botox
הספריה המשפטית
דיני חוזים (דיני הממונות בישראל) - דין, הלכה ופרשנות

הפרקים שבספר:

חוזה על תנאי (סעיף 27 לחוק החוזים)

סעיף 27 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 קובע כדלקמן:

"27. חוזה על תנאי
(א) חוזה יכול שיהיה תלוי בהתקיים תנאי (להלן - תנאי מתלה) או שיחדל בהתקיים תנאי (להלן - תנאי מפסיק).
(ב) חוזה שהיה טעון הסכמת אדם שלישי או רשיון על-פי חיקוק, חזקה שקבלת ההסכמה או הרשיון הוא תנאי מתלה.
(ג) חוזה שהיה מותנה בתנאי מתלה, זכאי כל צד לסעדים לשם מניעת הפרתו, אף לפני שנתקיים התנאי."

צדדים להסכם רשאים לעצבו כרצונם. כן רשאים הצדדים לקבוע כי תנאי להתחייבויות שנטלו על עצמם, הינו התקיימותו של תנאי חיצוני, כגון קבלת אישורו של צד ג' כאמור בסעיף 27 לחוק החוזים.

הצדדים גם יכולים לקבוע כי תוקפו של ההסכם יהיה מותנה בהתקיימותו של תנאי {תנאי מתלה} או לקבוע שעם התקיימו של התנאי יחדל החוזה מלהתקיים {תנאי מפסיק}.

חוזה על תנאי הוא איפוא חוזה שהצדדים התנו את נפקותו בתנאי חיצוני. התניית תוקף זו יכולה להיעשות במפורש או מכללא. התנאי יכול להיות מאוזכר במפורש בחוזה ויכול גם להיות מוסק מתוכנו ומנסיבותיו. בנסיבות שבהן הצדדים מעוניינים לכרות את החוזה על אתר, אולם להתנותו התרחשות חיצונית מאוחרת, מציע המחוקק כמוצא אפשרי את החוזה על-תנאי. על-פי פתרון זה קשורים הצדדים בחוזה מיידית, אולם חובותיהם וזכויותיהם מותנות בהתרחשות התנאי בעתיד. שאלת שאלת מהותו של החוזה תיפתר באמצעות התחקות אחר דעתם של הצדדים. כאשר הצדדים לחוזה מגלים את דעתם בדבר מהות התנאי ותוצאותיו, אין קושי רב בהתחקות אחר כוונתם {ג' שלו דיני חוזים (מהדורה שנייה), 332; ראה גם ת"א (ת"א) 2634-05 נתנזון יהורם נ' חב' סונול ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.

בחינת סיווגו של התנאי, תיעשה בין השאר בבחינת אומד-דעתם של הצדדים לחוזה, המהווה מקור לפרשנותו. המבחן, הוא מבחן אובייקטיבי הבוחן את כוונת הצדדים, באופן בו היא משתקפת מלשון החוזה, ובנסיבות הנוגעות לכריתתו. תנאי מתלה כהגדרתו בסעיף 27(א) לחוק החוזים, הוא כאשר החוזה, תלוי בהתקיים התנאי ואי-קיומו של התנאי מאיין את החוזה מלכתחילה. לעומת זאת, תנאי מפסיק הוא בהתקיים אירוע בלתי-וודאי, חיצוני לחוזה, שבהתרחשותו הוסכם מראש בין הצדדים על סיום ההסכם, כאמור בסיפא של סעיף 27(א) לחוק החוזים. חוזה, הכולל תנאי מפסיק הוא חוזה תקף ומחייב לכל דבר ועניין, עד התרחשות התנאי המפסיק {ת"א (יר') 10974/08 אליהו פהלבני נ' פלאפון תקשורת בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2010)}.

סעיף 27(ב) לחוק החוזים מעמיד חזקה בדבר רצון הצדדים לחוזה, ולפיה חוזה הטעון הסכמת אדם שלישי, חזקה שקבלת ההסכמה הינה תנאי מתלה {ראה גם ת"א (יר') 4006/10 המשלחת הדתית הרוסית בירושלים נ' אמין חוסיין אבו-נעאג', פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.

החזקה הקבועה בסעיף 27(ב) לחוק החוזים, הינה חזקה משפטית הניתנת לסתירה ולכן, ככל שקיימת מחלוקת בין הצדדים בשאלה האם החוזה אכן תלוי בהתקיים תנאי מתלה, נדרש בית-המשפט לפרש את החוזה ולהתחקות אחר כוונת הצדדים כפי שהיא עולה מנוסח החוזה ומשאר נסיבות העניין {ע"א 4075/06 אפרים גליקמן נ' יצחקי איזביצקי, פורסם באתר האינטרנט נבו (2010)}.

מוסכם על הכול כי לחוזה המותנה בתנאי מתלה יש נפקות גם בטרם התקיים התנאי ויש בו להטיל על הצדדים לו חיובים שונים, אף כי ההוראות האופרטיביות שבו מושהות.

חוזה ובו תנאי מתלה הוא חוזה שלם. הוא מחייב את הצדדים מרגע כריתתו. על הצדדים מוטלת החובה להימנע מהפרת החוזה. כל צד זכאי לסעדים לשם מניעת הפרתו, אף לפני שנתקיים התנאי המתלה {סעיף 27(ג) לחוק החוזים; ע"א 5559/91 ק.צ. מפעלי גז ואנרגיה (1982) בע"מ נ' מקסימה המרכז להפרדת אויר בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו; בג"צ 6231/92 זגורי נ' בית-הדין הארצי לעבודה בירושלים, פ"ד מט(4), 749 (1995)}.

