בתי-המשפט לעניינים מקומיים

1. מקום מושב ואיזור שיפוט
סעיף 54 לחוק בתי-המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984 קובע כדלקמן:

"54. מקום מושב ואזור שיפוט
(א) שר המשפטים רשאי, בצו, לאחר התייעצות עם הרשות המקומית הנוגעת בדבר, להקים בית-משפט לעניינים מקומיים ולקבוע מקום מושבו ואזור שיפוטו, ורשאי הוא, בצו, כאמור, להסמיך בית-משפט שלום לשבת כבית-משפט לעניינים מקומיים.
(ב) אזור שיפוטו של בית-משפט לעניינים מקומיים יכול שיהיה שונה מאזור שיפוטו של בית-משפט השלום של אותו אזור ויכול שיכלול את תחומן של רשויות מקומיות אחדות; היה אזור שיפוטו של בית-משפט לעניינים מקומיים כולל שטחים שהם באזור השיפוט של יותר מבית-משפט שלום אחד, ייקבע בצו, נשיאו של איזה בית-משפט שלום מביניהם הוא בעל הסמכות לגביו.
(ג) שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם הרשות המקומית הנוגעת בדבר, לבטל צו לפי סעיף זה או לשנותו."

בצו בתי-המשפט {בתי-משפט לעניינים מקומיים - הקמה והסמכה}, התשמ"ג-1983 נקבע כי:

"1. הקמת בתי-משפט לעניינים מקומיים, מקום מושבם ואזורי שיפוטם
(א) מוקמים בזה בתי-משפט לעניינים מקומיים אלה:
באר שבע, כרמיאל, בני-ברק, נתניה, בת-ים, פתח-תקוה, גבעתיים, קרית-ביאליק, חדרה, ראשון-לציון, חולון, רחובות, חיפה, תל-אביב-יפו, ירושלים.
(ב) מקום מושבו של כל אחד מהם הוא בתחום הרשות המקומית שעל שמה הוא נקרא.
(ג) אזור שיפוטו של כל אחד מבתי-המשפט לעניינים מקומיים, פרט לבתי-המשפט לעניינים מקומיים בחדרה, בקרית ביאליק, בכרמיאל ובראשון לציון, הוא תחום הרשות המקומית שעל שמה הוא נקרא.
(ד) (1) אזור שיפוטו של בית-המשפט לעניינים מקומיים קריית-ביאליק הוא תחום הרשויות המקומיות:
טירת הכרמל, עתלית, יקנעם עילית, קריית-אתא, נשר, קריית-ביאליק, קריית-טבעון, קריית-מוצקין, קריית-ים, רכסים;
(2) נשיא בית-משפט השלום בחיפה יהיה בעל הסמכות לגבי בית-משפט לעניינים מקומיים קריית-ביאליק.
(ה) אזור שיפוטו של בית-המשפט לעניינים מקומיים ראשון לציון הוא תחום הרשויות המקומיות ראשון לציון ונחלת-יהודה.
(ו) אזור שיפוטו של בית-המשפט לעניינים מקומיים בכרמיאל הוא תחום הרשות המקומית כרמיאל והמועצה האזורית משגב.
(ז) אזור שיפוטו של בית-המשפט לעניינים מקומיים בחדרה הוא תחום הרשויות המקומיות אור עקיבא, בנימינה, גבעת עדה, ג'סר א-זרקא, זכרון יעקב, חדרה, פוריידיס, פרדס-חנה-כרכור, ומרחב התכנון המקומי עירון כהגדרתו בצו התכנון והבניה (עירון), התשמ"ג-1983.

2. הסמכת בתי-משפט שלום ואיזור שיפוט (תיקונים: התשמ"ג, התשמ"ד (מס' 3), התשס"א)
בתי-משפט השלום שלהלן מוסמכים לשבת כבתי-משפט לעניינים מקומיים ואזור שיפוטם יהיה תחומן של הרשויות המקומיות שפורטו לצידן:
(א) בית-משפט השלום כפר-סבא - כפר-סבא, רעננה והוד-השרון;
(ב) בית-משפט השלום תל-אביב - רמת-גן;
(ג) בית-משפט השלום הרצליה - הרצליה, כפר שמריהו ורמת-השרון."

2. הסמכות
סעיף 55 לחוק בתי-המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984 קובע כדלקמן:

"55. הסמכות
(א) בית-משפט לעניינים מקומיים ידון בעבירות לפי פקודת העיריות, פקודת המועצות המקומיות, וחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, ולפי תקנות, צווים וחוקי עזר על-פיהם, וכן בעבירות לפי החיקוקים המנויים בתוספת השלישית, לרבות תקנות, צווים וחוקי עזר על-פיהם.
(ב) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות בצו את התוספת השלישית.
(ג) כל חיקוק שבו ניתנה סמכות לבית-משפט עירוני ייקרא כאילו הסמכות ניתנה לבית-משפט עירוני ייקרא כאילו הסמכות ניתנה לבית-משפט לעניינים מקומיים."

