דחיית קיום (סעיף 43 לחוק)

סעיף 43 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 קובע כדלקמן:

"43. דחיית קיום
(א) המועד לקיומו של חוב נדחה -
(1) אם נמנע הקיום במועדו מסיבה תלויה בנושה - עד שהוסרה המניעה;
(2) אם תנאי לקיום הוא שיקויים תחילה חיובו של הנושה - עד שקויים אותו חיוב;
(3) אם על הצדדים לקיים חיוביהם בד-בבד - כל עוד הנושה אינו מוכן לקיים את החיוב המוטל עליו.
(ב) נדחה המועד לקיום החיוב כאמור בסעיף-קטן (א), רשאי בית-המשפט, אם ראה שמן הצדק לעשות כן, לחייב את הנושה בפיצויים בעד הנזק שנגרם לחייב עקב הדחיה, אף אם אין בדבר משום הפרת חוזה מצד הנושה, ואם היה על החייב לשלם תשלומים תקופתיים עד לקיום החיוב שמועדו נדחה - לפטור אותו מתשלומים אלה בתקופת הדחיה."

בחיובים חוזיים, מקובל להבחין בין חיובים עצמאיים לבין חיובים מותנים עליהם חל סעיף 43(א)(2) לחוק החוזים ובין חיובים מקבילים או שלובים עליהם חל סעיף 43(א)(3) לחוק החוזים.

חיוב עצמאי הוא חיוב חד-כיווני, ללא תלות בחיוב הנגדי, ונפקותו - כי על צד לחוזה לקיים את חיוביו במועד המוסכם גם אם הצד השני לחוזה אינו מקיים את החיובים המוטלים עליו. לדוגמה, חיוב השוכר לשלם את דמי השכירות עשוי להתפרש כחיוב עצמאי שעל השוכר לעמוד בו, גם אם המשכיר אינו עומד בהתחייבותו לתקן את המזגן שהתקלקל במושכר {כפי שמשתמע מהדוגמה שהביא בית-המשפט ב- ע"א 765/82 אלתר נ' אלעני, פ"ד לח(2), 701 (1984)}.

חיוב מותנה משמעו שהתחייבותו הנגדית של צד לחוזה, היא מאוחרת ומותנית בכך שהצד השני יקיים תחילה את חיובו {השווה ע"א 1084/99 עיני נ' קאסוטו, פ"ד נו(3), 913, 922 (2002)}. לדוגמה, חיוב הקבלן לעלות על הקרקע ולהתחיל בבנייה מותנה בכך שהמזמין יעמיד את הקרקע לרשותו. לכן, כל עוד המזמין לא דאג לדרך גישה לקרקע, או שהוצא כנגד המזמין צו האוסר עליו שימוש בקרקע, רשאי הקבלן להשעות את חיוביו ולהשהותם.

חיובים שלובים/מקבילים משמעם, שעל הצדדים לקיים חיוביהם בד-בבד, וכשהדבר לא ניתן, להראות נכונות חד-משמעית לקיים את חיובם {כמו הפקדת הסכום שצריך להשתלם על-פי החוזה}.

חיובים שלובים/מקבילים {ת"א (חי') 3035-07 באראקא ישראל השקעות בע"מ נ' נמלי ישראל פיתוח ונכסים בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)} שכיחים עד מאוד בחוזי מכר, על-פי ברירת המחדל הקבועה בסעיף 23 לחוק המכר, התשכ"ח-1968 (להלן: "חוק המכר") ולפיה "חובת המוכר למסור את הממכר וחובת הקונה לשלם את מחירו הם חיובים מקבילים שיש לקיימם בד-בבד".

כך, לדוגמה, בחוזי מכר דירות מקובל לקבוע תשלום ראשון כנגד רישום הערת אזהרה ותשלום אחרון כנגד מסירת החזקה בדירה {עוד לחיובים שלובים ראה ע"א 6276/95 מגדלי באך בע"מ נ' חוזה, פ"ד נ(1), 562, 567 (1996); ע"א 1632/98 ארבוס נ' אברהם רובינשטיין ושות' - חברה קבלנית, פ"ד נה(3), 913 (2001)}.

