הקודקס המקיף של דיני המיסוי המוניציפלי בישראל
הפרקים שבספר:
- מבוא
- הרשות המקומית והאזרח - מהות ותוכן
- נורמות ההתנהגות הנדרשות מן הרשות המקומית
- ההבטחה השלטונית-מינהלית
- פרשנות צו ארנונה
- ארנונה - נישום - נכסים וסיווג - מבוא
- החייב בתשלום ארנונה - "בעל" ו/ או "מחזיק"
- הנכס - סיווגו לצורכי תשלום הארנונה
- "נכסים" הגדרה וסיווג
- פקודת מיסי העיריה ומיסי הממשלה (פיטורין), 1938
- ארנונה - פטורים והנחות - כללי
- ממשלה ואנשים המחזיקים בקרקע מטעם הממשלה יהיו פטורים ממס - סעיף 3 לפקודה
- מוסד חינוך (סעיף 4(א)(2)(ד) ו- 5(ג)(ה)(3) לפקודת הפטורים)
- מוסד מתנדב (סעיף 5י לפקודת הפטור)
- פטור מתשלום ארנונה עבור שטח "מעון היום" לקשישים - סעיף 5ג4 לפקודת הפטורים
- יישוב שיתופי - סעיף 5(ח) לפקודה
- גני ילדים - סעיף 5(ה)(3)
- מוסדות דת - בתי תפילה, ישיבה (סעיף 5גה לפקודת הפטור)
- בית אבות
- דוגמאות ותקדימים
- סעיף 330 לפקודת העיריות - נכסים ניזוקים
- הנחות ומחיקת חוב
- פטורים והנחות מכוח חקיקה מיוחדת - תאגידים סטטוטוריים
- הטלת ארנונה
- הודעת השומה
- חישוב הארנונה
- חיוב בעלי שליטה
- אגרות היטלים ותשתיות
- הדין
- הסמכה לגביית היטלים
- מימון התשתיות - השיטות השונות
- פינוי אשפה ופסולת - סמכות העיריה לחייב בעלי עסקים בפינוי עצמי
- חוק תאגידי ביוב ומים, התשס"א-2001
- היטלים מכוח חוקי העזר
- היטלים מכוח חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965
- היטל השבחה
- גביית הארנונה והיטלים -הליכים - מבוא
- דרכי התקיפה של החלטות מינהליות -"תקיפה ישירה" ו-"תקיפה עקיפה"
- איזון בין הסמכויות השונות
- סמכויות הגביה - הדין - סעיף 304 לפקודת העיריות (נוסח חדש)
- דרכי הגביה
- הליך הגביה המינהלי והשפעתו על הליך הגביה המשפטי
- פקודת המיסים (גביה) והאכרזות
- תביעה אזרחית - שיפוטית
- תביעת הרשות המקומית - "תביעה ממוכנת" ו- "תובענה אלקטרונית"
- תביעת הרשות המקומית בסדר דין מהיר
- תביעת הרשות המקומית בהליך ישיר באמצעות ההוצאה לפועל
- בתי-המשפט לעניינים מקומיים
- השגה, ערעור על חיוב בתשלום הארנונה - מבוא
- הדין - חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו-1976 והתקנות
- ערר על החלטת הרשות - הליך ייחודי - נושאים ספציפיים כמיצוות החוק ותקנות הערר
- השגה על קביעת ארנונה כללית - שני מסלולים
- סמכויות ועדת ערר מול סמכויות בתי-המשפט לערכותיהם
- סמכות והתנהלות ועדת הערר
- ביקור במקום של ועדת ערר
- החלטת ועדת הערר שניתנה בטרם הושלם הדיון בפני הוועדה המקומית - העתירה התקבלה
- תגובת מנהל הארנונה להשגות - נטל ההוכחה של מסירת השגה למנהל מוטלת על המשיג על חיובי הארנונה
- הגשת ערר בחלוף למעלה משנתיים מאז פנייתו הראשונה לעיריה - הבקשה נדחתה
- האם נציגות בית המשותף רשאית לייצג את מחזיקי השטחים בבניין בכל הנוגע לחיובם בארנונה?
