דיני חוזים (דיני הממונות בישראל) - דין, הלכה ופרשנות
הפרקים שבספר:
- כריתת חוזה - כיצד (סעיף 1 לחוק החוזים)
- הצעה (סעיף 2 לחוק החוזים)
- חזרה מן ההצעה (סעיף 3 לחוק החוזים)
- פקיעת ההצעה (סעיף 4 לחוק החוזים)
- קיבול (סעיף 5 לחוק החוזים)
- קיבול דרך התנהגות (סעיף 6 לחוק החוזים)
- חזקת קיבול (סעיף 7 לחוק החוזים)
- מועד הקיבול (סעיף 8 לחוק החוזים)
- קיבול לאחר פקיעה (סעיף 9 לחוק החוזים)
- חזרה מן הקיבול (סעיף 10 לחוק החוזים)
- קיבול תוך שינוי (סעיף 11 לחוק החוזים)
- תום-לב במשא ומתן (סעיף 12 לחוק החוזים)
- חוזה למראית עין (סעיף 13 לחוק החוזים)
- טעות (סעיף 14 לחוק החוזים)
- הטעיה (סעיף 15 לחוק החוזים)
- טעות סופר (סעיף 16 לחוק החוזים)
- כפיה (סעיף 17 לחוק החוזים)
- עושק (סעיף 18 לחוק החוזים)
- ביטול חלקי (סעיף 19 לחוק החוזים)
- דרך הביטול (סעיף 20 לחוק החוזים)
- השבה לאחר ביטול (סעיף 21 לחוק החוזים)
- שמירת תרופות (סעיף 22 לחוק החוזים)
- צורת חוזה (סעיף 23 לחוק החוזים)
- תוכנו של חוזה (סעיף 24 לחוק החוזים)
- פירוש של חוזה (סעיף 25 לחוק החוזים)
- השלמת פרטים (סעיף 26 לחוק החוזים)
- חוזה על תנאי (סעיף 27 לחוק החוזים)
- סיכול תנאי (סעיף 28 לחוק החוזים)
- בטלות החוזה או ההתנאה (סעיף 29 לחוק)
- חוזה פסול ותחולת הוראות (סעיפים 30 ו- 31 לחוק החוזים)
- חוזה של משחק, הגרלה או הימור (סעיף 32 לחוק החוזים)
- חוזה למתן ציונים (סעיף 33 לחוק החוזים)
- הקניית הזכות (סעיף 34 לחוק החוזים)
- דחיית הזכות (סעיף 35 לחוק החוזים)
- ביטול הזכות (סעיף 36 לחוק החוזים)
- טענות נגד המוטב (סעיף 37 לחוק החוזים)
- שמירת זכותו של הנושה (סעיף 38 לחוק החוזים)
- קיום בתום-לב (סעיף 39 לחוק החוזים)
- קיום - בידי מי (סעיף 40 לחוק החוזים)
- מועד הקיום (סעיף 41 לחוק החוזים)
- קיום מוקדם (סעיף 42 לחוק החוזים)
- דחיית קיום (סעיף 43 לחוק)
- מקום הקיום (סעיף 44 לחוק החוזים)
- קיום בבינונית (סעיף 45 לחוק החוזים)
- קיום בסכום ראוי (סעיף 46 לחוק החוזים)
- קיום במטבע ישראלי (סעיף 47 לחוק החוזים)
- קיום על תנאי (סעיף 48 לחוק החוזים)
- זקיפת תשלומים בחיוב אחד (סעיף 49 לחוק החוזים)
- זקיפת תשלומים בחיובים אחדים (סעיף 50 לחוק החוזים)
- בחירה בין חיובים חלופים (סעיף 51 לחוק החוזים)
- תחליף קיום (סעיף 52 לחוק החוזים)
- קיזוז (סעיף 53 לחוק החוזים)
- ריבוי חייבים (סעיף 54 לחוק החוזים)
- חיוב יחד ולחוד (סעיף 55 לחוק החוזים)
- נטל החיוב בין החייבים (סעיף 56 לחוק החוזים)
- סייג לזכות החזרה (סעיף 57 לחוק החוזים)
- העברת בטוחות (סעיף 58 לחוק החוזים)
- ריבוי נושים (סעיף 59 לחוק החוזים)
- דרך ומועד למסירת הודעה (סעיף 60 לחוק החוזים)
- תחולה (סעיף 61 לחוק החוזים)
- הגדרות (סעיף 1 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה))
- תרופות הנפגע (סעיף 2 לחוק החוזים (תרופות))
- הזכות לאכיפה (סעיף 3 לחוק החוזים (תרופות))
- תנאים לאכיפה (סעיף 4 לחוק החוזים (תרופות))
- אכיפה בעסקה טעונת רישום (סעיף 5 לחוק החוזים (תרופות))
- הפרה יסודית (סעיף 6 לחוק החוזים (תרופות))
- תרופות (סעיף 7 לחוק החוזים (תרופות))
- דרך הביטול (סעיף 8 לחוק החוזים (תרופות))
- השבה לאחר הביטול (סעיף 9 לחוק החוזים (תרופות))
- הזכות לפיצויים (סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות))
