תקשורת, מחשבים, אינטרנט והרשתות החברתיות
הפרקים שבספר:
- עקרונות כללים וחוק המחשבים
- דברי החקיקה - בזיקה לתקשורת מחשבים, אינטרנט - רשימה
- סדרי דין בעידן האינטרנט
- הבחנה בין פרסום בכלי התקשורת לבין פרסום במאגרי מידע
- חישוב הפיצויים מכוח דיני הקניין הרוחני
- זכויות יוצרים - נזיקין ופיצויים סטטוטורים
- חיפוש באמצעות מנועי חיפוש-חתימה על התחייבות הכולל איסורים
- הקשר בין המשפט הפלילי ובין התפתחות האינטרנט
- סמכות המשטרה לחסום אתרי אינטרנט
- הפרה של הסכם המשתמש
- חוק המחשבים, התשנ"ה-1995
- הגדרות (סעיף 1 לחוק)
- עבירות מחשב (שיבוש או הפרעה למחשב או לחומר מחשב - סעיף 2 לחוק)
- עבירות מחשב (מידע כוזב או פלט כוזב - סעיף 3 לחוק)
- עבירות מחשב (חדירה לחומר מחשב שלא כדין - סעיף 4 לחוק)
- עבירות מחשב (חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת - סעיף 5 לחוק המחשבים)
- עבירות מחשב (פעולות אסורות בתוכנה - סעיף 6 לחוק)
- נזיקין (עוולה בנזיקין - סעיף 7 לחוק)
- נזיקין (נטל ההוכחה - סעיף 8 לחוק)
- נזיקין (פיצויים - סעיף 9 לחוק)
- תיקוני חקיקה (דיני ראיות - סעיף 10 לחוק)
- תיקוני חקיקה (דיני חיפוש ותפיסה - סעיף 11 לחוק)
- חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - נתוני תקשורת), התשס"ח-2007
- חוק העונשין - עבירות מחשב ואינטרנט
- דיני חוזים - הצעה וקיבול
- ברירת הדין בדיני חוזים
- כוונת הצדדים - פרישת רשת שיווקית
- תקנון ודמי שימוש
- חוק הגנת הצרכן - מיהו צרכן?
- עסקת "מכר מרחוק" - סעיפים 14 ו- 18(א)(2) לחוק הגנת הצרכן
- ביטול עסקאות והשבה
- הפרת הוראות חוק הגנת הצרכן - עילת ההטעיה
- שיטת ה"מכירה האישית" והוראות חוק הגנת הצרכן
- חוק ה"ספאם" - שיגור דבר פרסומת
- חוק ה"ספאם" - שיגור דבר פרסומת - כללי
- אחריות המפרסם באמצעות צד ג' - הוכחת ה"ידיעה" תנאי
- חובת תום-הלב של המבקש לסמוך תביעתו על סעיף 30א לחוק התקשורת
- ייצוג חברות בבית-המשפט לתביעות קטנות
- שיקול-דעת בית-המשפט בקביעת הפיצוי על-פי סעיף 30א לחוק
- ההלכה הפסוקה
- הצעת חוק מסחר אלקטרוני, התשס"ח-2008
- שיטת "המכירה האישית"
- חשיפת זהות גולשים באינטרנט
- מחשבים ואינטרנט בזיקה להגנת הפרטיות (חוק לשון הרע, חוק הגנה על הפרטיות, חוק חופש המידע) - מבוא
- חוק הגנת הפרטיות וחוק חופש המידע - איזון ותכליות
- חיסיון, סודיות וקבילות
- חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 בעידן האינטרנט - מבוא
- לשון הרע מהי?
- פרסום מהו?
