דיני חוזים (דיני הממונות בישראל) - דין, הלכה ופרשנות
הפרקים שבספר:
- כריתת חוזה - כיצד (סעיף 1 לחוק החוזים)
- הצעה (סעיף 2 לחוק החוזים)
- חזרה מן ההצעה (סעיף 3 לחוק החוזים)
- פקיעת ההצעה (סעיף 4 לחוק החוזים)
- קיבול (סעיף 5 לחוק החוזים)
- קיבול דרך התנהגות (סעיף 6 לחוק החוזים)
- חזקת קיבול (סעיף 7 לחוק החוזים)
- מועד הקיבול (סעיף 8 לחוק החוזים)
- קיבול לאחר פקיעה (סעיף 9 לחוק החוזים)
- חזרה מן הקיבול (סעיף 10 לחוק החוזים)
- קיבול תוך שינוי (סעיף 11 לחוק החוזים)
- תום-לב במשא ומתן (סעיף 12 לחוק החוזים)
- חוזה למראית עין (סעיף 13 לחוק החוזים)
- טעות (סעיף 14 לחוק החוזים)
- הטעיה (סעיף 15 לחוק החוזים)
- טעות סופר (סעיף 16 לחוק החוזים)
- כפיה (סעיף 17 לחוק החוזים)
- עושק (סעיף 18 לחוק החוזים)
- ביטול חלקי (סעיף 19 לחוק החוזים)
- דרך הביטול (סעיף 20 לחוק החוזים)
- השבה לאחר ביטול (סעיף 21 לחוק החוזים)
- שמירת תרופות (סעיף 22 לחוק החוזים)
- צורת חוזה (סעיף 23 לחוק החוזים)
- תוכנו של חוזה (סעיף 24 לחוק החוזים)
- פירוש של חוזה (סעיף 25 לחוק החוזים)
- השלמת פרטים (סעיף 26 לחוק החוזים)
- חוזה על תנאי (סעיף 27 לחוק החוזים)
- סיכול תנאי (סעיף 28 לחוק החוזים)
- בטלות החוזה או ההתנאה (סעיף 29 לחוק)
- חוזה פסול ותחולת הוראות (סעיפים 30 ו- 31 לחוק החוזים)
- חוזה של משחק, הגרלה או הימור (סעיף 32 לחוק החוזים)
- חוזה למתן ציונים (סעיף 33 לחוק החוזים)
- הקניית הזכות (סעיף 34 לחוק החוזים)
- דחיית הזכות (סעיף 35 לחוק החוזים)
- ביטול הזכות (סעיף 36 לחוק החוזים)
- טענות נגד המוטב (סעיף 37 לחוק החוזים)
- שמירת זכותו של הנושה (סעיף 38 לחוק החוזים)
- קיום בתום-לב (סעיף 39 לחוק החוזים)
- קיום - בידי מי (סעיף 40 לחוק החוזים)
- מועד הקיום (סעיף 41 לחוק החוזים)
- קיום מוקדם (סעיף 42 לחוק החוזים)
- דחיית קיום (סעיף 43 לחוק)
- מקום הקיום (סעיף 44 לחוק החוזים)
- קיום בבינונית (סעיף 45 לחוק החוזים)
- קיום בסכום ראוי (סעיף 46 לחוק החוזים)
- קיום במטבע ישראלי (סעיף 47 לחוק החוזים)
- קיום על תנאי (סעיף 48 לחוק החוזים)
- זקיפת תשלומים בחיוב אחד (סעיף 49 לחוק החוזים)
- זקיפת תשלומים בחיובים אחדים (סעיף 50 לחוק החוזים)
- בחירה בין חיובים חלופים (סעיף 51 לחוק החוזים)
- תחליף קיום (סעיף 52 לחוק החוזים)
- קיזוז (סעיף 53 לחוק החוזים)
- ריבוי חייבים (סעיף 54 לחוק החוזים)
- חיוב יחד ולחוד (סעיף 55 לחוק החוזים)
- נטל החיוב בין החייבים (סעיף 56 לחוק החוזים)
- סייג לזכות החזרה (סעיף 57 לחוק החוזים)
- העברת בטוחות (סעיף 58 לחוק החוזים)
- ריבוי נושים (סעיף 59 לחוק החוזים)
- דרך ומועד למסירת הודעה (סעיף 60 לחוק החוזים)
- תחולה (סעיף 61 לחוק החוזים)
- הגדרות (סעיף 1 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה))
- תרופות הנפגע (סעיף 2 לחוק החוזים (תרופות))
- הזכות לאכיפה (סעיף 3 לחוק החוזים (תרופות))
- תנאים לאכיפה (סעיף 4 לחוק החוזים (תרופות))
- אכיפה בעסקה טעונת רישום (סעיף 5 לחוק החוזים (תרופות))
- הפרה יסודית (סעיף 6 לחוק החוזים (תרופות))
- תרופות (סעיף 7 לחוק החוזים (תרופות))
- דרך הביטול (סעיף 8 לחוק החוזים (תרופות))
- השבה לאחר הביטול (סעיף 9 לחוק החוזים (תרופות))
- הזכות לפיצויים (סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות))
- פיצויים ללא הוכחת נזק (סעיף 11 לחוק החוזים (תרופות))
- שמירת זכות (סעיף 12 לחוק החוזים (תרופות))
- פיצויים בעד נזק שאינו של ממון (סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות))
- הקטנת הנזק (סעיף 14 לחוק החוזים (תרופות))
- פיצויים מוסכמים (סעיף 15 לחוק החוזים (תרופות))
- פיצויים וביטוח (סעיף 16 לחוק החוזים (תרופות))
- הפרה צפויה - מהי? (סעיף 17 לחוק החוזים (תרופות))
- פטור בשל אונס או סיכול חוזה (סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות))
- זכות עיכבון (סעיף 19 לחוק החוזים (תרופות))
- קיזוז (סעיף 20 לחוק החוזים (תרופות))
- הוראות בדבר מתן הודעה (סעיף 21 לחוק החוזים (תרופות))
- שמירת דינים (סעיף 22 לחוק החוזים (תרופות))
- ביטול ועצמאות החוק (סעיפים 23 ו- 24 לחוק החוזים (תרופות)
- תחולה והוראות מעבר (סעיף 25 לחוק החוזים (תרופות))
חזרה מן ההצעה (סעיף 3 לחוק החוזים)
סעיף 3 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 קובע כדלקמן:"3. חזרה מן ההצעה
(א) המציע רשאי לחזור בו מן ההצעה בהודעה לניצע, ובלבד שהודעת החזרה נמסרה לניצע לפני שנתן הודעת קיבול.
