דיני חוזים (דיני הממונות בישראל) - דין, הלכה ופרשנות
הפרקים שבספר:
- כריתת חוזה - כיצד (סעיף 1 לחוק החוזים)
- הצעה (סעיף 2 לחוק החוזים)
- חזרה מן ההצעה (סעיף 3 לחוק החוזים)
- פקיעת ההצעה (סעיף 4 לחוק החוזים)
- קיבול (סעיף 5 לחוק החוזים)
- קיבול דרך התנהגות (סעיף 6 לחוק החוזים)
- חזקת קיבול (סעיף 7 לחוק החוזים)
- מועד הקיבול (סעיף 8 לחוק החוזים)
- קיבול לאחר פקיעה (סעיף 9 לחוק החוזים)
- חזרה מן הקיבול (סעיף 10 לחוק החוזים)
- קיבול תוך שינוי (סעיף 11 לחוק החוזים)
- תום-לב במשא ומתן (סעיף 12 לחוק החוזים)
- חוזה למראית עין (סעיף 13 לחוק החוזים)
- טעות (סעיף 14 לחוק החוזים)
- הטעיה (סעיף 15 לחוק החוזים)
- טעות סופר (סעיף 16 לחוק החוזים)
- כפיה (סעיף 17 לחוק החוזים)
- עושק (סעיף 18 לחוק החוזים)
- ביטול חלקי (סעיף 19 לחוק החוזים)
- דרך הביטול (סעיף 20 לחוק החוזים)
- השבה לאחר ביטול (סעיף 21 לחוק החוזים)
- שמירת תרופות (סעיף 22 לחוק החוזים)
- צורת חוזה (סעיף 23 לחוק החוזים)
- תוכנו של חוזה (סעיף 24 לחוק החוזים)
- פירוש של חוזה (סעיף 25 לחוק החוזים)
- השלמת פרטים (סעיף 26 לחוק החוזים)
- חוזה על תנאי (סעיף 27 לחוק החוזים)
- סיכול תנאי (סעיף 28 לחוק החוזים)
- בטלות החוזה או ההתנאה (סעיף 29 לחוק)
- חוזה פסול ותחולת הוראות (סעיפים 30 ו- 31 לחוק החוזים)
- חוזה של משחק, הגרלה או הימור (סעיף 32 לחוק החוזים)
- חוזה למתן ציונים (סעיף 33 לחוק החוזים)
- הקניית הזכות (סעיף 34 לחוק החוזים)
- דחיית הזכות (סעיף 35 לחוק החוזים)
- ביטול הזכות (סעיף 36 לחוק החוזים)
- טענות נגד המוטב (סעיף 37 לחוק החוזים)
- שמירת זכותו של הנושה (סעיף 38 לחוק החוזים)
- קיום בתום-לב (סעיף 39 לחוק החוזים)
- קיום - בידי מי (סעיף 40 לחוק החוזים)
- מועד הקיום (סעיף 41 לחוק החוזים)
- קיום מוקדם (סעיף 42 לחוק החוזים)
- דחיית קיום (סעיף 43 לחוק)
- מקום הקיום (סעיף 44 לחוק החוזים)
- קיום בבינונית (סעיף 45 לחוק החוזים)
- קיום בסכום ראוי (סעיף 46 לחוק החוזים)
- קיום במטבע ישראלי (סעיף 47 לחוק החוזים)
- קיום על תנאי (סעיף 48 לחוק החוזים)
- זקיפת תשלומים בחיוב אחד (סעיף 49 לחוק החוזים)
- זקיפת תשלומים בחיובים אחדים (סעיף 50 לחוק החוזים)
- בחירה בין חיובים חלופים (סעיף 51 לחוק החוזים)
- תחליף קיום (סעיף 52 לחוק החוזים)
- קיזוז (סעיף 53 לחוק החוזים)
- ריבוי חייבים (סעיף 54 לחוק החוזים)
- חיוב יחד ולחוד (סעיף 55 לחוק החוזים)
- נטל החיוב בין החייבים (סעיף 56 לחוק החוזים)
- סייג לזכות החזרה (סעיף 57 לחוק החוזים)
- העברת בטוחות (סעיף 58 לחוק החוזים)
- ריבוי נושים (סעיף 59 לחוק החוזים)
- דרך ומועד למסירת הודעה (סעיף 60 לחוק החוזים)
- תחולה (סעיף 61 לחוק החוזים)
- הגדרות (סעיף 1 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה))
- תרופות הנפגע (סעיף 2 לחוק החוזים (תרופות))
- הזכות לאכיפה (סעיף 3 לחוק החוזים (תרופות))
- תנאים לאכיפה (סעיף 4 לחוק החוזים (תרופות))
- אכיפה בעסקה טעונת רישום (סעיף 5 לחוק החוזים (תרופות))
- הפרה יסודית (סעיף 6 לחוק החוזים (תרופות))
- תרופות (סעיף 7 לחוק החוזים (תרופות))
- דרך הביטול (סעיף 8 לחוק החוזים (תרופות))
- השבה לאחר הביטול (סעיף 9 לחוק החוזים (תרופות))
- הזכות לפיצויים (סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות))
- פיצויים ללא הוכחת נזק (סעיף 11 לחוק החוזים (תרופות))
- שמירת זכות (סעיף 12 לחוק החוזים (תרופות))
- פיצויים בעד נזק שאינו של ממון (סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות))
- הקטנת הנזק (סעיף 14 לחוק החוזים (תרופות))
- פיצויים מוסכמים (סעיף 15 לחוק החוזים (תרופות))
- פיצויים וביטוח (סעיף 16 לחוק החוזים (תרופות))
- הפרה צפויה - מהי? (סעיף 17 לחוק החוזים (תרופות))
- פטור בשל אונס או סיכול חוזה (סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות))
- זכות עיכבון (סעיף 19 לחוק החוזים (תרופות))
- קיזוז (סעיף 20 לחוק החוזים (תרופות))
- הוראות בדבר מתן הודעה (סעיף 21 לחוק החוזים (תרופות))
- שמירת דינים (סעיף 22 לחוק החוזים (תרופות))
- ביטול ועצמאות החוק (סעיפים 23 ו- 24 לחוק החוזים (תרופות)
- תחולה והוראות מעבר (סעיף 25 לחוק החוזים (תרופות))
ריבוי חייבים (סעיף 54 לחוק החוזים)
סעיף 54 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 קובע כדלקמן:"54. ריבוי חייבים
שנים שחייבים חיוב אחד, חזקה שהם חייבים יחד ולחוד."