- דרכי הבעת לשון הרע
- לשון הרע על הציבור
- לשון הרע על המת
- לשון הרע - עבירה פלילית
- לשון הרע - עוולה אזרחית
- פיצוי ללא הוכחת נזק
- קובלנה על-פי סעיף 8 לחוק איסור לשון הרע
- צווים נוספים
- צו ביניים
- אחריות בשל פרסום באמצעי התקשורת
- אחריות המדפיס והמפיץ
- פרסומים מותרים
- הגנת אמת בפרסום
- הגנת תום-הלב
- נטל ההוכחה
- שלילת הגנת תום-לב
- הפרכה של טענות הגנה
- הקלות
- סייג לפרסום ההליכים
- ראיות על אופיו של אדם
- הוכחת פרסום ברבים
- דין שני משפטים
- מות הנפגע
- חובת עדכון
- הלכה פסוקה - לשון הרע ואינטרנט
- חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981- מבוא
- איסור הפגיעה בפרטיות (סעיף 1 לחוק)
- פגיעה בפרטיות מהי? (סעיף 2 לחוק)
- הגדרת מונחים (סעיף 3 לחוק)
- פגיעה בפרטיות - עוולה אזרחית (סעיף 4 לחוק)
- פגיעה בפרטיות - עבירה (סעיף 5 לחוק)
- מעשה של מה בכך (סעיף 6 לחוק)
- הגנה על הפרטיות במאגרי מידע ומאגרי מידע (סעיפים 7 עד 17ט לחוק)
- הגנות - הגנות מה הן (סעיף 18 לחוק)
- הגנות - פטור (סעיף 19 לחוק)
- הגנות - נטל ההוכחה (סעיף 20 לחוק)
- הגנות - הפרכה של טענות הגנה (סעיף 21 לחוק)
- הגנות - הקלות (סעיף 22 לחוק)
- מסירת מידע או ידיעות מאת גופים ציבוריים (סעיפים 23 עד 23ז לחוק)
- דין המדינה (סעיף 24 לחוק)
- מות הנפגע (סעיף 25 לחוק)
- החלת הוראות מחוק איסור לשון הרע (סעיף 27 לחוק)
- ראיות על-שם רע, אופי או עבר של אדם (סעיף 28 לחוק)
- צווים נוספים (סעיף 29 לחוק)
- פיצוי בלא הוכחת נזק (סעיף 29א לחוק)
- אחריות בשל פרסום בעיתון (סעיף 30 לחוק)
- אחריות של מדפיס ומפיץ (סעיף 31 לחוק)
- עונשין בעבירות של אחריות קפידה (סעיף 31א לחוק)
- עוולה בנזיקין (סעיף 31ב לחוק)
- חומר פסול לראיה (סעיף 32 לחוק)
- תקנות הגנת הפרטיות (העברת מידע אל מאגרי מידע שמחוץ לגבולות המדינה)
- תקנות הגנת הפרטיות (תנאים לעיון במידע וסדרי הדין בערעור על סירוב לבקשת עיון)
- חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 - מבוא
- זכות הפרט לקבל מידע - חוק ותכליות
- "מהפכת השקיפות" - הבסיס הרעיוני לחיוב במסירת מידע
- חופש המידע (סעיף 1 לחוק)
- הגדרות (סעיף 2 לחוק)
- ממונה (סעיף 3 לחוק)
- פרסום רשימת הרשויות הציבוריות (סעיף 4 לחוק)
- דו"ח תקופתי (סעיף 5 לחוק)
- הנחיות מינהליות וחוקי עזר (סעיף 6 לחוק)
- מידע על איכות הסביבה (סעיף 6א לחוק)
- נוהל הגשת בקשות והטיפול בהן (סעיף 7 לחוק)
- דחיית בקשות במקרים מסויימים (סעיף 8 לחוק)
- מידע שאין למסרו או שאין חובה למסרו (סעיף 9 לחוק)
- שיקולי הרשות הציבורית (סעיף 10 לחוק)
- מסירת מידע חלקי ומסירת מידע בתנאים (סעיף 11 לחוק)
- תחולה לגבי אדם שאינו אזרח או תושב (סעיף 12 לחוק)
- הגנה על צד שלישי (סעיף 13 לחוק)
- סייגים לתחולת החוק (סעיף 14 לחוק)
- דיוני הוועדה המשותפת (סעיף 15 לחוק)
- תיקון מידע (סעיף 16 לחוק)
- עתירה לבית-המשפט (סעיף 17 לחוק)
- אגרות (סעיף 18 לחוק)
- שונות - ביצוע ותקנות - שמירת דינים - תחילה (סעיפים 21-19 לחוק)
- תקנות חופש המידע, התשנ"ט-1999
- תקנות חופש המידע (אגרות), התשנ"ט-1999
- תקנות חופש המידע (העמדת מידע על איכות הסביבה לעיון הציבור)
- זכויות יוצרים בעידן המחשבים והאינטרנט - מבוא
- דיני זכות יוצרים - תכליות
- מהותה של זכות היוצרים
- רעיון וזכות יוצרים
- העתקה - פגיעה בזכות יוצרים
- נטל הראיה והוכחת ההפרה
- מקוריות
- זכות מוסרית
- דוקטרינת ההפרה התורמת
- דוקטרינת השימוש ההוגן
- הגנת המפר התמים
- דוקטרינת מיצוי זכויות בינלאומית
- הגנת השימוש ההוגן - כללי
- זכויות יוצרים ודיני התחרות
- שימוש בלתי-ראוי בזכויות יוצרים
- סמכות בתי-המשפט
- תוכנת מחשב וזכות יוצרים
- אינטרנט וזכויות יוצרים
- חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007
- מתן חשבונות ובירור חשבונות
- דוגמאות
- "סימני מסחר" בעידן המחשבים והאינטרנט - מבוא
- הגישות השונות
- המבחנים לקיומו של דמיון מטעה
- הפרת סימן מסחר ללא סכנת הטעיה
- מצב של שימוש בסימן זהה ומצב של שימוש בסימן דומה
- ההגנה על סימן מסחר מוכר, איריס מרקוס
- נפקות הרישום של סימן המסחר
- אבחנה בין ארבעה שמות המשמשים במסחר, לפי מידת ההגנה המוענקת להם
- היאבד סימן מסחר מאופיו המבחין?
