תביעת הרשות המקומית בסדר דין מהיר

תקנות 214א-215 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעות כדלקמן:

"תובענות בסדר דין מהיר
(תיקון התשס"א (מס' 5))

214א. הגדרות (תיקונים: התשס"א (מס' 5), (מס' 7))
בפרק זה, "בית-משפט" - שופט של בית-משפט שלום וכן רשם של בית-משפט שלום לעניין סמכויות הנתונות לו לפי כל דין, כשאין העניין מחייב אחרת.

214ב. תחולת הוראות (תיקונים: התשס"א (מס' 5), (מס' 7), התשס"ב (מס' 2), התש"ע, התש"ע (מס' 5))
(א) הוראות פרק זה יחולו על כל תובענה בבית-משפט השלום, שנפתחה בהגשת כתב תביעה לפי תקנה 8, לרבות תביעה שהועברה לבית-משפט שלום מבית-משפט לתביעות קטנות, ולמעט תובענה שהוגשה בקשה לאשרה כתובענה ייצוגית ותובענה שעילתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 75,000 שקלים חדשים (להלן:

"תובענה בסדר דין מהיר").
(ב) בית-המשפט רשאי, לבקשת כל בעלי הדין, לקבוע כי תובענה המוגשת לבית-משפט השלום, שאינה תובענה בסדר דין מהיר, תידון כתובענה בסדר דין מהיר, אם סבר כי היא מתאימה לכך, בהתחשב, בין השאר, בעניינים המפורטים בתקנה 214יב(ב). קבע בית-המשפט כאמור, יורה לבעלי הדין, במידת הצורך, לפעול בהתאם להוראות תקנה 214ב1, בשינויים המחוייבים.

(ג) הגדרות והוראות אחרות שבתקנות אלה, יחולו על תובענות בסדר דין מהיר ככל שאינן סותרות פרק זה, ובשינויים המחוייבים לפי העניין.

214ב1. תובענות בסדר דין מקוצר ותובענות ממוכנות (תיקונים: התשס"א (מס' 7), התשס"ב (מס' 2), התש"ע)
תובענה ממוכנת או תובענה שנדונה בסדר דין מקוצר, אשר ניתנה בהן רשות להתגונן או שהוגש בהן כתב הגנה ומתקיימת בהן הוראות תקנת-משנה 214ב(א), ידונו כתובענה בסדר דין מהיר לפי הוראות פרק זה; על תובענה כאמור יחולו הוראות כמפורט להלן:

(1) התובע ימציא לבית-המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה לפי תקנות 214ג ו- 214ח, תוך שלושים ימים ממועד המצאת ההחלטה בדבר מתן הרשות להתגונן או ממועד המצאת כתב ההגנה, לפי העניין; המצאת המסמכים לפי פסקה זו יראו כהמצאת כתב תביעה, לצורך מניין המועדים הקבועים בפרק זה;
(2) הנתבע ימציא לבית-המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב ההגנה בהתאם לתקנות 214ג ו- 214ח או כתב הגנה מתוקן ערוך לפי התקנות האמורות, תוך המועד הקבוע להגשת כתב הגנה לפי פרק זה.

214ג. עריכת כתבי טענות (תיקונים: התשס"א (מס' 5), התשס"ב (מס' 2))
בכתב טענות בתובענה בסדר דין מהיר יפרט בעל דין את טיעוניו, ויצרף לו תצהיר מטעמו ערוך לפי טופס 17א, לשם אימות העובדות שבכתב הטענות, וכן חוות-דעת מומחה ואסמכתאות משפטיות, אם ישנן; תצהיר בעל דין שלא צורף לכתב הטענות בעת הגשתו לא יוגש אלא ברשות בית-המשפט; בעל דין רשאי לצרף תצהיר של אדם אחר מטעמים מיוחדים שיפורטו בתצהיר.

214ד. כתב תביעה, כתב הגנה וכתב תשובה (תיקון התשס"א (מס' 5))
(א) כתב תביעה בתובענה בסדר דין מהיר יומצא לנתבע יחד עם הזמנה לדין ערוכה לפי טופס 17ב.
(ב) כתב הגנה בתובענה בסדר דין מהיר, יוגש תוך ארבעים וחמישה ימים ממועד המצאת כתב התביעה.
(ג) תובע בתובענה בסדר דין מהיר רשאי להגיש כתב תשובה, בתוך חמישה-עשר ימים ממועד המצאת כתב ההגנה האחרון.

