התקנת מתקן סלולרי בפטור ממכרז

1. חוקיות החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 1254 מיום 30.01.12, בדבר הקצאת קרקע למתקנים סולאריים בפטור ממכרז
ב- בג"צ 446/12 {האגודה לצדק חלוקתי בע"מ נ' מועצת מקרקעי ישראל ו- 4 אח' ואח', תק-על 2012(3), 8550 (2012)} נדונה חוקיות החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 1254 מיום 30.01.12, בדבר הקצאת קרקע למתקנים סולאריים בפטור ממכרז (להלן: "החלטה 1254"). החלטה זו קובעת כללים חדשים להקצאת קרקעות בהסכמי חכירה למטרת הקמת מתקנים סולאריים בתחום משבצת של ישוב חקלאי, וכן קובעת הוראות מעבר ביחס למיזמים שהגיעו לשלב מתקדם.

החל משנות השישים נהגה מדיניות שלפיה יישובים חקלאיים רשאים להשתמש בתנאים מסויימים, במקרקעי ישראל אותם חכרו ממינהל מקרקעי ישראל גם לצרכים שאינם חקלאיים. בהמשך, התקבלה החלטה שאפשרה ליישובים חקלאים לשנות ייעוד של שטח בהיקף מוגבל למטרות תעסוקה ותעשיה, תוך מתן הטבות משמעותיות ליישובים.

החלטה זו, והחלטות שבאו בעקבותיה, בוטלו בפרשת עמותת שיח חדש. באותו עניין נקבע כי החלטות אלו אינן סבירות, בשל שורה של שיקולים לרבות צדק חלוקתי. בעקבות ביטול ההחלטות, התקבלה החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 949, שעודכנה מספר פעמים במהלך השנים וצמצמה את השטח מתוך מקרקעי המשבצת שניתן לנצל למטרת תעסוקה, וביטלה את ההנחה בשיעור התשלום. על רקע מדיניות שביקשה לעודד ולקדם הקמת מתקנים לייצור חשמל באנרגיות מתחדשות, התקבלו במשך השנים החלטות נוספות, עד שבשנת 2012 אושר הסדר חדש בנוגע להקצאת קרקע ביישובים חקלאיים לשם הקמת מתקנים סולאריים, במסגרת החלטה מס' 1254. ההחלטה כללה הוראות מעבר ביחס לעסקאות שהתגבשו על רקע ההסדרים הקודמים.

העותרת ב- בג"צ 874/12, מגור החזקות, היא חברה יזמית העוסקת בין היתר, בהקמת מתקנים לייצור אנרגיה סולארית על גבי גגות. לדבריה, החלטה 1254 עומדת בסתירה למדיניות הממשלה שלפיה הקצאת קרקע למיזמים סולאריים תיעשה במכרז. בנוסף, נטען כי יש בה משום שינוי תנאי תחרות שלא כדין ביחס למתחרות עסקיות בתחום ייצור החשמל הסולארי, שכן היא מטה את התחרות לטובת מיזמים סולאריים שיוקמו על קרקעות מינהל המוחכרות ליישובים חקלאיים.

האגודה לצדק חלוקתי, העותרת ב- בג"צ 446/12, כיוונה את עתירתה כלפי הוראות המעבר בלבד. לדבריה, הוראות אלו אינן סבירות, שכן הן קובעות הסדר מיטיב עם היישובים והיזמים בתנאים שאינם מצויים בהסדר הישן או החדש, תוך הענקת הטבות ופטורים מופלגים על חשבון הקופה הציבורית והפרה בוטה של עקרונות שוויון וצדק חלוקתי. המשיבים לעתירות, כוללים בין היתר יזמים פרטיים ושותפויות בין חברות מסחריות ליישובים חקלאיים לצרכי הקמת מיזמים בתחום החשמל הסולרי, וכן ועדות מקומיות לתכנון ולבניה שבשטחן עתידים להיות מוקמים מיזמים כאמור.

