סעדים זמניים

ב- בר"מ 2205/14 {חמדוני סנא נ' ועדת המכרזים של רשות מקרקעי ישראל, תק-על 2014(2), 402 (2014)} נדונה בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית-המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים. בהחלטה נדחתה בקשה למתן צו ביניים ש"יקפיא" את תוצאותיו של מכרז שפרסמה המשיבה 2, רשות מקרקעי ישראל, עד להכרעה בעתירה שהגישה המבקשת נגד ההחלטות שהתקבלו בו.

עניינה של הבקשה במכרז שפרסמה המשיבה 2 לשם שיווקם של 8 מגרשים, בדרך של חכירה, ביישוב ברטעה. לפי תנאי המכרז המציעים היו רשאים להגיש הצעות ולהתמודד על הזכיה בנוגע ללא יותר משני מגרשים, וכן נקבע בו כי אם הצעותיו של מציע תהיינה ההצעות הזוכות ביחס לשני מגרשים, המשיבה 2 תקצה לו רק אחד מהם, לפי שיקול-דעתה.

המבקשת, שהיא תושבת ברטעה, הגישה הצעה לחכירת מגרש אחד - מגרש מס' 16/10 בסכום של 315,000 ש"ח. המשיב 3 הגיש הצעה שהתייחסה לחכירת שני מגרשים - מגרש שכונה בהצעתו מגרש "מס' 15" בסכום של 320,000 ש"ח ומגרש מס' 23 בסכום של 255,000 שקל. יצויין כבר עתה, כי במבוא למכרז מצויה טבלה המפרטת את מספרי המגרשים הרלוונטיים, אולם לא מופיע בה מגרש שמספרו 15.

ביום 10.02.14 אישרה המשיבה 1, ועדת המכרזים של רשות מקרקעי ישראל, את זכייתה של המבקשת בחכירת מגרש 16/10, והודעה על כך פורסמה עוד באותו יום באתר האינטרנט של המשיבה 2. בהמשך, במכתב מיום 13.02.14 הודיעה המשיבה 2 למבקשת על זכייתה במכרז ועל הפעולות הנוספות הנדרשות ממנה לשם מימוש זכייתה.

במקביל לכך, באותו יום פנה המשיב 3 לועדת המכרזים והבהיר כי מגרש מס' 15 שאותו ציין בהצעה מטעמו הוא לא אחר מאשר מגרש מס' 16/10. המשיב 3 טען בפני הוועדה כי המונח "מגרש 15" הופיע בשני מקומות שונים במכרז: הן בפרק "תנאים מיוחדים" בעמ' 2 לנספח א' למכרז והן ב"תרשים המגרשים" אשר צורף כנספח ז' למכרז. בשני מקומות אלו הכוונה היתה למגרש שהוגדר בטבלת מספרי המגרשים כמגרש מס' 16/10. על-כן, כך הסביר המשיב 3, אף הוא התייחס למגרש תוך שימוש בכינוי זה.

ביום 17.02.14 או בסמוך לכך התקשרה נציגה של הרשות אל המבקשת והודיעה לה כי זכייתה במכרז מוקפאת.

ביום 23.02.14 חזרה המשיבה 1 לדון בבחירת הזוכה ביחס למגרש 16/10 והחליטה לבטל את זכייתה של המבקשת, ולבחור במקומה במשיב 3 כזוכה. עוד באותו יום פורסם שמו של המשיב 3 כזוכה במכרז באתר האינטרנט של המשיבה 2. בהחלטתה של המשיבה 1 צויין כי לפי התכנית שבתוקף המגרש שמספרו 16/10 הוא "מגרש זמני 15", כמו שאף צויין בתשריט שצורף למכרז. ביום 02.03.14 קיבלה המבקשת הודעה רשמית על כך שזכייתה במכרז בוטלה.

המבקשת הגישה לבית-המשפט קמא עתירה מינהלית נגד תוצאות המכרז, ובצידה בקשה למתן צו ביניים להקפאת תוצאותיו עד להכרעה בעתירה עצמה. לטענת המבקשת, סיכויי העתירה שהגישה הם גבוהים. המבקשת טענה כי כבר בעת קבלת ההודעה על הזכיה נכרת בינה לבין המשיבה 2 הסכם מחייב, שהרשות אינה רשאית לבטלו בנקל.