(ב) קבע המציע שהצעתו היא ללא חזרה, או שקבע מועד לקיבולה, אין הוא רשאי לחזור בו ממנה לאחר שנמסרה לניצע."
סעיף 3 לחוק החוזים, שכותרתו "חזרה מן ההצעה" מבחין בין הצעה רגילה להצעה בלתי-חוזרת. ככלל, מציע רשאי לחזור בו מהצעתו לניצע במסגרת הודעה ובלבד שההודעה נמסרה לפני שהניצע מסר הודעת קיבול {ראה סעיף 3(א) לחוק החוזים}. רק כאשר מדובר ב"הצעה בלתי-חוזרת", המציע אינו רשאי לחזור בו.
על-מנת שהצעה תיחשב כהצעה ללא חזרה, על המציע לציין מפורשות בהצעתו כי ההצעה היא ללא חזרה {תה"ס (נצ') 19080-01-12 י.ר נ' מ.ר, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012); תא"מ (חי') 2254-07 בן שיטרית אלי בע"מ נ' חיים פנו, פורסם באתר האינטרנט נבו (2008)}.
תניית אופציה בחוזי שכירות היא למעשה "הצעה בלתי-חוזרת", שתוצאתה היא חוסר יכולתו של נותן האופציה או של המציע לחזור בו. שתי דרכים עיקריות, שהן זהות מבחינת המהות, להיווצרות אופציה: האחת, אופציה, המתהווה על-ידי הצעה בלתי-חוזרת של צד להסכם, או הצעה, שמציע קבע מועד לקיבולה {irrevocable offer}. הצעה ממין זה מעוגנת בסעיף 3(ב) לחוק החוזים. האחרת, אופציה, הקמה על דרך "חוזה ברירה", שעליו חתומים הן המציע והן הניצע. מבחינת התוכן המהותי אין הבדל בין אופציה, הנוצרת בדרך האחת, לבין אופציה, הנוצרת בדרך האחרת {ע"א 163/84 מדינת ישראל נ' חברת העובדים העברית השיתופית הכללית בא"י בע"מ, פ"ד לח(4), 1, 6 (1984); ת"א (יר') 10515-08 צבי מוסקוביץ נ' "ישיבת שובו בנים", פורסם באתר האינטרנט נבו (2010)}.
בהתאם לסעיף 3(ב) לחוק החוזים, המועד ממנו מנוע המציע מלחזור בו מהצעתו הינו המועד בו נמסרה ההצעה לניצע {עת"מ (ת"א) 1343/06 בדש מאיר נ' עמידר - החברה הלאומית לשיכון בישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2009)}. "הצעה ללא חזרה מחייבת את המציע משנמסרה לניצע. כל עוד לא נמסרה לניצע, אין מדובר בהצעה, ולכן החרטה אינה חזרה מהצעה" {ד' פרידמן ו- נ' כהן, חוזים, כרך א', סעיף 7.111}.
ב- ת"א (נצ') 5228-07 {מנחם יהודה נ' עיריית יקנעם עילית, פורסם באתר האינטרנט נבו (2009)} קבע בית-המשפט כי בהיעדר הודעת קיבול מטעם התובע רשאית הייתה הנתבעת לחזור בה מהצעתה, בהתאם להוראות סעיף 3 לחוק החוזים. הנתבעת הודיעה לתובע, כי התנאים שהציב אינם מקובלים עליה. הנה-כי-כן, אין ממש בטענת התובע לפיה הנתבעת הפרה הסכם שנכרת בינה לבין התובע, בהתאם להצעתה.
ב- ת"א (חי') 12045/06 {ז'קלין אלברט נ' הכשרת הישוב חב' לביטוח בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2007)} קבע בית-המשפט כי במקרה דנן החתימה של שטרי הקבלה והשחרור הייתה חלק בלתי-נפרד מההצעה, וגמירות-דעתו של התובע להתקשר עם הנתבעת בהסכם על-פי ההצעה, הייתה מתגבשת עם החזרת שטרי קבלה ושחרור חתומים על ידו. אולם, כאמור, התובע לא הביע בשום דרך את קיבולו להצעה הנ"ל לפני משלוח הודעת הביטול על-ידי הנתבעת, ומשכך בדין השתמשה הנתבעת בסמכות המוקנית לה על-פי סעיף 3(א) לחוק החוזים.