בית-המשפט התייחס להסדר שנקבע בהחלטה בדבר החכרה בפטור ממכרז של קרקעות חקלאיות למטרת הקמת מתקנים סולאריים. נקבע, כי אפשרות החכרה זו לא נולדה בהחלטה 1254 אלא נכללה עוד בהחלטות קודמות של מועצת מקרקעי ישראל, אשר לא נתקפו על-ידי העותרות. עוד נקבע, כי אין מקום להתערב בהיבט השמאי של חישוב גובה דמי החכירה שנקבע בהחלטה, שכן העותרות לא סיפקו כל ביסוס לטענתן שלפיה יש בשיטת החישוב החדשה פגיעה באינטרס הציבורי.

אשר לטענות לפיהן החלטה 1254 נתקבלה על רקע לחצים שהופעלו על-ידי בעלי עניין ומתוך שיקולים זרים, קבע בית-המשפט כי על מועצת מקרקעי ישראל, כעל כל רשות מינהלית, חלה חזקת התקינות המינהלית כל עוד לא הוכח אחרת. בנסיבות המקרה, נקבע, העותרות לא עמדו בנטל הכבד לסתור את החזקה, וטענותיהן בדבר העדפת בעלי הון נותרו בבחינת רמיזות בלתי-מבוססות. נוסף על כל אלו, לא מצא בית-המשפט עילה להתערבות בהסדר שנקבע בהחלטה לפיו הקצאת הקרקע למטרת הקמת פרויקט במשבצת ישוב חקלאי תותנה בהסדרת גבולות משבצת הקבע של הישוב והתחייבות למתווה להסדרת השימושים הלא מוסדרים.

עוד נקבע, כי ההסדר לפיו יינתן היתר להשכרת משנה בקרקע משבצת, אינו בבחינת "חידוש" המופיע לראשונה בהוראות המעבר. בנוסף, עובר להחלטה 1254 כמעט שלא היתה בהחלטות המינהל מגבלה אפקטיבית על שטח המוקצה מתוך קרקעות המשבצת לשם הקמת מתקנים סולאריים. עוד התייחס בית-המשפט להסדר של ביטול הנחות האזור על דמי החכירה, אשר היו קיימות בהסדרים קודמים אך בוטלו בהחלטה, ולסייג שנקבע לכך בהוראות המעבר. נקבע, כי הסדר זה אינו מעניק הקלות מהמצב הקיים ואף מצמצם את ההסדר הקודם ומגביל אותו רק ביחס לחלק מהפרוייקטים המצויים בשלבים מתקדמים בלבד. סיכומו-של-דבר, נקבע כי הוראות המעבר אינן חורגות מהסדרים קודמים ובחלק מהמקרים אף מהוות הגבלה עליהם.

בניגוד למצב שהיה קיים ב- בג"צ שיח-חדש בו בוטלו החלטות שעמדו בניגוד לשיקולי סבירות וצדק חלוקתי, ובניגוד להחלטות שבאו לאחר מכן שגם הן עוררו קשיים מבחינת שיקולים אלו - בקבלת החלטה 1254 תיקנה הרשות את דרכיה ונתנה משקל רב יותר לשיקולי צדק חלוקתי ומניעת שימוש מסחרי בלתי-מוגבל באדמות חקלאיות, שבאו לידי ביטוי בין היתר בביטול הנחות האזור, קביעת מגבלות חדשות לשטח הקרקע ואיסור השכרת-משנה של הקרקעות לגורמים פרטיים. נקבע, כי ההסדרים שנקבעו ביחס לכך בהוראות המעבר מצויים במתחם הסבירות, ובקביעתם איזנה הרשות כראוי בין מכלול השיקולים שנמנו לעיל.

בית-המשפט, בדחותו את העתירות, קבע, כי החלטה 1254 אינה מיטיבה עם היישובים החקלאיים והיזמים לעומת ההסדרים שקדמו לה, ובמידה רבה מהווה תיקון לקשיים שהתגלו בהסדרים הקודמים מבחינת שיקולי צדק חלוקתי. בנוסף, הוראות המעבר שנקבעו בהחלטה מצויות במתחם הסבירות.

2. חוכרים חקלאים החוכרים חווה באמצעות חברה
ב- ע"א 4547/13 {מ' נ' מ', תק-על 2013(4), 6311 (2013)} נדון ערעור על החלטת בית-המשפט קמא בעניין התקנת מתקנים סלולריים {ראה תמצית פסק-דין זה בשער זה, בפרק י' שלעיל}.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

התקנת מתקן סלולרי בפטור ממכרז