- תחרות בין הטוענים לזכות בסימן המסחר
- תום-לב
- רישום מקביל של סימנים
- הגנת השימוש בשם
- סימני מסחר - "ייבוא מקביל"
- אתרי אינטרנט - שיווק ופרסום - שמות מיתחם
- פטנטים בעידן המחשבים והאינטרנט -מבוא
- פרשנותו של הפטנט
- בדיקת תוקפו של פטנט
- תנאים לכך שאמצאה תהא כשירת פטנט
- הפרת הפטנט
- הייבוא המקביל וזכות הפטנט: עיקרון המיצוי הלאומי והבינלאומי
- חוק הפטנטים, התשכ"ז-1967
- מדגמים – כללי
- פקודת הפטנטים והמדגמים - פירוש
פטנטים בעידן המחשבים והאינטרנט -מבוא
דין הפטנטים וההגנה המוענקת על-פיו לבעל הפטנט הוא ענף אחד בשדה משפטי רחב יותר - דיני הקניין הרוחני - המעניקים הגנה על תוצר רוחני שעשוי להיות בעל ערך כלכלי. זכות הקניין הרוחני, ככל זכות קניין אחרת, היא מסוג הזכויות ה"מיוחסות" הנהנות מהגנה חוקתית וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מורה אותנו שלא לפגוע בה {סעיף 3 לחוק}. אלא שההגנה על הקניין הרוחני ועל סימני המסחר בכלל זה, מתנגשת מעצם טיבה וטבעה עם זכות חוקתית אחרת - חופש העיסוק והזכות לתחרות חופשית הנגזרת ממנו {ראו ע"א 9191/03 V&S Vin Spirt Aktiebolag נ' אבסולוט שוז בע"מ, פ"ד נח(6), 869, 877 (2004)}. כמו-כן, הענקת מונופול רחב שוליים לבעל הקניין הרוחני לעשות שימוש ייחודי בקניינו זה, יש בה כדי לפגוע בקיומו של שוק מוצרים חופשי ומגוון המסייע בפיתוח הכלכלה וחיי המסחר.מבין כל ההגנות בדיני הקניין הרוחני, התחום שמגן באופן הנרחב ביותר על זכויותיו של יוצר הרעיון, הוא תחום הפטנטים. דהיינו, כאשר מבשיל רעיון של יוצר ל"אמצאה", באופן שיש בה משום התקדמות בתחומהּ, ומקורהּ הוא במוחו של היוצר, הרי שהוא זכאי לרשום אותה אצל רשם הפטנטים. בהקשר זה, ראו הבחנה דומה {Leaffer, בעמ' 83}:
"In other words, we should not allow a creator of inherently patentable subject matter, i.e, a system or process, to use copyright law to circumvent the patent system."
