תובענה מינהלית לפיצויים

ב- ת"מ (חי') 6411-04-12 {אדמירלטי השקעות בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל, תק-מח 2014(1), 10182 (2014)} הגישה התובעת תובענה מינהלית לפיצויים שעילתה במכרז, לשיווק מיתחם קרקע לתעשיה. בית-המשפט נדרש לשאלה: האם היה על המינהל להבהיר במכרז שפורסם כי המצב העובדתי בפועל אינו תואם לפירוט המובא בתב"ע, שעה שהתשריט שצורף למכרז הנוכחי שונה באופן מהותי מתשריט שצורף למכרז הקודם; ואם לא עשה כן, אם יש בכך משום התרשלות או הצגת מצג שווא המחייב בתשלום פיצוי, ככול שהיה במחדל האמור לגרום נזק לתובעת.

בית-המשפט קבע כי המינהל לא עמד במלוא חובת הזהירות המוטלת עליו וכי היה עליו ליתן פירוט דווקני במכרז בהתייחס לתב"ע חפ/1707, שלא הובא, במיוחד לאור פרטי המכרז הקודם ודווקא בשל העובדה שהתובעת גילתה עניין ממשי במכרז הקודם, ולאור כלל המידע שהיה ברשות המינהל, בעקבות הזזת צינור הנפט.

אולם אין לפטור את התובעת מאחריות לתוצאה שנתקבלה בעקבות זכייתה במכרז, כאשר בחרה להגיש הצעתה, קודם שביררה את ההשלכות התכנוניות לצורך קבלת היתר בניה.

בהשוואה בין אשמו של כל אחד מבעלי הדין לגבי הנזקים הנטענים על-ידי התובעת, נראה כי אשמה התורם של התובעת גבוה משמעותית מהפרת חובת הזהירות של המינהל.

בהתייחס לאופן פרסום המכרז - לא יכולה להיות מחלוקת שעל המינהל כעורך מכרז היתה מוטלת החובה להבטיח כי מסמכי המכרז, התשריט ולרבות התב"ע שצורפה, ישקפו בצורה מלאה ומדוייקת את המציאות התכנונית במגרשים הנדונים; וככל שאין התאמה בין התב"ע לבין תשריט שצורף, היה על המינהל להוסיף הערה מבהירה ומודגשת בנושא.

חובת הגילוי המוטלת על המינהל כגוף מינהלי שעורך מכרז, בכלל, היא חובה גדולה בהיקפה ועולה אף על חובת הגילוי החלה במהלך משא-ומתן בין צדדים פרטיים לחוזה.
על המינהל חלה חובת גילוי מלאה לגבי כל מידע שלמציעים פוטנציאליים עשוי להיות בו עניין.
מקורה של חובה זו, בין היתר, בחופש המידע וזכות הציבור לדעת. ועוד, אין להתעלם מן העובדה שמדובר במידע המצוי אצל המינהל, וכי מדובר במידע נדרש למציע כדי לגבש את הצעתו.

החובה האמורה משתלבת גם עם חובת השקיפות המוטלת על רשות ציבורית ושמירה על טוהר המידות, כשאי-גילוי גובל בהסתרת מידע, כאשר חובה על המינהל היה להסביר מדוע מצא לנכון שלא להדגיש את העובדה, שהתשריט שצורף למכרז הנדון אינו תואם את תב"ע חפ/1707, ואף לא מבוסס על אותה תב"ע, אלא בא להצביע על מצב קיים מבלי שזה קיבל ביטוי תואם בתכנית הנ"ל.

מציע פוטנציאלי רשאי לסבור כי העובדות המפורטות במסמכי המכרז הן ממצות ותואמות, במיוחד כאשר לאלה יש משמעות כלכלית. הסתמכות מציעים על המצג שהוצג במכרז, היא אינטרס הראוי להגנה הן מכוח המשפט הפרטי והן מכוח המשפט הציבורי. מכאן, שמקום בו אין גילוי מלא ודווקני, למרות שראוי היה שייעשה כן, ניתן גם להעלות טענה כי הופרה חובת תום-הלב במשא-ומתן.

חוברת המכרז שצורפה כללה תנאים והערות שהטילו חובה והסכמה של המציע לבצע בירורים נוספים הקשורים למגבלות תכנוניות החלות על המיתחם.

המכרז איזכר את התכניות הדנות במגבלות השימוש במקרקעין. בנסיבות כאלה, היה על התובעת לברר מיוזמתה את המגבלות בשימוש בנכס בכפוף להוראות והתקנים נדרשים, מכוח התכניות החלות על המיתחם. חתימתה של התובעת על ההצעה, לכאורה אף מאשרת כי ראתה ובדקה את כל מגבלות הבניה והשימושים החלים, וכי לקחה בחשבון במסגרת ההצעה כי יהיה עליה לשאת על חשבונה ועל אחריותה בכל הנדרש כתוצאה מרכישת זכויות החכירה במיתחם, וכי לא תעמוד לה כל טענה או דרישה כלפי המינהל.

התובעת לא ערכה בירור מוקדם אצל העיריה בטרם הגישה הצעתה למכרז, לא ביררה את ההשלכות שיכולות להיות לתכניות החלות על המקרקעין ועל המיתחם בכלל ו/או את התנאים להוצאת היתר בניה, אם תזכה במכרז. עקב כך לא ידעה קודם להגשת הצעתה כי על-פי המצב התכנוני, לרבות המגבלות החלות מכוחה של תכנית חפ/1707 בכל הנוגע לרצועת החומרים המסוכנים, תידרש לשינוי התב"ע.

בנסיבות העניין, יש לראות באופן התנהלות התובעת אשם תורם משמעותי. שיעורו של האשם התורם יועמד לפיכך על 70%; אחריות המינהל תועמד איפוא על 30%.

במקרה דנן לא הוכיחה התובעת כי הנזק הנטען לגבי אובדן רווחים ועיכוב בזכות השימוש במיתחם בשל הצורך להגיש תב"ע מתוקנת הם תוצאה מסתברת שעל המינהל היה לקחת בחשבון בעת פרסום המכרז. כל זאת במיוחד כאשר היתה הוראה מפורשת במכרז שעל המציע לערוך בדיקה משלו לגבי המצב התכנוני קודם להגשת ההצעה. לכן בעקרון, אין לקבל תביעת התובעת לפיצויי קיום.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

תובענה מינהלית לפיצויים