בנוסף טענה המבקשת כי ועדת המכרזים ביטלה את זכייתה במכרז מבלי לתת לה זכות טיעון, וכן שהצעתו של המשיב 3 היא הצעה תכסיסנית. המבקשת ציינה כי הן בפרסום המכרז בעיתון, הן בחוברת המכרז והן בנספחים שונים למכרז צויין כי מספרו של המגרש הוא 16/10, ועל-כן יש לתמוה על טענותיו של המשיב 3. לטענתה, המשיב 3 ציין מספר לא נכון של החלקה על-מנת לשמור לו אופציה להתנער מהצעתו למגרש 16/10, אם ההצעה שהגיש למגרש שמספרו 23 - הנמוכה יותר - תזכה גם היא (וזאת נוכח העובדה כי לא ניתן לזכות ביותר ממגרש אחד).

המבקשת הוסיפה וטענה בפני בית-המשפט קמא כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה, שכן אם לא יינתן לה צו ביניים כמבוקש המשיב 3 יממש את זכייתו באופן שיצור "מעשה עשוי", במובן זה שהמשיב 3 יטען כי הסתמך על זכייתו במכרז ואף הוציא הוצאות כספיות בשל כך.

בית-המשפט קמא דחה את הבקשה למתן צו ביניים, לאחר שקבע כי אין הצדקה לתתו בנסיבות שבהן המכרז נסב על הקצאת קרקע ואין דחיפות בהקפאת המצב עד לקיום דיון בעתירה ביום 25.05.14. בית-המשפט קמא ציין כי מעיון בעתירה עולה כי לכאורה ועדת המכרזים טעתה, בתחילה, בזיהוי הקרקע כפי שהיא נרשמה בהצעת המשיב 3, ובהחלטתה השניה תיקנה טעות זו. בית-המשפט קמא ציין כי אמנם לא ניתנה למבקשת זכות שימוע עובר לביטול זכייתה במכרז, אך בשקלול הדברים "מאזן הנוחות אינו נוטה לטובתה".

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור. בעיקרו של דבר, המבקשת שבה וטוענת כי בינה לבין המשיבה 2 נכרת הסכם מחייב שלא ניתן לבטלו בנקל. עוד טוענת המבקשת כי לא ניתנה לה זכות טיעון עובר לביטול זכייתה במכרז וכי הצעתו של המשיב 3 היא הצעה תכסיסנית שדינה פסלות. בנוגע למאזן הנוחות המבקשת טוענת כי אי-מתן הצו עלול להביא למעשה עשוי אשר ירוקן מתוכן את העתירה שהגישה לבית-המשפט קמא. בד-בבד, המבקשת הגישה בקשה למתן צו ביניים עד להחלטה בבקשת רשות הערעור.

בתגובה מטעם המשיב 3 נטען כי הוא עמד בכל דרישות המכרז והתבסס על הנתונים שהופיעו בחוברת המכרז, ולכן זכייתו במכרז היא כדין. המשיב 3 הוסיף וציין כי ביום 24.03.14 הוא שילם את הנדרש עבור המגרש וכי ביום 26.03.14 העביר למשיבה 2 את חוזה החכירה חתום על-ידיו.

בתגובה שהוגשה מטעם המשיבות 2-1 נטען כי סיכויי העתירה שהגישה המבקשת אינם גבוהים. המשיבות מציינות כי אמנם טבלת המגרשים התייחסה למגרש 16/10, אך בחלקים אחרים של המכרז מגרש זה כונה כמגרש 15. לכן, משנתבררה למשיבה 1 הטעות שנפלה בהחלטתה, היא תיקנה אותה והודיעה על זכייתו של המשיב 3 במכרז. עוד טוענות המשיבות כי בנסיבות העניין יש לדחות את טענותיה של המבקשת לגבי אי-מתן זכות טיעון, מאחר שכלל החומר הנוגע לעניין היה בפני ועדת המכרזים.

