דיני חוזים (דיני הממונות בישראל) - דין, הלכה ופרשנות
הפרקים שבספר:
- כריתת חוזה - כיצד (סעיף 1 לחוק החוזים)
- הצעה (סעיף 2 לחוק החוזים)
- חזרה מן ההצעה (סעיף 3 לחוק החוזים)
- פקיעת ההצעה (סעיף 4 לחוק החוזים)
- קיבול (סעיף 5 לחוק החוזים)
- קיבול דרך התנהגות (סעיף 6 לחוק החוזים)
- חזקת קיבול (סעיף 7 לחוק החוזים)
- מועד הקיבול (סעיף 8 לחוק החוזים)
- קיבול לאחר פקיעה (סעיף 9 לחוק החוזים)
- חזרה מן הקיבול (סעיף 10 לחוק החוזים)
- קיבול תוך שינוי (סעיף 11 לחוק החוזים)
- תום-לב במשא ומתן (סעיף 12 לחוק החוזים)
- חוזה למראית עין (סעיף 13 לחוק החוזים)
- טעות (סעיף 14 לחוק החוזים)
- הטעיה (סעיף 15 לחוק החוזים)
- טעות סופר (סעיף 16 לחוק החוזים)
- כפיה (סעיף 17 לחוק החוזים)
- עושק (סעיף 18 לחוק החוזים)
- ביטול חלקי (סעיף 19 לחוק החוזים)
- דרך הביטול (סעיף 20 לחוק החוזים)
- השבה לאחר ביטול (סעיף 21 לחוק החוזים)
- שמירת תרופות (סעיף 22 לחוק החוזים)
- צורת חוזה (סעיף 23 לחוק החוזים)
- תוכנו של חוזה (סעיף 24 לחוק החוזים)
- פירוש של חוזה (סעיף 25 לחוק החוזים)
- השלמת פרטים (סעיף 26 לחוק החוזים)
- חוזה על תנאי (סעיף 27 לחוק החוזים)
- סיכול תנאי (סעיף 28 לחוק החוזים)
- בטלות החוזה או ההתנאה (סעיף 29 לחוק)
- חוזה פסול ותחולת הוראות (סעיפים 30 ו- 31 לחוק החוזים)
- חוזה של משחק, הגרלה או הימור (סעיף 32 לחוק החוזים)
- חוזה למתן ציונים (סעיף 33 לחוק החוזים)
- הקניית הזכות (סעיף 34 לחוק החוזים)
- דחיית הזכות (סעיף 35 לחוק החוזים)
- ביטול הזכות (סעיף 36 לחוק החוזים)
- טענות נגד המוטב (סעיף 37 לחוק החוזים)
- שמירת זכותו של הנושה (סעיף 38 לחוק החוזים)
- קיום בתום-לב (סעיף 39 לחוק החוזים)
- קיום - בידי מי (סעיף 40 לחוק החוזים)
- מועד הקיום (סעיף 41 לחוק החוזים)
- קיום מוקדם (סעיף 42 לחוק החוזים)
- דחיית קיום (סעיף 43 לחוק)
- מקום הקיום (סעיף 44 לחוק החוזים)
- קיום בבינונית (סעיף 45 לחוק החוזים)
- קיום בסכום ראוי (סעיף 46 לחוק החוזים)
- קיום במטבע ישראלי (סעיף 47 לחוק החוזים)
- קיום על תנאי (סעיף 48 לחוק החוזים)
- זקיפת תשלומים בחיוב אחד (סעיף 49 לחוק החוזים)
- זקיפת תשלומים בחיובים אחדים (סעיף 50 לחוק החוזים)
- בחירה בין חיובים חלופים (סעיף 51 לחוק החוזים)
- תחליף קיום (סעיף 52 לחוק החוזים)
- קיזוז (סעיף 53 לחוק החוזים)
- ריבוי חייבים (סעיף 54 לחוק החוזים)
- חיוב יחד ולחוד (סעיף 55 לחוק החוזים)
- נטל החיוב בין החייבים (סעיף 56 לחוק החוזים)
- סייג לזכות החזרה (סעיף 57 לחוק החוזים)
- העברת בטוחות (סעיף 58 לחוק החוזים)
- ריבוי נושים (סעיף 59 לחוק החוזים)
- דרך ומועד למסירת הודעה (סעיף 60 לחוק החוזים)
- תחולה (סעיף 61 לחוק החוזים)
- הגדרות (סעיף 1 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה))
- תרופות הנפגע (סעיף 2 לחוק החוזים (תרופות))
- הזכות לאכיפה (סעיף 3 לחוק החוזים (תרופות))
- תנאים לאכיפה (סעיף 4 לחוק החוזים (תרופות))
- אכיפה בעסקה טעונת רישום (סעיף 5 לחוק החוזים (תרופות))
- הפרה יסודית (סעיף 6 לחוק החוזים (תרופות))
