תוכנת מחשב וזכות יוצרים

1. הדין
סעיף 24 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 קובע כי:

"24. העתקה של תוכנת מחשב או עשיית יצירה נגזרת ממנה
(א) העתקה של תוכנת מחשב לצורכי גיבוי, מותרת למי שמחזיק עותק מורשה של תוכנת המחשב; מי שמחזיק עותק כאמור ישמידו עם חלוף הצורך שלשמו נוצר.
(ב) העתקה של תוכנת מחשב לצורך תחזוקה של עותק מורשה של התוכנה או של מערכת מחשב, או לצורך מתן שירות למי שמחזיק עותק מורשה של תוכנת המחשב, מותרת, אם הדבר נחוץ לשם שימוש בתוכנה.
(ג) העתקה של תוכנת מחשב או עשיית יצירה נגזרת ממנה, מותרת למי שמחזיק עותק מורשה של תוכנת המחשב, למטרות אלה ובהיקף הדרוש לכך:
(1) שימוש בתוכנת המחשב למטרות שלשמן נועדה, ובכלל זה תיקון שגיאות בתוכנת המחשב או התאמתה למערכת מחשב או לתוכנת מחשב אחרת;
(2) בדיקה של אבטחה המידע בתוכנת המחשב, תיקון פרצות באבטחת המידע והגנה מפניהן;
(3) השגת מידע הדרוש לצורך התאמת מערכת מחשב או תוכנת מחשב אחרת, המפותחת באופן עצמאי, כך שתוכל לפעול עם תוכנת מחשב זו.
(ד) הוראות סעיף-קטן (ג) לא יחולו על העתקה של תוכנת מחשב או עשיית יצירה נגזרת ממנה, כאמור באותו סעיף-קטן, אם במידע שהושג במהלכה נעשה שימוש כמפורט להלן, או שהיה אפשר לגלותו, בנקל, גם בלעדיהן:
(1) המידע הועבר לאדם אחר, למטרה שונה מהמטרות האמורות בסעיף-קטן (ג);
(2) המידע שימש לצורך יצירת תוכנת מחשב אחרת המפרה את זכות היוצרים בתוכנת המחשב.
(ה) בסעיף זה, "עותק מורשה", של תוכנת המחשב - עותק של תוכנת המחשב שנעשה על-ידי בעל זכות היוצרים בה או ברשותו."

2. הצעת החוק - דברי הסבר
סעיף 24 לחוק החדש הינו חידוש בחוק ומטרתו להתיר, בכפוף לתנאים ולהגבלות בו, שימושים בעותק החוקי של תוכנת מחשב מבלי לבקש רשות נוספת מבעלי זכויות היוצרים. בנוסף, הסעיף, בכפוףלתנאיםהקבועיםבו, עשוילאפשר תהליכיעבודהכמו "דקומפילציה" שלתוכנתהמחשב.

סעיף-קטן (א) שבו, מתיר עשיית עותק לגיבוי ואילו סעיף-קטן (ב) מתיר שימוש בתוכנת המחשב כדי לאפשר פיתוח תוכנות חדשות וניצול יעיל של התוכנות הקיימות.

פריצת תוכנה ועשיית שימוש בעותק פרוץ שתיהן אינן פעולות העונות על הגדרת שימוש מותר בתוכנת מחשב. כך קבע ת"א (מרכז) 10695-09-09 {Nav N Go Kft נ' דימיטרי גולצמן, פורסם באתר האינטרנט נבו (06.09.11)}.

ב- ת"א (ת"א) 2042-08 {וויזקום תקשורת בע"מ נ' טל-יד מצויינות בשירות בע"מ, תק-מח 2013(2), 747 (2013), (להלן:"עניין וויזקום")} הובהר כי החוק מאפשר לצד שלישי להעניק שירותי תחזוקה לתוכנה שנרכשה כדין גם אם לצורך כך הוא מעתיק את התוכנה. אך יש לשים-לב כי גם אם מעניקים לבעל תוכנה זכות בלעדית ליתן שירות לתיקונה, לא אומר שבעלי הזכויות מתירים לכל דיכפין לעשות שימוש לא מורשה בתוכנה המוגנת בזכות יוצרים שפותחה לצורך מתן שירותי אחזקה ותיקונים אחרים. יש להבדיל בין זכות הלקוח לקבל שירות ממי שהוא חפץ לבין זכותו לעשות לשם כך שימוש לא מורשה בתוכנה המוגנת בזכות יוצרים.

