botox
הספריה המשפטית
הקודקס המקיף של דיני המיסוי המוניציפלי בישראל

הפרקים שבספר:

גביה רטרואקטיבית

האם חיובי ארנונה שהטילה העיריה באופן רטרואקטיבי מבלי שבחנה האם יש הצדקה להטלתם, נגבו על ידה שלא כדין?
בר"מ 1781/15 {עיריית ראש העין נ' סולריס סוככים בע"מ, פורסם באתר נבו (21.07.15)} המשיבה הגישה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד עיריית ראש העין, בה טענה כי במקרים בהם היא מחליטה להעלות את תעריף הארנונה בו חייב נישום היא מחילה את השומה המתוקנת מתחילת שנת הכספים בה נתקבלה ההחלטה, מבלי לבחון אם יש הצדקה לחייב את הנישום בתעריף החדש באופן רטרואקטיבי.

עוד טענה המשיבה, כי בד-בבד עם העלאת תעריף הארנונה, חייבה העיריה את הנישום גם בריבית פיגורים.

המבקשת טענה כי לא היה מקום לאשר את התובענה הייצוגית, שכן ייתכן כי בסופו-של-יום ייקבע שהיא אינה מחוייבת להשיב את הכספים שגבתה ביתר וזאת אפילו אם נפל פגם במעשיה.

בית-המשפט לעניינם מינהליים קיבל את בקשת האישור, ומכאן בקשת רשות הערעור.

בית-המשפט העליון דחה את בקשת הערעור בקבעו כי התשובה לשאלה אם יש לדון לגופה ב- בר"ע על החלטת אישור היא פרי איזון של שיקולים שונים ומשתנה בהתאם לנסיבותיו הפרטניות של כל מקרה ומקרה, ואף שאין להפוך את ההליך המקדמי של בקשת האישור ואת ההשגה על ההחלטה בו ל"חזרה גנרלית" לתיק העיקרי, השער שיש לפתוח למי שמבקש להשיג באופן מידי על החלטה לאשר תובענה ייצוגית צריך שיהיה רחב יותר מהשער שניתן לפתוח עבור מי שמבקש להשיג על החלטות ביניים בהליך אזרחי רגיל.

במקרה דנן בית-המשפט מצא מקום להידרש לחלק מהשגות המבקשת, אך בסופו-של-יום לא נמצאה עילה להתערב בהחלטת בית-המשפט קמא.

בית-המשפט מצא כי השאלה המרכזית אשר מתעוררת היא האם חיובי ארנונה שהטילה העיריה באופן רטרואקטיבי מבלי שבחנה האם יש הצדקה להטלתם, נגבו על ידה שלא כדין.

בית-המשפט קמא קבע כי נוכח ההלכה לפיה ניתן להטיל חיוב רטרואקטיבי של ארנונה רק מקום בו מתקיימים טעמים כבדי משקל המצדיקים זאת, יש סיכוי סביר שייקבע כי שאלה זו תוכרע לטובת חברי הקבוצה. במסקנה זו לא מצא בית-המשפט דלערעור עילה להתערב.

בית-המשפט הבהיר כי כאשר מוסמכת רשות לקבל החלטה מסויימת רק בהתקיים טעמים כבדי משקל שיש בהם להצדיקה, היא אינה רשאית לקבל החלטה כזו מבלי שבדקה קודם האם טעמים אלו אכן מתקיימים.

בחינה מעין זו צריכה להיערך לפני קבלת ההחלטה ולא בדיעבד, ונוכח אמות-המידה שהותוו במשפט המנהלי לפיהן על החלטה של רשות מוסמכת להיות מבוססת ומנומקת, אין זה סביר שקודם תקבל הרשות החלטה שרירותית הפוגעת בזכויותיו של אזרח ורק לאחר מכן תבחן האם היתה לה הצדקה.

אשר-על-כן, בית-המשפט מצא כי הכספים אותם גבתה העיריה בעקבות חיוב גורף בתשלום רטרואקטיבי של ארנונה שהטילה על כל מי ששומתו תוקנה, נגבו על ידה שלא כדין.

בנסיבות אלו ולצורך אישור התובענה כייצוגית, בית-המשפט קבע כי אין צורך לבחון באופן פרטני האם היתה או לא היתה הצדקה לחייב כל אחד מחברי הקבוצה באופן רטרואקטיבי, ודי לכאורה במסקנה כי הוטלו על חברי הקבוצה חיובים רטרואקטיביים מבלי שנבחנו ההצדקות לכך, על-מנת לקבוע כי חוייבו שלא כדין.