- תרופות (סעיף 7 לחוק החוזים (תרופות))
- דרך הביטול (סעיף 8 לחוק החוזים (תרופות))
- השבה לאחר הביטול (סעיף 9 לחוק החוזים (תרופות))
- הזכות לפיצויים (סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות))
- פיצויים ללא הוכחת נזק (סעיף 11 לחוק החוזים (תרופות))
- שמירת זכות (סעיף 12 לחוק החוזים (תרופות))
- פיצויים בעד נזק שאינו של ממון (סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות))
- הקטנת הנזק (סעיף 14 לחוק החוזים (תרופות))
- פיצויים מוסכמים (סעיף 15 לחוק החוזים (תרופות))
- פיצויים וביטוח (סעיף 16 לחוק החוזים (תרופות))
- הפרה צפויה - מהי? (סעיף 17 לחוק החוזים (תרופות))
- פטור בשל אונס או סיכול חוזה (סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות))
- זכות עיכבון (סעיף 19 לחוק החוזים (תרופות))
- קיזוז (סעיף 20 לחוק החוזים (תרופות))
- הוראות בדבר מתן הודעה (סעיף 21 לחוק החוזים (תרופות))
- שמירת דינים (סעיף 22 לחוק החוזים (תרופות))
- ביטול ועצמאות החוק (סעיפים 23 ו- 24 לחוק החוזים (תרופות)
- תחולה והוראות מעבר (סעיף 25 לחוק החוזים (תרופות))
הקניית הזכות (סעיף 34 לחוק החוזים)
סעיף 34 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 קובע כדלקמן:"34. הקניית הזכות
חיוב שהתחייב אדם בחוזה לטובת מי שאינו צד לחוזה (להלן - המוטב) מקנה למוטב את הזכות לדרוש את קיום החיוב, אם משתמעת מן החוזה כוונה להקנות לו זכות זו."
תנאי להיווצרות זכותו של המוטב לדרוש את קיום החיוב, היא שתשתמע מן החוזה "כוונת הקניה", שמשמעה כוונה פוזיטיבית של הצדדים להקנות לו זכות זו {ג' שלו דיני חוזים - החלק הכללי, לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי, 583}.
תנאי הוא לתחולתו של סעיף 34 לחוק החוזים, כי על-פי פירושו הנכון של החוזה משתמעת ממנו {במפורש או מכללא} הכוונה להעניק לצד השלישי זכות, ולהטיל במקביל לכך על בעלי החוזה חובה {ראה גם ג' שלו "חוזה לטובת צד שלישי", פירוש לחוקי החוזים (המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי סאקר, ג' טדסקי עורך, תשל"ז), 29; ע"ב 1927/05 מור מאיה ואח' נ' סער שמירה ושירותים, פורסם באתר האינטרנט נבו; תע"א (יר') 2640-09 ברוכים אבינועם נ' נתיב 2 בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012); ע"א 253/82 ד"ר חושי נ' הטכניון מכון טכנולוגי לישראל ואח', פ"ד לח(1), 640 (1984); ע"א 3755/03 בן חמו נ' טנא נגה (שיווק) 1981 בע"מ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו; ת"א (חי') 5808-07 אברהם שטרנג נ' י.ד. מילניום בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.
חיוב שהתחייב אדם בחוזה לטובת מי שאינו צד לחוזה {להלן: "המוטב"} מקנה למוטב את הזכות לדרוש את קיום החיוב, אם משתמעת מן החוזה כוונה להקנות לו זכות זו. חוזה לטובת צד ג' הוא חוזה שהצדדים לו מתנים שצד שלישי שאינו מעורב בעצמו ביצירת החוזה יהיה זכאי לא רק לקבל את הביצוע המובטח אלא אף לדרוש אותו בשמו שלו {ג' שלו דיני חוזים - החלק הכללי לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי, 2005}.