214ה. תביעה שכנגד (תיקונים: התשס"א (מס' 5), התשס"ו (מס' 4))
(א) נתבע בתובענה בסדר דין מהיר רשאי, עם הגשת כתב ההגנה, להגיש תביעה-שכנגד, שאינה כוללת בעלי דין שאינם עדיין בעלי דין בתובענה המקורית, ואשר נתקיים בה אחד מאלה:
(1) היא מהווה תובענה בסדר דין מהיר;
(2) נושאה ונושא התובענה המקורית הוא אחד או שהן נובעות מאותן הנסיבות, יהיה סכום התביעה-שכנגד או שווי נושאה, אשר יהיה.
(ב) על תביעה שכנגד המוגשת לפי תקנה זו יחולו הוראות פרק זה, ותקנות 54 עד 56 ו- 59 לא יחולו עליה.
(ג) לא יהיה בהגשת תביעה שכנגד כדי לשנות את מועד הדיון בתובענה או מועדים אחרים הקבועים בפרק זה, אלא-אם-כן הדבר הכרחי בנסיבות העניין.

214ו. הודעה לצד שלישי (תיקון התשס"א (מס' 5))
(א) נתבע בתובענה בסדר דין מהיר רשאי, עם הגשת כתב ההגנה, להגיש בקשת רשות ליתן הודעה לצד שלישי במקרים המנויים בתקנה 216; לבקשת הרשות תצורף ההודעה לצד שלישי ערוכה בהתאם לתקנות אלה.
(ב) בית-המשפט יכריע בבקשה בתוך שלושים ימים ממועד הגשתה או בישיבה המקדמית, לפי המאוחר; בהחלטתו, רשאי בית-המשפט להורות, בין היתר, כי נושא ההודעה יידון לאחר סיום הדיון בתובענה או לאחר מתן פסק-דין בה, או ליתן כל הוראה אחרת או נוספת ככל המתחייב ממהות העניין.
(ג) נעתר בית-המשפט לבקשה יודיע על כך למבקש בהקדם האפשרי, והוא ימציא את ההודעה לצד השלישי, בצירוף הזמנה ערוכה לפי טופס 17ג והעתקים מכתבי הטענות שהוגשו בתובענה, אם לא הומצאו לו קודם לכן; המבקש ימציא את ההודעה לצד שלישי גם לשאר בעלי הדין בתובענה.
(ד) לא הגיש הצד השלישי כתב הגנה, יראו אותו כאילו הודה בתקפו של פסק-הדין שיינתן לטובת התובע נגד הנתבע, אם יינתן, בין שנתקבל בהסכמה ובין באופן אחר, ושל פסק-הדין שיינתן לטובת הנתבע נגדו.
(ה) דין הודעת צד שלישי המוגשת לפי תקנה זו כדין תובענה בסדר דין מהיר ויחולו עליה הוראות פרק זה; תקנות 217 ו- 219 עד 222 לא יחולו על הודעה כאמור;
(ו) לא יהיה בהגשת הודעת צד שלישי כדי לשנות את מועד הדיון בתובענה או מועדים אחרים הקבועים בפרק זה, אלא-אם-כן הדבר הכרחי בנסיבות העניין.

214ז. תיקון כתב תביעה (תיקון התשס"א (מס' 5))
תובע בתובענה בסדר דין מהיר לא יהא רשאי לבקש לתקן את כתב התביעה באופן שסכום התביעה יעלה על הסכום האמור בתקנה 214ב(א), אלא-אם-כן התובענה אושרה כתובענה בסדר דין מהיר לפי תקנה 214ב(ב).

214ח. גילוי מסמכים מוקדם (תיקון התשס"א (מס' 5))
(א) לכתב טענות בתובענה בסדר דין מהיר יצרף בעל דין רשימה של המסמכים הנוגעים לעניין הנדון, המצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו, ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה.
(ב) היה המסמך מצוי ברשות מגיש כתב הטענות יצרף העתק או תצלום שלו לכתב הטענות; לא היה המסמך מצוי ברשותו, יציין בתצהיר בידי מי, למיטב ידיעתו, הוא מצוי.
(ג) הוראות פרק ט' לא יחולו על תובענות בסדר דין מהיר, למעט תקנות 102, 103 ו- 119, בשינויים המחוייבים; לא צירף בעל דין מסמך כאמור בתקנת-משנה (ב) תחול לגביו תקנה 114א, בשינויים המחוייבים.

