מינהל מקרקעי ישראל (רשות מקרקעי ישראל) דינים והלכות
הפרקים שבספר:
- מבוא
- דואליות של חוזה החכירה
- החכירה הפרטית - תנאי החכירה של חוכרים פרטיים - בין שכירות לבעלות
- החלטה 1136
- מיזכר כחוזה מחייב
- חוזי חכירה ייחודיים
- הארכת חוזה החכירה בתנאי של הוספת תנאי-מפסיק למקרה של שינוי יעוד
- חידוש חוזה חכירה באותם תנאים או תנאים חדשים
- סיווג של נכס "משק עזר" או "נחלה"
- הגדרת "שימוש חקלאי"
- התקנת מתקן סלולרי בפטור ממכרז
- חתימת מינהל על בקשה להיתר בניה
- טעות של המינהל עד כדי הכשרת עסקה
- פסק-דין שנתן תוקף להסכם פשרה
- הארכת חוזה חכירה
- בר-רשות - אישור לבניית תחנת דלק,
- חכירה ראשית מול המינהל או מול חוכר משנה
- הסכם פיתוח
- מבצעי היוון - החלטה 678
- "חוזה חכירה" - תנאים מקפחים
- ההלכה הפסוקה,
- מקרקעי ציבור
- מקרקעי יעוד
- דרישת הכתב בעיסקת מקרקעין
- הגנת הבעלות והחזקה
- מיהו "בעל" ומהי " זכות במקרקעין"
- מניעת הפרעה לשימוש
- תביעה למסירת מקרקעין
- תביעה בעילה על-פי סעיף 17 לחוק המקרקעין
- עילות מכוח סעיף 18 לחוק המקרקעין
- עילה על-פי סעיף 19 לחוק המקרקעין
- סעיף 131 לחוק הגנת הדייר - עילות פינו
- סעיף 131(1) לחוק הגנת הדייר - אי-תשלום דמי שכירות - עילת פינוי
- עילת פינוי מכוח סעיף 131(2) לחוק הגנת הדייר
- עילה מכוח סעיף 131(5) לחוק הגנת הדייר
- הדייר השכיר את המושכר או חלק ממנו - והפיק מהשכרת המשנה ריווח - עילת פינוי
- עילת פינוי בעילת צורך עצמי - סעיף 131(7) לחוק הגנת הדייר
- עילת פינוי מכוח סעיף 131(8) לחוק הגנת הדייר
- עילת פינוי מכוח סעיף 131(9) לחוק הגנת הדייר
- עילת פינוי מכוח סעיף 131(10) לחוק הגנת הדייר
- עילת פינוי מכוח סעיף 131(11) לחוק הגנת הדייר
- הנטישה - עילת פינוי
- סעד מן הצדק
- החלטות מועצת מקרקעי ישראל - הנחיות מינהליות
- הוראות פנימיות
- סמכות בתי-המשפט
- שיקול-דעת הרשות והתערבות בית-המשפט
- פרשנות המונח "ניהול" בחוק מינהל מקרקעי ישראל
- רשות הפיתוח
- חובת ההנמקה
- הבטחה שלטונית
- מסירת מסמכים לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998,
- ההלכה הפסוקה
- דמי הסכמה - שכירות מוגנת
- פטור מתשלום דמי הסכמה
- חכירה מהוונת - המחאת זכויות
- השבת דמי הסכמה
- דמי היתר - כללי
- זכות המינהל לגבות דמי היתר כתנאי למתן הסכמה לבניה במקרקעין
- דמי היתר - חישובם
- דרישה לתוספת דמי היתר - דיור מוגן
- דמי היתר -ההלכה הפסוקה
- החלטות מועצת מקרקעי ישראל שבוטלו והוראות המעבר
- זכויות המגורים באזורים המיועדים לכך בייישובים חקלאיים{החלטה 979}
- החלטה מספר 1101 - הסדרת הפעילות שאינה חקלאית בנחלות שבמושבים
- שימוש לא חוקי בנחלות
- הקצאת מגרש וביטול ההקצאה
- קיבוצים - כללי
- הלכת בג"ץ 1027/04 - פורום הערים העצמאיות
- הרחבות בקיבוצים
- תכנון ובניה - כללי
- הפקדתה של תכנית מתאר - שלבי תכנון
- בניה לגובה
- בעל זכויות חכירה מכוח הסכם חכירה עם רשות מקרקעי ישראל