בנוגע למאזן הנוחות טוענות המשיבות כי הגשת העתירה המינהלית לא תאפשר להן או למשיב 3 לטעון למעשה עשוי, מאחר שבנסיבות אלה הם מכלכלים צעדיהם תוך נטילת סיכון, בכפוף לתוצאות ההליך העיקרי. המשיבות הבהירו כי למרות שהמשיב 3 העביר להן את חוזה החכירה חתום על ידו, הן טרם השיבו לו את החוזה, ולצורך כך הן ממתינות להחלטתו של בית-המשפט.

בית-המשפט הגיע לכלל דעה כי דינה להידחות. הלכה ידועה היא כי ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בשיקול-דעתה של הערכאה הדיונית בכל הנוגע להחלטות למתן סעדים זמניים {רע"א 1194/00 יעד שירותי חניה וגרירה בע"מ נ' עיריית ירושלים, פורסם באתר האינטרנט נבו (15.02.00); רע"א 1668/11 לוי נ' דור אלון אנרגיה בישראל (1988) בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (‏‏27.07.11); דפנה ברק-ארז משפט מינהלי כרך ג' - משפט מינהלי כלכלי (2013), 179}.

כך גם במקרה שבפנינו אין בית-המשפט סבור כי יש להתערב בהחלטת בית-המשפט קמא אשר יישם את השיקולים החולשים על בקשות למתן צו ביניים: סיכויי העתירה ומאזן הנוחות. בית-המשפט קמא סבר כי הטעות שנפלה בהחלטתה של ועדת המכרזים להכריז על המבקשת כזוכה במכרז מצדיקה לכאורה את ביטולה.

אכן, במקומות שונים במכרז - ובפרט בתשריט שצורף לו - מגרש 16/10 נרשם כמגרש 15. בשל כך, לכאורה ומבלי לקבוע מסמרות, בשלב זה (וכל עוד לא יוכח אחרת) דומה כי הפגם שנפל בהצעה מטעם המשיב 3 הוא פגם טכני שנפל בתום-לב ובהסתמך על מסמכי המכרז עצמו.

בשלב זה לא הונחו יסודות איתנים לטענה כי הצעתו של המשיב 3 היא תכסיסנית. מעיון במסמכי המכרז עולה כי מגרש 16/10 הוא המגרש היחידי שמספרו צויין באופן שונה במקומות שונים על-פני המכרז, ולכן הטענה כי המשיב 3 ציין את מספר באופן שגוי על-מנת להשאיר לו "פתח מילוט" לא הוכחה בשלב זה.

יש לשוב ולהזכיר כי סמכותה של הרשות המינהלית לתקן את החלטותיה חלה גם בדיני המכרזים {ע"א 5035/98 משה"ב חברה לשיכון בניין ופיתוח בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד נו(4), 11 (2002)}.

כמו-כן, ככל שהשלב במכרז אשר בו מתקבלת ההחלטה המתקנת הוא מוקדם יותר, כך קטנה מידת הפגיעה הכרוכה בה. לצד זאת, ראוי להוסיף, כי טענתה של המבקשת לפיה לא ניתנה לה זכות טיעון בפני ועדת המכרזים טרם ביטול זכייתה במכרז היא לכאורה טענה כבדת משקל. יש להניח שבית-המשפט קמא יידרש לטענה זו ולהשלכותיה במסגרת ההליך שיתברר בפניו.

באשר למאזן הנוחות יצויין כי אכן, בשלב זה, אין הצדקה להקפאת תוצאותיו של המכרז בהתחשב במועד הקרוב של הדיון בעתירה. בנוסף, יש לציין כי ממילא הנזק שייגרם למבקשת אינו בלתי הפיך בהתחשב בכך שאם תזכה בעתירה (ולא ניתן יהיה להכריז עליה כזוכה במכרז) היא תהיה זכאית להגיש תביעה לפיצויים {בר"ם 2860/10 חברת א.ג אלגר הנדסה בע"מ נ' עיריית תל-אביב-יפו, פורסם באתר האינטרנט נבו (09.05.10); בר"מ 4434/11 פי.ג'י.אל הנדסה ותכנון תחבורה בע"מ נ' נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (‏04.07.11)}.