כדי שצד שלישי יהיה למוטב אין להסתפק בכך שהחוזה יכלול חיוב לטובתו {ע"א 348/79 גולדמן נ' מיכאלי, פ"ד לה(4), 31 (1981)}, אלא שמפירוש ההסכם תשתמע הכוונה להעניק זכות לצד ג' {ע"א 253/82 דן חושי נ' הטכניון, פ"ד לח(1), 640, 643 (1984); ת"א (ת"א) 1107-04 בר-זוהר חברה קבלנית לעבודות בניין בע"מ נ' ד.א.מ.ק. השקעות 1998 בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)} והמבחן הקובע הוא של כוונת ההקניה.
המשמעות שיש ליתן לפרשנות ההסכם היא שקיימת כוונה פוזיטיבית להקנות לצד ג' זכות לדרוש את קיומו של החיוב {ע"א 3755/03 שמעון בן חמו נ' טנא נגה (שיווק) 1981 בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2004)}.
כדי להפוך אדם שלישי למוטב אין די בכך שהחוזה יכלול חיוב לטובתו. יש להוכיח כוונה פוזיטיבית להקנות לו זכות לדרוש את קיום החיוב. אותה גמירת-דעת הנדרשת לשם כריתת חוזה חיונית גם לשם הקניית הזכות למוטב. זכות המוטב היא הזכות לדרוש את קיום החיוב והיא נוצרת עם כריתת החוזה {ג' שלו דיני חוזים, 430 ואילך}.
נ' מימון ו- ד' פרידמן בספרם {חוזים, כרך ג' (אבירם הוצאה לאור בע"מ (2003)), 133 ואילך} מתייחסים לשכיחות של עריכת חוזים לטובת צד ג' במסגרת מערכת היחסים בתוך המשפחה בין הורים מתגרשים לטובת ילדיהם.
לגישתם, "חוזה לטובת אדם שלישי אכן שכיח מאוד בהקשרים משפחתיים. לעיתים מבקשים בני משפחה להבטיח זכויות לילדה, שעדיין לא נולדה או שהיא בגיל רך, לעיתים מבקשים בני זוג שמתגרשים להבטיח זכויות הילדים בהסכם ביניהם. דרך נוחה לעשות זאת, במיוחד כאשר מדובר בקטינים רכים בשנים או בילדים העתידים להיוולד, היא להפכם למוטבים בחוזה, שאין הם צד לו מכוח החוזה מוקנית להם עילת תביעה עצמאית כלפי המתקשר, לרוב אחד ההורים או שנייהם" {ראה גם תמ"ש (ראשל"צ) 28280-08 מ' א' (ד') נ' נ' ג', פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.
ככל זכות חוזית, גם יצירתה ועיצובה של זכות המוטב - הצד השלישי - נתונה בידי הצדדים להסכם, והם חופשיים לנסוך לתוכה כל תוכן בו יחפצו. רצון הצדדים הוא שיוצר את זכות המוטב וקובע את תוכנה וגבולותיה, והוראות החוק בעניין זה כפופות לרצון הצדדים ופתוחות להתנאה על ידיהם.
מהוראת סעיף 34 לחוק החוזים עולה גם, כי חוזה לטובת צד שלישי, הוא חוזה בו מתחייב אדם לטובת מי שאינו צד לחוזה. הדברים הם ברורים, שכן לא ניתן לחייב את מי שאינו צד לחוזה {ה"פ (ת"א) 21643-01-11 עגיב יעוץ וניהול בע"מ נ' שמעון הראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.
אפילו יש בחוזה התחייבות ליתן טובת הנאה לצד שלישי, אין באותה התחייבות כשלעצמה כדי להעניק זכות לצד שלישי, שכן השאלה היא תמיד, אם אותה התחייבות היא אך כלפי הצד לחוזה ואילו טובת ההנאה היא אך תוצאה של ביצוע אותה התחייבות, או שמא ההתחייבות עצמה, בנוסף לטובת ההנאה, מכוונת כלפי הצד השלישי {ראה גם תע"א (יר') 1658-09 פרידה סולומוניקה נ' פרזות חברה ממשלתית עירונית לשיכון ירושלים, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.
מנוסח סעיף 34 לחוק החוזים עולה כי אין די בכך כי החוזה מקנה לצד שלישי, שלא נמנה עם המתקשרים בו, טובת הנאה על-מנת שיוכר כחוזה לטובתו, אלא צריך להתקיים בו מימד נוסף, והוא הכוונה להעניק לאותו צד - המוטב - את הזכות לדרוש קיום החיוב הקבוע בו.