- פיצויים ללא הוכחת נזק (סעיף 11 לחוק החוזים (תרופות))
- שמירת זכות (סעיף 12 לחוק החוזים (תרופות))
- פיצויים בעד נזק שאינו של ממון (סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות))
- הקטנת הנזק (סעיף 14 לחוק החוזים (תרופות))
- פיצויים מוסכמים (סעיף 15 לחוק החוזים (תרופות))
- פיצויים וביטוח (סעיף 16 לחוק החוזים (תרופות))
- הפרה צפויה - מהי? (סעיף 17 לחוק החוזים (תרופות))
- פטור בשל אונס או סיכול חוזה (סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות))
- זכות עיכבון (סעיף 19 לחוק החוזים (תרופות))
- קיזוז (סעיף 20 לחוק החוזים (תרופות))
- הוראות בדבר מתן הודעה (סעיף 21 לחוק החוזים (תרופות))
- שמירת דינים (סעיף 22 לחוק החוזים (תרופות))
- ביטול ועצמאות החוק (סעיפים 23 ו- 24 לחוק החוזים (תרופות)
- תחולה והוראות מעבר (סעיף 25 לחוק החוזים (תרופות))
קיום - בידי מי (סעיף 40 לחוק החוזים)
סעיף 40 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 קובע כדלקמן:"40. קיום - בידי מי
חיוב יכול שיקויים בידי אדם שאיננו החייב, זולת אם לפי מהות החיוב או לפי המוסכם בין הצדדים, על החייב לקיימו אישית."
סעיף 40 לחוק החוזים מכפיף את הנושה לאפשרות של קבלת קיום חוזי על-ידי צד שלישי, על-אף שמלכתחילה הקיום החוזי הובטח לנושה על-ידי החייב. ואולם, נראה כי הסעיף חל גם ביחסי החייב והצד השלישי באופן המקנה לצד השלישי כוח כלפי החייב לקיים את חיובו של החייב כלפי הנושה שלא על-פי הסכמה בין הצד השלישי והחייב.
סעיף 40 לחוק החוזים וסעיף 4 לחוק עשיית עושר ולא במשפט מקנים, איפוא בשיטתנו כוח לצד שלישי לכפות פירעון על חייב ולזכות בהשבה מידי החייב {מ' מאוטנר קיזוז, דיני חיובים - חלק כללי (ד' פרידמן עורך), 558; ראה גם בש"א (רמ') 1881/06 עיריית קריית מלאכי נ' י.א. מתן שירותי נקיון אחזקה וכוח אדם בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2006)}.
ב- ת"א (חי') 16358-06 {מוסטפא חמאד נ' גוז'ף חורי, פורסם באתר האינטרנט נבו (2010)} קבע בית-המשפט כי גם בהנחה שהנתבעת שילמה מכיסה 100,000 ₪, ואף נתנה ערבות לסכום נוסף בן 50,000 ₪ אם ייפסק, אין כדי ללמד חיובה המשותף או בחלקים שווים בסכום החוב, יחד עם נתבע 1. יכול אדם לשלם חיובו של אחר {סעיף 40 לחוק החוזים} מבלי שהדבר ילמד על חובה שבדין לעשות כן ובפרט כאשר מדובר בבני משפחה קרובים או זוג נשוי.
ב- ה"פ (חי') 3078-11-08 {אברהם ארגוב נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2010)} עסקינן בהורים ובן. בית-המשפט קבע כי אין מניעה שבדין שההורים ישלמו מכספיהם שלהם חובות של הבן. נהפוך הוא. אין גם מניעה שהבן ישיב להוריו, כמידת יכולתו, כספים ששילמו עבורו, על דרך הפקדות בחשבונם. הדבר לא הופך כספי החשבון לכספים משותפים. כאמור מדובר במי שחיים כיום בשכירות לאחר שמכרו דירתם וחילקו תמורתה בין הבנים, ככל הנראה כדי לחלץ את הבן ממצוקה אליה נקלע בזמנו.
ב- ת"א (ת"א) 31846/03 {רובי גולדשטיין נ' אריה גוטסמן, פורסם באתר האינטרנט נבו (2007)} קבע בית-המשפט כי אומנם, התובע לא סירב לקבל לידיו את השיקים שנתנה לו "מיכלים תעשיה" לתשלום החוב האמור, אולם אין מניעה לכך שחיובו של חייב כלפי נושה יקויים על-ידי צד שלישי, מכוח הסכם שבין הצד השלישי לחייב, אפילו ללא הסכמתו או ידיעתו של הנושה. אולם, אין בהתחייבותו זו של צד שלישי כדי להפקיע את חובו של החייב כלפי הנושה.