botox
הספריה המשפטית
תקשורת, מחשבים, אינטרנט והרשתות החברתיות

הפרקים שבספר:

חובת תום-הלב של המבקש לסמוך תביעתו על סעיף 30א לחוק התקשורת

ב- רע"א 1868/16 {ישי רז נ' עופר האפרתי, תק-על 2016(2), 12282 (2016)} קבע בית-המשפט כי תום-ליבו של המבקש נכנס בגדר שיקולי בית-המשפט בבואו לקבוע פיצוי על-פי סעיף 30א לחוק התקשורת. וכדבריו של בית המשפט:

"התנהלות בדומה לזו של המבקש, שכנטען קיבל דברי דואר ללא שלחץ על כפתור ההסרה עד שסכום התביעה נעשה כדאי לו ומרתיע לחברה, סבורני כשלעצמי כי צריכה היא להוות שיקול אחד בקביעת הפיצוי. אכן, בעניין חזני נכתב באשר לגובה הפיצויים לפי הסעיף: "סוג שני של שיקולים עניינו בשאיפה לעודד הגשת תביעות יעילות שמטרתן להגשים את תכליות החוק. לשם כך יש לשקול את עלויות ניהול ההליך ביחס לתועלת שתופק ממנו... כשמדובר בתביעה אישית לפי סעיף 30א(י) לחוק, סכום הפיצוי שייפסק אינו קשור בנזק שנגרם בפועל, אלא נועד כשלעצמו לתמרץ הגשת תביעות יעילות"... ואולם, גם אם תמריץ זה יכול שיילקח בחשבון על-ידי הבא לתבוע בשקלו האם תביעה זו כדאית או לא, יש להידרש לנסיבות כל מקרה. דחיית הגשת התביעה ללא לחיצה על כפתור ההסרה, לא בהכרח תעיד על חוסר תום-לב, וכל מקרה לגופו; גם כאן דרושה מידתיות, והשהיה רבתי תפעל שלא לטובת התובע. יש לבחון את מכלול הנסיבות וביניהן את זמן הדחיה, את כדאיות התביעה ואת שיקולי ההרתעה והיעילות במקרה הספציפי, והכל על-פי הנקבע בעניין חזני. וכאמור, הדברים נאמרים מעבר לצורך, משתביעת המבקש נדחתה לגופה לאחר שנמצא כי נתן הסכמתו למשיבים למשלוח הודעות פרסומת."