האם יש לעכב ביצוע פסק-דין בגדרו התקבלו תביעות במספר תובענות ייצוגיות נגד המבקשת שעניינן נגע בחישוב ההנחה מארנונה לה היו זכאים סוגים שונים של מחזיקי דירות כאשר נקבע כי על המבקשת להשיב את הפרשי הארנונה שנגבו ביתר?

ב- עע"מ 8129/15 {עיריית מודיעין-מכבים-רעות נ' ניר שדה, פורסם באתר נבו (14.01.16)} נדונה בקשה לעיכוב ביצוע פסק-דין {ת"צ (מרכז) 35498-11-10 ניר שדה נ' עיריית מודיעין, פורסם באתר נבו (20.08.15) (להלן: "פסק-הדין"} בגדרו התקבלו תביעות בשלוש תובענות ייצוגיות נגד המבקשת, עיריית מודיעין-מכבים-רעות, שעניינן נגע בחישוב ההנחה מארנונה לה היו זכאים סוגים שונים של מחזיקי דירות ונקבע כי על המבקשת להשיב לכל אחד מחברי הקבוצה את הפרשי הארנונה שנגבו מהם ביתר לתקופה שנקבעה בפסק-הדין.

המבקשת טענה כי על-אף שהיה מדובר בבקשת עיכוב ביצוע של פסק-דין כספי, יש להיענות לה, שכן ביצועו ידרוש מהעיריה להשקיע שעות עבודה רבות מאוד לבחינת השומות של אלפי נישומים, שחלקם תושבי העיר מודיעין-מכבים-רעות, וחלקם לא התגוררו עוד בעיר, בכדי להשיב להם את חיובי הארנונה שנטען שנגבו מהם ביתר.

עוד טענה המבקשת, כי ככל שיתקבל ערעורה של המבקשת בסופו-של-יום, יהא על העיריה לשוב ולפעול ביחס לחשבונותיהם של אלפי הנישומים שקיבלו החזר כספי. המבקשת טענה כי ברור כי הניסיון לגבות בחזרה את התשלומים שהועברו לנישומים יהיה כרוך בקשיים רבים, ולא מן הנמנע שהמשאבים שתידרש המבקשת להעמיד לטובת גביה זו תשחק את סכום ההחזר, והכל על חשבון הקופה הציבורית.

המבקשת טענה כי סיכויי הערעור גבוהים, והטענות נגד הקביעות התקדימיות בפסק-הדין קמא הן בעלות משקל רב. בעיקר טענה המבקשת נגד קביעת בית-משפט קמא לפיה אין להבחין בין הזכאות להנחה מכוח הוראות חוק {הנחות מנדטוריות} לבין הזכאות להנחה מכוח תקנות {הנחות וולונטריות}.

המבקשת טענה כי מחוקק המשנה הקנה לרשות המקומית סמכות ורשות לקבוע אילו הנחות תיתן, מה יהיה שיעורן המרבי, ומהם הכללים למתן הנחות אלה.

בנסיבות אלה, טענה המבקשת כי אין לחייב את הרשות לדרך חישוב מסויימת בניגוד לשיקול-דעתה כשהיא פועלת באופן סביר ומידתי. המבקשת טענה נגד קביעות נוספות בפסק-הדין ואף נגד תיקונו מיום 16.10.15, אשר לטענת המבקשת, הוא תיקון מהותי, אשר לא ניתן לעשותו במסגרת סעיף 81(א) לחוק בתי-המשפט.

באשר למאזן הנוחות טענה המבקשת, כי משמעות יישום פסק-הדין עבור המבקשת הוא זיכוי מיידי של חשבון הזכאים בסך הנאמד על קרוב לשני מיליון ש"ח , ובהשקעת שעות עבודה רבות, כל זאת - מכספי ציבור. לעומת-זאת, עבור כל אחד מהנישומים מדובר בסכום של מאות עד אלפי ש"ח, ועיכוב השבתם לא יסב להם נזק משמעותי.

עוד טענה המבקשת, כי היא הפרישה מעל לשלושה מיליון ש"ח לטובת יישום פסק-הדין של בית-משפט קמא, וככל שערעורה לא יתקבל, תוכל להשיב את הסכומים כנדרש.

