קיבול דרך התנהגות (סעיף 6 לחוק החוזים)

סעיף 6 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 קובע כדלקמן:

"6. קיבול דרך התנהגות
(א) הקיבול יכול שיהיה במעשה לביצוע החוזה או בהתנהגות אחרת, אם דרכים אלה של קיבול משתמעות מן ההצעה; ולעניין סעיפים 3(א) ו- 4(2), התנהגות כאמור דינה כדין מתן הודעת קיבול.
(ב) קביעת המציע שהיעדר תגובה מצד הניצע ייחשב לקיבול, אין לה תוקף."

סעיף 6 לחוק החוזים קובע כי חוזה יכול להיכרת בהתנהגות. קיבול יכול שיהיה לאו דווקא בהודעת הניצע שנמסרה למציע, אלא גם במעשה לביצוע החוזה או בהתנהגות אחרת.

כאשר משתמעת מן ההצעה הדרישה למעשה לביצוע החוזה, או להתנהגות אחרת כדרך קיבול נאותה, נכרת החוזה עם ביצוע המעשה או התרחשות ההתנהגות. חוזה שנקשר על-ידי קיבול דרך התנהגות נוצר עם התרחשות ההתנהגות או ביצוע המעשה. ההתנהגות מהווה למעשה את המקבילה למתן הודעת הקיבול והן את המקבילה למסירתה של זו {ג' שלו דיני חוזים (מהדורה שנייה, תשנ"ה-1995), 132; ת"א (חי') 4849/96 פוליטי אברהם תיווך פוליטי נ' בן משה ברכה, פורסם באתר האינטרנט נבו (2006)}.
כאשר מדובר בשינוי חוזה כתוב על דרך של התנהגות הצדדים המאוחרת לכריתתו, מן הדין שהתנהגות הצדדים לחוזה תשקף את גמירת-הדעת לסטות מהוראות החוזה. עקביותם הפנימית של דיני החוזים מחייבת, כי המסקנה שהוראה חוזית שונתה או בוטלה תושתת על בסיס מוצק וברור, לא פחות מזה הנדרש לשם הסקת עצם קיום היחס החוזי בין הצדדים {ע"א 4956/90 פזגז חברה לשיווק בע"מ נ' גזית הדרום בע"מ, פ"ד מו(4), 35, 41 (1992); ת"צ (מרכז) 34556-04-10 מיכל גלזר נ' פלאפון תקשורת בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.

קיבול דרך התנהגות יכול, איפוא, ליצור חוזה. ואכן בתי-המשפט קיבלו לא אחת את הטענה כי נכרת חוזה על-ידי התנהגות {ראה למשל ע"א 355/89 חינוי נ' מבשלת שיכר לאומית, פ"ד מו(2), 70, 75 (1992)}.

ב- ת"א (חי') 4197-07 {מרגלית קריינר נ' מנולייף – מנורה - חב' לביטוח חיים בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)} קבע בית-המשפט כי ניתן לראות בשתיקתה של התובעת לעניין שינוי סכום הביטוח, כקיבול "בדרך אחרת" לפי סעיף 6(א) לחוק החוזים, כאשר לשתיקה זו מצטרפים נתונים אחרים שיש בהם כדי להעיד על גמירות-הדעת. גם גובה הפרמיה החודשית ששילמה התובעת, בסך 25$ מלמדת על גובה סכום הביטוח היסודי ובעניין זה יש לקבלת טענת הנתבעת, כי בהתאם לפרמיה שהוקצבה על-ידי התובעת, כאמור בהצעת הביטוח, היא נדרשה להתאים את סכום הביטוח היסודי וכי הסכום אשר מילא סוכן הביטוח בהצעה, בסך 75,000$ מולא בטעות, מאחר ולא ניתן לקבוע סכום זה בהתאם לפרמיה שהוצעה על-ידי התובעת.

