תקשורת, מחשבים, אינטרנט והרשתות החברתיות
הפרקים שבספר:
- עקרונות כללים וחוק המחשבים
- דברי החקיקה - בזיקה לתקשורת מחשבים, אינטרנט - רשימה
- סדרי דין בעידן האינטרנט
- הבחנה בין פרסום בכלי התקשורת לבין פרסום במאגרי מידע
- חישוב הפיצויים מכוח דיני הקניין הרוחני
- זכויות יוצרים - נזיקין ופיצויים סטטוטורים
- חיפוש באמצעות מנועי חיפוש-חתימה על התחייבות הכולל איסורים
- הקשר בין המשפט הפלילי ובין התפתחות האינטרנט
- סמכות המשטרה לחסום אתרי אינטרנט
- הפרה של הסכם המשתמש
- חוק המחשבים, התשנ"ה-1995
- הגדרות (סעיף 1 לחוק)
- עבירות מחשב (שיבוש או הפרעה למחשב או לחומר מחשב - סעיף 2 לחוק)
- עבירות מחשב (מידע כוזב או פלט כוזב - סעיף 3 לחוק)
- עבירות מחשב (חדירה לחומר מחשב שלא כדין - סעיף 4 לחוק)
- עבירות מחשב (חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת - סעיף 5 לחוק המחשבים)
- עבירות מחשב (פעולות אסורות בתוכנה - סעיף 6 לחוק)
- נזיקין (עוולה בנזיקין - סעיף 7 לחוק)
- נזיקין (נטל ההוכחה - סעיף 8 לחוק)
- נזיקין (פיצויים - סעיף 9 לחוק)
- תיקוני חקיקה (דיני ראיות - סעיף 10 לחוק)
- תיקוני חקיקה (דיני חיפוש ותפיסה - סעיף 11 לחוק)
- חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - נתוני תקשורת), התשס"ח-2007
- חוק העונשין - עבירות מחשב ואינטרנט
- דיני חוזים - הצעה וקיבול
- ברירת הדין בדיני חוזים
- כוונת הצדדים - פרישת רשת שיווקית
- תקנון ודמי שימוש
- חוק הגנת הצרכן - מיהו צרכן?
- עסקת "מכר מרחוק" - סעיפים 14 ו- 18(א)(2) לחוק הגנת הצרכן
- ביטול עסקאות והשבה
- הפרת הוראות חוק הגנת הצרכן - עילת ההטעיה
- שיטת ה"מכירה האישית" והוראות חוק הגנת הצרכן
- חוק ה"ספאם" - שיגור דבר פרסומת
- חוק ה"ספאם" - שיגור דבר פרסומת - כללי
- אחריות המפרסם באמצעות צד ג' - הוכחת ה"ידיעה" תנאי
- חובת תום-הלב של המבקש לסמוך תביעתו על סעיף 30א לחוק התקשורת
- ייצוג חברות בבית-המשפט לתביעות קטנות
- שיקול-דעת בית-המשפט בקביעת הפיצוי על-פי סעיף 30א לחוק
- ההלכה הפסוקה
- הצעת חוק מסחר אלקטרוני, התשס"ח-2008
- שיטת "המכירה האישית"
- חשיפת זהות גולשים באינטרנט
- מחשבים ואינטרנט בזיקה להגנת הפרטיות (חוק לשון הרע, חוק הגנה על הפרטיות, חוק חופש המידע) - מבוא
- חוק הגנת הפרטיות וחוק חופש המידע - איזון ותכליות
- חיסיון, סודיות וקבילות
- חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 בעידן האינטרנט - מבוא
- לשון הרע מהי?
- פרסום מהו?
