נפקות הרישום של סימן המסחר

סימן מסחר מבחין בין מוצריו של בעל סימן המסחר לבין המוצרים המתחרים {באותו ענף ולעיתים אף בענפים אחרים}.

רישום סימן המסחר מאפשר לבעל הסימן להגן על המוניטין שנוצר למוצריו. נוכח האמור, נועדו הוראות פקודת סימני המסחר להעניק הגנה ליחיד מפני פגיעה בקניינו ובמוניטין שרכש.

לצד הגנה זו נועדה הפקודה להגן אף על האינטרס הציבורי שבמניעת הטעיה עקב שימוש בלתי-מורשה בסימן המסחר {ע"א 3559/02 מועדון מנויי טוטו זהב נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט, פ"ד נט(1), 873 (2004)}.

מנגד ב- רע"א 5454/02 {טעם טבע (1988) טיבולי בע"מ נ' אמברוזיה סופהרב בע"מ, פ"ד נז(2), 438 (2003)} צויין כי הפקעת יתר של סימנים מנחלת הכלל (על-ידי רישומם) עלולה לפגוע בחופש העיסוק ובחופש הביטוי של כלל הציבור.
לפיכך, נדרש הליך הרישום של סימני המסחר לאזן בין כלל האינטרסים הנזכרים, ומחייב איפוא נקיטה במידה רבה של זהירות {ע"א 9191/03V&S Vin Spirt Aktiebolag נ' אבסולוט שוז בע"מ, פ"ד נח(6), 869 (2004); ע"א 941/05 אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב נ' חברת הכרם בע"מ, תק-על 2006(4), 338 (2008); ע"א 8778/04 מחלבות יטבתה בע"מ נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ, תק-על 2005(2), 781 (2005)}.

תוצרים רוחניים כקניין המוגן בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו ניתן לראות בספרו של פרופ' מ' דויטש {עוולות מסחריות וסודות מסחר, פורסם באתר האינטרנט נבו (2002) (להלן: "פרופ' דויטש עוולות מסחריות וסודות מסחר"}.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

נפקות הרישום של סימן המסחר