כמו-כן נקבע בעניין וויזקום כי סעיפי-המשנה של סעיף 24 חלים על מי שמחזיק עותק מורשה של התוכנה, עותק מורשה מוגדר כעותק של תוכנת המחשב שנעשה על-ידי בעל זכות היוצרים בה או ברשותו והמונח לא כולל עותק של תוכנה שנמסר לצרכי קיום הסכם שבטל או פקע, לאחר הביטול או הפקעה.

3. ההלכה הפסוקה
3.1 בעלות על תוכנת מחשב
ב- ת"א (מרכז) 1576-04-09 {ניר גרוף נ' אייל פישר ואח', תק-מח 2012(1), 17841 (2012)} נקבע כי כאשר קיימת המתוכנת, היא מתוכנת עצמאי שפיתח תוכנה על-פי הזמנה אך המזמין והמשקיע הוא לא "מעביד", במיוחד כאשר קיימת אי-הסכמה לעניין מכירת התוכנה, לכן לא יכול להיות שהמשקיע או המזמין יטענו לזכויות יוצרים בתוכנה.

3.2 תוכנת מחשב - דוגמה לסיפוח יצירה ספרותית שאינה נחשבת ליצירה ספרותית קלאסית היא תוכנת המחשב
בפסק-הדין ת"א (ת"א) 3021/84 {apple computer inc נ' ניו-קוב טכנולוגיות בע"מ, פ"מ תשמ"ז(1), 397} נקבע כי תוכנת המחשב היא פרי רוחו של היוצר והכותב אותה ולכן הינה יצירה ספרותית.

מאחר שתוכנת מחשב היא פרי רוחו של האדם היוצר והכותב אותה היא תהיה יצירה ספרותית כמשמעותה בהגדרת החוק. זאת לאור התממשות תכונותיה של יצירה ספרותית בה, ולכן תכונת המחשב הן ב-source code והן ב-object code בין שהיא כתובה ומודפסת בתקליטונים ובין שהיא אגורה ב-rom תהיה מוגנת על-פי החוק. ראה ת"א 3021/84 {אפל ואח' נ' ני-קוב טכנולוגיות, פ"מ תשמ"ז(א), 397 להלן:"פרשת אפל").

3.3 המבחן המשפטי בהפרת זכות יוצרים בתוכנה משפטית
ב- ע"א 139/89 {הרפז ואח' נ' אחיטוב, פ"ד מד(4), 16 (1990), (להלן: "עניין הרפז")} נקבע שעל-אף סיווג תוכנת המחשב כיצירה ספרותית, להבדיל מיצירה דרמטית, על בית-המשפט לפנות למבחן המשפטי רחב הפורש את הגנת זכויות היוצרים מעבר לרכיבים חיצונים או מילוליים של היצירה, שכן ההגנה על זכויות היוצרים של תוכנת מחשב לא תינתן על רעיון אלא אופן ביטוי הרעיון, כגון; בחירה וארגון מיוחד של הרעיונות הקונקרטים והתפתחות הפנימית המיוחדת של מרכיבי היצירה.

כאשר יש העתקה של תוכנה אך 80 תווים מתוך למשל 16,000 שונו, כפי שקרה בפרשת אפל, נקבע שלא מדובר בשינוי משמעותי של התכנית גופא אלא רק שינויים בנתונים קוסמטיים שלא משנים את העובדה שבוצעה העתקה ואין בהם ממש על-מנת לצמצם את ממדי הפגיעה במוניטין של התובעת.

3.4 האם מעגל מודפס יחשב כיצירה?
מעגל מודפס לא ייחשב כיצירה שיש לה הגנה של זכויות יוצרים במיוחד לא אם אין לכך הוכחה והמעגל לא נרשם אצל רשם זכויות היוצרים. עצם אי-הרישום של המעגל ועצם כך שחברה, במקרה הזה אפל לא דאגה לרישומו כפי שדאגה לרישום תוכנות, ניתן להסיק שהמעגל איננו יצירה ומימלא אינו בר-רישום, במיוחד כשאין הוכחה שהוא אכן בר-רישום.