- דרכי הבעת לשון הרע
- לשון הרע על הציבור
- לשון הרע על המת
- לשון הרע - עבירה פלילית
- לשון הרע - עוולה אזרחית
- פיצוי ללא הוכחת נזק
- קובלנה על-פי סעיף 8 לחוק איסור לשון הרע
- צווים נוספים
- צו ביניים
- אחריות בשל פרסום באמצעי התקשורת
- אחריות המדפיס והמפיץ
- פרסומים מותרים
- הגנת אמת בפרסום
- הגנת תום-הלב
- נטל ההוכחה
- שלילת הגנת תום-לב
- הפרכה של טענות הגנה
- הקלות
- סייג לפרסום ההליכים
- ראיות על אופיו של אדם
- הוכחת פרסום ברבים
- דין שני משפטים
- מות הנפגע
- חובת עדכון
- הלכה פסוקה - לשון הרע ואינטרנט
- חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981- מבוא
- איסור הפגיעה בפרטיות (סעיף 1 לחוק)
- פגיעה בפרטיות מהי? (סעיף 2 לחוק)
- הגדרת מונחים (סעיף 3 לחוק)
- פגיעה בפרטיות - עוולה אזרחית (סעיף 4 לחוק)
- פגיעה בפרטיות - עבירה (סעיף 5 לחוק)
- מעשה של מה בכך (סעיף 6 לחוק)
- הגנה על הפרטיות במאגרי מידע ומאגרי מידע (סעיפים 7 עד 17ט לחוק)
- הגנות - הגנות מה הן (סעיף 18 לחוק)
- הגנות - פטור (סעיף 19 לחוק)
- הגנות - נטל ההוכחה (סעיף 20 לחוק)
- הגנות - הפרכה של טענות הגנה (סעיף 21 לחוק)
- הגנות - הקלות (סעיף 22 לחוק)
- מסירת מידע או ידיעות מאת גופים ציבוריים (סעיפים 23 עד 23ז לחוק)
- דין המדינה (סעיף 24 לחוק)
- מות הנפגע (סעיף 25 לחוק)
- החלת הוראות מחוק איסור לשון הרע (סעיף 27 לחוק)
- ראיות על-שם רע, אופי או עבר של אדם (סעיף 28 לחוק)
- צווים נוספים (סעיף 29 לחוק)
- פיצוי בלא הוכחת נזק (סעיף 29א לחוק)
- אחריות בשל פרסום בעיתון (סעיף 30 לחוק)
- אחריות של מדפיס ומפיץ (סעיף 31 לחוק)
- עונשין בעבירות של אחריות קפידה (סעיף 31א לחוק)
- עוולה בנזיקין (סעיף 31ב לחוק)
- חומר פסול לראיה (סעיף 32 לחוק)
- תקנות הגנת הפרטיות (העברת מידע אל מאגרי מידע שמחוץ לגבולות המדינה)
- תקנות הגנת הפרטיות (תנאים לעיון במידע וסדרי הדין בערעור על סירוב לבקשת עיון)
- חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 - מבוא
- זכות הפרט לקבל מידע - חוק ותכליות
- "מהפכת השקיפות" - הבסיס הרעיוני לחיוב במסירת מידע
- חופש המידע (סעיף 1 לחוק)
- הגדרות (סעיף 2 לחוק)
- ממונה (סעיף 3 לחוק)
- פרסום רשימת הרשויות הציבוריות (סעיף 4 לחוק)
- דו"ח תקופתי (סעיף 5 לחוק)
- הנחיות מינהליות וחוקי עזר (סעיף 6 לחוק)
- מידע על איכות הסביבה (סעיף 6א לחוק)
- נוהל הגשת בקשות והטיפול בהן (סעיף 7 לחוק)
- דחיית בקשות במקרים מסויימים (סעיף 8 לחוק)
- מידע שאין למסרו או שאין חובה למסרו (סעיף 9 לחוק)
- שיקולי הרשות הציבורית (סעיף 10 לחוק)
- מסירת מידע חלקי ומסירת מידע בתנאים (סעיף 11 לחוק)
- תחולה לגבי אדם שאינו אזרח או תושב (סעיף 12 לחוק)
- הגנה על צד שלישי (סעיף 13 לחוק)
- סייגים לתחולת החוק (סעיף 14 לחוק)
- דיוני הוועדה המשותפת (סעיף 15 לחוק)
- תיקון מידע (סעיף 16 לחוק)
- עתירה לבית-המשפט (סעיף 17 לחוק)
- אגרות (סעיף 18 לחוק)
- שונות - ביצוע ותקנות - שמירת דינים - תחילה (סעיפים 21-19 לחוק)
- תקנות חופש המידע, התשנ"ט-1999
- תקנות חופש המידע (אגרות), התשנ"ט-1999
- תקנות חופש המידע (העמדת מידע על איכות הסביבה לעיון הציבור)
- זכויות יוצרים בעידן המחשבים והאינטרנט - מבוא
- דיני זכות יוצרים - תכליות
- מהותה של זכות היוצרים
- רעיון וזכות יוצרים
- העתקה - פגיעה בזכות יוצרים
- נטל הראיה והוכחת ההפרה
- מקוריות
- זכות מוסרית
- דוקטרינת ההפרה התורמת
- דוקטרינת השימוש ההוגן
- הגנת המפר התמים
- דוקטרינת מיצוי זכויות בינלאומית
- הגנת השימוש ההוגן - כללי
- זכויות יוצרים ודיני התחרות
- שימוש בלתי-ראוי בזכויות יוצרים
- סמכות בתי-המשפט
- תוכנת מחשב וזכות יוצרים
- אינטרנט וזכויות יוצרים
- חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007
- מתן חשבונות ובירור חשבונות
- דוגמאות
- "סימני מסחר" בעידן המחשבים והאינטרנט - מבוא
- הגישות השונות
- המבחנים לקיומו של דמיון מטעה
- הפרת סימן מסחר ללא סכנת הטעיה
- מצב של שימוש בסימן זהה ומצב של שימוש בסימן דומה
- ההגנה על סימן מסחר מוכר, איריס מרקוס
- נפקות הרישום של סימן המסחר
- אבחנה בין ארבעה שמות המשמשים במסחר, לפי מידת ההגנה המוענקת להם
- היאבד סימן מסחר מאופיו המבחין?
