botox
הספריה המשפטית
מיסוי מקרקעין - דין, הלכה ומעשה

הפרקים שבספר:

תשלום יתרת המס על-פי שומה

סעיף 91 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 קובע כדלקמן:

"91. תשלום יתרת מס על-פי שומה (תיקונים: התש"ם, התשמ"ד (מס' 2), התשנ"ט (מס' 3), התשע"א (מס' 3))
(א) נמסרה לאדם הודעת שומה לפי סעיף 86, חייב הוא, בתוך 15 ימים מיום מסירת הודעת השומה, לשלם את יתרת המס המגיעה ממנו לפיה; הגיש השגה לפי סעיף 87 - ישלם את סכום המס שאינו שנוי במחלוקת בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור.
(ב) נמסרה לאדם החלטה בהשגה לפי סעיף 87, ישלם את סכום המס המגיע ממנו לפיה בתוך 15 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה; הגיש ערר לפי סעיף 88 - ישלם את סכום המס שאינו שנוי במחלוקת בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה.
(ב1) ניתנה החלטה של ועדת ערר לפי סעיף 89, ישולם סכום המס המגיע לפי ההחלטה בתוך 45 ימים מיום שניתנה, זולת אם קבע בית-המשפט העליון אחרת.
(ב2) ניתן פסק-דין של בית-המשפט העליון בערעור לפי סעיף 90, ישולם סכום המס המגיע לפי פסק-הדין בתוך 15 ימים מיום שניתן.
(ג) מס ששילם המוכר לפי סעיף 16 ינוכה מן המס שחייבים בתשלומו לפי סעיף זה או שיוחזר עודף המס במקרה של תשלום-יתר."

בעבר קבע סעיף 91(א) לחוק המיסוי, כי "אם השיג החייב בתשלום המס על השומה, ישלם את המס שאינו שנוי במחלוקת ויתן ערבות בנקאית או ערבות אחרת שיקבע המנהל, להבטחת תשלום המס, הפרשי ההצמדה והריבית והקנס שהוא עשוי להתחייב בהם, תקפה של הערבות עד למתן פסק-דין סופי".

ביום 15.03.11 תוקנה הוראה זו {חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 70), תשע"א-2011 (ס"ח 2281)}.

וכיום קובע סעיף 91(ב1) כי "ניתנה החלטה של ועדת ערר לפי סעיף 89,ישולם סכום המס המגיע לפי ההחלטה בתוך 45 ימים מיום שניתנה, זולת אם קבע בית-המשפט העליון אחרת".

התיקון חל על בקשות לעיכוב ביצוע שהוגשו לאחר כניסתו לתוקף וכי יש לדון בבקשות לעיכוב ביצוע תשלום מס לפי השיקולים ה"רגילים" בבקשות לעיכוב ביצועו של פסק-דין: סיכויי הערעור ומאזן הנוחות {ע"א 455/13 צבי המבר נ' מנהל מיסוי מקרקעין אזור תל אביב, פורסם באתר האינטרנט נבו (23.04.13)}.

סעיף 91 לחוק המיסוי, איננו קובע כי ערבות בנקאית הינה האמצעי "הבלעדי" להבטחת חוב המס. נוסח החוק מאפשר גם הפקדת "ערבות אחרת שיקבע המנהל" {ע"א 4467/13 יונס בכר ואח' נ' מנהל מיסוי מקרקעין חדרה, פורסם באתר האינטרנט נבו (08.08.13)}. תכלית סעיף זה, מתממשת גם באמצעות הטלת עיקול על נכסים.

קיים קושי ליישב את הוראת סעיף 91 לחוק המיסוי בנוסחו טרם התיקון {אשר קובעת, לכאורה, עיכוב ביצוע "אוטומטי" עד להכרעה בערעור}.
במסגרת התיקון לחוק שוּנה נוסחו של סעיף 91 לחוק המיסוי והותאם להוראות התקנות ותקנות מס שבח{ע"א 3703/12 פיננסטיק בע"מ נ' מנהל מיסוי מקרקעין, פורסם באתר האינטרנט נבו (22.08.12)}.

כפועל יוצא, נוסחו של סעיף 91 לחוק לאחר התיקון עולה בקנה אחד עם הגישה הכללית לפיה אין בהגשת ערעור כדי לעכב את ביצוע פסק-הדין, ובמיוחד כאשר מדובר בפסקי-דין שעניינם חיוב כספי.

במילים אחרות, התיקון לחוק מוביל ל"הרמוניה חקיקתית" בסוגיה זו, בעוד הסעיף בנוסחו טרם התיקון יצר דין ספציפי וחריג.

סעיף 91 בנוסחו טרם התיקון מעניק עיכוב ביצוע "אוטומטי" לנישום שהגיש ערעור.

לא ניתן להתעלם מהוראת סעיף 91 בנוסחו טרם התיקון, אשר יצר לכאורה דין ספציפי וחריג לעניין עיכוב הביצוע, אשר אף אם אינו בגדר מנגנון עיכוב ביצוע "אוטומטי" הרי הוא בגדר מנגנון עיכוב ביצוע "מקל".