על-כן, מעגל מודפס לא נופל באף אחת מהקטיגוריות המנויות בסעיף 35(1) לחוק זכות יוצרים, 1911 הישן בהגדרה של יצירה ספרותית. יתכן שמדובר כאן במדגם המיועד להכפלה וכנראה הוא אף הוכפל ברבבות של מהדורות, ומשום כך הוא הוצא על-ידי תקנה 72 מכלל תחולתו של חוק זכויות יוצרים, או שמדובר בפטנט, ואז חלה עליו הגנת "catnic" הקובעת שאין זכויות פטנט עולות בקנה אחד עם זכויות יוצרים.

3.5 הגנה על שלבי פיתוח התוכנה
השלבים לפיתוח תוכנה הינם לפי פסק-הדין ת"א 1311/85 {עופר אחיטוב נ' ישראל הרפז, פ"מ תשמ"ט(ב), 177 (1992), (להלן: "עניין אחיטוב")} הינם:

ראשית, יקבעו הדרישות מהמערכת, תפקידיה ומגבלותיה. בנוסף יקבע כיצד תפעל מנקודת מבטו של המשתמש.

שנית, עיצור (תכנון) התוכנה - בשלב זה נוצר מבנה התוכנה ומתורגמות דרישת התוכנה למפרטים סכמטיים המתארים כיצד יפעלו המטלות שהתוכנה צריכה לבצע כאשר היא תוקם.

שלישית, המתוכנתים יעצבו את התכונה מתוך השרטוטים והמבנים הסכמטיים לשפת המחשב.

יש לשים-לב כי זכויות היוצרים יגנו לא רק על כל שלב ושלב בתכנון התוכנה אלא גם על התוכנה המוגמרת שכן יש לתוכנה המוגמרת ביטוי מוחשי לכל שלבי פיתוחה, הגם שלא כל שלב יוכר כיצירה נפרדת אלא יש לראות את התוכנה בכללותה אולם הגנת זכויות היוצרים תחול על כל שלב בשלב התוכנות שכן העתקת חלק מהיצירה, אפילו רק בשלב התחלתי תהווה הפרה זכויות יוצרים.

למרות כל הנאמר בפרשת אחיטוב יצאה אזהרה לבית-המשפט כי עליו להישמר ולבחון כל מקרה לנסיבותיו כי הגם שבית-המשפט מחוייב להעניק הגנה ליוצר התוכנה ולשמור על ערך יצירתו ולעודד פיתוח וקידום הענף יש להישמר מהגנה מקיפה מדיי ופרטנית שתקשה את תהליך ההמצאה והפיתוח, תביא להפחת התחרות ותוביל לקפאון בענף.

3.6 מידת ההוכחת ביסוס פגיעה בזכות יוצרים
בעניין אחיטוב הובהר כי הנטל על התובע להוכיח שהנתבע העתיק הוא שמדובר בחלקים ממשיים ומהותיים מיצירת התובע. בעניין זה לא הכמות קובעת, אלא האיכות והערך של החלקים שהועתקו. אין צורך בראיות ישירות ואפשר שהראיות תהיינה בדרך של הסקת מסקנות שמאחר ולנתבע היתה גישה ליצירת התובע ויש דמיון בין שתי היצירות סביר להניח, שדמיון זה אינו פרי של מקרה או של סיבה אחרת, אלא של העתקה.

את שאלת הזהות או הדמיון בין שתי התוכנות, יש להכריע בה בעיקר על-סמך חוות-דעת ועדויותיהם של מומחים בעלי ידע וניסיון בתחום המחשבים ותוכנות למחשבים אשר יבחנו, כפי שנקבע בפרשת הרפז, האם קיים דמיון מובהק בין תוכנת מחשב אחת לרעותה, בארגון, בסדרובמבנה. הדבר יהיה הפרה של חלקו המעשי והמהותי של היצירה, גם אם התצוגה האודיו-ויזואלית של התכנית שונה תהיה שונה.

3.7 העתקת חוברות הדרכה והוראות הפעלה אותם יצרה התובעת
ב- ע"א 8374/13 {איי.פי.סי טכנולוגיות ייבוא ושיווק בע"מ נ' Geo Vision Inc. (חברה זרה), תק-על 2014(1), 15091 (2014)} דן בית-המשפט בבקשה לצו מניעה קבוע אשר יאסור על המבקשים לעשות כל שימוש מסחרי או אחר בכרטיסים הנחזים להיראות כמוצרים מקוריים של Geo וכן להימנע מהעתקת התוכנות של Geo והמוצרים הנלווים אליהן.

