botox
הספריה המשפטית
מיסוי מקרקעין - דין, הלכה ומעשה

הפרקים שבספר:

קנס על אי-הגשת הצהרה או הודעה

סעיף 94א לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 קובע כדלקמן:

"94א. קנס על אי-הגשת הצהרה או הודעה (תיקונים: התש"ם, התשנ"ט (מס' 3), התשע"א (מס' 3))
(א) לא הגיש אדם הצהרה או הודעה במועד שנקבע בסעיפים כמפורט להלן, יוטל עליו, בעד כל שבועיים של פיגור, קנס בסכום כמפורט להלן:
(1) בסעיפים 73 ו- 76 - 250 שקלים חדשים;
(2) בסעיפים 74 ו- 75 - 200 שקלים חדשים;
הסכומים האמורים יתואמו אחת לשנה, ב- 16 בינואר, לפי שיעור עליית המדד שיפורסם בחודש ינואר של אותה שנה לעומת המדד שפורסם בחודש ינואר 2011; הסכומים שתואמו כאמור יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים.
(ב) המנהל רשאי, אם הוכח להנחת דעתו כי האיחור היה מנסיבות מוצדקות, לפטור אותו מתשלום הקנס לפי סעיף-קטן (א), כולו או חלקו."

הפחתת הקנס מסורה לשיקול-דעתו של המנהל אם ראה כי האיחור נובע "מסיבות מוצדקות".
הקנס על-פי סעיף 94א' לחוק המיסוי אינו עונש אלא סנקציה מנהלית שנועדה לסייע בהרתעה ולאפשר אכיפה יעילה של חובת תשלום {ו"ע (חי') 25705-02-12 שיכון ובינוי נדל"ן בע"מ נ' מנהל מיסוי מקרקעין חיפה, פורסם באתר האינטרנט נבו (21.11.12)}.

נקודת המוצא צריכה על-כן להיות כי מקום שבו נקבע בדין שיעור קנס שעל נישום לשלם בשל מחדלו, יש להותיר את הקנס בשיעור הקבוע. הפחתת הקנס תעשה על-ידי המנהל על-פי שיקול-דעתו רק במקרים מתאימים.

בית-המשפט ימנע מלהתערב בשיקול-דעת זה אלא-אם-כן נפלו בו פגמים כמו חריגה מסמכות, פגיעה בכללי הצדק הטבעי או חוסר סבירות קיצונית.