מוסד מתנדב (סעיף 5י לפקודת הפטור)

האם יש על משרד הפנים להכיר בעותרת כמוסד מתנדב ולחייב את המועצה המקומית להעניק לעותרת פטור מתשלום ארנונה, רטרואקטיבי, החל משנת 2004 ואילך?(סעיף 5י לפקודת הפטורים). זוהי השאלה שנדונה ב- עת"מ (חי') 15629-08-11 {עמותת אלגורבאא נ' הממונה על מחוז הצפון במשרד הפנים, פורסם באתר נבו (10.01.13)}. העותרת הגישה עתירה שתכליתה לכוף על המשיבים להכיר בעותרת כמוסד מתנדב לשירות הציבור ולהעניק לה פטור מתשלום ארנונה עבור מרכז תרבות המוחזק על ידה בשטחי המועצה המקומית עראבה.

בעתירה מבוקש לכוף על משרד הפנים להכיר בעותרת כמוסד מתנדב בהתאם להוראות סעיף 5(י') לפקודת מיסי העיריה ומיסי הממשלה (פיטורין), ולחייב את המועצה המקומית להעניק לעותרת פטור מתשלום ארנונה החל משנת 2004 ואילך.

העתירה המקורית שהוגשה כללה מספר סעדים שחלקם עוסקים בהליכי הגביה שננקטו נגדה בשל אי-תשלום חוב הארנונה אולם, הסעד העיקרי שהתבקש עניינו בקשת העותרת להכיר בה כמוסד מתנדב לשירות הציבור ולאפשר לה לקבל פטור מתשלום ארנונה.

העותרת טענה בעתירתה כי היא עומדת בכל הקריטריונים לקבלת הכרה כמוסד מתנדב ועל-כן ביקשה לכוף על הממונה להעניק לה את האישור.

מבלי להלאות בכל ההליכים יצויין כי לאחר הסדרת תשלומי החובות והשלמת מסמכים שנדרשו החליט הממונה על המחוז להכיר בעותרת כמוסד מתנדב בכל הנוגע למרכז הקהילתי.

עם-זאת, נקבע כי ההכרה והזכות לפטור מתשלום ארנונה הינם רק מיום 01.01.11.

בעקבות החלטה זו בקשו הצדדים לנסות ולגבש הסכמות גם ביחס לתקופה הקודמת אולם, הסכמה שכזו לא הושגה ונותר לדון בטענת העותרת כי היה מקום לקבוע את זכותה לפטור באופן רטרואקטיבי משנת 2004 ולהורות למועצה להשיב לה את תשלומי הארנונה ששילמה.

בית-המשפט העיר כי המשיבים לא חולקים כי העותרת עומדת בקריטריונים לקבלת הכרה כמוסד מתנדב לשירות הציבור החל משנת 2011. לא היתה גם טענה כי בתקופה שבמחלוקת לא עמדה העותרת בקריטריונים המהותיים. המשיבים טענו רק כי העותרת השתהתה בהגשת הבקשה ובשנים 2007- 2010 לא עמדה בדרישות להצגת מסמכים.

בית-המשפט סבר כי לצורך ההכרעה במחלוקת יש להבחין בין שתי תקופות שונות; האחת, התקופה שקדמה להגשת הבקשה לפטור משנת 2007, והשניה, התקופה שמשנת 2008 ועד 2010.

בית-המשפט העיר כי העותרת קיבלה את החלטת הממונה ביחס לבית הקשיש ולא העלתה כל דרישה לקבלת אישור רטרואקטיבי לפטור בבית הקשיש ביחס לשנים 2004 - 2007. לא היה הסבר לעותרת מדוע ביקשה פטור למרכז הקהילתי לשנים אלו כאשר לא ביקשה אותו ביחס לבית הקשיש.

בית-המשפט מצא כי יש לדחות לגופם את טענות דין הבקשה לפטור לשנים 2004- 2007.

זאת כי, על-פי הנוהל נקבעו מועדים להגשת הבקשות לקבלת אישור לפטור והעותרת לא עמדה במועדים אלו והגישה בקשה רק בסוף שנת 2007.

ב- עע"מ 7217/10 {אילנית מרכז לשיקום בע"מ נ' מדינת ישראל - הממונה על מחוז חיפה, פורסם באתר נבו (27.06.12)} הבהיר בית-המשפט כי גם אם הממונה מוסמך לתת אישור רטרואקטיבי לצורך פטור מארנונה (שם דובר על הכרה במוסד חינוך) הרי שבמישור שיקול-הדעת רשאית הרשות לאמץ מדיניות השוללת הכרה רטרואקטיבית.

בית-המשפט מצא כי המצב שונה בנוגע לשנים 2008- 2010. כאשר אין מחלוקת כי בשנים אלו הוגשו בקשות במועד ואף נדונו על-ידי המשיב.

