botox
הספריה המשפטית
דיני חוזים (דיני הממונות בישראל) - דין, הלכה ופרשנות

הפרקים שבספר:

ביטול חלקי (סעיף 19 לחוק החוזים)

סעיף 19 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 קובע כדלקמן:

"19. ביטול חלקי
ניתן החוזה להפרדה לחלקים ועילת הביטול נוגעת רק לאחד מחלקיו, ניתן לביטול אותו חלק בלבד; אולם אם יש להניח שהצד הרשאי לבטל לא היה מתקשר בחוזה לולא העילה, רשאי הוא לבטל את החלק האמור או את החוזה כולו."

לפי ההלכה הידועה כדוקטרינת "העיפרון הכחול" – עילת ביטול יכול שתתייחס אך לחלק מהוראותיו של הסכם, ובהתאם לכך יכול צד לחוזה לטעון נגד חלק מתניותיו של הסכם ולבקש לאכוף את חלקו האחר.

דוקטרינה זו מקובלת בכל העולם, וניתן למצוא אותה ברוב הספרים העוסקים בדיני חוזים. אולם, אין צורך שנפנה לשם, משום שזו גם מצוותו המפורשת של המחוקק {ת"א (יר') 1046/99 סאמי שם-טוב נ' ירון רבינוביץ, תק-מח 2000(3), 11477 (2000)}.

משמעותו של סעיף 19 לחוק החוזים היא, כי אם התובע טוען שהונו אותו, כפו עליו לחתום על תניה מסויימת בהסכם, ואילו לגבי יתר חלקי ההסכם אין כל פגם ברצון, היכול להקים עילת ביטול, רשאי הוא עצמו, ורשאי בית-המשפט להיענות לתביעתו, לקיים רק את החלק שלגביו אין כל פגם ברצון. כלומר, לא תישמע טענתו של צד לחוזה, לפיה יש לפסוק לפי "הכל או לא כלום".

חוזה הכולל מספר חיובים נפרדים, שלכל אחד מהם תמורה נפרדת כך שהוא עומד בפני עצמו, הוא חוזה שניתן להפרדה לחלקים כמשמעו בסעיף 19 לחוק החוזים.

חלקי החוזה הניתנים להפרדה צריכים ללבוש צורת תניה, או מערכת תניות, היכולה לעמוד על רגליה היא, ואינה שלובה בקיום ההתחייבויות שמבקשים להשאיר על כנן.

במקרה ואין מדובר ביחידה שלמה הניתנת להפרדה, אין בידי מבקש הביטול, אלא הברירה לבטל את החוזה כולו {ע"א 3541/98 די וורולי סיאני הנדסה (1990) בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד נו(4), 145 (2002); ע"א 677/87 אברהם רויטר נ' מורצקי בנימין בע"מ, פ"ד מג(4), 853 (1989)}.

זכות ביטול חלקי של חוזה, מוקנית לצד לחוזה שרצונו נפגם, אולם כאשר מדובר בחוזה אשר תוכנו או חלק ממנו, אינם חוקיים, העילה לביטול נובעת מסעיפים 30 ו- 31 לחוק החוזים.

ב- ת"א (ת"א-יפו) 181941/02 {על-רד הנדסת מעליות בע"מ נ' נציגות ועד הבית, תק-של 2005(2), 26421 (2005)} קבע בית-המשפט כי "ההסכם נגוע בסעיפים העומדים בסתירה להוראות צו הפיקוח, קיימת לנתבעת עילה לביטול חלקי של ההסכם".

הסבת סעיף 19 לחוק החוזים כלפי חוזה בטל על-פי סעיף 30 לחוק החוזים מאפשרת בידוד חלקים פסולים מתוכו וקביעת בטלותם, תוך השארת עיקרי החוזה על כנם {ראה למשל ע"א 148/77 רוט נ' ישופה, פ"ד לג(1), 617 (1979) שבו קבע השופט מ' שמגר את בטלותה של תניית פטור בחוזה מכירת דירה, מחמת היותה מנוגדת לטובת הציבור, תוך שהשאיר את שאר חלקי החוזה על כנם}.

בהתקיים התנאים הקבועים ברישא של סעיף 19 לחוק החוזים, קמה זכות ביטול מוגבלת בהיקפה – היא הזכות לבטל רק חלק מן החוזה. בסעיף 19 סיפא לחוק החוזים, נקבע חריג לרישא, בהקנותו לצד המבטל זכות בחירה בין ביטול חלקי לבין ביטול מלא.

