botox
הספריה המשפטית
דיני חוזים (דיני הממונות בישראל) - דין, הלכה ופרשנות

הפרקים שבספר:

חיוב יחד ולחוד (סעיף 55 לחוק החוזים)

סעיף 55 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 קובע כדלקמן:

"55. חיוב יחד ולחוד
(א) שנים שחייבים יחד ולחוד, רשאי הנושה לדרוש את קיום החיוב, כולו או מקצתו, משנייהם כאחד, או מכל אחד מהם בנפרד, ובלבד שלא ייפרע יותר מן המגיע לו.
(ב) בטל או בוטל חיובו של אחד החייבים, בטל גם חיובו של השני, זולת אם הביטול נובע מפגם בכשרותו או בייצוגו של החייב האחד.
(ג) הפטיר הנושה אחד החייבים מן החיוב, כולו או מקצתו - בוויתור, במחילה, בפשרה או בדרך אחרת - הופטר גם השני באותה מידה, זולת אם משתמעת מן ההפטר כוונה אחרת."

המחוקק קבע, כי כאשר שניים חבים ביחד ולחוד רשאי הנושה לדרוש את קיום החיוב, כולו או מקצתו, משנייהם כאחד, או מכל אחד מהם בנפרד {סעיף 55(א) לחוק החוזים}. תנאי משלים לכך הוא שהזוכה לא יפרע יותר מן המגיע לו.

יחד-עם-זאת, במקום שבטל או בוטל חיובו של אחד החייבים "בטל גם חיובו של השני", זולת אם הביטול נובע מפגם בכשרות או ייצוג {סעיף 55(ב) לחוק החוזים}. כך גם בסוגיית ההפטר {סעיף 55(ג) לחוק החוזים}.
ב- עש"א (ב"ש) 19620-09-10 {חנניה בן שיתרית נ' האגודה למען הזקן – באופקים, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)} קבע בית-המשפט כי לא הונחה תשתית ראייתית בפני כב' הרשם כפכפי ממנה עולה, כי הזוכה ביטל החיוב או הפטיר חייב, ולפיכך צדק הרשם כאשר קבע כי חלות הוראות סעיף 55(א) לחוק החוזים.

סעיף 55(ג) לחוק החוזים קובע, כי אם הפטיר הנושה אחד החייבים מן החיוב, כולו או מקצתו - בוויתור, במחילה, בפשרה או בדרך אחרת – הופטר גם השני באותה מידה, זולת אם משתמעת מן ההפטר כוונה אחרת {עת"מ (ת"א) 2344/08 בלאיש אייל נ' עיריית בת-ים, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.

על הנסיבות בהן הפטיר הנושה את אחד החייבים מתשלום חוב בו הוא חב יחד עם אחרים הרחיב בית-המשפט העליון ב- ע"א 33/00 {מדינת ישראל אגף המכס המע"מ נ' ישראל סוריה, פורסם באתר האינטרנט נבו} וכאמור להלן.

הוראת הרישא של סעיף 55(ג) לחוק החוזים מעדיפה את האינטרס של שאר החייבים על פני האינטרס של הנושה בכך שהפטרו של חייב אחד הוא הפטרם של כל האחרים, ואילו הסיפא של סעיף 55(ג) לחוק החוזים, קובעת חריג לרישא.

לפי חריג זה, יופטרו החייבים האחרים זולת אם משתמעת מן ההפטר כוונה אחרת.

נשאלת השאלה, מתי משתמעת מן ההפטר כוונה אחרת? כאשר נעשה ההפטר בהסכם, יש להתחקות אחר קיומה של כוונה אחרת על-ידי בחינת משמעות ההסכם בין הצדדים, נסיבות כריתתו ואחר תכליתו. יש לבחון אם הכוונה הייתה לפטור אישי תוך שמירת הזכויות כלפי חייבים אחרים אם לאו.

"כוונה משתמעת" מעידה על עצמה כי אין היא כוונה מפורשת, לא בכתב ולא בעל-פה. די בכך שהיא משתמעת מהקשר הדברים. "כוונה משתמעת" היא, על-פי עצם מהותה, חלשה מכוונה מפורשת ועמומה ממנה {ה"פ (ת"א) 4041-11-10 אילן אדרי נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.

ב- ת"א (נצ') 3076-03-08 {אהוד שגיא נ' שי מעוז, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)} קבע בית-המשפט כי הסכמת המשיבים 1 ו- 2 למחוק תביעתם נגד המשיב 5 ולהתפשר עם המשיבה 4, אין בה כדי להוות הפטר למבקש מכוח סעיף 55(ג) לחוק החוזים. המבקש לא הוכיח טענתו להפטר מחיוביו כלפי המשיבים 1 ו- 2.

אם-כן, בחיוב "יחד ולחוד" חל הכלל לפיו הפטר של נושה לאחד החייבים מפטיר את החייבים האחרים, "זולת אם משתמעת מן ההפטר כוונה אחרת", כהוראת סעיף 55(ג) סיפא לחוק החוזים {ע"א 610/94 גדליה בוכבינדר נ' כונס הנכסים הרשמי, בתפקידו כמפרק בנק צפון אפריקה, פורסם באתר האינטרנט נבו}.

"כוונה אחרת" כזו מן ההפטר משתמעת אם הנושה מעניק לחייב פטור אישי שיכול ללבוש צורות שונות. אחת הצורות המקובלות בישראל היא זו של "הסכם שלא לתבוע". כאשר זהו תוכנו של ההסכם "משתמעת מן ההפטר כוונה אחרת", ואין באותו הפטר כדי לשחרר את החייבים האחרים מחבותם כלפי הנושה.
"כוונה משתמעת", כשמה כן היא - כוונה שאינה מפורשת, לא בכתב ולא בעל-פה. די בכך שהיא משתמעת מהקשר הדברים, והיא מוסקת מאומד-הדעת של הצדדים להפטר.

"כוונה אחרת" משתמעת גם מציפיותיהם של הצדדים. כלומר, האם ניתן לומר, לכשהופטר חייב אחד במקרה ספציפי, נוצרו ציפיות לגיטימיות אצל החייבים האחרים, שההפטר יחול גם עליהם {ע"א 33/00 מדינת ישראל - אגף המכס והמע"מ נ' יוסף סוריה, פורסם באתר האינטרנט נבו; עת"מ (מחוזי ת"א) 2344/08 בלאיש נ' עיריית בת-ים, פורסם באתר האינטרנט נבו}.

ב- תא"ק (מרכז) 6133-08-07 {בולוס ובניו חברה לאירוח ותיירות בע"מ (בפירוק) נ' ד"ר מוניר טנוס ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו} ציין כב' השופט מנהיים כי סייפת סעיף 55(ג) לחוק החוזים {"זולת אם משמעת מן ההפטר כוונה אחרת"}, אינה מדברת על כוונת הצדדים בפועל בעת ההפטר, אלא על מה ש"משתמע" מן ההפטר לעניין קיומה או היעדרה של כוונה להפטיר גם את החייבים האחרים. זהו ביטוי המתייחס לא לכוונה סובייקטיבית-עובדתית של הצדדים להפטר, אלא לפרשנות האובייקטיבית של ההפטר {ראה גם ת"א (חד') 1138-07-08 כהן ראובן נ' דה כהן בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.