botox
הספריה המשפטית
תקשורת, מחשבים, אינטרנט והרשתות החברתיות

הפרקים שבספר:

כוונת הצדדים - פרישת רשת שיווקית

ב- ת"א (ב"ש) 3246-09 {איסכור צינורות ופרופילים בע"מ נ' Eclips Magnetics, תק-מח 2011(1), 1136 (2011)} נאמר:

"עניין אומד דעת הצדדים וציפיותיהם הסבירות יש להבחין בין מי שפורש רשתו השיווקית בנכר, ומעמיד סוכנים מקומיים במדינות היעד, לבין ייצרן מקומי שגם לקוחות ממדינות-חוץ משחרים לפתחו. לגבי הראשון ניתן לומר כי רצונו למכור ולהרוויח בנכר מחייבו להתכבד ולהתדיין בנכר עם לקוחותיו הלא-מרוצים... אולם לגבי ייצרן שאינו רוכל בנכר, ואינו מעמיד סוכנים במדינות היעד של השיווק, אלא לקוחות זרים הם המתדפקים על פתח מפעלו ומבקשים לרכוש ממוצריו, כבענייננו - ניתן לומר: "דכאיב ליה כאיבא אזיל לבי אסיא!" (זה שכואב לו, הולך לבית הרופא) (בבלי בבא קמא מו, ב). לכך ניתן להוסיף, בשים-לב למפת התעשיה המתוחכמת העולמית, כי התכנסות למרכז - גם לעניין קבלת שירותים משפטיים - תואמת יותר את אומד דעת הצדדים ואת האינטרס המצרפי מאשר התבזרות לפריפריה (בהיעדר שיקולי העדפה מתקנת לפריפריה שאינם רלבנטיים לענייננו).
13. לעניין שיקולי המדיניות הכלליים יש להכיר באינטרס הציבורי, המקומי והבינלאומי, בסחר בינלאומי מפותח, זול ונגיש. חשיפת יצרנים להתדיינות בארצות-חוץ תייקר את המוצרים. מצב בו התובעים יישאו בעלות ההתדיינות עם היצרן הזר בארצו, ואם יזכו בתביעתם - ישופו בגין הוצאותיהם, עדיף על מצב שבו כל הלקוחות הזרים ישלמו ביוקר בגין האופציה לתבוע את היצרן בארצם-שלהם; קרי: מצב שבו הלקוחות שאינם מסתבכים בתביעות מסבסדים את הלקוחות שמסתבכים בתביעות.
14. ייתכן כי בהקשרים צרכניים ישררו שיקולים שונים; הגם שאין כל וודאות בכך. לכאורה, תקנתם של הצרכנים היא בקיומה של אופציה נגישה לתבוע את היבואן, הסוכן או המשווק המקומיים; ולאו דווקא בגרירתו של היצרן להתדיינות בארצם שלהם, העלולה לייקר את המוצרים."