בהתאם לסעיף 55(א) לחוק בתי-המשפט, הסמכות הייחודית לדון בעבירות לפי פקודת העיריות, פקודת המועצות המקומיות וחוק תכנון הבניה, מסורה לבית-המשפט לעניינים מקומיים.

ב- רע"א 2747/08 {יעקב שאוליאן ואח' נ' רונית חורש ואח', תק-על 2008(3), 2785 (2008)}קבע בית-המשפט כי "המסקנה אליה הגיע בית-המשפט המחוזי עולה בקנה אחד עם ההסדר החקיקתי הקיים ועם הפסיקה הרלבנטית. סמכותו של בית-המשפט לעניינים מקומיים מעוגנת בסעיף 55(א) לחוק בתי-המשפט, במסגרתה נכללת הסמכות לדון בעבירות לפי חוקי עזר, בכללן עבירות חניה".

ב- ת"ק (יר') 2332/08{מזל דיין ואח' נ' עיריית תל-אביב-יפו - אגף החניה, תק-של 2008(3), 9249 (2008)}קבע בית-המשפט כי "הואיל והתובעת לא שילמה את הקנס במועד, הרי שבהתאם להוראת סעיף 229(ח2) לחוק סדר הדין הפלילי, וסעיף 55 לחוק בתי-המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984, רואים אותה כאילו הורשעה בבית-המשפט לעניינים מקומיים, ונגזר עליה הקנס הנקוב בהודעת תשלום הקנס. מכאן, שכרגע תלויה ועומדת נגד התובעת הרשעה אשר עונש בצידה. לפיכך, אם התובעת מבקשת לבטל את ההרשעה והקנס, עליה לפעול בדרך אותה מתווה החוק הפלילי, ככל שדרך זו עדיין פתוחה בפניה, ואין היא יכולה "לעקוף" את דרך המלך, על-ידי הגשת תביעה אזרחית".

ב- ת"ק (ת"א-יפו) 2641-04-08 יצחק יערי נ' עיריית תל-אביב-יפו, תק-של 2008(3), 5787 (2008)}קבע בית-המשפט כי "מקור הקנסות הוא כאמור בדו"חות חניה של רכב התובע ואלה מוטלים מכוח חוק העזר לתל-אביב-יפו (העמדת רכב וחנייתו), התשמ"ד-1983. הסמכות לדון בעבירות לפי פקודת העיריות וחוקי העזר שהוחקו מכוחה מסורה לבית-משפט לעניינים מקומיים מכוח הוראת סעיף 55(א) לחוק בתי-המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984. לפיכך הסמכות לדון בשאלה אם בוצעה עבירה ו/או אם יש למבצע העבירה הגנה מוכרת בחוק ו/או אם התיישנה העבירה, מסורה לבית-המשפט לעניינים מקומיים וכנגזרת של הסמכות הנ"ל ומכוח סעיף 69 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 מסורה לו גם הסמכות להפחית או לבטל את תוספת הפיגורים שהתווספה לקנס המקורי".

ב- ה"פ (ת"א-יפו) 200777/04{אסולין רפאל נ' עיריית תל-אביב-יפו ואח', תק-של 2008(2), 14018 (2008)}קבע בית-המשפט כי "אין לתקוף בהליך אזרחי, תוצאותיו של הליך פלילי". לפיכך, הורה בית-המשפט על "העברת הדיון ביחס למשיבה 1 לבית-המשפט לעניינים מקומיים בתל-אביב, המוסמך לדון בעניין שבין המבקש למשיבה 1".

ב- בש"א (עכו) 4843/07{עיריית עכו נ' ליסקאר רם בע"מ, תק-של 2008(1), 3602 (2008)} קבע בית-המשפט כי "באשר לטענה כי הסמכות לדון בעתירה כנגד הדו"חות שרשמה המבקשת נתונה היא לבית-משפט לעניינים מקומיים, הרי שסמכותו של בית-המשפט לעניינים מקומיים מוסדרת בסעיף 55 לחוק בתי-המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984, ומכאן, בית-המשפט לעניינים מקומיים הוא המוסמך לדון בעבירות נשוא הדו"חות הנטענות בתובענה ואשר נרשמו לפי חוק עזר לעכו, כפי שעולה מנספח ד' לבקשה לסעד זמני.

