דיני חוזים (דיני הממונות בישראל) - דין, הלכה ופרשנות
הפרקים שבספר:
- כריתת חוזה - כיצד (סעיף 1 לחוק החוזים)
- הצעה (סעיף 2 לחוק החוזים)
- חזרה מן ההצעה (סעיף 3 לחוק החוזים)
- פקיעת ההצעה (סעיף 4 לחוק החוזים)
- קיבול (סעיף 5 לחוק החוזים)
- קיבול דרך התנהגות (סעיף 6 לחוק החוזים)
- חזקת קיבול (סעיף 7 לחוק החוזים)
- מועד הקיבול (סעיף 8 לחוק החוזים)
- קיבול לאחר פקיעה (סעיף 9 לחוק החוזים)
- חזרה מן הקיבול (סעיף 10 לחוק החוזים)
- קיבול תוך שינוי (סעיף 11 לחוק החוזים)
- תום-לב במשא ומתן (סעיף 12 לחוק החוזים)
- חוזה למראית עין (סעיף 13 לחוק החוזים)
- טעות (סעיף 14 לחוק החוזים)
- הטעיה (סעיף 15 לחוק החוזים)
- טעות סופר (סעיף 16 לחוק החוזים)
- כפיה (סעיף 17 לחוק החוזים)
- עושק (סעיף 18 לחוק החוזים)
- ביטול חלקי (סעיף 19 לחוק החוזים)
- דרך הביטול (סעיף 20 לחוק החוזים)
- השבה לאחר ביטול (סעיף 21 לחוק החוזים)
- שמירת תרופות (סעיף 22 לחוק החוזים)
- צורת חוזה (סעיף 23 לחוק החוזים)
- תוכנו של חוזה (סעיף 24 לחוק החוזים)
- פירוש של חוזה (סעיף 25 לחוק החוזים)
- השלמת פרטים (סעיף 26 לחוק החוזים)
- חוזה על תנאי (סעיף 27 לחוק החוזים)
- סיכול תנאי (סעיף 28 לחוק החוזים)
- בטלות החוזה או ההתנאה (סעיף 29 לחוק)
- חוזה פסול ותחולת הוראות (סעיפים 30 ו- 31 לחוק החוזים)
- חוזה של משחק, הגרלה או הימור (סעיף 32 לחוק החוזים)
- חוזה למתן ציונים (סעיף 33 לחוק החוזים)
- הקניית הזכות (סעיף 34 לחוק החוזים)
- דחיית הזכות (סעיף 35 לחוק החוזים)
- ביטול הזכות (סעיף 36 לחוק החוזים)
- טענות נגד המוטב (סעיף 37 לחוק החוזים)
- שמירת זכותו של הנושה (סעיף 38 לחוק החוזים)
- קיום בתום-לב (סעיף 39 לחוק החוזים)
- קיום - בידי מי (סעיף 40 לחוק החוזים)
- מועד הקיום (סעיף 41 לחוק החוזים)
- קיום מוקדם (סעיף 42 לחוק החוזים)
- דחיית קיום (סעיף 43 לחוק)
- מקום הקיום (סעיף 44 לחוק החוזים)
- קיום בבינונית (סעיף 45 לחוק החוזים)
- קיום בסכום ראוי (סעיף 46 לחוק החוזים)
- קיום במטבע ישראלי (סעיף 47 לחוק החוזים)
- קיום על תנאי (סעיף 48 לחוק החוזים)
- זקיפת תשלומים בחיוב אחד (סעיף 49 לחוק החוזים)
- זקיפת תשלומים בחיובים אחדים (סעיף 50 לחוק החוזים)
- בחירה בין חיובים חלופים (סעיף 51 לחוק החוזים)
- תחליף קיום (סעיף 52 לחוק החוזים)
- קיזוז (סעיף 53 לחוק החוזים)
- ריבוי חייבים (סעיף 54 לחוק החוזים)
- חיוב יחד ולחוד (סעיף 55 לחוק החוזים)
- נטל החיוב בין החייבים (סעיף 56 לחוק החוזים)
- סייג לזכות החזרה (סעיף 57 לחוק החוזים)
- העברת בטוחות (סעיף 58 לחוק החוזים)
- ריבוי נושים (סעיף 59 לחוק החוזים)
- דרך ומועד למסירת הודעה (סעיף 60 לחוק החוזים)
- תחולה (סעיף 61 לחוק החוזים)
- הגדרות (סעיף 1 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה))
- תרופות הנפגע (סעיף 2 לחוק החוזים (תרופות))
- הזכות לאכיפה (סעיף 3 לחוק החוזים (תרופות))
- תנאים לאכיפה (סעיף 4 לחוק החוזים (תרופות))
- אכיפה בעסקה טעונת רישום (סעיף 5 לחוק החוזים (תרופות))