- תחרות בין הטוענים לזכות בסימן המסחר
- תום-לב
- רישום מקביל של סימנים
- הגנת השימוש בשם
- סימני מסחר - "ייבוא מקביל"
- אתרי אינטרנט - שיווק ופרסום - שמות מיתחם
- פטנטים בעידן המחשבים והאינטרנט -מבוא
- פרשנותו של הפטנט
- בדיקת תוקפו של פטנט
- תנאים לכך שאמצאה תהא כשירת פטנט
- הפרת הפטנט
- הייבוא המקביל וזכות הפטנט: עיקרון המיצוי הלאומי והבינלאומי
- חוק הפטנטים, התשכ"ז-1967
- מדגמים – כללי
- פקודת הפטנטים והמדגמים - פירוש
אגרות (סעיף 18 לחוק)
1. הדין1.1 סעיף 18 לחוק
סעיף 18 לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 קובע כדלקמן:
"18. אגרות
(א) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יתקין תקנות הקובעות אגרות בעד בקשה לקבלת מידע ובעד הפעולות הכרוכות באיתור המידע המבוקש ומסירתו לפי חוק זה; קביעת האגרות תיעשה תוך התחשבות בסוגים השונים של המידע ושל הפונים לקבלתו.
(ב) בתקנות בעניין אגרות ייקבעו נסיבות שבהן יינתן פטור מאגרה.
(ג) לא תיקבע אגרה בעד בקשת מידע אשר יש להעמידו לרשות הציבור לפי סעיף 6, ואולם ניתן לקבוע אגרה או תשלום עבור העתקת המידע או הדפסתו ועבור משלוח המידע למבקש.
(ד) לא תיקבע אגרה בעד בקשה של אדם לקבל מידע על אודות עצמו, ואולם ניתן לקבוע אגרה או תשלום עבור העתקת המידע או הדפסתו ועבור משלוח המידע למבקש, וכן עבור הפעולות הכרוכות באיתור המידע, אם בשל היקפו או מורכבותו של המידע המבוקש נדרש מאמץ מיוחד לצורך הטיפול בבקשה.
(ה) על החלטת הממונה בדבר תשלום אגרה בעניין בקשה מסויימת ניתן להגיש ערעור לבית-משפט שלום, באופן שייקבע בתקנות.
(ו) שר המשפטים רשאי לקבוע כי מועד הקבוע בחוק זה למסירת מידע יחל רק לאחר תשלום אגרה על-ידי המבקש, וכי המידע יימסר למבקש רק לאחר תשלום אגרה."
1.2 תקנות חופש המידע (אגרות), התשנ"ט-1999
תקנות חופש המידע (אגרות), התשנ"ט-1999 קובעות כדלקמן:
"בתוקף סמכותי לפי סעיפים 18 ו- 19 לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 (להלן: "החוק"), באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
1. אגרת בקשה
אגרת בקשה לקבל מידע תהיה בסכום של 20 שקלים חדשים.