המשיבה טענה כי המבקשים העתיקו את חוברות ההדרכה והוראות ההפעלה שיצרה Geo. כמו-כן, על גבי כל אחד מהכרטיסים הוטבע הסימן המסחרי הרשום Geo Vision, וזאת באופן מפר היוצר מצג מטעה בפני הלקוחות כי מדובר במוצר המקורי.

המבקשים טענו כי הכרטיסים נשוא התביעה נרכשו על ידן בסין, וכי לא מדובר במוצרים מזוייפים אלא במוצרים מתוצרת Geo אשר מיוצרים בסין תחת רישיון מאת Geo. עוד נטען כי מדובר במוצרים מיושנים מדור קודם, ומשכך הם נמכרים במחיר נמוך משמעותית מהמחיר בו נמכרים מוצרים חדשים של Geo.

המבקשים טענו בנוסף כי מדובר למעשה במוצרים המקוריים OEM (Original Equipment Manufacturer), אשר הינם מוצרים הנמכרים על-ידי יצרניהם על-מנת שהרוכש יוכל למתג אותם כרצונו או לא למתגם כלל, והם נמכרים על-ידי היצרנים במקביל למוצרי הדגל של היצרן המכונים מוצרי "פרימיום", אשר הינם המוצרים החדשים והמשוכללים יותר, ואשר ממותגים במיתוג הרשמי של היצרן.

בית-המשפט קבע כי אין למעשה מחלוקת שהמבקשים הפרו את סימן המסחר של המשיבות {GeoVision} ואת זכויות היוצרים שלהן בתוכנות ההפעלה ובחוברות ההדרכה.

לא זו אף זאת, נקבע כי טענתם החלופית של המבקשים, לפיה אף אם המוצרים אינם מוצרי OEM מקוריים הרי שהמבקשים סברו בתום-לב שכך הוא הדבר, המעט שיכלו המבקשים לעשות הוא לברר באופן יסודי עם החברה הסינית האם היא ספקית מורשית של Geo והאם המוצרים שהיא רוכשת ממנה הם מוצרים מקוריים.

נקבע כי ככל שהמבקשים נמנעו מלעשות כן, אין להם להלין אלא על עצמם, וכי בהחלט ייתכן שידעו אל נכון שהם רוכשים מהחברה הסינית מוצרים מזוייפים.

3.8 האיזון בין דיני זכות יוצרים לדיני התחרות
ב- ת"א (ת"א) 38918-12-09 { דנ-אל פתרונות תוכנה מתקדמים בע"מ נ' גיל סנפיר, תק-מח 2014(2), 2638 (2014)} דן בית-המשפט בשאלה האם ומתי יש להגביל זכויות קניין רוחני משיקולי תחרות.

התובעת טענה כי הנתבע פנה ללקוחותיה והציג את עצמו כמי שפיתח תוכנה זהה לתוכנת דנאל, כמו-כן הנתבע אף הגדיל לציין לפני הלקוחות, כי התוכנה נראית ופועלת בדיוק כמו תוכנת דנאל וכי מבחינת הלקוחות לא יידרש דבר בכדי לעבור לתוכנת סנפיר, לא בהיבט ההטמעה ולא בהיבט ההדרכה, שכן התוכנה כולה, לרבות מסכי ההפעלה וממשקי המשתמש, זהה לתוכנת דנאל.

בנוסף, טענה התובעת כי בסיס הנתונים של תוכנת סנפיר, לרבות מבנהו ואפיונו, הקודים המשמשים בו, הגדרת השדות בו, שמות השדות בו והגדרת הנתונים השונים האפשריים בשדות בו, הועתק ברובו על-ידי הנתבע מבסיס הנתונים של תוכנת דנאל.

על רקע זה, הגישה התובעת את התביעה שלפני, שבמסגרתה היא טוענת כי הנתבע הפר את זכות היוצרים שלה בתוכנת דנאל, עוול כלפיה בעוולת גזל סוד מסחרי והתעשר שלא כדין על חשבונה.