- הפרה יסודית (סעיף 6 לחוק החוזים (תרופות))
- תרופות (סעיף 7 לחוק החוזים (תרופות))
- דרך הביטול (סעיף 8 לחוק החוזים (תרופות))
- השבה לאחר הביטול (סעיף 9 לחוק החוזים (תרופות))
- הזכות לפיצויים (סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות))
- פיצויים ללא הוכחת נזק (סעיף 11 לחוק החוזים (תרופות))
- שמירת זכות (סעיף 12 לחוק החוזים (תרופות))
- פיצויים בעד נזק שאינו של ממון (סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות))
- הקטנת הנזק (סעיף 14 לחוק החוזים (תרופות))
- פיצויים מוסכמים (סעיף 15 לחוק החוזים (תרופות))
- פיצויים וביטוח (סעיף 16 לחוק החוזים (תרופות))
- הפרה צפויה - מהי? (סעיף 17 לחוק החוזים (תרופות))
- פטור בשל אונס או סיכול חוזה (סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות))
- זכות עיכבון (סעיף 19 לחוק החוזים (תרופות))
- קיזוז (סעיף 20 לחוק החוזים (תרופות))
- הוראות בדבר מתן הודעה (סעיף 21 לחוק החוזים (תרופות))
- שמירת דינים (סעיף 22 לחוק החוזים (תרופות))
- ביטול ועצמאות החוק (סעיפים 23 ו- 24 לחוק החוזים (תרופות)
- תחולה והוראות מעבר (סעיף 25 לחוק החוזים (תרופות))
מועד הקיבול (סעיף 8 לחוק החוזים)
סעיף 8 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 קובע כדלקמן:"8. מועד הקיבול
(א) אין לקבל הצעה אלא תוך התקופה שנקבעה לכך בהצעה, ובאין תקופה כזאת - תוך זמן סביר.
(ב) נתן הניצע הודעת קיבול בעוד מועד, אך הודעתו נמסרה למציע באיחור מחמת סיבה שאינה תלויה בניצע ולא הייתה ידועה לו, נכרת החוזה, זולת אם הודיע המציע לניצע על דחיית הקיבול מיד לאחר שנמסרה לו הודעת הקיבול."
הביטוי "זמן סביר" הוא ביטוי נורמטיבי, התלוי בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה, והוא קורא לעריכת איזון בין האינטרסים ההוגנים של שני הצדדים - המציע והניצע {ת"א (ת"א) 1202/02 אלימלך צחי נ' אייל דן, פורסם באתר האינטרנט נבו (2005)}.
הזמן הסביר לפקיעת הצעה תלוי בנסיבות של כל מקרה ומקרה, ועליו לבטא את האיזון בין אינטרס הניצע למשך זמן, שיאפשר לו שקילה ראויה תוך איסוף נתונים או חקירה ודרישה אם לקבל את ההצעה, לבין אינטרס המציע להימנע מהסיכונים, הטמונים בחובו של פרק הזמן שבו עומדת הצעתו בעינה {ע"א 532/82 ריטה גרדוס נגד משה גרדוס, פ"ד לט(3), 617 (1983)}.
טעמי הדינמיות העסקית מחייבים מתן פירוש מצמצם למונח "זמן סביר" {ראה למשל ה"פ (חי') 147/06 לסר יאיר נ' גברי הרצל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2008)}.
זמן סביר לקיבול הצעה שאינה קובעת מועד לקיבולה, תלוי בכל מקרה ומקרה ובקביעת ה"זמן הסביר" על בית-המשפט להתחשב במספר פרמטרים כגון: הנוהג בתחום המסחרי; התנהגות קודמת ומגעים בין הצדדים; נשוא ההצעה; מטרת ההצעה; אישיות הניצע; מהות ההצעה; אמצעי המסירה של ההצעה; התנהגות המציע לאחר ההצעה; מהות התמורה {ת"א 4186/04/09 רשת חנויות רמי לוי שיווק השקמה בע"מ נ' חאמד זנטר, פורסם באתר האינטרנט נבו; ת"א (ת"א) 16122-03-10 ירדנה עברון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.