2. אגרת טיפול
אגרה בעד איתור המידע המבוקש, מיונו, בחינת אפשרות מסירתו והכנתו לקראת מסירה והטיפול בו (להלן: "אגרת טיפול") תהיה בסכום של 30 שקלים חדשים לכל שעת עבורה באיתור המידע, במיונו או בטיפול אחר בבקשה, החל בשעה הרביעית.
3. אגרת הפקה (תיקונים: התש"ס, התש"ס (מס' 2), התשס"ב, התשס"ד, התשס"ה, התשס"ו, התשס"ז, התשס"ח, התשס"ח (מס' 2), התש"ע, התשע"א, התשע"ב, התשע"ג, התשע"ד, התשע"ד (מס' 2), התשע"ו)
(א) אגרת הפקה של מידע בכתב תהיה בסכום של 0.20 שקל חדש לכל עמוד צילום או עמוד פלט מחשב שהופק, או 2.49 שקלים חדשים לתקליטור מחשב שנמסר.
(ב) היה המידע מוקלט, מוסרט מצולם או מאוחסן על גבי מדיה דיגיטלית נתיקה - יישא המבקש, בעלות ההפקה או ההעתקה הממשיות של המידע.
3א. הוזלת עלויות הפקה (תיקון התשע"ד (מס' 2))
רשות ציבורית תמסור למבקש את המידע באמצעי המוזיל במידה המרבית את עלויות ההפקה, זולת אם יש בכך הכבדה בלתי-סבירה על עבודת הרשות או שהמבקש הביע התנגדותו למסירת המידע בדרך זו.
4. התחייבות לשאת בתשלום האגרות (תיקונים: התש"ס, התש"ס (מס' 2), התשס"ב, התשס"ד, התשס"ה, התשס"ו, התשס"ז, התשס"ח, התשס"ח (מס' 2), התש"ע, התשע"א, התשע"ב, התשע"ג, התשע"ד, התשע"ד (מס' 2), התשע"ו)
(א) המגיש בקשה לקבלת מידע (להלן: "המבקש"), ישלם אגרת בקשה, ויתחייב לשאת באגרת טיפול ובאגרת הפקה עד לסכום שלא יעלה על 149 שקלים חדשים.
(ב) היה לממונה יסוד סביר להניח, עם הגשת בקשה למידע, או בכל שלב משלבי הטיפול בה, כי הטיפול יהיה בהיקף שיחייב תשלום אגרת טיפול ואגרת הפקה בסכום כולל העולה על 150 שקלים חדשים, יודיע הממונה למבקש על הסכומים המשוערים של אגרת הטיפול ואגרת ההפקה, ורשאי הוא לדרוש מן המבקש להפקיד את הסכום המשוער או חלק ממנו או להמציא ערובות להבטחת תשלום הסכום במלואו.
(ג) הודיע הממונה למבקש כאמור בתקנת-משנה (ב), לא ימשיך הממונה בטיפול בבקשה עד שיודיע המבקש על הסכמתו לשאת בעלות המשוערת, והפקיד את הסכומים או המציא את הערובות, לפי הנדרש.
5. מסירת מידע
(א) החליטה הרשות הציבורית להעמיד מידע לרשות המבקש, כאמור בסעיף 7(ד) לחוק, יודיע לו הממונה על סכומי אגרת הטיפול ואגרת ההפקה שחושבו כאמור בתקנות 2 ו- 3, והמבקש ישלם את הסכום כתנאי לקבלת המידע.
(ב) משלוח מידע למבקש ייעשה על חשבונו של המבקש.
6. פטור (תיקונים: התשס"א, התשע"ד (מס' 2))
(א) מידע שאדם מבקש על אודות עצמו וזכויותיו, פטור מאגרת בקשה, וכן מאגרת טיפול בעד 4 שעות עבודה החל בשעה הרביעית.
(ב) מידע שמבקש נציג של עמותה רשומה כמשמעותה בחוק העמותות, התש"ם-1980, או חברה לתועלת הציבור כהגדרתה בחוק החברות, התשנ"ט-1999, שהציג אישור ניהול תקין מאת הרשם המוסמך על-פי דין, ופועלת לקידום מטרה ציבורית, וכן מידע שמבקש אדם הדרוש לו לצורך מחקר אקדמי, פטורים מאגרת בקשה ומאגרת טיפול בעד 4 שעות העבודה הראשונות החל בשעה הרביעית; לעניין תקנת-משנה זו, "מטרה ציבורית" - כהגדרתה בסעיף 9(2)(ב) לפקודת מס הכנסה.
