ייצוג חברות בבית-המשפט לתביעות קטנות

מטרתו ותכליתו של בית-המשפט לתביעות קטנות היא פתיחת שערי המשפט בפני "האזרח הקטן" על-ידי יצירת מכשיר זמין, יעיל ומהיר לבירורן של תביעות בסדר גודל קטן יחסית, שאילו היו צריכות להתברר בסדר דין רגיל היו הופכות לא כדאיות.

עיקר הכוונה בהקמת מוסד שיפוטי זה, הוא לאפשר לאזרחים הנאלצים לוותר על תביעותיהם משום ההוצאות הגדולות והטרדה של משך ההתדיינות, להביא תביעות לסכומי כסף קטנים לפני המוסד השיפוטי החדש.

מטרה זו מתממשת על-ידי פישוט הליכי הדיון, תוך הגמשת סדרי הדין ודיני הראיות וקביעת אגרות משפט נמוכות, האמורות להפוך את בית-המשפט לתביעות קטנות לפורום נגיש וידידותי לציבור הרחב, וליתן סעד בגדרים אלה.

דרך מרכזית נוספת למימוש תכלית זו היא הגבלת ייצוגם של בעלי הדין.

למרות חשיבותה הרבה של הזכות לייצוג משפטי, שאינה טעונה אריכות דברים, קבע המחוקק כי למען ייעולו והנגשתו של הליך התביעה הקטנה, אין לאפשר את ייצוגם של הצדדים על-ידי עורכי-דין בהליך זה. כך נמנע ייקור ההליך לתובע התביעה הקטנה, ולצד זאת נמנעת יצירת חוסר שויון אל מול נתבעים שבחלקם - לא כולם כמובן - הם חברות חזקות. בית-המשפט לתביעות קטנות היה למקום בו יכול האזרח להשמיע את קולו שלו ללא צורך בידע משפטי קודם.

איסור הייצוג מציב בעיה בפני חברות הנתבעות לדין בבית-המשפט לתביעות קטנות. ברי, כי חברה אינה יכולה לייצג את עצמה בפני בית-המשפט ועליה לשלוח נציג מטעמה, אך העמידה בתנאים שמציב המחוקק אינם פשוטים, כשמדובר בחברה העלולה להיתבע פעמים רבות בנושאים דומים {ראה למשל ת"ק (יר') 2860/07 ליאור נ' גפן, פורסם באתר נבו (2007)}.

בעיה זו הגיעה לפתחה של נציבת תלונות הציבור על השופטים, השופטת (בדימוס) ט' שטרסברג כהן, שהתייחסה לנושא בחוות-דעת 07/06 בעניין "ייצוג בבית-המשפט לתביעות קטנות (השלמה)" מיום 07.08.06, והדברים מובאים לשם הצגת הבעייתיות:

"ערים אנו לכך כי חברה וחברת ביטוח בכלל זה, חייבת להיות מיוצגת על-ידי אדם כלשהו. יש להניח כי הסדר לפיו אחד מפקידיה של החברה המטפל בעניין, מופיע מטעמה בהתדיינות, נותן תשובה מסויימת ומסויגת לבעייתיות האמורה. עם-זאת, אין להלום מצב בו בית-המשפט מאפשר לאדם מן החוץ לייצג חברה, למרות היותו אחד החריגים הנ"ל. יש בכך לכאורה ייצוג המנוגד להוראות החוק, הפוגע באחת מתכליותיו, שהיא שויון בין הצדדים להתדיינות. בוודאי אין מקום לנוהג כזה, ככל שהשתרש בבתי-המשפט לתביעות קטנות או באיזה מהם."

כדי לשמור על הוגנות ההליך ועל מטרתו, על החברה, הנהנית פעמים רבות מיתרון מובנה, לשלוח נציג מטעמה שעומד במגבלות המנויות שקבע המחוקק, קרי, הוא אינו עוסק בייצוג דרך קבע; הייצוג אינו נעשה במהלך הרגיל של עסקיו; והוא אינו מקבל תמורה לייצוג.