- תוקף מינוייהם של חברי ועדת הערר - סמכות ועדת הערר לדון בטענה לפגיעה בהנאה מהדירות עקב בניית בית-אבות בסמוך אליהן - בקשת רשות הערעור נדחתה
- השגות לוועדת הערר בשפה הערבית - הבקשה נדחתה
- פגיעה בזכויות דיוניות
- מכתבים לרשות כהשגה
- אי-מיצוי הליכי הערר הקבועים בחוק
- בחלוף המועד להגשת השגה, הפך חיוב הארנונה לחוב שאינו במחלוקת - הערעור נדחה
- אמות-המידה למתן רשות ערעור
- קיפוח הזכות לטעון
- טענות נגד עצם חוקיות צו הארנונה יידונו בפני בית-המשפט המחוזי
- החלטת ועדת ערר שניתנה בשיהוי ניכר
- הליכי גביה מינהליים ביחס לחובות ארנונה ומים שלא שולמו במשך שנים - המשיבים נכנסו בנעלי המורישות - הערעור התקבל
- פקיעת תוקף המינוי של חברי הוועדה
- הליכי השגה, ערר וסילוק על-הסף
- משעותרת בחרה לברר את השגותיה בדרך של עתירה מינהלית ולא בדרך של השגה, או ערר, ולכן עתירתה נדחתה
- המקרים בהם תינתן רשות לערער על החלטת ביניים, אם בכלל, הם מקרים חריגים - הערעור נמחק
- טענת "איני מחזיק" - בערר מינהלי
- חיוב בארנונה בגין חניות של נכס עסקי
- בעוד למערער יש שליטה, גישה נוחה ושימוש במרפסת, לדיירים האחרים אין גישה נוחה למרפסת, וממילא הם אינם משתמשים במרפסת - הערעור נדחה
- חוות החיות שהוקמה במשק החקלאי, נוהלה תחת שם עסקו של המערער כדי להימנע מתשלום דמי ארנונה - בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס - הערעור נדחה
- השגות למנהל הארנונה על חיובי הארנונה - הבקשה נדחתה
- העיריה הטילה על המשיבה חוב ארנונה, למרות שידעה, כי היא אינה המחזיקה בנכס - הבקשה נדחתה
- לא נמצאו טעמים חריגים שיצדיקו את סתירת החזקה השוללת תחולה למפרע של חיובי הארנונה - הערעור התקבל
- חיוב שטח שבמחלוקת כ"מרפסת" ולא כ"גג" - אופי השימוש בשטח לצורך סיווגו - הערעור נדחה
- סיווגו של נכס {מרתף המשמש כמחסן} שלא פורט ולא סווג בצו הארנונה - הערעור התקבל
- טענות עובדתיות המצויות בסמכות ועדת הערר - העתירה נדחתה
- סיווגו של נכס ריק לצרכי ארנונה - מבחן "השימוש האפשרי החוקי" - האם הייעוד התכנוני לצרכי סיווג נכס ריק לארנונה הינו על-פי ההיתר או על-פי התב"ע - הערעור התקבל בחלקו
- "מבחן אובייקטיבי" אל מול "מבחן כלכלי" בבחינה האם הנכס הרוס או ראוי למגורים - הערעור התקבל
- אמת-המידה לחיוב נכס ריק בארנונה היא השימוש החוקי המותר באותו נכס - הערעור התקבל
- הערר לא הוגש במועד הקבוע בחוק, ולכן רשאית היתה העיריה לנקוט בהליכי גביה מינהליים - העתירה נדחתה
- ערכאת הערעור לא חלקה על ממצאיה העובדתיים של ועדת הערר - הערעור נדחה
- מועדים להגשת ההשגה
- שיהוי סובייקטיבי אינו מחייב דחיית בקשה
- חוסר מעש של המבקש להשיג
- בתי-משפט מינהליים - מבוא
- הסמכות המקומית והעניינית של בית-המשפט לעניינים מינהליים
- העברת דיון בעתירה מינהלית
- עילות, סמכויות וסעדים
- סדרי הדין בבתי-המשפט המינהליים
- הרשות המקומית והאזרח במישור העתירה המינהלית
- תביעות ייצוגיות - מבוא
- עילת התביעה של השבת כספי ארנונה שנגבו שלא כדין
- האם תוקפו של אישור להעלאת תעריפי הארנונה מוגבל לאותה שנת הכספים שלה הוא ניתן?