- תכנית הר/1/1985,
- היטל השבחה
- היטלי פיתוח
- תביעה על-סמך סעיף 197 לחוק התכנון והבניה
- בקשה להיתר הריסה - חתימת רשות מקרקעי ישראל
- מכרזים - מבוא
- מטרתו של המכרז
- הרחבת זכות המעמד
- המכרז וניגוד עניינים במגזר הציבורי
- חוק חובת מכרזים - "מכרז פומבי", "מכרז סגור" ו- "הגרלה",
- פרשנות המכרז
- עקרונות יסוד בדיני המכרז
- פרשנות של תנאי המכרז
- ההצעה הזולה ביותר
- חוות-דעת מומחה
- אפשרות ביטול המכרז
- פיצול מכרז
- ניהול משא-ומתן עם מציעים
- ועדת המכרזים
- סמכות עניינית של בית-המשפט
- סעדים זמניים
- פטור ממכרז
- פגמים במכרז
- ביטול מכרז
- הטבה לחיילי מילואים במכרזים פומביים של מינהל מקרקעי ישראל
- תובענה מינהלית לפיצויים
- מכרז על קרקע שהופקעה
- חילוט ערבות בנקאית
- מכרזי "חריש"
- הפקעה - כללי
- חוקיות ההפקעה
- הפחתת יתרת המגרש בחישוב הפיצוי (סעיף 190(א)(1) לחוק התכנון והבניה)
- התיישנות תביעה לפיצויי הפקעה
- פיצויי הפקעה
- ביטול ההפקעה
- הפקעה לפי חוק רכישת מקרקעים (אישור פעולות ופיצויים)
פרשנות המונח "ניהול" בחוק מינהל מקרקעי ישראל
שלושה חוקים אשר נתקבלו בכנסת בעת ובעונה אחת, רלבנטיים לסוגיה המתעוררת בבקשה זו, והם חוק יסוד: מקרקעי ישראל, חוק מקרקעי ישראל התש"ך-1960, וחוק מינהל מקרקעי ישראל, תש"ך-1960.ההגדרה שבסעיף 1 לחוק יסוד: מקרקעי ישראל הקובע: "מקרקעי ישראל, הם המקרקעין בישראל של המדינה, של רשות הפיתוח או של הקרן הקיימת לישראל.
חוק מינהל מקרקעי ישראל קבע כי ממשלת ישראל תקים מינהל מקרקעי ישראל שינהל את מקרקעי ישראל.
האם המונח "ניהול" כולל הגשת תביעות?
המונח ניהול הינו בעל מובן כתב, ואין ספק כי מבחינת המובן המילולי והפירוש הלשוני של מונח זה, הוא כולל "הגשת תביעה"; גם אם נפנה לפירוש התכליתי ונבחן את חוק מינהל מקרקעי ישראל בכללותו ואת המטרות שביסודו גם אז, יש לפרש מונח זה ככולל "הגשת תביעות", תכלית החוק היתה להקים גוף שיטפל וינהל את מקרקעי ישראל, וללא ספק ניהול כולל שמירה על מקרקעין אלה ומניעת כל פגיעה בהם; הכלי המובהק המשמש בהגנה על מקרקעין ומניעת השגת גבול בהם או פגיעה אחרת, הינה פניה לערכאות המשפטיות על-מנת למנוע או להסיר פגיעות כאלה מהמקרקעין, לאמר כי ניהול אינו כולל סמכות של הגשת תביעה, משמעותו ליטול את האפשרות והיכולת לנהל את אותן מקרקעין. סוגיה זו עלתה בפסק-דינו של בית-המשפט העליון ב- ע"א 55/67 {יהושוע קפלן ואח' נ' מדינת ישראל ואח', פ"ד כא(2), 722 (1967)}.
בעימוד 724 נכתב מפי הנשיא אגרנט (כתוארו אז) בזו הלשון:
"אין ספק, שהמובן המילולי של המונח "ינהל" בסעיף 2(א) לחוק מינהל מקרקעי ישראל, תש"ך-1960 (להלן: "חוק המינהל"), הוא רחב די הצורך כדי שיתפשט על הסמכות להגיש תובענה בשם רשות הפיתוח בגין מקרקעיה, כפי שעולה מן ההגדרה שהובאה בפסק-הדין של השופט מתוך המילון של אבן שושן ומזו שצוטטה בסיכומיו של בא-כוח המשיבה מתוך המילון גור (עימוד בראש עניין או מוסד והנהיג אותו").