214ט. תצהירי עדות ראשית של העדים (תיקונים: התשס"א (מס' 5), התשס"ב (מס' 2))
(א) בתובענה בסדר דין מהיר יגישו בעלי הדין תצהירי עדות ראשית של העדים ארבעים וחמישה ימים לאחר שהוגש כתב ההגנה האחרון, אלא-אם-כן קבע בית-המשפט מועד אחר להגשת התצהירים; הוגשה תביעה שכנגד רשאי בית-המשפט להורות כי תצהירי העדות הראשית בתובענה ובתביעה שכנגד יוגשו באותו מועד.
(ב) לתצהירי העדות יצורפו המסמכים שעליהם מסתמך העד בתצהירו; לא היה המסמך מצוי ברשות המצהיר, יציין בתצהיר בידי מי, למיטב ידיעתו, הוא מצוי.
(ג) תצהיר עדות שלא הוגש במועד לא יוגש אלא ברשות בית-המשפט; עד אשר לא הוגש תצהיר עדות ראשית שלו לא יוכל להעיד, אלא ברשות בית-המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו.

214י. קביעת מועד דיון (תיקון התשס"א (מס' 5))
הוגש כתב ההגנה האחרון יקבע בית-המשפט מועד לדיון בתובענה שלא יהיה מאוחר משישה חודשים ממועד הגשתו; נקבעה ישיבה מקדמית כאמור בתקנה 214יא רשאי בית-המשפט לקבוע את מועד הדיון במהלך הישיבה המקדמית.

214יא. ישיבה מקדמית (תיקון התשס"א (מס' 5))
(א) בית-המשפט רשאי לקיים ישיבה מקדמית אחת, אם ראה שיש צורך בכך כדי לייעל את הדיון, לפשטו ולהחישו וכדי לברר את הדרך המתאימה ביותר לבירור התובענה.
(ב) מועד הישיבה המקדמית יהיה, ככל הניתן, לא מאוחר משלושים ימים ממועד הגשת כתב ההגנה האחרון.
(ג) השופט או הרשם הדן בישיבה המקדמית לא יהיה, במידת האפשר, השופט או הרשם הדן בתובענה.
(ד) בישיבה מקדמית רשאי בית-המשפט, מבלי לגרוע מכלליות האמור בתקנת-משנה (א):
(1) לבדוק את התאמת התובענה לסדר דין מהיר, ולהעביר תובענה או תביעה שכנגד למסלול דיון רגיל;
(2) לבדוק אם כתבי הטענות ערוכים כדין ואם צורפו אליהם תצהירים מטעם בעלי הדין והמסמכים שיש לצרף כאמור בתקנה 214ח;
(3) לברר מהן השאלות שהן באמת שאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין ולערוך רשימת הפלוגתות;
(4) לדון בבקשות ביניים, ובבקשת רשות ליתן הודעת צד שלישי, וליתן בהן החלטה;
(5) למנות מומחה מוסכם או מומחה מטעם בית-המשפט;
(6) לקבוע מועד להגשת תצהירי עדות ראשית על-ידי העדים;
(7) לקבוע את רשימת העדים שיתייצבו לדיון;
(8) להציע לבעלי הדין הסדר פשרה, לפסוק בתובענה בדרך של פשרה כאמור בסעיף 79א לחוק בתי-המשפט, או לתת, לבקשת בעלי הדין, תוקף של פסק-דין להסדר פשרה שעשו ביניהם;
(9) להפנות תובענה לבוררות כאמור בסעיף 79ב לחוק בתי-המשפט או לפישור כאמור בסעיף 79ג לחוק בתי-המשפט, בהסכמת בעלי הדין;
(10) להטיל הוצאות על בעל דין, לטובת בעל דין שכנגד או לטובת אוצר המדינה, בשיעור שיראה לנכון בנסיבות העניין, אם ראה כי בשל אי-קיום הוראה מהוראות תקנות 214ג, 214ד או 214ח, הדיון מתעכב שלא לצורך.
(ה) בעלי הדין יתייצבו לישיבה המקדמית, אלא-אם-כן קבע בית-המשפט אחרת; היה בעל הדין המדינה או תאגיד יהיה הוא פטור מהתייצבות לישיבה מקדמית, ובלבד שהגיש לבית-המשפט, לא מאוחר משבעה ימים לפני הישיבה המקדמית, התחיבות בכתב, כי נציג מטעמו הבקיא בפרטי התובענה ומוסמך להחליט בעניינה, יהיה זמין בטלפון בזמן הישיבה המקדמית (להלן: "התחייבות בעל דין").
(ו) דין אי-התייצבות לישיבה מקדמית או הפרת התחייבות בעל דין - כדין אי-התייצבות למשפט על-פי תקנה 157;
(ז) אין באמור בתקנה זו די לגרוע מסמכויות בית-משפט הדן בקדם-משפט בתובענה שאינה בסדר דין מהיר לפי תקנה 143.

