botox
הספריה המשפטית
דיני חוזים (דיני הממונות בישראל) - דין, הלכה ופרשנות

הפרקים שבספר:

ביטול הזכות (סעיף 36 לחוק החוזים)

סעיף 36 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 קובע כדלקמן:

"36. ביטול הזכות
(א) כל עוד לא הודיע אחד הצדדים למוטב על זכותו לפי החוזה, רשאים הם לשנותה או לבטלה על-ידי שינוי החוזה.
(ב) בחיוב שיש לקיימו עקב מותו של אדם - על-פי חוזה ביטוח, על-פי חברות בקופת קצבה או בקופת תגמולים או על-פי עילה דומה - רשאי הנושה, בהודעה לחייב או בצוואה שהודעה עליה ניתנה לחייב, לבטל את זכותו של המוטב או להעמיד במקומו מוטב אחר, אף אחרי שנודע למוטב על זכותו."

הוראות סעיף 36(ב) לחוק החוזים קובעות למעשה כי בעל הפוליסה יכול להתנות שהכספים יהיו חלק מן העזבון ויגיעו לעזבון או מי ממנו וזאת באמצעות הוראות בצוואתו.

סעיף 147 לחוק הירושה קובע כי כספי קופות גמל וביטוח אינם מהווים חלק מהעזבון, אך הוראות סעיף 36(ב) לחוק החוזים, הן החריג לכלל זה.

כאשר אדם מצווה את שיעשה בעזבונו במסגרת צוואה, תהיינה הוראות הצוואה מחייבות אף אם לא הובאו לידיעת חברת הביטוח עוד בחייו של המצווה {ראה למשל ע"א 233/98 שושנה כץ נ' קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים, פ"ד נד(5), 493 (2000); ת"ע (ב"ש) 660/09 ע.ב. נ' י.ח., פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.

משעה שהמחוקק קבע בסעיף 36(ב) לחוק החוזים, כי בהוראות צוואה יכול מבוטח לשנות את ההוראות שניתנו לחברת הביטוח בדבר זהות המוטבים בקרות מקרה הביטוח, הרי שיש לשאול עצמנו מהי הצוואה אליה ניתן להתייחס כצוואה מחייבת ותקפה.

צוואה תהא בת-תוקף רק משעה שניתן לגביה צו קיום צוואה. צו קיום צוואה יכול להינתן רק לאחר פטירתו של המצווה. צוואתו האחרונה של אדם היא זו שתהא הצוואה בת-התוקף ובטרם פטירת המצווה לא ניתן לדעת בוודאות מהי צוואתו האחרונה, שכן הוא רשאי בכל עת לשנות או לבטל אותה.

בשעה שזה הוא המצב בדיני הירושה, הרי שהמסמך היחיד אליו ניתן להתייחס כצוואה מחייבת, כנזכר בהוראות סעיף 36(ב) לחוק החוזים, הוא הצוואה לגביה ניתן צו קיום על-ידי הערכאה המוסמכת.

משעה שצו קיום צוואה אינו יכול להינתן, אלא לאחר פטירתו של אדם, הרי ש"הודעה בדבר צוואה" המועברת לאחר פטירת המנוח, יכולה להתייחס אך ורק לצוואה שקויימה באמצעות צו קיום לאחר פטירתו של אדם.

כל "צוואה" אחרת שהועברה קודם לפטירת המבוטח, על ידו, לידיעת חברת הביטוח, כמוה ככל הודעה שרשאי המבוטח להעביר בחייו ואילו הצוואה שניתן לגביה צו קיום צוואה, תהא הצוואה האחרונה, המחייבת, לאחריה לא ניתן לקבל עוד הוראות שינוי בדבר רשימת המוטבים.
ככלל, יש להתחשב גם בסיווג המשפטי של אותם ביטוחים וקופות גמל הנכללים בסעיף 147 לחוק הירושה, וזאת גם בהתחשב בהוראות סעיף 36(ב) לחוק החוזים, אשר לכאורה ניתן לראות אותם ביטוחים וקופות גמל כחוזה לטובת צד שלישי, על כל המשתמע מכך, לרבות ביחס לעיקול.