ב- ת"ק (ת"א) 40281-06-11 {אלה כהן נ' יהודית ארד, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)} קבע בית-המשפט כי לאחר משלוח הפקס אכן טיפלה הנתבעת בערעור, הכינה עיקרי טיעון והופיעה בדיון בערעור בפני הרכב – וזכתה. חלפו כחמישה חודשים מאז קבלת הפקס אצל התובעת ועד להופעה בערעור, בחודש מרץ 2011. כל אותו זמן לא ביקשה התובעת מהנתבעת לחדול מטיפול בערעור, ולא שלחה לתובעת הודעה כי האמור בפקס, נספח א' לכתב ההגנה, לא מקובל עליה. התובעת אף העבירה לנתבעת את כל החומר נשוא הערעור, על-מנת שיתאפשר לנתבעת להכין עיקרי טיעון ותיק מוצגים. בית-המשפט רואה בהתנהגות הנתבעת כאמור לעיל, ששילבה הן היבט פסיבי של היעדר מחאה על ההצעה, וכן היבט אקטיבי של מסירת החומר הדרוש לשם טיפול בערעור, משום קיבול של הצעת התובעת כאמור בנספח א' לכתב ההגנה.

עוד נקבע כי ככל שלא חפצה התובעת בטיפול בערעור והצעת הנתבעת בדבר שכר-טרחה לא הייתה מקובלת עליה – היה עליה להודיע זאת חד-משמעית לנתבעת, ולהימנע ממסירת החומר הרלבנטי לערעור לידיה. משלא עשתה כן, נהגה בחוסר תום-לב ויצרה מצג ברור כלפי הנתבעת - ולפיו הצעת הנתבעת מקובלת עליה.

ב- ת"א (ראשל"צ) 4760-08 {מיכאל פושקריוב נ' חיימוביץ ובניו הנדסה בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)} קבע בית-המשפט כי הואיל והתובע החל לעבוד בפרוייקט בלא הסתייגות לאחר שהועבר לחתימתו נוסח חתום של הסכם מצד הנתבעת, יש בכך ללמד על הסכמת התובע לתנאי ההסכם על דרך ההתנהגות, כקבוע בסעיף 6 לחוק החוזים {ראה גם ע"א 355/89 עזבון המנוח ניקולא חינאווי ז"ל נ' מבשלת שיכר לאומית, פ"ד מו(2), 70, 75 (1992)}.

ב- בש"א (ב"ש) 2559-09 {עקל אבו עראר נ' מועצה מקומית ערערה בנגב, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)} קבע בית-המשפט כי מן העבר האחר יש לדחות את טענת התובע כי אין מדובר בהסכם כלל. מרגע שהתקבל התובע לעבודה במועצה, קיבל שכר ותנאים נוספים, ובמיוחד שעה שהדבר נעשה משך שנים מבלי שאיש ערער על-כך - קיבל הוא עליו בהתנהגותו את האמור במסמך התנאים. בכך נתמלאו במקרה דנן יסודות החוזה כולם - הצעה, קיבול, מסויימות וגמירות-דעת - ומסמך התנאים הפך לחוזה בר-תוקף, אף אם התובע לא חתם עליו.

ב- ת"א (עכו) 1678-07 {המוסד לביטוח לאומי נ' מוחמד סנעאללה עלי, פורסם באתר האינטרנט נבו (2010)} קבע בית-המשפט כי לא די רק בשתיקה הנטענת של המל"ל בתגובה למכתבי ב"כ המבטחות, על-מנת לראות את המל"ל כמי שהסכים לעצירת מירוץ הריבית. על-מנת לקבוע כי המל"ל הסכים לעצירת מירוץ הריבית יש להצביע על דרכי קיבול נוספות, גם אם הן התנהגותיות, אך לא די באי-מתן תגובה. לא הוצג בפני בית-המשפט כל מעשה או מחדל, למעט טענת אי-מתן התשובות למכתבים, שיש בו כדי ללמד על הסכמת המל"ל לעצירת מירוץ הריבית. לפיכך, הטענה בדבר קיומה של הסכמה כזו נדחית.