בעיקר חשוב להדגיש כי בחוזה המותנה בתנאי מתלה - כגון קבלת אישור של צד שלישי - מוטלת על הצדדים לחוזה החובה לפעול להתקיימות התנאי. צד שאינו עושה את המוטל עליו למילוי התנאי, או שבמחדלו מונע את קיומו של התנאי, לא יוכל להסתמך על אי-הקיום כדי להשתחרר מהחוזה {ע"א 65/85 עיריית נתניה נ' נצ"ב נתניה בע"מ, פ"ד מ(3), 29, 64 (1986); ע"א 489/89 שרון נ' המנהל לעניין חוק מס שבח מקרקעין, פ"ד מו(3), 366 (1992); ע"א 2821/91 מרכזי שליטה בע"מ נ' הושנג משיאן, פ"ד מח(4), 107 (1994)}.

במרבית המקרים התקיימות התנאי שנקבע מביאה לתוצאה המוסכמת {פקיעה או הענקת תוקף} באופן אוטומטי ללא מעורבות הצדדים {ע"א 1363/04 צאלים אחזקות בע"מ נ' "דלק" חברת הדלק הישראלית בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2007); רע"א 650/86 הגנה בע"מ נ' נמדע בע"מ, פ"ד מ(4), 369 (1986)}.

יחד-עם-זאת רשאים הצדדים לקבוע כי התקיימותו של התנאי לא תביא ל"תוצאה אוטומטית" אלא רק תקום למי מהם או לשנייהם ברירה לפעול. כך רשאים צדדים לקבוע כי אי-התקיימות התנאי המתלה במועדו, לא תביא לבטלות/לפקיעת ההסכם אלא רק תעניק להם ברירה להודיע על ביטולו {ע"א 187/87 לוי נ' דויטש, פ"ד מג(3), 309, 316 (1989)}.

הקביעה כי אי-התקיימותו של התנאי המתלה רק מקימה לצדדים ברירת ביטול, אינה משנה את האמור לעיל בנוגע לחיובים הדדיים החלים על הצדדים עד למועד התקיימות התנאי. להיפך, דומה כי מקום שבו מעניק החוזה לצד כלשהו ברירת ביטול בהתקיימות תנאי חיצוני, מוטלת על אותו צד חובה מוגברת שלא לעשות שימוש בברירה אלא על-פי תנאי החוזה ובכפוף למילוי חובת תום-הלב המוטלת עליו {ע"א 5267/03 פרג' גשורי נ' מיטל, פ"ד נט(5), 337, 354 (2005); ה"פ (חי') 35832-06-11 אדר נדלן אחזקות בע"מ נ' כוכב סגול בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.

ב- ה"פ (ב"ש) 9117-08-11 {מתאנה אלון נ' יד נתן מושב עובדים של העובד הציוני להתיישבות שיתופית בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)} קבע בית-המשפט כי חזקה שקבלת הסכמת המינהל לחתום הסכם חכירה עם המבקש כאמור הינה תנאי מתלה. מאחר והמינהל סירב לאשר את עסקת החכירה - אין ולא ניתן לקבל את הסעד המבוקש לו עותר המבקש בהמרצת הפתיחה וזאת כמפורט בשלל הנימוקים בכתבי הטענות מטעם משיבה 1.

הסכם המותנה בתנאי מתלה אומנם הסכם הוא לכל דבר, אך בדמי תיווך זוכה המתווך רק כשנקשרה עסקה אכיפה, כלומר, לאחר שמתברר כי התנאי התקיים וההסכם תקף. אם מתברר שהתנאי המתלה לא התקיים, הרי שהעסקה לא נקשרה כלל למפרע ואין מקום לחיוב בדמי תיווך {ע"א 2821/91 מרכזי שליטה בע"מ נ' משיאן, פ"ד מח(4), 107 (1992); תא"מ (ת"א) 2791-11-10 מתיתיהו קורח נ' סיגלית כהן סררו, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.

על-פי הוראתו של סעיף 27(ב) לחוק החוזים, חוזה שהיה טעון רישיון על-פי חיקוק, חזקה שקבלת הרישיון הוא תנאי מתלה. בית-המשפט ב- ע"א (ת"א) 33251-05-11 {אסתר בוגומילסקי נ' גיאקרטוגרפיה המכון למחקר מרחבי בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)} קבע כי במקרה דנן, לא זו בלבד שאין בחוזה התנאה כלשהיא, אלא שסעיף 16.3 לחוזה קובע, כי על המשיבה לקיים ולמלא, בין היתר, את כל חוקי העזר החלים על המושכר. המשיבה לא הייתה רשאית איפוא להציב את השלט ללא שהיה בידיה רישיון כדין. בנסיבות אלה לא ניתן לומר כי בפירוקו הפרה המערערת את המוסכם.

הסכם שכר-טרחה המותנה בתוצאות הינו הסכם המותנה בתנאי מתלה כלשון סעיף 27(א) לחוק החוזים. במילים אחרות, ככל שיזכה הלקוח ויצליח יותר בתובענה כך יהיה עורך-הדין זכאי לשכר גבוה יותר {בש"א (ת"א) 1176-09 יצחקניא גולדברג ושות', עו"ד נ' דוד שילוח, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.

תנאי מפסיק הוא תנאי חיצוני לחוזה, שאינו תלוי בצדדים, והוא מאורע לא וודאי {ראה למשל ע"א 8566/06 אמריקר שירותי ניהול וייעוץ (1987) בע"מ נ' מליבו ישראל בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2009); ת"א (ת"א) 2182-04 אורי לחמיש נ' יצחק שלו, פורסם באתר האינטרנט נבו (2010)}.