botox
הספריה המשפטית
דיני חוזים (דיני הממונות בישראל) - דין, הלכה ופרשנות

הפרקים שבספר:

ריבוי חייבים (סעיף 54 לחוק החוזים)

סעיף 54 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 קובע כדלקמן:

"54. ריבוי חייבים
שנים שחייבים חיוב אחד, חזקה שהם חייבים יחד ולחוד."

בדרך-כלל אם נתנו ערבים אחדים ערבות לאותו חיוב בעת ובעונה אחת, חזקה שהם חייבים יחד ולחוד, כפי שנקבע גם בסעיף 54 לחוק החוזים.

החיוב "יחד ולחוד" הינו למעשה שילוב של שתי צורות החיוב האחרות - חיוב "יחד" וחיוב "לחוד". דין החיוב "יחד ולחוד" הוחל בפועל גם על החוב "יחד".

החיוב המשותף מקנה לנושה את הזכות לתבוע את קיום החיוב כולו, מכל אחד מן החייבים בנפרד או מכולם יחד.

זכותו של הנושה לבור לו את החייב שמידיו הוא מבקש את החוב, וזכות זו באה לקיצה רק בהיפרע החיוב. אולם חשוב להדגיש, שברירה זו שבידי הנושה לבור לו את החייב, אינה מקנה לו את הרשות להיפרע יותר מן המגיע לו.

כאשר מדובר בחיוב, שהינו "יחד ולחוד", יש לנושה - בנוסף על העילה "יחד" - גם עילה נפרדת "לחוד", כנגד כל אחד מן החייבים {ד' פרידמן ונ' כהן דיני חיובים - חלק כללי, תשנ"ד-1994, 280}.

לפיכך, תובע רשאי לגבות את סכום הערבות כולו מערב אחד ולא מוטלת עליו החובה לגבות את סכום הערבות מכל הערבים {ע"א (חי') 2910/01 בנק הפועלים בע"מ נ' ורטנשטיין מנחם, דינים-מחוזי, כרך לג(4), 357; ראה גם ת"ק (יר') 1678/07 זיזובי דניאלה נ' רפאלי טרוים שושנה, פורסם באתר האינטרנט נבו (2007); ת"א (נצ') 26/96 טאהא עומר נ' באומל משה בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2007); בש"א (יר') 4283/04 פז חברת נפט בע"מ נ' יגאל כהן אורגד, פורסם באתר האינטרנט נבו (2004)}.

סעיף 54 לחוק החוזים קובע חזקה שאינה חלוטה והיא ניתנת לסתירה. במילים אחרות, מקום שהוכח כי הצדדים התכוונו שלא להחיל חיובים הדדיים, לא יחולו הוראות הסעיף הנ"ל {ת"א (חי') 19395-07 מדינת ישראל נ' בני שתולה מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.

סעיף 54 לחוק החוזים מקים חזקה לפיה, שניים שהתחייבו בחיוב אחד כלפי צד מסויים, חזקה שהם חייבים ביחד ולחוד כלפי אותו צד. חזקה זו כמו כל חזקה אחרת, ניתנת לסתירה והמבקש להפריכה - הנטל יוטל על כתפיו {ראה למשל תא"ק (נצ') 1203-03 קל בניין בע"מ נ' המועצה האזורית גליל תחתון, פורסם באתר האינטרנט נבו (2010); ת"א (חי') 13772/03 החברה לפיתוח עכו בעתיקה בע"מ נ' בוקעי מוחמד, פורסם באתר האינטרנט נבו (2006)}.

החזקה הקבועה בסעיף 54 לחוק החוזים הינה חזקה הניתנת לסתירה, החלה הן כאשר ההוראה המטילה על שניים חיוב אחד מצויה בחוזה והן כשהיא מצויה בחוק, ודומה, כי תחול אף כאשר מקורם של החיובים המוטלים על כל אחד מן החייבים הוא שונה {ד' פרידמן ונ' כהן דיני חיובים – חלק כללי (ד' פרידמן, עורך, תשנ"ד), 170; ת"א (ת"א) 78746/04 יוסי יעקובי נ' דיזנגוף חברה לסחר 1952 בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2005)}.

ב- ת"א (חי') 13362/07 {שרה ניזרי נ' יעקב פריבאי, פורסם באתר האינטרנט נבו (2010)} קבע בית-המשפט כי במקרה זה, אין עסקינן רק בחזקה שמכוח החוק אלא בקביעה חוזית מפורשת בכותרת הסכם שבין הצדדים, אשר קבעה כאמור את חיובי המוכרים, ביחסים שמול הקונה כחיובים "ביחד ולחוד, ובערבות הדדית".

ב- בש"א (רמ') 2515/06 {ביטון חנה נ' מועצה אזורית גז, פורסם באתר האינטרנט נבו (2007)} קבע בית-המשפט כי העובדה שהמבקשת היא רק אחת היורשות של המנוח אינה עילה למתן רשות להתגונן למבקשת, שכן במידה וישנם מספר בעלים הרי שחובתם בתשלום ההיטל הרלוונטי היא "ביחד ולחוד".