botox
הספריה המשפטית
מינהל מקרקעי ישראל (רשות מקרקעי ישראל) דינים והלכות

הפרקים שבספר:

עילת פינוי מכוח סעיף 131(11) לחוק הגנת הדייר

סעיף 131(11) לחוק הגנת הדייר (נוסח משולב), התשל"ב-1972, קובע כדלקמן:

"131. עילות פינוי
...
(11) לגבי מושכר שהוא חצר או גינה של דירה או של בית עסק, או לגבי חלק מחצר או מגינה כאמור - המושכר דרוש לבעל הבית לצורך הקמת בניין או תוספת לבניין, ובעל הבית קיבל את רישיון הבניה הדרוש לכך, והודיע לדייר בכתב על נכונותו להעמיד לרשותו סידור חלוף."

בסעיף 133(א) לחוק הגנת הדייר נקבע כי "במקרים המפורטים בסעיף 131(7) עד (11) לא יינתן פסק-דין של פינוי, אלא אם מובטח לדייר סידור חלוף שיעמוד לרשותו בזמן שעליו לפנות את המושכר, ולא יבוצע פסק-הדין אלא אם אמנם עמד הסידור החלוף לרשותו בזמן שהיה עליו לפנות את המושכר".
בסעיף 133(ב) לחוק הגנת הדייר נקבע, כי "בית-המשפט רשאי לקבוע שהסידור החלוף יהיה בהמצאת דירה אחרת או בית עסק אחר או בתשלום פיצויים או בדרך אחרת..."

על-מנת שהתובעים יזכו בתביעתם על-פי העילה שבסעיף 131(11) לחוק הגנת הדייר, בראש ובראשונה עליהם להוכיח קיומו של "צורך עצמי". ככל שמדובר ב"צורך עצמי" אין די בכוונה ערטילאית של בעל הבית לבנות "באחד מן הימים" בית חדש במקומו של הישן. על-מנת להוכיח קיומו של "צורך עצמי" על בעל הבית לשכנע את בית-המשפט, כי יש לו כוונה ברורה ומוחשית לבנות בטווח הזמן הנראה לעין בניין חדש במקומו של הישן {ת"א (יר') 18827/95 אליהו מגזימוף נ' דוד מרציאנו, פורסם באתר האינטרנט נבו (28.10.04)}.