{ע"א 2682/11 עיריית פתח תקוה נ' הרי זיסו, תק-על 2013(2), 8139 (2013)}
בית-המשפט העליון הבהיר בשורה של הלכות את התכלית של שיטת הפטנטים, אשר נועדה להשיג שלוש מטרות המקדמות את האינטרס הציבורי: א) עידוד להמציא אמצאות; ב) עידוד לנצל את האמצאה בלא חשש ממתחרים; ג) עידוד לגלות לחברה את האמצאה, שתהפוך לנחלת הכלל בתום תקופת הפטנט {ראה: בג"צ 280/60 אביק בע"מ נ' הרשות המוסמכת לייבוא תכשירי רוקחות, פ"ד טו 1323, 1336 (1961); ע"א 665/84 סאנופי בע"מ נ' אוניפארם בע"מ, פ"ד מא(4), 729, 743-742 (1987); ע"א 217/86 שכטר נ' אבמץ בע"מ, פ"ד מד(2), 846, 854-852 (1990) (להלן: "עניין שכטר"); וכן ראה ת"א (יר') 613/93 טבעול נ' שמיר, פ"ד 99(3), 680 (1999) (להלן: "עניין טבעול")}. על-מנת להשיג מטרות אלו, יש צורך להעניק לבעל הפטנט זכות יעילה, שתהווה תמריץ של ממש להשקיע בפיתוח אמצאות, לגלותן לציבור וליישמן בישראל - זכות שאף תהווה תגמול נאות עבור ההשקעה בפיתוח האמצאה.
עם-זאת, בית-המשפט העליון הדגיש, כמעט באותה נשימה, את הפן השני העומד בבסיס שיטת הפטנטים, קרי: האינטרס החברתי-כלכלי החשוב למנוע הענקת מונופולין בלתי-מוצדק אשר פוגע בתחרות החופשית, ומהווה אבן-נגף להתפתחות טכנולוגית {ראה: ע"א 217/86 הנ"ל בעניין שכטר, בעמ' 854; ע"א 793/86 מ. פורת נ' צמל בע"מ, פ"ד מד(4), 578, 589 (1990); ע"א 7614/96 צחורי נ' רגבה, פ"ד נד(3), 721, 741 (2000) (להלן: "עניין רגבה"); ת"א (יר') 613/93 הנ"ל בעניין טבעול, בעמ' 10-9, בו הדגישה כב' השופטת א' פרוקצ'יה את חשיבותה של התחרות החופשית לכלכלה הלאומית}.
עוד הדגיש בית-המשפט העליון ב- ע"א 7614/96 הנ"ל בעניין רגבה, בעמ' 741, את הצורך לאזן בין ההגנה על הקניין הרוחני, לבין הפגיעה בחופש העיסוק של כלל הציבור, הנפגע מן המונופולין הנובע ממתן זכות הקניין הרוחני. כב' השופט א' מצא הדגיש כי חופש העיסוק מהווה זכות יסוד, וכי "מחופש העיסוק נגזר גם חופש התחרות, שהוא האנטיתזה למונופולין, ושקיומו מהווה תנאי-בלעדיו-אין לקידום אינטרסים חברתיים, משקיים וצרכניים חשובים".
הפגיעה בחופש העיסוק הנובעת מקיומה של זכות קניין רוחני, והצורך לאזן בין השניים, הובהרה על-ידי בית-המשפט גם ב- רע"א 2687/92 {גבע נ' חב' וולט דיסני, פ"ד מח(1), 251, 272 (1993)}.
ב- ע"א 427/86 {בלאס נ' קיבוץ דן, פ"ד מג(3), 323, 336-335 (1989)} נפסק כי האיזון שהושג בחוק הפטנטים בין האינטרס הציבורי שבהגנת הקניין הרוחני לבין האינטרס הציבורי שבתחרות החופשית, מופר כאשר בעל הקניין הרוחני מנסה להשיג הארכה של תקופת המונופולין שנקבעה בחוק, על-ידי גביית תמלוגים לאחר פקיעת הפטנט. כב' השופט י' מלץ פסק:
"... כדי להגן על אינטרס זה (התחרות החופשית - ע.ב) בחר המחוקק להגביל את המונופולין הניתן לממציא; במונופולין מוגבל זה נמצא האיזון האופטימאלי - בעיני המחוקק - בין שני האינטרסים המתנגשים...
... יש איפוא בכל פעולה המהווה סטיה מתקופה זו כדי להטות את כפות המאזניים מהאיזון הנאות ולהזיק יתר על המידה לאחד האינטרסים הציבוריים ששיטת הפטנטים באה להגן עליהם...
כל הארכה של המונופולין מעבר לתקופה האופטימלית היא בהכרח מזיקה יתר-על-המידה לאינטרס הציבורי בתחרות חופשית, ולפיכך, אף היא פסולה... כאשר בעל הפטנט מנצל את המונופולין הניתן לו לחייב אדם אחר לשלם עבור שימושו באמצאה בתקופה לאחר הפטנט, הוא שולל את זכותו של הלה, כחלק מן הציבור, להשתמש חופשית באמצאה באותה תקופה. מעל לזאת, ניצול זה עלול לגרור לייקור המוצר, המבוסס על האמצאה... בזה ייגרם נזק לציבור כולו, שלא היה צריך לשאת בעלויות אלו מעבר לתקופה הקצובה בחוק."
