חוק הגנת הצרכן - מיהו צרכן?

צרכן הוגדר בסעיף 1 לחוק הגנת הצרכן כ"מי שקונה נכס או מקבל שירות מעוסק במהלך עיסוקו לשימוש שעיקרו אישי, ביתי או משפחתי". יש לשים-לב לכך שאין די ברכישת נכס או שירות לשימוש אישי, ביתי או משפחתי כדי שהרוכש ייחשב לצרכן, שכן הצד השני של המשוואה מחייב שהרכישה תיעשה מעוסק.

הגדרת המונח "צרכן" בחוק הגנת הצרכן דורשת קיומם של ארבעה מרכיבים מרכזיים: 1. החוק מתייחס לעסקאות בנכסים והשירותים; 2. החוק אינו דורש שהעסקה תהיה בתמורה; 3. החוק דורש שרכישת השירותים או הנכסים תהיה לשימוש אישי, ביתי או משפחתי; 4. החוק מוגבל לרכישה מעוסק במהלך עיסוקו.

המלומד סיני דויטש, מגדיר בספרו דיני הגנת הצרכן, כרך א', יסודות ועקרונות, תשס"א-2001 את שני המרכיבים האחרונים כדלקמן:

"3. המבחן העיקרי של הגדרת המונח "צרכן" הוא שרכישת השירותים או הנכסים נעשתה לשימוש שעיקרו אישי, ביתי או משפחתי. המבחן הוא בעיקרו אובייקטיבי, אך יש לו גם סממנים סובייקטיביים אותם יש ליישם כאשר השימוש המקובל בנכס או בשירות אינו חד-משמעי, או כאשר יש נסיבות אחרות המצדיקות את בדיקת מטרת הרכישה או השימוש בפועל.
4. החוק מוגבל לרכישה מעוסק במהלך עיסוקו. רכישות מאודם פרטי או מעוסק שלא במהלך עיסוקו לא תיחשבנה לרכישה צרכנית. יש לפרש מונחים אלה באופן ליברלי על-מנת לא לצמצם את תחולתו של חוק הגנת הצרכן. חוק הגנת הצרכן אינו חל על שירותים הניתנים כחלק מהפעילות השלטונית של גופים ציבוריים."

מהאמור לעיל עולה כי המונח "עוסק במהלך עיסוקו" מופיע כחלק מהגדרת המונח "צרכן", שכוללת שלושה מונחים: "עוסק", "דרך עיסוק" ו"במהלך עיסוקו", ומכאן שהגדרת "צרכן" דורשת לא רק שהמכירה תהיה "במהלך עיסוקו" של העוסק" אלא גם "דרך עיסוק" {ע"פ (מרכז) 6975-05-09 בסט פור יו סחר אלקטרוני בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל, תק-מח 2010(1), 7106 (2010)}.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

חוק הגנת הצרכן - מיהו צרכן?