בדרך-כלל אם נתנו ערבים אחדים ערבות לאותו חיוב בעת ובעונה אחת, חזקה שהם חייבים יחד ולחוד, כפי שנקבע גם בסעיף 54 לחוק החוזים.
החיוב "יחד ולחוד" הינו למעשה שילוב של שתי צורות החיוב האחרות - חיוב "יחד" וחיוב "לחוד". דין החיוב "יחד ולחוד" הוחל בפועל גם על החוב "יחד".
החיוב המשותף מקנה לנושה את הזכות לתבוע את קיום החיוב כולו, מכל אחד מן החייבים בנפרד או מכולם יחד.
זכותו של הנושה לבור לו את החייב שמידיו הוא מבקש את החוב, וזכות זו באה לקיצה רק בהיפרע החיוב. אולם חשוב להדגיש, שברירה זו שבידי הנושה לבור לו את החייב, אינה מקנה לו את הרשות להיפרע יותר מן המגיע לו.
כאשר מדובר בחיוב, שהינו "יחד ולחוד", יש לנושה - בנוסף על העילה "יחד" - גם עילה נפרדת "לחוד", כנגד כל אחד מן החייבים {ד' פרידמן ונ' כהן דיני חיובים - חלק כללי, תשנ"ד-1994, 280}.
לפיכך, תובע רשאי לגבות את סכום הערבות כולו מערב אחד ולא מוטלת עליו החובה לגבות את סכום הערבות מכל הערבים {ע"א (חי') 2910/01 בנק הפועלים בע"מ נ' ורטנשטיין מנחם, דינים-מחוזי, כרך לג(4), 357; ראה גם ת"ק (יר') 1678/07 זיזובי דניאלה נ' רפאלי טרוים שושנה, פורסם באתר האינטרנט נבו (2007); ת"א (נצ') 26/96 טאהא עומר נ' באומל משה בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2007); בש"א (יר') 4283/04 פז חברת נפט בע"מ נ' יגאל כהן אורגד, פורסם באתר האינטרנט נבו (2004)}.
סעיף 54 לחוק החוזים קובע חזקה שאינה חלוטה והיא ניתנת לסתירה. במילים אחרות, מקום שהוכח כי הצדדים התכוונו שלא להחיל חיובים הדדיים, לא יחולו הוראות הסעיף הנ"ל {ת"א (חי') 19395-07 מדינת ישראל נ' בני שתולה מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.
סעיף 54 לחוק החוזים מקים חזקה לפיה, שניים שהתחייבו בחיוב אחד כלפי צד מסויים, חזקה שהם חייבים ביחד ולחוד כלפי אותו צד. חזקה זו כמו כל חזקה אחרת, ניתנת לסתירה והמבקש להפריכה - הנטל יוטל על כתפיו {ראה למשל תא"ק (נצ') 1203-03 קל בניין בע"מ נ' המועצה האזורית גליל תחתון, פורסם באתר האינטרנט נבו (2010); ת"א (חי') 13772/03 החברה לפיתוח עכו בעתיקה בע"מ נ' בוקעי מוחמד, פורסם באתר האינטרנט נבו (2006)}.
החזקה הקבועה בסעיף 54 לחוק החוזים הינה חזקה הניתנת לסתירה, החלה הן כאשר ההוראה המטילה על שניים חיוב אחד מצויה בחוזה והן כשהיא מצויה בחוק, ודומה, כי תחול אף כאשר מקורם של החיובים המוטלים על כל אחד מן החייבים הוא שונה {ד' פרידמן ונ' כהן דיני חיובים – חלק כללי (ד' פרידמן, עורך, תשנ"ד), 170; ת"א (ת"א) 78746/04 יוסי יעקובי נ' דיזנגוף חברה לסחר 1952 בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2005)}.
ב- ת"א (חי') 13362/07 {שרה ניזרי נ' יעקב פריבאי, פורסם באתר האינטרנט נבו (2010)} קבע בית-המשפט כי במקרה זה, אין עסקינן רק בחזקה שמכוח החוק אלא בקביעה חוזית מפורשת בכותרת הסכם שבין הצדדים, אשר קבעה כאמור את חיובי המוכרים, ביחסים שמול הקונה כחיובים "ביחד ולחוד, ובערבות הדדית".
ב- בש"א (רמ') 2515/06 {ביטון חנה נ' מועצה אזורית גז, פורסם באתר האינטרנט נבו (2007)} קבע בית-המשפט כי העובדה שהמבקשת היא רק אחת היורשות של המנוח אינה עילה למתן רשות להתגונן למבקשת, שכן במידה וישנם מספר בעלים הרי שחובתם בתשלום ההיטל הרלוונטי היא "ביחד ולחוד".