- האם חייבה המשיבה נישומים בתשלומי ארנונה בתעריף העולה על התעריף המירבי על מחזיקי "קרקע תפוסה"?
- האם יש לפסוק גמול למבקש ושכר-טרחה לבא-כוחו במסגרת תובענה ייצוגית להשבת חיובי ריבית פיגורים בתשלומי הארנונה לאחר שהמבקשת הגישה הודעת חדילה?
- האם התקיימה הצדקה לאשר את התובענה כתובענה ייצוגית בגין חוקיות תעריף הארנונה שגבתה המשיבה?
- האם יש לעכב ביצוע פסק-דין בגדרו התקבלו תביעות במספר תובענות ייצוגיות נגד המבקשת שעניינן נגע בחישוב ההנחה מארנונה לה היו זכאים סוגים שונים של מחזיקי דירות כאשר נקבע כי על המבקשת להשיב את הפרשי הארנונה שנגבו ביתר?
- התנאים לקיום דיון נוסף לעניין אישור התביעה כתובענה ייצוגית נגד המשיבה בטענה כי המשיבה לא היתה רשאית לשנות גישתה בעניין שיעורי ההנחה בארנונה?
- האם השיטה בה קבעה העיריה את חבותם של מחזיקי נכסים עסקיים קטנים בארנונה חוקית, על-מנת לבסס אפשרות סבירה שהתובענה הייצוגית תוכרע לטובת קבוצת התובעים המיוצגת?
- התעלמות מהטבת הארנונה המגיעה למבקשים - אזרחים ותיקים?
- תשלום בפיגור והוספת הפרשי הצמדה וריבית לסכומים ששולמו
- החזרת תשלומי חובה שנגבו ביתר
- גביה שלא כדין של תשלומי פיגורים
- קבלת הודעת חדילה לפי סעיף 9(ב) לחוק
- חוק העזר - אבחנה בין כמויות אשפה בסיסיות אשר העיריה מחוייבת לפנות בתמורה לתשלום מיסי הארנונה ובין כמויות אשפה חריגות אשר נדרש מימון נוסף לשם פינויין
- האם ההנחה {הנחה בארנונה לאזרח ותיק שמקבל קצבת זקנה לנכה} צריכה להינתן באופן אוטומטי, או שמא יש תנאים שצריך הזכאי לקיים לפני קבלת ההנחה?
- גמול ושכר-טרחה
- גביה משטחים משותפים
- סיווג מכוני קוסמטיקה, מכונים לטיפוח הציפורניים ומכוני קעקועים לצורכי ארנונה
- סיווג לא נכון של נכסים
- עיגול שטחים
- תשלום שגבתה המשיבה אשר כונה "אגרת אשפה" איננו כזה, כי אם תשלום קבוע שיש לו סממנים מובהקים של מס {או של ארנונה} ולא של אגרה
- האם תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין, כאשר השאלה העיקרית שבמחלוקת היא האם נעשתה גביית ארנונה שלא כדין?
- גביה רטרואקטיבית
- האם יש לאשר את התובענה כתובענה ייצוגית, ולתת סעד של השבה כספית של סכומים ששולמו בארנונה אשר שטח נכסיהם לא הסתיים במ"ר שלם?