214יב. העברה למסלול דיון רגיל (תיקון התשס"א (מס' 5))
(א) בית-משפט רשאי בכל עת, להורות כי תובענה בסדר דין מהיר או תביעה שכנגד תועבר למסלול דין רגיל, אם מצא כי אינה מתאימה להתנהל בסדר דין מהיר.
(ב) בעת מתן הוראה לפי תקנת-משנה (א) יובאו בחשבון, בין היתר, עניינים אלה:
(1) מורכבות העובדות, הראיות והשאלות שבדין;
(2) מספר בעלי הדין;
(3) התועלת שבניהול תביעה שכנגד או הודעה לצד שלישי שהוגשו, במאוחד עם התובענה, אל מול החשש שבירורן יסבך או יאריך את הדיון שלא לצורך;
(4) היקף העדויות בעל-פה והחקירות שעשויות להידרש;
(5) היקף חוות-דעת מומחה שעשויות להידרש;
(6) השפעת תוצאות התובענה על הציבור;
(7) חשיבות ההכרעה המהירה בתובענה, בשל מהות התובענה ומיהות בעלי הדין.

214יג. בקשות ביניים (תיקון התשס"א (מס' 5))
(א) בקשת ביניים תוגש בהתאם לתקנה 241(א) בהקדם האפשרי לאחר שהתעוררה עילת הבקשה.
(ב) הבקשה תועבר תחילה לבית-המשפט, והוא רשאי:
(1) לדחות את הבקשה על אתר, אם שוכנע כי אינה מחייבת תשובה או שהיתה השהיה בלתי-מוצדקת בהגשתה או שהיא קנטרנית;
(2) להורות למבקש להמציא את העתק הבקשה לבעלי הדין האחרים, אם מצא כי הבקשה מחייבת תשובה;
(3) להורות כי הבקשה תידון בעל-פה במועד הישיבה המקדמית או במועד הדיון בתובענה או במועד קרוב אחר שייקבע.
(ג) הומצא העתק הבקשה למשיב, רשאי הוא להגיש תשובה מנומקת בכתב, תוך שבעה ימים או תוך מועד אחר שקבע בית-המשפט; לא יוגש לעניין הבקשה כתב טענות נוסף, אלא ברשות בית-המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו;
(ד) החלטה בבקשת ביניים תינתן תוך שבעה ימים ממועד הדיון בה או ממועד הגשת תשובת המשיב לבית-המשפט, לפי העניין.
(ה) בית-המשפט רשאי להחליט על יסוד הבקשה והתשובה בלבד או, אם ראה צורך בכך, לאחר חקירת המצהירים על תצהיריהם.
(ו) נדחתה בקשת ביניים ובעל דין הגיש מחדש אותה בקשה או בקשה דומה, יציין בבקשה את פרטי הבקשה הקודמת.

214יד. הדיון בתובענה (תיקון התשס"א (מס' 5))
(א) הדיון בתובענה בסדר דין מהיר יסתיים בתוך יום אחד; ראה בית-המשפט כי יש צורך בכך, רשאי הוא לקבוע ימי דיונים נוספים, ככל הניתן ברציפות עד גמר חקירת העדים; לא יידחה המועד לדיון בתובענה ביותר מארבעה-עשר ימים מיום הדיון האחרון בה, אלא באישור נשיא בית-המשפט או סגנו.
(ב) במועד שנקבע לדיון יתייצבו המצהירים, אלא-אם-כן הורה בית-המשפט אחרת; עד אשר לא הוגש תצהיר עדות ראשית שלו, לא יוכל להעיד אלא ברשות בית-המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו;
(ג) בית-המשפט רשאי להגביל משך חקירת עד, אם נראה לו כי החקירה אינה נוגעת לעניין, אינה הוגנת או שהיא מכבידה ומסרבלת את הדיון יותר משהיא מועילה לו.

214טו. הגשת עיקרי טיעון וסיכום טענות (תיקון התשס"א (מס' 5))
בעלי הדין רשאים להגיש לבית-המשפט, עד שבעה ימים לפני המועד שנקבע לדיון, רשימת אסמכתאות משפטיות ועיקרי טיעון בכתב; סיכום טענות בעלי הדין יהיה בעל-פה ביום הדיון בתובענה לאחר סיום הבאת הראיות.

214טז. מתן פסק-דין (תיקון התשס"א (מס' 5))
(א) עם תום הדיון בתובענה ולכל המאוחר תוך ארבעה-עשר ימים, ייתן בית-המשפט פסק-דין;
(ב) פסק-הדין יהיה מנומק באופן תמציתי, זולת אם סבר בית-המשפט כי יש צורך בהנמקה מפורטת משום שיש בפסק-הדין חידוש או חשיבות מיוחדת לציבור או מטעמים מיוחדים שיירשמו.

215.
(שונתה ל-214(ב)).

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

תביעת הרשות המקומית בסדר דין מהיר