לא ניתן להפריז בחשיבות הנודעת לבדיקת האופן שבו נוסחו מסמכי המכרז עוד קודם לפרסומם. כל טעות קטנה בדרך הניסוח עלולה להיות מקור לתקלות ומעקשים רבים בהמשך. על-כן, חשוב "לנכש" את המכרז מכל אי-בהירויות, וכל המרבה בכך הרי זה משובח {עע"מ 303/12 מטיילי קריית שמונה בע"מ נ' עיריית צפת, פורסם באתר האינטרנט נבו (03.07.12)}.

אשר-על-כן, קבע בית-המשפט כי דין הבקשה להידחות.

ב- עת"מ (חי') 60920-05-13 {סמיר מסרי ואח' נ' מנהל מקרקעי ישראל - מחוז הצפון ואח', תק-מח 2013(2), 15561 (2013)} נדונה בקשת העותר למתן צו ביניים וסעד ארעי (ביחד עם העתירה העיקריית) במסגרתו מבקש להורות למשיבה 1, מינהל מקרקעי ישראל, להימנע מביצוע כל הקצאה ו/או הענקה ו/או העברת זכויות בהתאם למכרז מס' צפ/361/2012 (מחודש מרץ 2013), ל"בניה עצמית בשעב, הרשמה והגרלה - לתושבי המקום מחוסרי דיור". עוד מבוקש להורות למשיבה 1 להימנע מביצוע כל הגרלה כמתחייב מהוראות המכרז, לאחר סיום ההרשמה.

במסגרת המכרז פורסמו 137 מגרשים לבניה עצמית (לבניה של 411 יחידות דיור), בהתאם לתנאים הקבועים במכרז. נקבעו קריטריונים של הרשאים להשתתף, שימוינו לשלוש קבוצות לפי הסווג המבואר כאשר בכל קבוצה יוגרלו מספר מגרשים כפי שצויין - תחילה בקבוצה א, אחר כך ב' ואחר כך ג'.קבוצה א מיועדת לנכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה מחוסרי דיור.

קבוצה ב' תושבי המקום, יוצאי שרות הבטחון אשר שרתו שרות מלא, מומלצי משרד הבטחון לפי תקנה 25(24א) לתקנות חובת המכרזים, תשנ"ג-1993,שהינם חסרי דיור. קבוצה ג' - שאר תושבי המקום, מחוסרי דיור.

העותר מבקש לטעון כי הוא נמנה על קבוצה ב' במכרז. להלן נוסח תקנה 25(24א) לתקנות חובת המכרזים הפוטר ממכרז את מינהל מקרקעי ישראל במקרה של: "הענקת זכויות במקרקעין ביישובי המיעוטים, למי שמשרתים או ששירתו בכוחות הבטחון שנתיים לפחות, לצורך בניה למגורים, לפי המלצת משרד הביטחון".

העותר, מוסלמי תושב היישוב שעב, התגייס לצה"ל ביום 30.03.09 והשתחרר ביום 13.10.10 מטעמי בריאות. המבקש שירת שנה ושישה חודשים ו- 14 ימים בשרות חובה תקין. יודגש כי מסמכי המכרז הגדירו "שירות מלא" כמי שמשרת או ששירת בכוחות הביטחון שנתיים לפחות, בכפוף להמלצת משרד הבטחון.

במסגרת המכרז נקבעה רשימת מסמכים אשר על המציע לצרף להצעתו, כאשר בין המסמכים הדרושים לצורך קבוצה ב' - המלצת משרד הביטחון על שירות מלא בתוקף בהתאם לנספח א' למסמכי המכרז. העותר לא צירף מסמך כזה.

עוד נקבע כי ההרשמה תחל ביום 18.03.13 ותסתיים ביום 29.05.13 בשעה 12:00, כאשר אופן ביצוע ההגרלה ייקבע בהתאם להוראות המנהל עם סיום ההרשמה, כקבוע במכרז.

העותר הגיש עתירתו ביום 30.05.13. טענות העותר בבקשתו מתייחסות לשתי החלטות:

האחת - החלטת משרד הביטחון מיום 09.04.13 לפיה נדחתה בקשתו לקבל המלצת משרד הביטחון על שרות מלא מהנימוק כי לא השלים את מינימום השירות הקבוע בהוראת הפטור, דהיינו שרות של שנתיים (להלן: "החלטת משרד הביטחון"). העותר טוען כי הפסיק שירותו בשל סיבות רפואיות, ולכן יש לראותו כמי שעמד בדרישות התקנה.

