתר האינטרנט נבו (17.01.05)} בית-המשפט קבע כי המוכר הוא מי שהוקנתה לו הזכות כאמור.

רק במצב כזה, כאשר מדובר במכירה על-ידי מי שהוקנתה לו הזכות {שהוא אחד המנויים ברישא לסעיף: נאמן, אפוטרופוס, מפרק או כונס נכסים} קובע הסעיף, שיראו את המכירה כמכירה על-ידי מי שהקנה את הזכות.

כאשר מדובר במכירה של נכס מנכסי העזבון, מלכתחילה, לא ניתן להתייחס למכירה כאל מכירה על-ידי הנאמן, ולכן אין גם תחולה לקביעה שיש לראות כמוכר, במקום הנאמן, את מי שהקנה את הזכות לנאמן.

כאשר מדובר בעזבון, סעיף 5(ג)(1) קובע, שהיורשים הם שייחשבו כמוכרים ולא אדם אחר זולתם.

לפי פסיקת בית-המשפט סעיף 3 לחוק המיסוי אינו מתערב בדיני ההורשה ואינו מביא לתוצאה לפיה יראו את המנוח כמי שמוכר את הזכות במקרקעין לאחר מותו.