(ג) הודיע המבקש כי אין ביכולתו לשלם את האגרה והציג אישור על קבלת גמלה, פטור מאגרת בקשה ומאגרת טיפול בעד 4 שעות העבודה הראשונות החל בשעה הרביעית; בתקנת-משנה זו, "גמלה" - אחת מאלה:
(1) גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980;
(2) תשלום לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972;
(3) תגמול לפי הכנסה לפי סעיף 4ג1 לחוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957, או לפי סעיף 4ד לחוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד-1954;
(4) תשלום לפי סעיף 11 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב-1992;
(5) קצבה חודשית מלאה לפי פרק ט' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995, שניתנת לנכה הזכאי אשר דרגת אי-כושר השתכרותו היא בשיעור 75 אחוזים ומעלה.
(ד) רשות ציבורית לא תגבה אגרת הפקה אם סכומה אינו עולה על 10 שקלים חדשים.
6א. חריגה מהמועדים (תיקון התשע"ד (מס' 2))
רשות ציבורית שלא טיפלה בבקשה לקבלת מידע לפי מועדים הקבועים בחוק, לרבות אם לא האריכה את המועדים לפי סעיף 7 לחוק, לא תגבה אגרות טיפול והפקה.
7. הצמדה
(א) בתקנה זו, "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ב) הסכומים הנקובים בתקנות 1 עד 4, יעודכנו ב- 1 באוקטובר של כל שנה, בשיעור השינוי של המדד שפורסם בחודש ספטמבר שקדם לו, לעומת המדד שפורסם בחודש ספטמבר של השנה שקדמה לה.
(ג) סכום מעודכן כאמור בתקנת-משנה (ב), יעוגל כלהלן:
(1) אם הוא נמוך מ- 10 שקלים חדשים - לא יעוגל;
(2) אם הוא גבוה מ- 10 שקלים חדשים - יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב, וסכום של מחצית השקל החדש תעוגל כלפי מעלה.
(ד) המנהל הכללי של משרד המשפטים יפרסם בהודעה ברשומות את שיעורי האגרות כפי שעודכנו לפי תקנת-משנה (ב).
7א. דרך תשלום האגרות (תיקון התשע"ד (מס' 2))
(א) רשות ציבורית תפרסם במשרדי הרשות ובאתר האינטרנט שלה, אם יש כזה, את דרכי תשלום האגרות.
(ב) הרשות תאפשר לשלם אגרת בקשה במועד הגשת הבקשה או לפניו.
8. ערעור
על החלטת הממונה לפי תקנות אלה רשאי המבקש לערער, בתוך 30 ימים מיום מסירת החלטת הממונה, לבית-משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצא משרדו של הממונה.
9. דחיית מועדים
(א) המועדים הקבועים בסעיף 7 לחוק יימנו מיום קבלת הבקשה על-ידי הממונה או מיום תשלום אגרת הבקשה, לפי המאוחר.
(ב) במנין המועדים האמורים בסעיף 7 לחוק לא יבוא:
(1) פרק הזמן שבין הודעת הממונה לפי תקנה 5 לבין תשלום הסכום הנדרש;
(2) אם הפעיל הממונה את סמכותו לפי תקנה 4(ב) - פרק הזמן שבין הודעת הממונה לבין הפקדת הסכום או הערובה לתשלומה, לפי העניין.
10. סייג לתחולה
תקנות אלה, למעט תקנה 3, לא יחולו על בקשה למידע, אשר יש להעמידו לרשות הציבור לפי סעיף 6 לחוק.
11. תחילה
תחילתן של תקנות אלה ביום תחילתו של החוק.
א' בסיון התשנ"ט (16 במאי 1999)."