הנתבע טען, כי המדובר בתביעת סרק, אשר כל מטרתה הינה הרתעת הנתבע וסיכול ניסיונותיו לחדור לשוק התוכנות לניהול תיקי השקעות ושימור מונופול התובעת בשוק זה. חדירה של מתחרה לשוק מונופוליסטי בתחום התוכנה, כבענייננו, לא תתאפשר אם לא יורשה המתחרה לפתח תוכנה אשר תאפשר למשתמש להשתמש בממשקים הדומים מבחינת מיקומם וחזותם הכללית לממשקים אותם הוא מכיר ואשר אליהם הוא רגיל.

עוד נטען, כי הוא אכן השתמש ברעיון של התובעת, אשר פיתחה תוכנה לתפעול וניהול תיקי ניירות ערך, אולם הוא נתן לו ביטוי מוחשי ויישם אותו באופן אחר ושונה מהתובעת. הנתבע טען כי לא העתיק את תוכנת דנאל והדמיון בין התוכנות מקורו בייעודן הזהה של שתי התוכנות ובשל הצרכים הפונקציונאליים והנתונים הדומים אשר הזנתם לתוכנה הינה מחוייבת המציאות.

בית-המשפט קבע כי אם לא נאפשר ליוצרים ולממציאים לנצל את המצאתם באופן בלעדי, לא יהיו תמריצים ליצירה, מחקר ופיתוח. זאת, בשל היות הקניין הרוחני טובין ציבורי, הכל יכולים להינות ממנו וקל להעתיקו. ללא דיני הקניין הרוחני, היוצר והממציא לא יתוגמלו על השקעתם. מטרת הגנה זו לעודד את היוצר לפתח יצירתיות ומקוריות התורמות לקידומם, להתפתחותם ולהעשרת עולמם של האדם ושל החברה בכל תחומי החיים.

עוד נקבע כי הגישה המצמצמת מכירה בכך שמותר לעשות שימוש מסויים במבנה, בסדר ובארגון של תוכנה קיימת לצורך חדירה לשוק, ובמיוחד שוק שבו שחקן מרכזי אחד, כבענייננו - וכדי להקל על משתמשים פוטנציאליים. יש להדגיש כי ענייננו כאן הוא באיזון הפנימי, בשאלה אם מדובר בהפרה. לפי הגישה המצמצמת, כאשר צורות הביטוי מוגבלות, יקשה על התובע להוכיח הפרה, ויהיה צורך בהעתקה כמעט מדוייקת.

3.9 תוכנת מחשב כיצירה ספרותית
ב- ת"א 3021/84 {APPLE COMPUTER Inc ידע מחשבים ותוכנה 1982 בע"מ נ' ניו קוב טכנולוגיות בע"מ פ"מ תשמ"ז(א), 397 (1984)} דן בית-המשפט בשאלה האם תוכנת מחשב הינה יצירה ספרותית המוגנת על-ידי חוק זכות יוצרים 1911.

התובעת טענה כי הנתבעת מייבאת ומוכרת מחשבים אישיים שבהם מותקנות יחידות זיכרון במעגלים משולבים, ומהן מועתקות התוכנות ללא הסכמתה של התובעת ומתוך מטרה לפגוע בזכות היוצרים שלה.

הנתבעת טענה כי היא לר מחכישה שהיא מייבאת ומוכרת בישראל את המחשבים כאמור אך לא מותקנות בהם תוכנות המדוברות. כמו-כן, טוענת הנתבעת כי ככל שידוע לה חלק גדול מהציוד שהתובעת טוענת כי היא מייצרת, לא מיוצר על ידה.

בית-המשפט קבע כי חוק זכות היוצרים יש לפרש בליברליות ובאופן מרחיב, וכי הרשימה בו איננה רשימה סגורה. כמו-כן, נקבע כי הגדרת "יצירה ספרתית" ניתן, אפשר וצריך להחילה על יצירות חדשות שהמחוקק לא התייחס אליהן, ובלבד שהן ראויות ומתאימות לכך, ככל תהליך ההתפתחות הטכנולוגית המתמשך והדינמי מחייב.

לפיכך, נקבע כי תוכנת מחשב שהיא פרי רוחו של האדם היוצר וכותב אותה, הינה "יצירה ספרותית" כמשמעותה בהגדרת החוק.

3.10 העתקת תוכנה על כל שלביה
ב- ת"א (ת"א) 1311/85 {עופר אחיטוב ואח' נ' ישראל הרפז ואח', פ"מ תשמ"ט(ג), 177 (1989)} דן בית-המשפט בשאלה האם תוכנת מחשב הינה יצירה הזכאית להגנת חוק זכות יוצרים (להלן: "החוק").