השניה - תשובת נציגת מנהל מקרקעי ישראל, שניתנה לו בע"פ, לטענתו, ביום 27.05.13, בעת הגשת מסמכי המכרז, לפיה נדחתה בקשתו להשתתף בהגרלה כחלק מקבוצה ב' בהתאם להוראת תקנה 25 (24א) לתקנות חובת המכרזים.

בית-המשפט מצא לנכון למחוק את העתירה על-הסף.

בהתייחס לטענות המבקש ביחס להחלטת משרד הביטחון מיום 09.04.13 - בית-המשפט לעניינים מינהליים נעדר סמכות עניינית לדון בטענה כנגד משרד הביטחון וזאת בהתאם לסמכויות שהוענקו לו בחוק בתי-משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000.
ככל שהמבקש מעלה טענות כנגד החלטת מינהל מקרקעי ישראל, שניתנה לו בעל-פה לדבריו -המבקש עצמו מאשר כי לא צירף למסמכי המכרז שהגיש את האישור הנדרש בתנאי המכרז לשם סיווגו בקבוצה ב' בהתאם לתקנות חובת מכרזים. המינהל דרש אישור כזה כתנאי מיקדמי לסיווג העותר בקבוצה זו וללא המלצת משרד הבטחון איננו עומד על פניו בתנאים הנדרשים להשתייכות לקבוצה ב'.

לכך יש להוסיף את אלמנט השיהוי. החלטת משרד הביטחון הדוחה בקשתו להמליץ עליו כמי ששירת שרות מלא, שהיא זו העומדת במרכז עתירתו, ידועה למבקש לכל המאוחר מיום 23.04.13. תנאי המכרז קובעים כי האפשרות להירשם למכרז תהיינה עד ליום 29.05.13. כל אותה עת שקט העותר על שמריו, והעתירה והבקשה לצו ביניים הוגשו (לערכאה שאיננה מתאימה) ביום חמישי, 30.05.13, בשעות הצהריים, לאחר גמר ההרשמה.

הגשת בקשת המבקש ועתירתו רק ביום 30.05.13 נגועה בשיהוי שכן כבר ביום 23.04.13 ידע המבקש כי אינו עומד בקריטריונים שנקבעו לפטור ממכרז שכן אינו עומד בתנאי הסף של שירות צבאי של שנתיים לפחות.

בנוסף, הטענה כי אין לקרוא את תקנה 25(24א) באופן דווקני כבר נשמעה, נידונה ונדחתה ב- בג"צ 11088/05 {אברהם הייב ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל ואח', תק-על 2010(3), 2418 (2010)}:

"תכלית מתן ההטבה המבוטאת בתקנה 25(24א) לתקנות, בדומה להטבות נוספות הניתנות למי ששירתו בכוחות הביטחון ואינן עוסקות אך ורק בהקצאת מקרקעין, היא להוקיר את מי שהקדיש תקופה משמעותית משנות נעוריו לצבא, או לכוחות הביטחון האחרים (ואף סיכן את חייו למען הכלל). טעם נוסף שעומד בבסיס ההטבה למשרתי כוחות הביטחון הוא הרצון לצמצם, ולו במעט, את הפער שנוצר, לעיתים, בין מי שאינם משרתים בכוחות הביטחון לבין מי שמשרתים בכוחות הביטחון תקופה משמעותית...."

נקבע כי קריאה דווקנית של התקנה היא מידתית וסבירה.

לפי כללי המכרז מושא עתירה זו, מוענק יתרון משמעותי בהגרלה למשתתפי קבוצה ב', שכן ההגרלה ביניהם קודמת להגרלה בין משתתפי קבוצה ג', שהם כל השאר (למעט הנכים). ברוח דברי בית-המשפט העליון, היתרון אמור להזקף לזכות אלו שהקדישו שנתיים משנות נעוריהם לצבא.

העתירה המרכזית היא למעשה כנגד משרד הבטחון ובית-משפט זה משולל סמכות לדון בה. לאור האמור לעיל, קבע בית-המשפט, כי העתירה, לרבות הבקשה לצו ביניים, נמחקות על-הסף.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

סעדים זמניים