botox
הספריה המשפטית
הקודקס המקיף של דיני המיסוי המוניציפלי בישראל

הפרקים שבספר:

העברת דיון בעתירה מינהלית

ב- בג"צ 2371/04 {מיכאל וולף נ' רשות שדות התעופה בישראל, פדאור 04(4), 106 (2004)} בית-משפט לעניינים מינהליים מצא, לבקשת בעל דין, היועץ המשפטי לממשלה, או מיוזמתו, כי עתירה מינהלית שבפניו מעלה עניין בעל חשיבות, רגישות או דחיפות מיוחדת, רשאי הוא, לאחר שקיבל את תגובת בעלי הדין, להורות על העברת הדיון בעתירה לבית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק {סעיף 6 חוק בתי-משפט לעניינים מינהליים} {ראה תקנה 21 לתקנות בית-משפט לעניינים מינהליים (סדרי-דין), התשס"א-2000}.

הסמכות אשר הוענקה בחוק לבתי-המשפט לעניינים מינהליים לא גרעה מסמכותו של בית-המשפט הגבוה לצדק. על-כן, מבחינה עקרונית, מוסמך בית-משפט זה לדון בעתירה דנא, אף שהעניין נתון גם לסמכותו של בית-המשפט לעניינים מינהליים.

עם-זאת, כאשר עסקינן בעניינים הנתונים לסמכותו של בית-המשפט לעניינים מינהליים, דרך המלך הינה פניה לאותו בית-משפט. בהקשר זה יש להזכיר את סעיף 6 לחוק בתי-המשפט לעניינים מינהליים, המאפשר העברתה של עתירה לבית-המשפט הגבוה לצדק אם מעלה היא עניין "בעל חשיבות, רגישות או דחיפות מיוחדת".

על בית-המשפט לעניינים מינהליים לעשות שימוש בסמכות הנזכרת במשורה. יוער, כי סמכותו של בית-המשפט לעניינים מינהליים להעביר את הדיון לבית-משפט זה מתייחסת אך לעתירות מינהליות, ואינה חלה על סוגי הליכים אחרים הנדונים בפניו. אמנם, אין באמור לעיל כדי לשלול מבעל דין את האפשרות לעתור ישירות לבית-המשפט הגבוה לצדק.

ברם, רק במקרים חריגים ונדירים ביותר ייזקק בית-משפט זה לעתירות בנושאים המצויים בסמכותו של בית-המשפט לעניינים מינהליים. הטעם לכך הוא, בין היתר, כי פסק-דינו של בית-המשפט לעניינים מינהליים בעתירה מינהלית נתון ממילא לערעור בפני בית-משפט זה בשבתו כבית-משפט לערעורים. המקרה דנא אינו נמנה על אותם מקרים יוצאי דופן.