המשיב אף קיבל מסמכים רבים ביחס לפעילות העותרת והשימוש שעשתה בנכסים, והראיה לכך, היא שהמשיב קיבל את בקשת העותרת בנוגע לבית הקשיש לתקופה שמיום 01.01.08.

בכך כמובן אין די, שהרי פטור על-פי סעיף 5(י) לפקודת הפיטורין מתמקד בשימוש שנעשה בנכס ולא די בכך שהמחזיק הינו מוסד מתנדב.

משרד הפנים התקין נוהל לטיפול בבקשה לקבלת פטור מארנונה לנכסי מוסד מתנדב לשירות הציבור. על-פי הנוהל נדרש מבקש הפטור למלא טפסים הכוללים פרטים נדרשים, את הבקשה על המבקש להגיש לרשות המקומית.

הרשות המקומית בוחנת את הבקשה ואת עמידת המבקש בקריטריונים, ולאחר מכן מעבירה את המלצתה לממונה על המחוז. הממונה על המחוז מקבל את החלטתו על-פי האמור בבקשה, המסמכים שהוגשו לו והמלצת הרשות המקומית.

בית-המשפט הזכיר כי על-פי הנוהל רשאי הממונה להחליט על דחיית בקשה בשל אי-הגשת המסמכים. משמע, אם סבר הממונה כי אין די במסמכים שהוגשו לו צפוי היה כי תינתן החלטה מפורשת הדוחה את הבקשות בנוגע לשנים 2008 - 2010.

בית-המשפט קבע כי מצב שבו רשות אינה מחליטה במשך שנים בבקשה למתן פטור אינו סביר. כתוצאה מהיעדר החלטה לא יכולות העותרת והמועצה לכלכל צעדיהן.

מחד, העותרת אינה יכולה לדעת האם בסופו-של-יום תזכה בפטור הנכסף או לאו. מאידך, כל עוד לא ניתן פטור עליה לשלם למועצה וזו סומכת על היעדרו של הפטור ומתכננת תקציבה בהתאם (על חובת הרשות המינהלית לתת החלטה בתוך זמן סביר {בג"צ (יר') 6300/93 המכון להכשרת טוענות בית-דין נ' השר לענייני דתות , פורסם באתר נבו (10.08.94)}.

בית-המשפט מצא כי המשמעות של היעדר החלטה מפורשת ביחס לבקשות הפטור לשנים 2008 - 2010 היא שהיא אינה מחייבת את בית-המשפט לכפות על הרשות את הבקשה.

הדבר מותנה בדין ובנסיבות העניין. כך ניתן למצוא הוראות חוק מפורשות הקובעות כי בהיעדר החלטה במועד יראו את בקשתו של האזרח כאילו התקבלה {סעיף 152 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) וכן סעיף 4(ב) לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו-1976}.

לעומת-זאת, בהיעדר הוראת חוק הכופה החלטה, הדרך הראויה שבה על בית-המשפט לפעול הינה לקצוב לרשות מועד למתן החלטה, הוראה שסנקציה בצידה {בג"צ 5933/98 פורום היוצרים הדוקומנטריים נ' נשיא המדינה, פ"ד נד(3), 496 (2000); בג"צ 3073/99 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' שר החינוך, התרבות והספורט, פ"ד נד(3), 529, 548 (2000)}.
עוד הוסיף בית-המשפט בהקשר זה, כי גם היעדר הנמקה להחלטה אינו מצדיק בהכרח קבלת בקשת האזרח וחיוב הרשות לקבל את בקשתו {ע"א 6315/05 פקיד שומה תל אביב 4 נ' שרצקי, פורסם באתר נבו (24.12.12)}.

בית-המשפט מצא כי גם בנסיבות תיק זה לא היה מקום לכפות על הממונה לקבל את בקשת הפטור לשנים 2008 - 2010.

לקבלת הבקשה משמעות כספית לא רק לעותרת אלא גם למועצה.

בית-המשפט ציין כי פטור לתושב אחד מהווה הכבדה על שאר תושבי הרשות ועל-כן יש לבחון בקפידה את הזכאות לפטור.

אשר-על-כן סבר בית-המשפט כי ראוי להורות לממונה לתת החלטה מפורשת במועד קצוב.

סיכומו-של-דבר, בית-המשפט החליט לדחות את העתירה ככל שהתייחסה למתן פטור מתשלום ארנונה לשנים 2004 - 2007.

בית-המשפט הורה למשיב לתת החלטה מפורשת ומנומקת בבקשות העותרת למתן פטור מארנונה עבור המרכז הקהילתי לשנים 2008- 2010.

בית-המשפט קבע כי ההחלטה תינתן תוך 30 יום מקבלת החלטה זו. אם לא תינתן החלטה מפורשת ומנומקת במועד יראו את בקשות העותרת כאילו התקבלו ויוענק להן פטור גם לשנים 2008- 2010.