הנתבעים טענו כי שני השלבים הראשונים המוקדמים של התוכנה "הגדרת הדרישות" וה"תכנון" הינם בבחינת רעיונות שאינם מוגנים ועל-כן אינם יכולים להיות נשוא להגנת החוק.

בית-המשפט קבע כי ההגנה על זכויות יוצרים בתוכנה ניתנת לא רק למוצר מוגמר אלא גם לכל שלב ושלב משלבי הפיתוח שלה.

כמו-כן, דחה בית-המשפט את טענות הנתבעים וקבע כי שני השלבים הראשונים והחשובים אינם בגדר רעיונות בלבד, ושכן מצאו את ביטויים במסמכים, מפרטים, שרטוטים, סכימות וכדומה.

3.11 ביטול הסכם מכירת זכות יוצרים בתוכנה
ב- רע"א 5240/92 {חלמיש חברה ממשלתית עירונית לשיקום הדיור נ' אשרז עיבוד נתונים בע"מ ואח', פ"ד מז(1), 45 (1992)} דן בית-המשפט בערעור על מתן צו מניעה זמני כנגד המבקשת.

במקרה דנן, מכרה המשיבה למבקשת זכות שימוש בארבע מערכות תוכנה שבבעלותה, וכן התחייבה לספק לה שירותי תמיכה ואחזקה בגינן.

המבקשות טענו כי מאחר וההסכמים בוטל חלה החובה על המשיבות להשיב לאלתר את התוכנות לידיהן, וכי לעניינה של חובת ההשבה האמורה, אין זה מעלה או מוריד אם ביטול ההסכמים היה כדין או לאו.

המבקשת טענה כי מאחר והמשיבה הפרה את חיוביה, קמה לה זכות לבטל את ההסכמים. אך שימושה בזכות הביטול לא גרע מזכותה להוסיף ולהשתמש בתוכנות, במסגרת התנאים שהותוו בהסכם.

בית-המשפט קבע כי צו המניעה הזמני בוטל ככל שהוא מתייחס לשימוש בתוכנה על-ידי המבקשת ולדרכיה, ובלבד שעשיית שינויים נוספים בתוכנות תהא כפופה, מכאן ואילך, לאישור בית-המשפט.

3.12 זכות היוצרים איננה מגינה על רעיון - עתקת תוכנה
ב- ת"א 120/92 {חברת רז לי בע"מ נ' אופיסופט בע"מ ואח' (לא פורסם)} דן בית-המשפט בטענה כי מוצר תוכנה המיוצר /משווק על-ידי הנתבעים, הועתק בחלקים עיקריים ורבים שלו מתוכנה שפותחה על-ידי התובעת ולה יש זכויות בה.

הנתבעת טענה כי היא הגתה את רעיון ויצרה את התוכנה באופן עצמאי.

בית-המשפט קבע כי עול ההוכחה בשאלה אם קיימת העתקה בתוכנה הוא על התובעת. זכות היוצרים אינה מגינה על רעיון ואילו בעניין אופי ביטוי הרעיון, לא נמצאה העתקה.

3.13 פגיעה בזכות יוצרים, קביעת פיצויים ללא הוכחת נזק
ב- ת"א (יר') 472/90 {שור תעשיות תוכנה בינלאומיות בע"מ נ' מלון שערי ירושלים בע"מ, תק-מח 92(3), 883 (1992)} דן בית-המשפט בבקשה לפיצויים ללא הוכחת נזק בגין שימוש ללא הרשאה בתוכנות של התובעת ולמתן צו מניעה האוסר על הנתבעים שימוש בתוכנות נשוא התובענה.

התובעת טענה כי הנתבעת הפעילה במשך מספר שנים את מערכות המחשוב של המלון באמצעות תוכנות שונות שיצרה, מבלי שקיבלה את אישורה ותוך שהיא מפרה ביודעין את זכויות יוצרים שלה מהתוכנות ומתעשרות על חשבונה.

הנתבעת טענה כי התובעת איננה הבעלים הבלעדי ובעל הזכויות הבלעדי בתוכנות ובזכות לשיווקן שכן, היא העבירה את זכויותיה לחברה בשם "שור הוטל בע"מ" אשר היתה רשאית למכור תוכנות וזכויות שימוש.