אם ישולמו הסכומים האמורים באופן מיידי לנישומים ויתקבל ערעור המבקשת, היא תיתקל בקשיי גביה מול נישומים רבים שיתבקשו להשיב סכומים אלה למבקשת.

המשיב טען בתגובה כי הוא מתנגד לעיכוב ביצוע פסק-הדין של בית-משפט קמא, מאחר ויותר מארבע שנים חלפו מאז שקבע בית-משפט קמא כי עמדתה של המבקשת בחישוב ההנחה מארנונה אינה נכונה, ויותר מארבעה חודשים חלפו מיום מתן פסק-הדין, ואין הצדקה להמשיך לעכב את ביצועו.

באשר למאזן הנוחות טען המשיב כי יש להניח שרוב חברי הקבוצה הזכאים להשבה הם תושבי העיר, כך שההשבה תתבצע באמצעות זיכוי חשבון הארנונה שלהם אצל המבקשת.

המשיב טען כי בשל כך, באותה מידה יהיה ניתן לבצע את הגביה - לו יתקבל ערעור המבקשת - באמצעות הוספת חיוב לחשבונותיהם, ללא כל קושי.

באשר לסיכויי הערעור, טען המשיב כי כל טענות המבקשת נדחו כבר בבית-משפט קמא בנימוקים משכנעים, ומשכך הסיכויים אינם גבוהים.
עוד הוסיף המשיב כי אין מקום לעכב את ביצוע ההוראות האופרטיביות המופיעות בהחלטת בית-משפט קמא מיום 24.12.15, לפיהן על המבקשת לבצע חישובים מתאימים לגבי היקף ההשבה לו זכאי כל חבר בקבוצה, וכן עליה לאתר את חברי הקבוצה שאינם מתגוררים עוד בעיר.

בית-המשפט העליון {כב' השופט צ' זילברטל} קיבל את הבקשה מהטעמים הבאים: תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 {להלן: "תקסד"א"}, הפורשת כנפיה גם על תובענות ייצוגיות, קובעת כי אין בהגשת ערעור כדי לעכב ביצועו של פסק-דין.

בית-המשפט הבהיר כי כדי לשכנע את בית-המשפט כי יש לעכב את ביצועו של פסק-דין ולחרוג מהכלל האמור, על המבקש להראות כי סיכויי הערעור להתקבל טובים, וכי מאזן הנוחות נוטה באופן ברור לטובתו.

בין שני השיקולים קיימים יחסי גומלין באופן של "מקבילית כוחות". ואולם, נקבע לא אחת כי אבן הבוחן העיקרית בבחינת בקשה לעיכוב ביצוע היא סוגיית "מאזן הנוחות".

כרגיל, כאשר מדובר בחיוב כספי, שיקולי מאזן הנוחות מובילים לתוצאה של דחיית בקשה לעיכוב ביצוע, שכן ביצוע פסק-הדין אינו יוצר מצב בלתי-הפיך. אלא שבנסיבות העניין, שיקול מאזן הנוחות מטה את הכף דווקא לטובת המבקשת {ע"א 7716/14 הוועדה המקומית לתכנון ובניה הרצליה נ' יהודה, פורסם באתר נבו (19.01.15)}.

בית-המשפט מצא כי לפי מה שעלה מהבקשה, איתור כלל הנישומים בשלב זה דורש השקעת שעות עבודה רבות והוצאת סכום הקרוב לשני מיליון ש"ח, אשר ייגרעו מהקופה הציבורית באופן מיידי.

בית-המשפט קבע כי עיכוב ביצוע פסק-הדין לא ירע בפועל את מצבם של הנישומים, אשר שילמו את תשלומי הארנונה הנדונים לפני זמן רב, מה גם שהסכום שזכאי לו כל חבר קבוצה לא היה כזה שהיה בו כדי להיטיב את מצבו באופן שיש חשיבות לזיכויו לאלתר.

כמו-כן, סבר בית-המשפט כי לו יידחה ערעור המבקשת, יועברו התשלומים הנדרשים לכל אחד מהנישומים בתוספת הפרשי ריבית והצמדה, וזאת בשים-לב לטענת המבקשת לפיה הופרשו שלושה מיליון ש"ח למטרה זו.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר: