botox
הספריה המשפטית
דיני חוזים (דיני הממונות בישראל) - דין, הלכה ופרשנות

הפרקים שבספר:

תרופות הנפגע (סעיף 2 לחוק החוזים (תרופות))

סעיף 2 לחוק החוזים (תרופות), התשל"א-1970 קובע כדלקמן:

"2. תרופות הנפגע
הופר חוזה, זכאי הנפגע לתבוע את אכיפתו או לבטל את החוזה, וזכאי הוא לפיצויים, בנוסף על אחת התרופות האמורות או במקומן, והכל לפי הוראות חוק זה."

חוק החוזים (תרופות) קובע את הסעדים להם זכאי התובע, עקב הפרת ההסכם מצד הנתבע-המפר. שלושת התרופות הן: (1) אכיפת ההסכם; (2) ביטול ההסכם. הסכם בין הצדדים יכול ויבוא לכדי סיום כאשר צד אחד מפר את ההסכם בהפרה הנוגדת את ההסכם ובתגובה הצד המקיים מבקש לבטל את ההסכם. בביטול הסכם כדין, יש לפעול על-פי הוראות פרק ב', סימן ב' לחוק החוזים (תרופות); (3) פיצויים לטובת התובע-המקיים את ההסכם {חשוב לציין, כי הזכות לתבוע פיצויים קמה אך ורק במקרה ולתובע נגרם נזק. באם לתובע לא נגרם נזק - אין באפשרותו לתבוע פיצויים}.

סעיף 2 לחוק החוזים (תרופות) קובע כי התובע זכאי לבחור מבין הסעדים העומדים לרשותו ובלבד שתתקיימנה שתי דרישות שלהלן: האחת, לא יהיה ניתן לקבל כפל פיצוי בגין אותו נזק שנגרם; השנייה, בין שני הסעדים שנתבעים על-ידי הנפגע-התובע - לא תהיה סתירה מהותית כדוגמת ביטול הסכם, מחד, ואכיפתו, מאידך.

מן האמור עולה, כי לתובע קיימות מספר אפשרויות: לתבוע סעד של אכיפה בלבד; לתבוע סעד של ביטול בלבד; לתבוע סעד של פיצויים בלבד; לתבוע סעד של אכיפה ביחד עם סעד הפיצויים; לתבוע סעד של ביטול ביחד עם סעד הפיצויים.

סעיף 2 הנ"ל לחוק החוזים (תרופות), נוקט גישה גמישה, אשר מאפשרת לתובע-נפגע לבחור בין שלושת התרופות כאמור, לשלבן זו בזו, כאשר תרופת הפיצויים יכולה להתווסף לתרופות האחרות או לעמוד לבדה - כל זאת בתנאי שאין סתירה בין התרופות שנימנו לעיל {ראה דברי כב' השופט דב לוין ב- ע"א 277/89 צ'אם מוצרי מזון ישראל בע"מ נ' טעמיקי בע"מ וערעור שכנגד, פ"ד מו(3), 288 (1992)}.

בהמשך לגישה זו, נתפתחה גישה, לפיה אין התובע-מקיים ההסכם, חייב להפעיל את תרופותיו מייד {ע"א 1/84 נתן נ' סטרוד ואח' וערעור שכנגד, פ"ד מב(1), 661 (1988)}.

ב- בר"ע (ת"א-יפו) 1220/06 {יהודה רשתות פלדה בע"מ נ' אחים מוניר נאסר אלדין בע"מ ואח', תק-מח 2006(3), 10974 (2006)} הגישה במשיבה תביעה, מכוח המחאת זכות, בגין הפרה של החוזה שנכרת בין חברת "גרופר" לבין המבקשת. חברת "גרופר", שימשה כקבלנית-משנה. במקרה דנן, קבעה כב' השופטת שרה דותן כי חברת "גרופר" "הייתה זכאית להתרות על ההפרה ולהצביע על תוצאותיה האפשריות ובו-זמנית להמשיך בביצועו של החוזה. אין אני סבורה שיש בכך כדי לפגוע בזכותה לפיצויים בשל ההפרה הנטענת".

סעיף 2 לחוק התרופות מאפשר לנפגע מהפרת החוזה לתבוע פיצויים בנוסף לאכיפה. לפיכך, הימנעות התובע מביטול הסכם המכר אינה יוצרת כלפיו כל מניעות לתבוע פיצויים בגין האיחור במסירת הדירה {ת"א (יר') 6915/05 יעקב טוויל ואח' נ' סולל בונה בע"מ, תק-של 2005(4), 15281 (2005)}.