בית-המשפט קבע כי לשם קביעת פיצוי ללא הוכחת נזק על המבקש מוטל הנטל להוכיח מינימום ראייתי, ולו מזערי, על-פיו יהיה בידי בית-המשפט להפעיל שיקול-דעתו ולבחור בפיצוי המתאים.

בענייננו נקבע כי התובעת זכאית לפיצוי עבור הפרת זכויותיה בשלושת גושי התוכנות, עולה על הסכום הנתבע ומכאן שיש לפסוק לזכות התובעת את סכום התביעה במלואו.

3.14 צו מניעה ודמי נזק על הפרת זכות יוצרים בתוכנה
ב- ת"א (ת"א) 1787/87 {אמפיסל נ' יפנלנד ואח', תק-מח 90(2), 735 (1990)} דן בית-המשפט בטענה כי שינוי הנתונים ברכיב הזיכרון במדפסת, יצר תוכנה שונה מזו שהיתה בה שיובאה לארץ מן היצרן היפני ויש לתובעת זכות יוצרים על-פי חוק זכות יוצרים. לכן לטענתה, הנתבעת הפרה את זכויות היוצרים שלה.

הנתבעת טוענת כי השינוי שנעשה על-ידי התובעת לא שינה למעשה את תוכנת ההפעלה של היצרן ולא יצר תוכנה חדשה. רק חלק מהנתונים בתוכנה שונה.

עוד טענה הנתבעת כי למרות השינוי בוצע על-ידי תוכנת עזר, הרי מכיוון שהתוכנה עצמה לא הועתקה, אלא רק התוצאה שנבעה ממנה, היינו רק השינוי שהושתל ברכיב הזיכרון שבמדפסת, אין הפרה של זכות היוצרים של התובעת על-ידי העתקה.

בית-המשפט קבע כי התובעת הפרה את זכות היוצרים בכך שהעתיקה את רכיב הזיכרון שבמדפסת כפי ששונה על-ידי התובעת.

3.15 המשך שימוש בתוכנות שהקימה העותרת עבור העיריה על-אף שכבר איננה מספקת שירות עבורה
עת"מ (יר') 758/05 {החברה לאוטומציה במינהל השלטון המקומי בע"מ נ' עיריית ירושלים ואח' תק-מח 2005(4), 1096 (2005)} דן בית-המשפט במקרה בו העיריה מבקשת להחליף את החברה המספקת לה שירותי מחשוב, לשם כך פרסמה המשיבה מכרז.

העותרת טענה כי במסגרת אספקת שירותי המחשוב לעיריה ניתנה לה הזכות לעשות שימוש בתוכנות השייכות לה ואף פתחה תוכנות חדשות במיוחד עבורה. לפיכך, זכויות היוצרים בגין תוכנות אילו שייכות לעותרת והעיריה איננה רשאית להעבירן לגורם אחר.

המשיבה טוענת כי היא בעלת הזכויות יוצרים בכל התוכנות, למעט תוכנת הגביה ותוכנת כוח אדם, וזאת לאור העובדה כי התוכנות פותחו ביוזמתה על-פי דרישותיה והנחיותיה והן מכיוון שמימנה את פיתוחן ושילמה לעותרת תמורה מלאה עבורן.

בית-המשפט קבע כי ישנה תופעה שבה עושים שימוש בהליך משפטי על-מנת לכפות על אחרים המשך התקשרות עסקית עימם בניגוד לרצונם. העתירות נועדו לסכל מכרז שהוקם כדין ובכך לכפות על בעליו את המשך התקשרות העסקית עימם.

3.16 זיוף רשיונות להפצת תוכנות, והעתקת סימן מסחרי
ב- ת"א (ת"א) 1476/96 {Microsoft Corporation נ' אפלקר שיווק מחשבים (1987) בע"מ ואח', תק-מח 2005(3), 6204 (2005)} דן בית-המשפט בבקשה לצו מניעה קבוע שימנע מהנתבעת להמשיך בהפצה ההעתקים של התוכנה, והשבת הרווחים שהופקו מעצם ההפצה.

התובעים טענו כי הנתבעים העתיקו והפיצו העתקים מפרים של תוכנות התובעת ביודעם שהם מפרים את זכות היוצרים בתוכנות שלה.

הנתבעים טענו כי שיווקו את התוכנות של התובעת על-פי רישיון שנרכש בתמורה מלאה ממפיצים מורשים של התובעת, והכחישו כי הרשיונות היו מזוייפים.