{בש"א (ת"א-יפו) 2069/05 Merck & Co. Inc ואח' נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ ואח', תק-מח 2005(2), 8284 (2005)}
אל מול ההגנה הקניינית הרחבה הנתונה לבעל הפטנט, שנועדה לעודד פיתוח אמצאות בתחום המדע והטכנולוגיה, ניצב אינטרס ציבורי נגדי, המבקש להגן על חופש העיסוק והתחרות, ולהבטיח קיום שוק חופשי של רעיונות ומוצרים, לפיתוח המסחר והכלכלה, ולקידום אינטרס הצרכן בהוזלת מחירים ושיפור איכות המוצר {ע"א 2600/90 עלית, חברה ישראלית לתעשיית שוקולד וסוכריות בע"מ נ' סרנגה, פ"ד מט(5), 769, 804 (1996)}. כנגד אינטרס הענקת הגנה קניינית לבעל פטנט על-מנת לעודד פיתוח אמצאות, קיימת רתיעה טבעית מיצירת מונופולים בשוק, הפוגעים בתחרות ובחופש העיסוק ומסבים נזק לצרכן בהעלאת מחירים וביצירת קשיי השגה של מוצרים, לעיתים חיוניים, המוגנים על-ידי מונופול {עניין שכטר, 854; ע"א 793/86 פורת נ' צ.מ.ל. ציוד מודרני לרפואה בע"מ, פ"ד מד(4), 578, 588 (1990); ע"א 7614/96 צחורי ובניו תעשיות בע"מ נ' "רגבה" מושב שיתופי חקלאי בע"מ, פ"ד נד(3), 721, 741 (2000) (להלן: "עניין צחורי")}.
{רע"א 6025/05 Merck & Co. Inc ואח' נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ ואח', תק-על 2011(2), 1602 (2011)}
חוק הפטנטים מושתת על איזון בין אינטרס בעל הפטנט בהגנה על אמצאתו, לבין אינטרס הציבור בחופש התחרות ובחופש העיסוק. איזון זה מתבטא, בין היתר, במגבלות המוטלות על זכויות בעל הפטנט, כגון בהגדרת משך הזמן לתקופת תוקפו של הפטנט, ובהטלת חובה לפרסם את פרטי האמצאה בציבור, המאפשרים הגשת התנגדויות ושימוש בפרטי האמצאה לאחר תום תוקפו של הפטנט.
כן כולל החוק הוראות בדבר בדיקה קפדנית של האמצאה בטרם אישור הפטנט, כדי לוודא שהיא חדשה, מועילה, ובעלת התקדמות אמצאתית; הוא הדין בקיום אפשרות ביטול הפטנט בהתקיים תנאים מסויימים; איסור על תביעות חמדניות; פטורים מהפרה לשם עריכת ניסוי באמצאה; מתן רישיון כפיה במקרה של ניצול לרעה של הפטנט, ועוד {ע"א 427/86 בלאס נ' קיבוץ השומר הצעיר "דן", פ"ד מג(3), 323, 336-335 (1998)}. והעיקר - מתן הפטנט אינו ערובה לכך שהוא בר-תוקף באופן חלוט {סעיף 37 לחוק}; משמעות הדבר היא, כי גם לאחר שהוענק פטנט, רשאי מתחרה לטעון בבית-המשפט כי הפטנט אינו בר-תוקף.
ההגנה על הקניין הרוחני, בד-בבד עם מתן הגנה יחסית לחופש העיסוק והתחרות של כלל הציבור, עוברת כחוט השני בהוראות החוק, והיא מצאה את ביטויה בפסיקה ובספרות {עניין צחורי, 741; רע"א 2687/92 גבע נ' חברת וולט דיסני, פ"ד מח(1), 251, 273 (1993); אייל גרוס "כיצד היתה 'התחרות החופשית' לזכות חוקתית? בנפתולי הזכות לחופש העיסוק" עיוני משפט כג 229 (התש"ס); ניבה אלקין-קורן "על כלל ועל 'נחלת הכלל': מקניין רוחני לעשיית עושר ולא במשפט" עיוני משפט כה 9, 18 (התשס"א), רע"א 6025/05 Merck & Co. Inc ואח' נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ ואח', תק-על 2011(2), 1602 (2011)}.