botox
הספריה המשפטית
תקשורת, מחשבים, אינטרנט והרשתות החברתיות

הפרקים שבספר:

סייגים לתחולת החוק (סעיף 14 לחוק)

1. הדין
סעיף 14 לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 קובע כדלקמן:

"14.סייגים לתחולת החוק (תיקונים: התשס"ב, התשס"ט, התש"ע, התש"ע (מס' 2))
(א) הוראות חוק זה לא יחולו על הגופים שלהלן, ועל מידע שנוצר, שנאסף או שמוחזק בידיהם:
(1) מערך המודיעין של צבא הגנה לישראל, ויחידות צבאיות נוספות אשר שר הבטחון, באישור הועדה המשותפת, קבע אותן בצו, מטעמים של בטחון המדינה;
(2) שירות הבטחון הכללי וכן יחידות הבטחון ברשויות ציבוריות, בעניינים המונחים על-ידי שירות הבטחון הכללי או מטעמו;
(3) המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
(4) יחידת הממונה על הבטחון במערכת הבטחון;
(5) יחידות במשרד ראש הממשלה ובמשרד הבטחון שעיקר פעילותן בטחון המדינה או יחסי חוץ, שראש הממשלה או שר הבטחון, באישור הוועדה המשותפת, קבע אותן בצו 3;
(6) הוועדה לאנרגיה אטומית ומרכזי המחקר הגרעיני שבאחריותה;
(7) המרכז למחקר מדיני, החטיבה לפירוק נשק והחטיבה לתכנון מדיני במשרד החוץ, ויחידות נוספות של משרד החוץ, אשר שר החוץ, באישור הועדה המשותפת, קבע אותן בצו, מטעמים של בטחון המדינה או יחסי החוץ שלה;
(8) כל גוף או רשות שיש להם סמכות חקירה על-פי דין, לגבי מידע שנאסף או שנוצר לצורכי חקירה ולגבי מידע מודיעיני;
(9) מערכי המודיעין והחקירות של משטרת ישראל, וכן יחידות נוספות אשר השר לבטחון הפנים, באישור הוועדה המשותפת, קבע אותן בצו;
(10) שירות בתי הסוהר - לגבי מערך המודיעין ומערך האבטחה;
(11) כל רשות מעין-שיפוטית, שתפקידה לדון במצבו הרפואי של אדם - לגבי הליכים בפניה;
(12) נציבות תלונות הציבור על שופטים - לגבי בירור תלונה על שופט לפי חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002;
(13) הרשות להגנה על עדים;
(14) הרשות כהגדרתה בחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש"ע-2009.
(ב) שר המשפטים רשאי, בצו, בהתייעצות עם השר הנוגע בדבר ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת או ועדת-משנה שלה, להוסיף גוף או עניין לרשימת הגופים המנויים בסעיף-קטן (א); תוקפו של צו כאמור יהיה לתקופה שתיקבע בו ושלא תעלה על שישה חודשים, זולת אם בוטל קודם לכן; נקבעה בצו תקופת תוקף הפחותה משישה חודשים רשאי שר המשפטים להאריך את תוקפו של הצו לתקופה נוספת, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על שישה חודשים.
(ג) שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע בצו כי חוק זה לא יחול על תאגיד כאמור בפסקאות (7) או (8) להגדרה "רשות ציבורית" שבסעיף 2, בשים-לב למידת הפגיעה העלולה להיגרם לפעילותו הכלכלית או העסקית של התאגיד; צו כאמור יינתן, לגבי חברה עירונית, לאחר התייעצות עם שר הפנים, ולגבי תאגיד אחר, לאחר התייעצות עם השר הממונה על החוק שמכוחו הוקם התאגיד.
(ד) הוראות חוק זה לא יחולו על מידע שהעבירה הרשות הציבורית לגנזך המדינה בהתאם לחוק הארכיונים, התשט"ו-1955."

2. כללי
קיימים גופים ציבוריים מסויימים שביחס אליהם נקבע במפורש כי חוק חופש המידע אינו חל כלל, כפי שמורה סעיף 14 לחוק. גופים אלה כוללים, בין השאר, את מערך המודיעין של צה"ל, המוסד, שירות הביטחון הכללי וגופים נוספים {ראה למשל עע"ם 4349/14 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' משרד ראש הממשלה, פורסם באתר נבו (03.11.15)}.

מידע הנוגע לשירות החוץ של מדינת ישראל הוא מידע שאינו פטור באופן "אוטומטי" מדיני חופש המידע. חוק חופש המידע מציע שני מנגנונים שונים לצורך האיזון האמור. ואלה הם:

האחד, מנגנון איזון לגופו של המידע המבוקש, הקבוע בסעיף 9(א) לחוק. לפי סעיף זה, הרשות לא תמסור מידע, אשר יש בגילויו, בין היתר, חשש לפגיעה בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה (סעיף 9(א)(1)), או במקרה בו מדובר במידע שאין לגלותו על-פי כל דין (סעיף 9(א)(4)).

לעומת-זאת, סעיף 9(ב) לחוק קובע רשימת מקרים בהם מסור לרשות שיקול-דעת האם למסור מידע אם לא, כמו במצב בו מדובר ב"מידע על אודות פרטי משא-ומתן עם גוף או אדם שמחוץ לרשות", כפי שנקבע בסעיף 9(ב)(3) לחוק.

אין מדובר בסייגים אשר בהתקיימם נחסמת האפשרות למסור את המידע, אלא הדבר נתון לשיקול-דעתה של הרשות {עע"מ 10845/06 שידורי קשת בע"מ נ' הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, פורסם באתר נבו (11.11.08)}.

השני, הוא מנגנון סף, הקבוע בסעיף 14 לחוק, המחריג מתחולתו של החוק גופים מסויימים, לרבות השב"כ, המוסד, הועדה לאנרגיה אטומית ועוד, "מתוך תפיסה כי הביטחון הציבורי מחייב שהשקיפות במוסדות אלה תהא מוגבלת מעיקרה, דבר המובן לכל בר דעת" {עת"מ (ת"א) 41158-04-15 קאש אנד כארי שירותי מזון בע"מ נ' הממונה על חופש המידע ברשות מקרקעי ישראל, תק-מח 2016(3), 1623 (2016)}.