כמו-כן, נטען כי הרשיונות דומים מאוד לרשיונות המקוריים, אם יסתבר כי הרשיונות אכן היו מזוייפים, נטען כי הם נקנו על-ידי הנתבעים מחברת מ.צ.מ בתום-לב ובתנאי תקנת שוק, מבלי לדעת על הזיוף.

בית-המשפט קבע כי העובדה שהנתבעת שילמה עבור רישיון כשליש ממחירו הרגיל בשוק, מהווה אינדיקציה משמעותית לכך שהרשיונות היו מזוייפים, וכי הנתבעים ידעו זאת.

עוד נקבע כי הנתבעים פעלו בלא רישיון לשיווק התוכנות של התובעת ללקוחותיהם ומכאן שהם הפרו את זכויות היוצרים בתוכנות כאשר העתיקו אותן למחשבי הלקוחות בהסתמך על רשיונות חסרי כל תוקף.

3.17 תוכנת הפעלה למרכזיות טלפון
ב- ת"א (ת"א) 1673/06 {תדיראן טלקום שרותי תקשורת בישראל (שותפות רשומה) נ' גיל & א.ר מערכות טלקום ואח', תק-מח 2007(2), 1735 (2007)} דן בית-המשפט בבקשה לביטול צווים ולהורות החזרתם של כל התפסים המוחזקים על-ידי התופס שמונה על-ידי בית-המשפט.

המבקשת טענה כי המשיבה זייפה תוכנת הפעלה וכרטיסים, עשתה שימוש לא חוקי בתוכנת עזר של המבקשת, הטעתה צרכנים בקשר למקוריותם של הרכיבים שותקנו ויחסום למבקשת וניהלה תחרות בלתי-הוגנת מול המבקשת.

המשיבה הכחישה כי העתיקה תוכנת ההפעלה לצורך ההתקנה אצל אותו לקוח הנזכר בבקשת המבקשת וכי התקינה חומרה הכוללת את תוכנת ההפעלה שרכשה כדין.

כמו-כן, המשיבה טענה כי אפילו אם יוכח שהתוכנה הועתקה, הרי הלכה היא שהעתקת תוכנה לצורך התממשקות אינה הפרה של זכויות יוצרים וזאת על-מנת למנוע ניצול לרעה של המונופול המוקנה מכוח הזכות.

בית-המשפט קבע כי מאזן הנוחות נוטה באופן ברור לטובת המבקשת, פריטים שנתפסו אינה מונעים את הפעולות המסחריות של המשיבה, היא יכולה להמשיך ולפעול ואף אם נגרם נזק שהינו נזק מזערי.

3.18 משחקי וידאו ומחשב
ב- ת"א (ת"א) 2320/02{Inc. Inforgrames ואח' נ' ש.י.י צעצועים בע"מ ואח' תק-מח 2007(1), 8201 (2007)} דן בית-המשפט בתביעה לצו מניעה, לצו עשה ולפיצויים בגין הפרה של זכויות יוצרים במשחקי וידאו ומחשב.

התובעות טענו כי בחנויות הרשת "מאמא יוקרו" נמכרו העתקים ושכפולים פיראטים של המשחקים המקוריים, ללא רשות ומחירים מוזלים. על-פי הנטען, המשחקים המפרים מהווים העתקה מושלמת של המשחקים המקוריים, לרבות רכיבי האריזות, עלון ההנחיות והמרכיבים המצויים על גבי קלטת המשחק עצמה.

לפיכך, נטען כי כל אחת מהנתבעים עוסק בשכפול ו/או העתקה ו/או מכירה ו/או הצגה למכירה של המשחקים המקוריים.

הנתבעים טענו כי אין מדובר במשחקים מפרים וכי הם רכשו את המשחקים מספקים מורשים, לחילופין טענו כי הם פעלו בתום-לב וכי ככל הנראה השתרבבו אל המשלוחים שקיבלו מספקים מספר מצומצם של משחקים מפרים.

בית-המשפט קבע כי הנתבעים ידעו או לכל הפחות היה עליהם לדעת, כי המשחקים המפרים אינם משחקים מקוריים של התובעת, זאת בשים-לב למחירם הנמוך, איכותם הירודה ומקורם העלום.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

תוכנת מחשב וזכות יוצרים