כך, מצד אחד בהתאם להוראות סעיף 36(א) לחוק החוזים, מעת שהודע למוטב על זכותו לפי החוזה, לא ניתן לבטל את הזכות. מאידך, במקום ובו מדובר, לכאורה, בכספים הכלולים בהוראותיו של סעיף 147 לחוק הירושה, הרי הדברים שונים לאור הוראת סעיף 36(ב) לחוק החוזים {ע"א 4377/04 הולצברג נ' מירז, פורסם באתר האינטרנט נבו (2007); ע"א (ת"א) 2155/09 תדמיר אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' יעל ירון, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.

סעיף 36(ב) לחוק החוזים משקף את העדפת האינטרס של העמית - המצווה על פני אינטרס ההסתמכות של המוטב המקורי המופיע ברשימת המוטבים {ראה גם גבריאלה שלו דיני חוזים – החלק הכללי (2005), 602; ע"א 233/98 שושנה כץ נ' קרן מקפת ואח', פ"ד נד(5), 493 (2000); ע"ע 496/09 ורדה בר און נ' קופת הפנסיה לעובדי הדסה בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2010); ק"ג (ת"א) 10285-08 תרצה אבגין נ' קרן הגמלאות של חברי אגד בע"מ (בניהול מיוחד), פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.

סיפא סעיף 147 לחוק הירושה פורש בפסיקת בתי-המשפט באופן שבעל הזכות בכספים רשאי לשנות את המוטב וכן רשאי להתנות על הכלל לפיו כספי הביטוח אינם חלק מהעזבון. אולם, בהתאם להוראות סעיף 36(ב) לחוק החוזים עליו להודיע על-כך לקרן {ע"א 477/97 עזבון המנוח שלום בכר נ' בהירה בכר ואח', טרם פורסם}.
מקומו של סעיף 36 לחוק החוזים בפרק ד' לחוק החוזים שכותרתו "חוזה לטובת אדם שלישי". הרעיון העומד בבסיס הוראות פרק זה הינו הגנה על זכותו של מי שנהנה על-פי חוזה ואינו צד לו. הכלל נקבע בסעיף 36(א) לחוק החוזים והוא: הצדדים לחוזה יכולים לשנות או לבטל את זכותו של המוטב עד לרגע שבו הודיע לו אחד מהם על זכותו. כן יכולים הצדדים לחוזה לקבוע ביניהם כי זכותו של המוטב היא בלתי-חדירה מרגע יצירתה {ראה גם ע"א 3807/90 מירי פישר נ' תמר קופת גמל תגמולים מרכזית, פ"ד מז(5), 104 (1993)}.

סעיף 36(ב) לחוק הירושה כולל רשימה של מקורות החיוב האמור: חוזה ביטוח, חברות בקופת קיצבה או בקופת תגמולים. רשימת מקורות החיוב הנמצאת בסעיף זה אינה רשימה סגורה אלא היא רשימה מדגימה. במקרים שעליהם חל סעיף 36(ב) לחוק החוזים, אין למוטב זכות לדרוש את קיום החיוב בחיי הנושה.

סעיף 36(ב) לחוק החוזים נועד להגן על האינטרס שיש לאדם בהקניית רכושו לאחר מותו. על רקע זה יש להבין את העדפת החוק את אינטרס הנושה על פני אינטרס ההסתמכות של המוטב. במקרה של הורשה, המוטב הינו מוטב חינם וזכות הנושה הינה לגיטימית {ראה גם ת"ע (ת"א) 101618/03 פלונית נ' אלמונית, פורסם באתר האינטרנט נבו (2010)}.

נדגיש כי על-פי סעיף 36(ב) לחוק החוזים, הביטול או השינוי יכולים להיעשות בשני אופנים: בהודעה לחברת הביטוח או לקופת התגמולים או בצוואה, שהודעה עליה ניתנה לקופת התגמולים ולחברת הביטוח {ראה למשל ת"ק (ת"א) 4174-01-08 ניצה רטנר נ' בנק הפועלים בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2008)}.