ודוק, בירור מעמדו של המייצג מוטל על בית-המשפט ולא על הצד שכנגד, שבהיותו לא מיוצג על בית-המשפט לעמוד על משמר זכותו להליך שויוני והוגן.

בפסיקתם של בתי-המשפט לתביעות קטנות וערכאות ההשגה נאסר, על בסיס סעיף 63 לחוק, ייצוג חברה בין השאר על-ידי עורך-דין שהוא עובד שלה העוסק בתיק {ת"ק (ת"א) 40088-06-14 לבטר נ' מנורה מבטחים בע"מ (11.01.15); על-ידי מתמחה במשרד עורכי-דין {רת"ק 54938-06-15 כהן ניסן נ' לגושני, פורסם באתר נבו (2015)}; על-ידי משפטן שסיים את התמחותו אך טרם עבר את מבחני הלשכה {ת"ק (אש') 4043/06 שכטר הרי נ' מליניאק - סוכנות לביטוח בע"מ, פורסם באתר נבו (16.01.07)}; על-ידי עורכת-דין שהשעתה את רשיונה {ת"ק (ת"א) 48867-02-14 גוטליב נ' פגסוס, פורסם באתר נבו (2015)}; ובאחד המקרים אף הושתו הוצאות משפט על חברה מקום שנציג שאינו עובד חברה, שנשלח מטעמה לשבת באולם אך לא לייצגה, התערב במהלך הדיון ונתן עצות משפטיות {ת"ק (ת"א) 50337-01-14 כהן נ' רודניק, פורסם באתר נבו (05.04.15)}.

העיקרון היסודי שעמד בבסיס פסיקות אלה הוא - נשוב ונטעים - עיקרון השוויון בין בעלי הדין והשמירה על הליך פשוט, מהיר ויעיל. יש לציין, כי אפשר שהתובע בבית-המשפט לתביעות קטנות יהיה בעצמו בר-סמכא ובקי בדין מסויים לפניי ולפנים אף שאינו עורך-דין, ובידי בית-המשפט לשקול האם זהו מן המקרים בהם יש להתיר את הייצוג לפי סעיף 63(א) לחוק ואת ייצוג הצד שכנגד על-פי השיקולים המפורטים בעניין פרטוק {רע"א 1868/16 ישי רז נ' עופר האפרתי, תק-על 2016(2), 12282 (2016)}.

ב- רע"א 1868/16 {ישי רז נ' עופר האפרתי, תק-על 2016(2), 12282 (2016)} קבע בית-המשפט:

"טו. בנידון דידן מן הנספחים שצורפו לבקשה עולה חשש של ממש כי מייצג המשיבים הוא "מייצג מקצועי", שהייצוג על-ידיו אינו עומד בתנאי סעיף 63(ב) לחוק, האוסר את הייצוג על-ידי מי שעיסוקו בייצוג דרך קבע ותמורת תשלום. טענות המשיבה, שאינן נתמכות בתצהיר או מסמכים כלשהם, כי מדובר בעובד - לא הצליחו לשכך חשש זה. בנוסף לכך, בית-המשפט לתביעות קטנות לא עמד על זכותו של המבקש ולא בדק את מיהות המייצג כפי שנקבע בעניין חיימוביץ', או למצער לא פירט בדיקה זו בפרוטוקול, ואף לכך עלולות להיות השלכות בכגון דא. ועם-זאת, במקרה דנא בנסיבותיו הקונקרטיות אין באי הקפדה זו על הוראת החוק והפסיקה כדי להצדיק התערבותנו לגופו של פסק-הדין. בית-המשפט לתביעות קטנות קבע כעניין שבעובדה, כי המבקש נתן את אישורו לשליחת דברי הדואר לתיבה הפרטית, וכי התיבה העסקית לא היתה בשימושו; קביעות אלה עולות מחומר הראיות, ועיון בפרוטוקולים ובכתבי בית-הדין מראה כי ייצוגם של המשיבים לא השפיע עליהן באופן משמעותי. חרף זאת יש לתת ביטוי לפגם שנפל בייצוג המשיבים, במקרה זה במישור ההוצאות, כפי שיפורט להלן."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

ייצוג חברות בבית-המשפט לתביעות קטנות