2. תקנות חופש המידע מחייבות תשלום אגרה בגין המידע
ב- עעמ 2894/14 {משה הר שמש נ' הממונה על חוק חופש המידע ברשות המיסים בישראל, תק-על 2015(2), 5770 (2015)} קבע בית-המשפט:
"ועתה אעבור לעניין שבפנינו. כאמור, אין חולק כי המידע הנדרשמוסדר הן במסגרת חוק חופש המידע והן במסגרת תקנות פעולות ושירותיםאגרות (אשר הותקנו על-ידי שר האוצר בשנת 2009 מכח הסמכות שהוענקה לו על-פי סעיף 115(א) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963). על-פי חוק חופש המידע - על המשיב לאפשר למבקש גישה למידע מסויים הנזכר בחוק בחינם (ראו: סעיף 18(ג) ו- (ד) לחוק חופש המידע ותקנה 6(א) לתקנות חופש המידע), בעוד שתקנות פעולות ושירותיםאגרות מחייבות שהמערער, הפועל, לטענתו, בשם הבעלים, ישלם אגרה בעבור המידע הנדרש (תקנה 1(1) לתקנות פעולות ושירותים אגרות). נראה כי לא ניתן ליישב בין הוראות החיקוקים הנ"ל באופן שמציע המערער, משום שההוראה המורה על מסירת מידע מסויים בחינם (כפי שנקבע בחוק חופש המידע, או מכוחו), גורעת בהכרח מתוקפה של ההוראה המחייבת תשלום של אגרה עבור המידע הנדרש (כמוסדר במסגרת תקנות פעולות ושירותים אגרות). זאת ועוד - מתן אפשרות למבקש המידע לבחור את המסלול המועדף עליו בהקשר זה ירוקן מתוכן את תקנות פעולות ושירותים אגרות, שכן אותו מבקש יעדיף תמיד את המסלול שאיננו כרוך בתשלום אגרה. בכך תישלל מהרשות היכולת לגבות ממי שמבקש עיון במסמכים - כספים שנועדו לכסות את העלויות הכרוכות באחסון ובשמירת המידע הישן, במציאתו ובאיחזורו הידני.
18. המסקנה המתבקשת היא, איפוא, שחוק חופש המידע ותקנות פעולות ושירותים אגרות לא מגדירים פה שני מסלולים מקבילים, כפי שטוען המערער (ומכאן שאינני רואה צורך להכריע בשאלת יכולתו של מבקש המידע לבחור לו במסלול המועדף עליו, כאשר שני נתיבים אכן עומדים בפניו, כפי שהוצג הדבר על-ידי המערער כמפורט בפסקה 7(ב) שלעיל), אלא שקיימת פה התנגשות בין המסלולים האמורים. בהינתן התנגשות זו, ולאור הפרשנות לסעיף 20 לחוק חופש המידע שהובאה לעיל - הרי שהנתיב היחידהמחייב במקרה שלפנינו, הוא זה שמוגדר בתקנות פעולות ושירותים אגרות, לפיו על המערער לשלם את האגרה הקבועה בתקנות האמורות כתנאי מקדים לקבלה של המידע הנדרש.
19. יתר-על-כן - במקרה הנדון כאן הפניה לאפיק של חוק חופש המידע לא נועדה כדי לאפשר למערער לקבל מידע שהמשיב סירב למסור, אלא רק כדי לחסוך את עלויות תשלום האגרה. בהקשר זה, מקובלים עלי דבריה של חברתי, השופטת א' חיות, במסגרת הדיון, אשר ציינה כי המידע הנדרש כאן הינו מידע שהיה אמור להיות בידיהם של הבעלים, אך הם איבדו אותו, ולפיכך אין הם יכולים לצפות כי רשות המיסים, אשר השקיעה משאבים רבים באגירת המידע ובמציאתו במידת הצורך, תספק להם אותו ללא עלויות. לא זו היתה מטרתו של חוק חופש המידע."
3. רואי חשבון וזכאותם לקבל את המידע באמצעות תכנית שע"מ המופעלת על ידם. שע"מ הינה יחידת סמך במשרד האוצר, הכפופה מינהלית לרשות המיסים ומספקת שירותי מחשוב לרשות המיסים, למינהל הכנסות המדינה וללקוחות חוץ
עע"מ 980/08 עופר מנירב - רו"ח נ' מדינת ישראל - משרד האוצר, תק-על 2011(3), 3669 (2011).
4. מסירת מידע וחיוב מעל לאגרה הקצובה בתקנות מחמת שעות עבודה רבות
עת"מ 1916/09 יש דין - ארגון מתנדבים לזכויות אדם נ' המינהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון, תק-מח 2012(2), 23246 (2012).
5. פיצול בקשה למידע לשתי בקשות - בסמכות ובשיקול-דעת הממונה
ע"א (יר') 6536/05 שגיא אגמון, עו"ד נ' הממונה על העמדת מידע לציבור במשרד החינוך, תק-מח 2006(3), 6304 (2006).

