botox
הספריה המשפטית
הקודקס המקיף של דיני המיסוי המוניציפלי בישראל

הפרקים שבספר:

פטור מתשלום ארנונה עבור שטח "מעון היום" לקשישים - סעיף 5ג4 לפקודת הפטורים

פטור מתשלום ארנונה עבור שטח "מעון היום" לקשישים או פטור קיים רק עבור מעון יום לילדים עד גיל 6?

ב- עע"מ 4105/09 {עיריית חיפה נ' עמותת העדה היהודית הספרדית בחיפה, פורסם באתר נבו (02.02.12)} נדונו ערעורים של משרד הפנים ושל עיריית חיפה על עת"מ 4194/07{בית האבות הספרדי "בית אברהם" נ' עיריית חיפה, פורסם באתר נבו (17.06.07), בעתירה מינהלית בנושא ארנונה.

בפסק-הדין נקבע כי העותרת {המשיבה במקרה הנדון} פטורה מתשלום ארנונה עבור שטח "מעון היום" לקשישים שהיא מנהלת.

עיריית חיפה ביטלה פטור מארנונה שנתנה למשיבה עבור שטח "מעון היום" לקשישים שהמשיבה מנהלת, בטענה כי הכוונה בפטור מארנונה המעוגן בסעיף 5ג(ה)(4) לפקודת מיסי העיריה ומיסי הממשלה (פיטורין) {להלן: "הפקודה"}, אשר פוטר מארנונה "מעון יום, כמשמעותו בחוק הפיקוח על מעונות" היא רק ל"מעון יום" כהגדרתו בתקנות הפיקוח על מעונות (אחזקת ילדים במעון יום), התשכ"ח-1968" {להלן: "התקנות"}.

בתקנות אלה "מעון יום" מוגדר כמעון המיועד למקום אכסון לילדים עד גיל 6 למשך שעות היום. ומכאן לשיטת המערערת הפטור חל רק על מעון יום לילדים.

ב- עת"מ (חי') 678-08 {עמותת העדה היהודית הספרדית בחיפה נ' עיריית חיפה, פורסם באתר נבו (25.03.09)} בית-המשפט לעניינים מינהליים {להלן: "בית-המשפט קמא"} קבע, כי לאור העובדה שסעיף הפטור, פוטר מארנונה "מעון יום", כמשמעותו בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-1965 {להלן: "חוק הפיקוח"}, ואילו בפקודה הנזכרת אין הגדרה של "מעון יום" {אלא רק הגדרה של "מעון"}.

בית-המשפט קמא קבע מדובר בטעות טכנית, מסוג הטעויות בחקיקה הניתנות לתיקון בידי שופט, כי אחרת אין כל משמעות להוראת סעיף הפטור, הרי הוא סעיף 5ג(ה)(4) לפקודה ולמעשה הוראה זו הינה אות מתה המרוקנת מכל תוכן.

לפיכך, בית-המשפט קמא קבע כי הוא מתקן את סעיף הפטור כך שלאחר המילים "מעון יום" תופיע שוב המילה "מעון", כך שנוסח הסעיף יהיה: "'מעון יום' - מעון כמשמעותו בחוק הפיקוח.

כך, קבע בית-המשפט קמא כי תוגשם כוונת המחוקק לפטור מארנונה "מעון" הפועל ביום בלבד. על-כן קיבל בית-המשפט קמא את העתירה ופטר את "מעון היום" לקשישים של העמותה מארנונה.

בית-המשפט העליון קבע כי בהתבסס על פרשנות תכליתית אובייקטיבית הפטור מארנונה ל"מעון יום" המעוגן בסעיף 5ג(ה)(4) לפקודה אינו מוגבל למעון יום לילדים בלבד, אלא כולל גם "מעון" מסוג "מקום שהייה" הפועל ביום והמיועד לזקנים.

בית-המשפט העליון מצא כי תוצאת פסק-הדין אליה הגיע בית-המשפט קמא נכונה והמשיבה זכאית ליהנות מהפטור כפי שסברה גם העיריה מלכתחילה.

בית-המשפט העליון קבע כי למסקנה זו יש להגיע לא בדרך של תיקון הטקסט אלא בדרך של פרשנותו.

אשר-על-כן, בית-המשפט העליון פסק כי אין להתערב בתוצאת פסק-הדין {פטור מארנונה למשיבה} אף שיש להתערב בהנמקה.

סיכומו-של-דבר, בית-המשפט העליון קבע כי ה"תיקון" בטקסט החקיקתי של סעיף 5ג(ה)(4) לפקודה עליו הוחלט בפסק-הדין של בית-המשפט קמא מבוטל, אך לא שינה מהחלטתו של בית-המשפט קמא לגבי התוצאה האופרטיבית, לפיה המשיבה פטורה מארנונה ובכך דחה את הערעורים.

שאלת מהו מעון העונה על ההגדרה שבפקודה נדונה ב- עמ"נ (חי') 4107-01-15 {מוסד בית אלחנאן בע"מ נ' מועצה מקומית אעבלין, פורסם באתר נבו (27.05.15)}כאן נדון ערעור על החלטת המשיבה לפיה המערערת, חברה פרטית הפועלת למטרות רווח אשר מפעילה מעון לילדים ונערים בסיכון ובמצוקה, אינה זכאית לפטור מארנונה לשנת 2013 לפי פקודת מיסי העיריה ומיסי הממשלה (פיטורין) {להלן: "הפקודה"}.

המערערת טענה כי הינה עונה על הגדרות סעיף 5ג(ה)(6) לפקודה אשר מקנה פטור מלא מארנונה ל:

"מעון כמשמעותו בתע"ס המספק הגנה וטיפול לילדים ולנערות בסיכון ובמצוקה; לעניין זה, "תע"ס" - הנחיות והוראות המנהל הכללי של משרד העבודה והרווחה (תקנון לעבודה סוציאלית - תע"ס)..."

המשיבה טענה כי יש לפרש את הסעיף פרשנות תכליתית ואין להעניק פטור למערערת, אשר הינה חברת פרטית, המפעילה את המעון בפעילות עסקית, פעילות למטרות רווח ושניתן על-פי תקנונה של המערערת לחלק את רווחיה לבעלי מניותיה.

בית-המשפט קבע כי לפרשנות המוצעת על-ידי המשיבה, לפיה הפטור למעון לילדים ונערים בסיכון ובמצוקה, מוגבל רק לגופים שפועלים שלא למטרות רווח, אין כל עיגון בלשון החוק ואין הצדקה להוסיף תנאי שהמחוקק בחר שלא להוסיפו.

לשון החוק חדה וברורה ואינה טעונה פרשנות, תוכנו הוא פרי הליך חקיקה, ובהסתמך על עקרון היסוד בדבר הפרדת הרשויות, יש לכבדו ככתבו וכלשונו.

משהמערערת מפעילה מעון העונה על ההגדרה שבפקודה, זכאית היא לפטור מלא מארנונה.