בנסיבות אלו לא מצא בית-המשפט מקום לצוות על המועצה להשיב את תשלומי הארנונה ששולמו. אם תתקבל החלטת פטור תוכל העותרת לפנות בבקשה להשבת התשלומים ששולמו וככל שיהיה צורך בדבר תפתח הדרך בפניה להגיש תובענה כספית.

ב- עת"מ (יר') 1055/06 {ידידי טורו בישראל נ' משרד הפנים הממונה על מחוז ירושלים (גב' רות יוסף), פורסם באתר נבו (18.04.07)} נדונה השאלה האם העמותה נחשבת בגדר מוסד "מתנדב" לצורך הענקת הפטור ממיסי עיריה (ארנונה)?

העמותה, אשר נכסיה שימשו כמוסד אקדמי - דרשה לקבל פטור מארנונה ל"מוסד מתנדב" בהתאם לסעיף 5(י) לפקודת מיסי העיריה ומיסי הממשלה (פיטורין), 1938 {להלן: "הפקודה"}.
משרד הפנים דחה את בקשת העותרת בנימוק שהעותרת אינה עומדת בקריטריון שנקבע לפיו מוסד מתנדב זכאי לפטור אם "אינו גובה תמורה עבור פעולותיו או שהתמורה שהוא גובה נמוכה באופן משמעותי ממחירי השוק".

העותרת טענה כי המחיר שהיא גובה עבור שכר לימוד, נמוך באופן משמעותי ממחיר השוק. וכי יש להשוות את שכר הלימוד שהיא גובה, לשכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה שאינם זוכים לתקצוב.

בית-המשפט המחוזי בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים דחה את העתירה מאחר ומצא כי בתי-המשפט חזרו וקבעו כי התערבות בהחלטת הרשות תעשה רק כאשר ההחלטה מגיעה לאי-סבירות קיצונית ולהפרה בוטה של כללי המשפט הציבורי.

בית-המשפט קבע כי כאשר ההחלטה שקיבלה הרשות מצויה במתחם הסבירות, בית-המשפט אינו נכנס לנעליה ואינו שם את שיקול-דעתו במקום שיקול-דעת הרשות הדנה ומחליטה בעניין הנתון בסמכותה.

בית-המשפט ציין כי בשנת 1999 גיבש המשיב קריטריונים שעל המוסד המבקש פטור מכוח סעיף 5(י) לפקודה.

בית-המשפט מצא כי לעניין הנדון רלבנטי סעיף 2 לקריטריונים הקובע לאמור:

"המוסד אינו גובה תמורה עבור פעולותיו או שהתמורה שהוא גובה נמוכה באופן משמעותי ממחירי השוק ומשקפת את הפן ההתנדבותי של המוסד."

בסעיף 2 לקריטריונים נקבעה אמת-מידה לצורך הענקת פטור מארנונה של פעילות ללא תמורה בכלל או תמורה הנמוכה באופן משמעותי ממחיר השוק.

בית-המשפט גרס כי מטרת הסעיף הינו ליישם את התכלית המרכזית העומדת בבסיס הפטור של הענקת פטור לגופים אשר "הפן ההתנדבותי" של עיסוקם הוא דומיננטי ומשתקף, בין השאר, שהם מספקים שירותים ללא כל תמורה או בתמורה הנמוכה באופן משמעותי ממחיר השוק.

מתן פטור מארנונה הינה החלטה מינהלית חריגה בשים-לב לכך שפטור לאחד מביא בדרך הטבע להכבדת נטל התשלום המוטל בסופו-של-דבר על כלל הציבור.

בית-המשפט קבע כי את הקריטריונים שקבע המשיב יש לפרש וליישם בהתחשב בסוג ההליך שבו מדובר ובעובדה שהפטור הניתן למוסד מביא למעשה לחסר בקופה הציבורית.

בית-המשפט הבהיר כי הנטל למלא חסר זה יוטל על הציבור, בין אם בתשלום בפועל ובין אם בקיצוץ שירותים הניתנים לכלל. לפיכך הפרשנות התכליתית של סעיף הפטור {הקריטריון השני הרלוונטי לעניין דנן} תעשה על דרך החריג ובצורה מצומצמת.

אשר-על-כן, קבע בית-המשפט כי החלטת המשיב לפיה המחיר שגובה העותרת אינו עונה על קריטריון זה, מבוססת היטב על הודעתה של העותרת עצמה ועל הנתונים שעמדו בפניו.

בסופו-של-יום, בית-המשפט קבע כי שאלת מקור ההקצבה של הגוף אינה רלוונטית לעניין הנדון והמשיב בחן את המחיר כפי שהוא נדרש ממקבל השירות, בלא קשר למקורות המימון של המוסד.

החלטת המשיב סבירה ומתיישבת נכונה עם תכליתו של הסעיף להחיל את הפטור כחריג, על דרך הצמצום - רק מקום בו מדובר במחיר הנמוך במיוחד.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

מוסד מתנדב (סעיף 5י לפקודת הפטור)