- עקרונות כלליים
- עקרונות יסוד לסעד הזמני לסוגיו השונים
- מקבץ דוגמאות
- עילות הגנה ותביעה - התיישנות
- השבת תשלומי ארנונה
- טענת התרשלות של הרשות המקומית
- טענת מניעות והשתק
- החזקת כספי ארנונה שיש להשיבם
- הרשות גבתה חוב ארנונה שלא כדין - התביעה התקבלה
- חיוב וגביית דמי ארנונה שלא כדין - התביעה נדחתה
- הנישום לא החזיק בנכס
- טענת הסתמכות המבוססת על אי-גביית ארנונה - הבקשה נדחתה
- הסכמה על הסיווג
- העדר אישור השר
- הגנת העיריה - "הגנת תקציב", "טענת שיהוי"
פטור מתשלום ארנונה עבור שטח "מעון היום" לקשישים - סעיף 5ג4 לפקודת הפטורים
פטור מתשלום ארנונה עבור שטח "מעון היום" לקשישים או פטור קיים רק עבור מעון יום לילדים עד גיל 6?ב- עע"מ 4105/09 {עיריית חיפה נ' עמותת העדה היהודית הספרדית בחיפה, פורסם באתר נבו (02.02.12)} נדונו ערעורים של משרד הפנים ושל עיריית חיפה על עת"מ 4194/07{בית האבות הספרדי "בית אברהם" נ' עיריית חיפה, פורסם באתר נבו (17.06.07), בעתירה מינהלית בנושא ארנונה.
בפסק-הדין נקבע כי העותרת {המשיבה במקרה הנדון} פטורה מתשלום ארנונה עבור שטח "מעון היום" לקשישים שהיא מנהלת.
עיריית חיפה ביטלה פטור מארנונה שנתנה למשיבה עבור שטח "מעון היום" לקשישים שהמשיבה מנהלת, בטענה כי הכוונה בפטור מארנונה המעוגן בסעיף 5ג(ה)(4) לפקודת מיסי העיריה ומיסי הממשלה (פיטורין) {להלן: "הפקודה"}, אשר פוטר מארנונה "מעון יום, כמשמעותו בחוק הפיקוח על מעונות" היא רק ל"מעון יום" כהגדרתו בתקנות הפיקוח על מעונות (אחזקת ילדים במעון יום), התשכ"ח-1968" {להלן: "התקנות"}.
בתקנות אלה "מעון יום" מוגדר כמעון המיועד למקום אכסון לילדים עד גיל 6 למשך שעות היום. ומכאן לשיטת המערערת הפטור חל רק על מעון יום לילדים.
ב- עת"מ (חי') 678-08 {עמותת העדה היהודית הספרדית בחיפה נ' עיריית חיפה, פורסם באתר נבו (25.03.09)} בית-המשפט לעניינים מינהליים {להלן: "בית-המשפט קמא"} קבע, כי לאור העובדה שסעיף הפטור, פוטר מארנונה "מעון יום", כמשמעותו בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-1965 {להלן: "חוק הפיקוח"}, ואילו בפקודה הנזכרת אין הגדרה של "מעון יום" {אלא רק הגדרה של "מעון"}.
בית-המשפט קמא קבע מדובר בטעות טכנית, מסוג הטעויות בחקיקה הניתנות לתיקון בידי שופט, כי אחרת אין כל משמעות להוראת סעיף הפטור, הרי הוא סעיף 5ג(ה)(4) לפקודה ולמעשה הוראה זו הינה אות מתה המרוקנת מכל תוכן.
לפיכך, בית-המשפט קמא קבע כי הוא מתקן את סעיף הפטור כך שלאחר המילים "מעון יום" תופיע שוב המילה "מעון", כך שנוסח הסעיף יהיה: "'מעון יום' - מעון כמשמעותו בחוק הפיקוח.