האפשרות לבטל את החוזה ביטול חלקי, נבחנת באמצעות כלל "העיפרון הכחול", כפי שנדון ב- בג"צ 1993/03 {התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' אריאל שרון, פ"ד נז(6), 817 (2003)} על-ידי כב' השופט מ' חשין שקבע כי:

"כלל "העיפרון הכחול", מניח אפשרות פיזית להקיף בקו (של "עיפרון כחול") את חלקו הפגום של חוק או של חוזה, ולגזור אותו מגופו של הטקסט. כלל העיפרון הכחול, מורנו כי במקום שאך ניתן הדבר, נטל הוא המוטל עלינו כי נפריד בין איבר נגוע לבין האיברים הבריאים שבגוף – כך בחוק, כך בחוזה וכך בכל נורמה אחרת שהיא – ולאחר ההפרדה כי נתעלם מן האיבר הנגוע וניתן תוקף מלא לאיברים הבריאים. ראו למשל בג"צ 1715/97 לשכת מנהלי ההשקעות בישראל נ' שר האוצר, פ"ד נא(4), 367, 413-414 (1997). כמותו של כלל זה הוא הכלל המשפטי הכלוא בביטוי ut res magis valeat quam pereat – יחיה הדבר ואל ימות, דהיינו: אם ניתָן לפרש טקסט המכיל נורמה משפטית בשני אופנים, נבכר את הפירוש המקיים את הנורמה על פני הפירוש שיביא לאובדנה. ראו למשל בג"צ 288/00 אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' שר הפנים, פ"ד נה(5), 673, 697-696 (2001). כללים אלה כולם, הם ואחרים זולתם, ניתן לומר עליהם כי נלמדים הם כמו-מעצמם, ואפשר אף יש בהם משהו מחוקי הטבע. ברובד הפשטה נוסף נגזרים הם כולם מעיקרון המידתיות, עיקרון המדריך אותנו – בפרישתו הרחבה – בכל אשר נלך ונבוא."

גבריאלה שלו קובעת בספרה {שם, 392} מהי הדרך בה יפסע בית-המשפט לקראת ביטול חלקי של החוזה שחלקיו פסולים. וכדבריה:
"שלב ראשון – האם החוזה ניתן להפרדה לחלקים? שלב שני – האם עילת הביטול נוגעת רק לאחד מחלקיו? שלב שלישי – האם ניתן לבודד את החלק הנגוע מתוך החוזה ולהשאיר את עיקר החוזה על כנו, מבלי שייווצר חוזה שונה מזה שהתקשרו הצדדים?

רק מתן תשובה חיובית לכל אחת משלוש שאלות אלו מאפשר פיצול החוזה לחלקיו. לשם פיצול חוזה שחלקו בטל לפי סעיף 30, לא סגי איפוא בקביעת היותו ניתן להפרדה ובקביעה כי עילת הפסלות נוגעת רק לאחד מחלקיו. יש לבדוק האם החוזה הנותר, בלא החלק הפסול, הוא עדיין בעל משמעות ותוכן. בהיעדר טעם והיגיון בחוזה המפוצל, יתבטל החוזה כולו."

כלומר, רק כאשר מתקיימים התנאים המפורטים לעיל, אין לצד המבטל רשות לבטל את כל החוזה ואין לו ברירה בין ביטול חלקי לביטול מלא. מנגד הזכות לבטל את כל החוזה חוזרת וקמה כאשר יש להניח שהצד הזכאי לבטל, לא היה מתקשר בחוזה כולו לולא עילת הביטול.

ב- ת"א (ת"א-יפו) 40790/06 {דוויק חיים נ' איי.וי.סי בע"מ, תק-של 2008(1) 17991 (2008)} קבע בית-המשפט כי "ביטול חלקי של הסכם אפשרי לאור הקבוע בסעיף 19 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 ומשתלב היטב, בנסיבות שהתבררו בפני, עם עיקרון תום-הלב. ההסכמים הם הסכמים "הניתנים להפרדה לחלקים" שכן, ניתן לראות בכל מכונה "יחידה חוזית" נפרדת ועילת הביטול מתייחסת אך ורק למכונות שלא ניתנו לגביהן מיקומים".

ב- ת"א (ת"א-יפו) 220916/02 {אקסטרא קאר השקעות בע"מ נ' אליהו אילן, תק-של 2003(2), 15314 (2003)} קבע בית-המשפט כי "התובעת לא עשתה ניסיון אפילו לבטל באופן חלקי את החוזה, כלומר, לבטל רק את אותו חלק בעסקה הנוגע למחיר הרכב (ראה בעניין זה הוראת סעיף 19 לחוק החוזים (חלק כללי))".