זכויות יוצרים בעידן המחשבים והאינטרנט - מבוא

דיני זכויות יוצרים נועדו לקבוע הסדר שמטרתו הגנה על יצירות, תוך איזון בין אינטרסים שונים, לטובת הציבור.

האיזון נדרש בעיקר בין הצורך ביצירת תמריץ הולם ליצירה בדרך של הענקת זכויות כלכליות ביצירות לבין הצורך לאפשר לציבור להשתמש ביצירות לשם קידום התרבות והידע, כל זאת תוך שמירה על חופש הביטוי, חופש היצירה והבטחת תחרות חופשית והוגנת.

ביום 25.11.07 פורסם ברשומות {ס"ח תשס"ח, מס' 2119, עמ' 38} חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 {להלן: "חוק זכות יוצרים" או "החוק החדש"}, שנועד להחליף את החקיקה הקיימת בחוק חדש ועדכני וזאת במטרה להשיג את האיזון הראוי בין הצורך ביצירת תמריץ הולם ליצירה לבין אינטרסים אחרים של טובת הציבור {ראו דברי ההסבר לחוק, הצ"ח 196, תשס"ה, 1116}.

על-פי הוראת סעיף 77 לחוק החדש, תחולת החוק תיכנס לתוקף שישה חודשים מיום פרסומו, היינו ביום 25.05.08.

סעיף 68 בחוק ביטל את דבר המלך על חוק זכות יוצרים הנ"ל וקבע כי חוק זכות יוצרים, 1911 לא יחול עוד בישראל. כמו-כן בוטלו מרבית סעיפי פקודת זכות יוצרים ובסעיף 78 נקבעו הוראות מעבר:

"(א) הוראות חוק זה יחולו גם לגבי יצירה שנוצרה לפני יום התחילה, בכפוף להוראות סעיפים-קטנים (ב) עד (י).
(ב) זכות יוצרים לפי הוראות פרק ב' לחוק זה לא תהא ביצירה שערב יום התחילה לא היתה בה זכות יוצרים לפי הוראות הדין שחלו לגביה ערב היום האמור (בסעיף זה: "הדין הקודם")...
(ג) על פעולה ביצירה שנעשתה לפני יום התחילה לא יחולו הוראות פרק ח' לעניין הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית ולעניין תרופות, וימשיכו לחול לגביה, לעניינים אלה, הוראות הדין הקודם; ואולם, פעולה כאמור שאינה מהווה הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית לפי הוראות חוק זה, לא תהיה לגביה זכות תביעה לפי הוראות הדין הקודם.
...
(ה) הוראות סעיפים 33 עד 36 לא יחולו על יצירה שנוצרה לפני יום התחילה, וימשיכו לחול לגביה לעניין זה הוראות הדין הקודם..."

עד לחקיקת החוק החדש החקיקה הסדירה בישראל את נושא זכות היוצרים בחוק זכות יוצרים, 1911 שהינו חוק אנגלי אשר הוחל בישראל הן מכוח דבר המלך על חוק זכות יוצרים (הטלת על ארץ ישראל), 1924 והן מכוח פקודת זכות יוצרים המנדטורית כפי שתוקנו במהלך השנים.

הוראת החוק החדש נוסחו, בין השאר, במסגרת המחייבת של האמנות הבין-לאומיות הקובעות כללים לעניין הגנת זכויות יוצרים אשר מחייבות את מדינתישראל.

האמנות העיקריות לעניין זה הינן:

הראשונה, האמנה להגנת יצירות ספרותיות ואמנותיות שנחתמה בברן בשנת 1886 וכפי שתוקנה בפריז בשנת 1971(להלן:"אמנת ברן").

השניה, הסכםTRIPS המהווה נספח להסכם המקים את ארגון הסחר העולמי שנחתם במרקש בשנת 1994 (להלן: "הסכם טריפס").

השלישית, האמנה להגנת מבצעים, מפיקי תקליטים וארגוני שידור אשר נחת מהברומא בשנת 1961 (להלן: "אמנתרומא").
חוק זכות יוצרים (הטלתו על ארץ ישראל), 1924, הסעיפים בפקודת זכות יוצרים וכן חוק זכות יוצרים, 1911 (להלן:"חוק 1911") בנוסחו בעברית {כפי שפורסם בחוקי ארץ ישראל כרך ג', עמ' 2633} בתוספת השינויים שנקבעו במרוצת השנים לעניין החלתו בישראל מובאים כנספח בדברי הסבר בהצעת החוק אשר מבקש לבטלם. לענייןזהיצוייןכיהנוסח המחייב של חוק 1911 הינו הנוסח באנגלית כפי שפורסם באנגלית בחוקי ארץ ישראל, כרך ג', עמ' 2475, בתוספת השינויים.

עידן האינטרנט והמחשבים הפך את ההגנה על זכויות יוצרים למשימה חשובה שכן דרכי ההפרה של זכויות היוצרים קיבלו מימד אחר ומסוכן יותר. מעבר לכך, כפי שראינו בחלק הכללי, גם המחוקק כמו ההלכה הפסוקה, קיבעו סעיפי חוק והלכה פסוקה בנושאים של פגיעה בזכויות יוצרים בתוכנת מחשב, באתרי אינטרנט, במתחמים וכיוצא באלה. על כל אלה יימצא ההסבר וההלכה בשער זה.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

זכויות יוצרים בעידן המחשבים והאינטרנט - מבוא