ארנונה - פטורים והנחות - כללי

ארנונה כללית המוטלת על בעלים ומחזיקים של נכסים בתחומי הרשויות המקומיות היא מס הנועד לממן את הוצאותיהן של הרשויות והוא מהווה את המקור העיקרי לתקציב הרשויות. רשות מקומית אינה יכולה לפעול ללא תקציב ועל-כן מחוייבת היא לגבות "מס" ממי שנהנה מפעולותיה. כך ב- ע"א 1130/90 חברת מצות ישראל בע"מ נ' עיריית פתח-תקוה, פ"ד מו(4), 778, 785 (1992) אומר בית-המשפט כי "(...) מטרתה העיקרית של הארנונה העירונית היא לאפשר מתן מכלול של שירותים לתושבי העיר (...)". השתתפות רחבה ושוויונית של כלל הנהנים משירותי הרשות הינה על-כן מאבני היסוד של החקיקה בתחום המיסוי המוניציפלי.

בתי-משפט חזרו ושנו פעמים רבות כי הענקת פטור או הנחה לפרט כלשהו מטילה מעמסה גדולה יותר על שאר התושבים. כך ב- בג"צ 6741/99 {ארנן יקותיאלי נ' שר הפנים, פ"ד נה(3), 673, 685 (2001)} אומר בית-המשפט:

"מתוך שתושבי הרשות המקומית כולם נהנים משירותיה של העיריה, הדעת נותנת כי הכול יחוייבו אף בתשלום ארנונה על-פי אמות-מידה מסויימות שתיקבענה. אכן, פטור או הנחה כי יינתנו לתושב או לתושבים, יחייבו אותם פטור והנחה - על דרך העיקרון - אחת משתי אלה: הכבדת עולה של הארנונה על התושבים האחרים; קיצוץ בשירותים הניתנים לתושבים, גם לאלה הנושאים בעול הארנונה במלואה או יצירת גירעון כרוני בתקציבי העיריה."

על דברים אלו חזר בית-המשפט ב- בג"צ 4725/07{ מרכז משען בע"מ נ' שר הפנים, פורסם באתר נבו, ניתן ביום (07.08.08}, שם אומר בית-המשפט "תשלום הארנונה הוא הכלל והחריג לו הוא מתן פטור מארנונה. כפי שלגביית הארנונה חשיבות כלכלית רבה, גם למתן הפטור השלכות מקבילות". וב- בג"צ {26/99 עיריית רחובות נ' שר הפנים, פ"ד נז(3), 97, 122 (2003)} אומר השופט ריבלין "וזאת יש להדגיש, כי הקלה מתמשכת בארנונה על פלוני פירושה, על דרך העיקרון, הכבדה בארנונה על פלמוני".

רשות מקומית מהווה מעין משק סגור להוצאות ולהכנסות, בוודאי כך במיזמים מיוחדים, שלעניינם נקבע במיוחד שהזורע בדמעה הוא אף שיקצור ברינה, שהנהנה הוא אף שיהא המממן. במשק סגור נקפיד ביתר על שוויון ועל צדק בהטלת חיובים ובהענקת זכויות, ולו משום שהקלה בחיוב המוטל על ראובן משמיעה מעצמה הכבדה - או הכבדה יחסית - של החיוב המוטל על שמעון, והענקת זכות-יתר ללוי שקולה כנגד גריעה - או גריעה יחסית - מזכותו של יהודה {ע"א 1842/97 עיריית רמת-גן נ' מנחמי מגדלי דוד רמת-גן בע"מ, פ"ד נד(5), 15, 47 (2000), ראה גם ע"עם 7749/09 אורט ישראל חברה לתועלת הציבור נ' הממונה על מחוז ירושלים במשרד הפנים, פורסם באתר נבו (30.11.2011); ע"א 9368/96 מליסרון בע"מ נ' עיריית קרית ביאליק, פ"ד נה(1), 156, 164 (1999)}.

עם-זאת מצא המחוקק כי ישנן פעילויות בעלות אופי ציבורי שראוי לעודדן ועל-כן קבע סייגים (פטורים) להחלת הוראות המיסוי המוניציפלי. פטורים והנחות עשויים להינתן על בסיס בקשות פרטניות או על בסיס מצב מיוחד של נכס (כגון נכס שניזוק), אולם הדין מכיר גם במתן פטורים לנישומים מיוחדים המקיימים פעילויות שזוכות לעידוד. הפטור העיקרי מצוי בהוראות פקודת הפיטורין, פקודה שנחקקה עוד בטרם הקמת המדינה {עתמ 17799-01-11 המכללה הארצית להכשרה מקצועית סכנין בע"מ נ' מנהל הארנונה בעיריית סכנין, תק-מח 2012(1), 30350 (29.01.2012)}.

הפקודה הוחלה בתחילתה ובסעיף 2 על עיריות ומועצות מקומיות. לאמור:

"פקודה הקובעת הוראות בנידון פיטורין מסויימים מארנונות עיריה ומועצה מקומית
1. השם הקצר
פקודה זו תיקרא פקודת מיסי העיריה ומיסי הממשלה (פיטורין), 1938.
חלק א' - פיטורין ממיסי-עיריה
2. פירוש (תיקון התשכ"ח)
בחלק זה מפקודה זו:
(א) המילים "בניין", "קרקע תפושה", "בעלים" ו- "מחזיק" יהיו להן הפירושים שניתנו להן בסעיף 101 מפקודת העיריות, 1934, וכן
(ב) "ארנונה כללית" פירושו כאמור בסעיף 274ב לפקודת העיריות."
{סעיף 101 הוחלף בסעיף 269 לפקודת העיריות נוסח חדש}

סעיף 7 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992

"7. הגדרות (תיקונים: התשס"ו, התשע"ג)
בפרק זה ובתקנות לפיו:
"נכסים", "בניין", "אדמה חקלאית", "קרקע תפוסה", "אדמת בניין", "מחזיק" ו"דייר-משנה" - כמשמעותם בסעיף 269 לפקודת העיריות;
"מועצה" - כהגדרתה בסעיף 1 לפקודת העיריות וכן מועצה שנתכוננה לפי פקודת המועצות המקומיות;
"מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
"מדד השכר הציבורי" - מדד השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר, לפי מגזר, תת-מגזר וענף כלכלי ראשי בסך כל השירותים הציבוריים, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בירחון שכר ותעסוקה (לוח ה/9), בעמודה "סך כולל במחירים שוטפים";
"שיעור העדכון" - עדכון בשיעור של הסכום המתקבל מחיבור של מחצית שיעור עדכון המדד ומחצית שיעור עדכון מדד השכר הציבורי;
"שיעור עדכון המדד" - שיעור השינוי במדד שהיה ידוע ב-20 באוקטובר של שנת הכספים הקודמת לעומת המדד שהיה ידוע ב-20 באוקטובר של שנת הכספים שלפניה;
"שיעור עדכון מדד השכר הציבורי" - שיעור השינוי במדד השכר הציבורי שהיה ידוע ב- 20 באוקטובר של שנת הכספים הקודמת לעומת מדד השכר הציבורי שהיה ידוע ב- 20 באוקטובר של שנת הכספים שלפניה;
"השרים" - שר האוצר ושר הפנים."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

ארנונה - פטורים והנחות - כללי