אולם דווקא עניין "רחבותו" של המובן המילולי מחייב לנקוט משנה-זהירות בטרם יוחלט שהסמכות להגיש תובענה, כאמור, שייכת לתפקיד הניהול שהוטל על המינהל בסעיף 2(א) לחוק הנדון; שמה התכוון שם המחוקק כי היקפו של תפקיד זה יהיה מוגבל לעניינים שאין בינם לבין אותה סמכות ולא כלום.
לשון אחר ההגדרה המילונית של המונח "ניהול" יש בה כדי להראות שהוא סובל את הפירוש הרחב, שנתקבל על לבו של השופט המלומד, אך לעניין זה אין חשיבות מכרעת, הואיל והשאלה, אם יש לקבל את הפירוש הזה, ואם לאו, תלויה במטרה הכללית שאליה חתר המחוקק בחקקו את חוק המינהל ואילו כדי לעימוד על מטרה זו דרוש להתחשב בנושא ובמטרה אשר אותו חוק דן בהם, לקרוא את הוראותיו השונות יחדיו ואף להביט אל הוראותיהם של החוקים האחרים הדנים באותו נושא או באותה מטריה."
{ת"א (נצ') 654/98 מינהל מקרקעי ישראל נ' ברקוביץ משה, תק-מח 98(3), 261 (1998)}
המינהל מוסמך לתבוע בשם רשות הפיתוח בכל הקשור למקרקעין שלה, יש לדחות טענה כחסרת בסיס האומרת כי האמור בו חל על אדמות רשות הפיתוח ולא על אדמות הקרן הקיימת, ומציין כי בית-המשפט בהסתמך בפסק-דין זה על סעיף 10 לחוק רשות הפיתוח (העברת נכסים) החל על מקרקעי רשות הפיתוח ואינו חל על מקרקעי המינהל אשר לגביהן אין סעיף דומה לא בחוק ולא באמנה שבין קרן קיימת לישראל לבין ממשלת ישראל.
מסקנתו של בית-המשפט העליון בפסק-הדין בעניין קפלן, כי המינהל מוסמך לתבוע בשם רשות הפיתוח בכל הקשור למקרקעיה, הסתמכה על הפירוש של המונח "ינהל" הן הפירוש המילולי והן הפירוש התכליתי, והזכרת סעיף 10 לחוק רשות הפיתוח לא היתה אלא לחזק את המסקנה הנ"ל ולתמוך בה. על כן אין מקום לאבחן מקרקעי רשות הפיתוח ממקרקעי הקרן הקיימת לישראל בכל הקשור לסמכות המינהל לתבוע.
ב- ע"א 570/66 {עבדאללה בלעום ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל ואח', פ"ד כא(1), 109} אכן נקבע שאין למינהל מעמד של אישיות משפטית אוטונומית אלא רק מנגנון מינהלי, המתמנה על-ידי הממשלה וכפוף לה ופועל כאורגן של המדינה וכשלוחה, אך אין להסיק מכך כי המינהל אינו מוסמך לתבוע. טענה דומה נדחתה באותו פסק-דין בעניין קפלן, תוך ציון כי סמכות הייצוג של המינהל בענייני מקרקעי ישראל הוסדרה מכח הוראות חוק מיוחדות ואלה דוחות מפניהן עקרונות הרשאה כללית שאולי עומדים בסתירה להן (ראה פסק-הדין בעניין קפלן, 726, 729).
גם ויסמן בספרו דיני קניין אותו מזכיר בא-כוח הנתבע בסיכומיו בדעה כי הפסיקה קבעה כי סמכויות הניהול של מינהל מקרקעי ישראל כוללות סמכות להגיש תביעות משפטיות בשם הבעלים של מקרקעי ישראל {ויסמן דיני קניין - חלק כללי, 237}.
עולה מהאמור לעיל כי מינהל מקרקעי ישראל מוסמך לתבוע, הן בשם מדינת ישראל, הן בשם רשות הפיתוח והן בשם הקרן הקיימת לישראל בכל הנוגע למקרקעי שלושת הגופים האלה וזאת מכוח הסמכות שהוקנתה לו על-פי חוק מינהל מקרקעי ישראל.
אין המינהל מוסמך לתבוע בשם עצמו בקשר למקרקעי ישראל, אלא בשם בעלי המקרקעין מכוח היותו מוסמך על-פי חוק להגיש תובענות כאלה. על-כן הדרך הנכונה לציון שם התובע ,למשל, הינה: "הקרן הקיימת לישראל על-ידי מינהל מקרקעי ישראל מכוח היותו על-פי חוק מינהל מקרקעי ישראל".