לא למותר להזכיר כי ברירת המחדל הקבועה בסעיף 23 לחוק המכר היא דיספוזיטיבית והצדדים רשאים להתנות עליה בהסכם המכר ולקבוע כי החיובים של הצדדים יהיו עצמאיים או מותנים {ע"א 7938/08 היאלי מונסנגו נ' מוריס מכביאן, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.

כלומר, סעיף 43(א)(2) לחוק החוזים מאפשר לדחות קיומו של חיוב "אם תנאי לקיום הוא שיקויים תחילה חיובו של הנושה", וסעיף 43(א)(3) לחוק החוזים מוסיף וקובע כי במידה והחיובים צריכים להתבצע בו-זמנית – ידחה הביצוע מצד החייב "כל עוד הנושה אינו מוכן לקיים את החיוב המוטל עליו".

כאשר חיובי הצדדים הם עצמאיים, אין זכות לצד לחוזה - אף אם הוא נפגע לטענתו מהפרה של הצד השני - להימנע מקיום חיובו החוזי, או לדחות אותו. בחוזה שחיוביו עצמאיים זה מזה, חייב כל צד לקיים את חלקו, במועד ובאורח שנקבעו בחוזה, בלא קשר לקיום או לאי-קיום על-ידי הצד האחר. לנפגע עומדות התרופות בשל הפרת החוזה, אולם אין הוא זכאי להימנע מקיום חלקו בחוזה, כל עוד החוזה לא בוטל כדין. במקרה של חיובים עצמאיים, אי-קיום החוזה על-ידי הנפגע מהווה הפרה {ע"א 765/82 אלתר נ' אלעני, פ"ד לח(2), 701 (1984); ע"א 674/83 דניאלסה נ' גד-שט, פ"ד מא(4), 113 (1987)}.

נעיר כי ההכרעה בשאלת קיומם של חיובים שלובים נגזרת מפרשנות החוזה. לפיכך, יש להכריע בה לפי הכללים המקובלים בפסיקת בית-המשפט לעניין פרשנות חוזה. על-כן, בבואנו לעמוד על פירושו הנכון של החוזה פונים אנו ללשון החוזה ולתכליתו, כשהלשון קובעת את גבולות התכלית. אין כמובן די בבחינת לשון החוזה, בעיקר כשזו אינה פוסלת את האפשרות שהחיובים שלובים הם {ע"א 2568/98 ד"ר פטר נ' חממי, פ"ד נז(4), 796 (2003)}.

כלומר, על-מנת לבחון אם החיובים שלובים או עצמאיים - יש להתחקות אחר אומד-דעת הצדדים וליתן לחוזה פרשנות המגשימה את תכליתו, תוך התחשבות במכלול הנסיבות, לרבות לשון החוזה {ע"א 6276/95 מגדלי באך נ' חוזה, פ"ד נ(1), 562 (1996); ע"א 2273/02 חברת פסל בע"מ נ' חברת העובדים השיתופית הכללית בא"י בע"מ, פ"ד נח(2), 36 (2003); ת"א (ראשל"צ) 3436/06 קוזלובסקי נ' קוגמן, פורסם באתר האינטרנט נבו (2009); ת"א (חי') 19974-07 ב. דני חברה לבניין והשקעות (1992) בע"מ נ' נדבך לנדל"ן והשקעות בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2010)}.

ב- ת"א (חד') 150-03-10 {מועצה מקומית פרדס חנה- כרכור נ' שוורץ הרמן (מנהל עזבון), פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)} קבע בית-המשפט כי חיוב הנתבע לפנות את הנכס הוא חיוב מותנה בחיוב המועצה לפנות תחילה לקק"ל על-מנת לחדש את ההסכם, וככל שלא יחודש ההסכם, אזי קמה חובת שוורץ או הנתבעים 1 ו- 2 לפנות את הנכס. משלא פנתה המועצה לקק"ל בבקשה, הרי נדחה קיום החיוב האמור בסעיף 16 להסכם, וזאת נוכח הוראות סעיף 43(א)(2) לחוק החוזים.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

דחיית קיום (סעיף 43 לחוק)