ב- ע"א 1514/04 {שיכון עובדים השקעות בע"מ ואח' נ' יון חניות נכסים בע"מ, תק-על 2006(4), 4195 (2006)} קבע בית-המשפט כי "המערערות ניאותו לקבל את המחצית השנייה של התשלום הראשון הקבוע בהסדר התשלומים, היינו סך של 500,000 ₪ חרף העובדה שלא חתמו כלל על ההסכם הרביעי. קבלת סכומים אלה על-ידי המערערות ללא כל מחאה, יכולה אף היא להיחשב כקיבול, אם אמנם לא היה קיבול קודם" {ראה גם ע"א 65/88 אדרת שומרון בע"מ נ' הולינגסוורת, פ"ד מד(3), 600 (1990); ת"א (חי') 18734-07 סטאטוס סקול בע"מ נ' סולל בונה בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2009)}.

ב- ת"א (ראשל"צ) 1830/06 {MAXON MOTOR AG נ' קולמורגן סרווטרוניקס בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2008)} קבע בית-המשפט כי סעיף 6 לחוק החוזים קובע כי קיבול יכול שיהיה במעשה לביצוע החוזה או בהתנהגות אחרת. במקרה זה, סבר בית-המשפט כי יש לראות במכתבו של מנהל הצד השלישי, בהזמנות בפועל, כמו גם בהתנהלות הצדדים במשך כשנתיים כקיבול מפורש של אותה הצעה, כמו גם אינדיקציה לגמירות-דעת מפורשת {ראה גם ת"א (ת"א) 16393/06 יאורי נורית נ' וגרמן טובה, פורסם באתר האינטרנט נבו (2008)}.

שעה שיודע הנתבע, אשר לא חתם על ההסכם, את מלוא תוכנם של תנאי ההסכם, לרבות החיובים הכספיים המוטלים עליו, התמורה אותה עליו לשלם ותנאיה בגין השלטים - יש לפרש את שתיקתו בנסיבות המצביעות על "גמירות-דעתו" {ע"א 65/88 אדרת שומרון בע"מ נ' הולניגס וורת ג.מ.ב.ה, פ"ד מד(3), 600 (1990); ראה גם ת"א (ראשל"צ) 3812/05 מבט ראשון פרסום חוצות בע"מ נ' אזולאי מאיר, פורסם באתר האינטרנט נבו (2007) שם קבע בית-המשפט כי במקרה דנן, מתקיימות, נוסף על שתיקתו של הנתבע, נסיבות עובדתיות נוספות המלמדות על "גמירות-דעתו" של הנתבע, ומכאן על השתכללותו של ההסכם בין התובעת לבין הנתבע - שיחותיו של הנתבע עם מר אברהם}.

על-פי הפרקטיקה הנהוגה בחוזי ביטוח, קיבול הצעת הביטוח על-ידי המבוטח {או דחייתה} יכול שיהיה מפורש, על דרך מסירת הודעה מתאימה למבטח, ואולם יש שהקיבול הינו על דרך ההתנהגות, כלומר, "במעשה לביצוע החוזה או בהתנהגות אחרת" כלשון סעיף 6(א) לחוק החוזים {ראה גם ירון אליאס דיני ביטוח, כרך א', תשס"ב, 250; ת"א (חי') 14299/05 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' רשב"א לוי אהד, פורסם באתר האינטרנט נבו (2006)}.

על-פי סעיף 6(ב) לחוק החוזים, קביעת המציע שהיעדר תגובה מצד הניצע ייחשב לקיבול של ההצעה - אין לה תוקף. בעניין זה נקבע בפרשת האגודה למען שירותי בריאות הציבור כי בעניינן של המשיבות, לא זו בלבד שלא הייתה קביעה שהיעדר תגובה ייחשב כהסכמה, אלא שהמשיבות למעשה התבקשו לאשר בחתימותיהן את הסכמתן לשינוי בחוזה. המשיבות לא חתמו על-כך, ועל-כן, אין זה סביר לצפות מהן שהן יביעו התנגדות אקטיווית לאותו שינוי. המשיבות היו רשאיות לצאת מתוך הנחה שאי-הסכמתן לאשר בחתימתן את השינוי בחוזה - משמעו היעדר הסכמה שלהן לשינוי {ע"ר (נצ') 43826-01-11 האגודה למען שירותי בריאות הציבור נ' יאסמין ח'טיב, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012); ראה גם ת"א (חי') 8947-12-08 יורם נור נ' כפר ביאליק - כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

קיבול דרך התנהגות (סעיף 6 לחוק החוזים)