כך, קבע בית-המשפט קמא כי תוגשם כוונת המחוקק לפטור מארנונה "מעון" הפועל ביום בלבד. על-כן קיבל בית-המשפט קמא את העתירה ופטר את "מעון היום" לקשישים של העמותה מארנונה.
בית-המשפט העליון קבע כי בהתבסס על פרשנות תכליתית אובייקטיבית הפטור מארנונה ל"מעון יום" המעוגן בסעיף 5ג(ה)(4) לפקודה אינו מוגבל למעון יום לילדים בלבד, אלא כולל גם "מעון" מסוג "מקום שהייה" הפועל ביום והמיועד לזקנים.
בית-המשפט העליון מצא כי תוצאת פסק-הדין אליה הגיע בית-המשפט קמא נכונה והמשיבה זכאית ליהנות מהפטור כפי שסברה גם העיריה מלכתחילה.
בית-המשפט העליון קבע כי למסקנה זו יש להגיע לא בדרך של תיקון הטקסט אלא בדרך של פרשנותו.
אשר-על-כן, בית-המשפט העליון פסק כי אין להתערב בתוצאת פסק-הדין {פטור מארנונה למשיבה} אף שיש להתערב בהנמקה.
סיכומו-של-דבר, בית-המשפט העליון קבע כי ה"תיקון" בטקסט החקיקתי של סעיף 5ג(ה)(4) לפקודה עליו הוחלט בפסק-הדין של בית-המשפט קמא מבוטל, אך לא שינה מהחלטתו של בית-המשפט קמא לגבי התוצאה האופרטיבית, לפיה המשיבה פטורה מארנונה ובכך דחה את הערעורים.
שאלת מהו מעון העונה על ההגדרה שבפקודה נדונה ב- עמ"נ (חי') 4107-01-15 {מוסד בית אלחנאן בע"מ נ' מועצה מקומית אעבלין, פורסם באתר נבו (27.05.15)}כאן נדון ערעור על החלטת המשיבה לפיה המערערת, חברה פרטית הפועלת למטרות רווח אשר מפעילה מעון לילדים ונערים בסיכון ובמצוקה, אינה זכאית לפטור מארנונה לשנת 2013 לפי פקודת מיסי העיריה ומיסי הממשלה (פיטורין) {להלן: "הפקודה"}.
המערערת טענה כי הינה עונה על הגדרות סעיף 5ג(ה)(6) לפקודה אשר מקנה פטור מלא מארנונה ל:
"מעון כמשמעותו בתע"ס המספק הגנה וטיפול לילדים ולנערות בסיכון ובמצוקה; לעניין זה, "תע"ס" - הנחיות והוראות המנהל הכללי של משרד העבודה והרווחה (תקנון לעבודה סוציאלית - תע"ס)..."
המשיבה טענה כי יש לפרש את הסעיף פרשנות תכליתית ואין להעניק פטור למערערת, אשר הינה חברת פרטית, המפעילה את המעון בפעילות עסקית, פעילות למטרות רווח ושניתן על-פי תקנונה של המערערת לחלק את רווחיה לבעלי מניותיה.
בית-המשפט קבע כי לפרשנות המוצעת על-ידי המשיבה, לפיה הפטור למעון לילדים ונערים בסיכון ובמצוקה, מוגבל רק לגופים שפועלים שלא למטרות רווח, אין כל עיגון בלשון החוק ואין הצדקה להוסיף תנאי שהמחוקק בחר שלא להוסיפו.
לשון החוק חדה וברורה ואינה טעונה פרשנות, תוכנו הוא פרי הליך חקיקה, ובהסתמך על עקרון היסוד בדבר הפרדת הרשויות, יש לכבדו ככתבו וכלשונו.
משהמערערת מפעילה מעון העונה על ההגדרה שבפקודה, זכאית היא לפטור מלא מארנונה.