יחד-עם-זאת, מצאתי כי בית-משפט השלום בעכו מוסמך אף הוא לדון בבקשה לביטול קנסות שהוטלו, וזאת מכוח סעיף 51(א)(1) לחוק בתי-המשפט הנ"ל, וכן לאור סעיף 58 לחוק" הקובע כי "אין הוראות סימן זה באות לגרוע מסמכות בית-משפט שלום לדון בעבירות כאמור בסעיף 55".

מפסק-דין זה עולה כי בית-משפט השלום מוסמך אף הוא לדון בעבירות לפי פקודת הראיות, החוקים המתוארים בסעיף 55 לחוק בתי-המשפט, ובכל עבירה שעניינה בסמכות בית-משפט לעניינים מקומיים.

ב- ב"ש (קר') 24/07{גילי יאסו נ' עיריית קריית אתא, תק-של 2007(4) 25809 (2007)} קבע בית-המשפט כי במקרה ו"מדובר בעבירות על-פי חוקי העזר העירוניים, בית-משפט זה הוא בית-המשפט לעניינים מקומיים, על-פי האמור בסעיף 55(א) לחוק בתי-המשפט... לאור כל האמור לעיל, ומשסמכותי לדון בבקשה לביטול הדו"ח/ההרשעה, כבית-משפט לעניינים מקומיים ובהיעדר ראיה על מסירת הדו"ח כדין, אני מבטלת דו"ח החניה".

ב- ת"א (חי') 5253/07{אביתן שי נ' עיריית חיפה - אכיפת הגביה ואח', תק-של 2007(3), 7378 (2007)}קבע בית-המשפט כי "משעסקינן כאן בעבירת חניה שנקבעה בחוק עזר עירוני, הסמכות לדון בבקשות כאמור נתונה לבית-המשפט לעניינים מקומיים אשר לו הסמכות היחודית לדון בעבירות לפי פקודת העיריות ולפי צווים וחוקי עזר, לפי סעיף 55(א) לחוק בתי-המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984.

ודוק. גם אם החמיץ התובע את המועד הקבוע בחוק להגשת בקשה לביטול ההרשעה, וגם אם נחסמה זה מכבר בפני התובע הדרך לפנות לבית-המשפט לעניינים מקומיים, אין לו להלין אלא על עצמו ומכל מקום אין בכך להקנות סמכות עניינית לבית-משפט זה".

ב- ע"פ (חי') 1387/06{אברהם גרשון נ' עיריית חיפה,תק-מח 2007(1), 1413 (2007)}קבע בית-המשפט:

"עם-זאת, דין הערעור להידחות לגופו של עניין. ההליך הנכון אשר היה על המערער לנקוט בו הוא במסגרת של עתירה לבית-המשפט לעניינים מינהליים, שהוא המוסמך לדון בעתירות בעניינים מסוג זה שבפני. אמנם קו התפר שבין סמכותו של בית-משפט לעניינים מקומיים ובית-המשפט לעניינים מינהליים אינו ברור כלל ועיקר.

לכאורה מוסמך בית-משפט לעניינים מקומיים לדון בעבירות לפי פקודת העיריות, פקודת המועצות המקומיות וחוק התכנון והבניה, ולפי תקנות, צווים וחוקי עזר על-פיהם וכן בעבירות לפי חיקוקים המנויים בתוספת השלישית, לרבות תקנות וצווים וחוקי עזר על-פיהם (ראה סעיף 55(א) לחוק בתי-המשפט).
בית-משפט לעניינים מינהליים מוסמך לדון בעניינים הקשורים לרישוי עסקים.
במקרה זה עניין הסדרת הרוכלות הוא למעשה, ככל שהדבר נוגע למחלוקת האמיתית והמהותית שבין הצדדים, מחלוקת שעניינה מעין רישוי עיסוק. בהתאם סבור אני כי במקרה זה, כאשר הסעד האמיתי הוא סעד בעל אופי מינהלי ועניינו החלטה מינהלית, כי אז הסמכות לדון בו מסורה לבית-המשפט לעניינים מינהליים. ראה: ע"פ (חי') 3584/03 עיריית חיפה נ' שלום מיכאל, תק-מח 2004(2), 1261 (2004). ראה עוד לעניין העילה כמבחן לסמכות בית-המשפט: ע"א 9379/03 מיכאל צ'רני נ' מדינת ישראל, תק-על 2006(4), 3246, 3253 (2006); עע"מ (מינהליים) 8582/05 מועצה מקומית סאג'ור נ' המרכז לטניס בישראל, תק-על 2006(4), 4181, 4191 (2006).

כאשר במקרה זה מכוונת בקשת המערער כנגד הליך שעניינו הפעלת סמכות מינהלית, שבבסיסה קרובה יותר לעניינים של רישוי עסקים, סבור אני כי ההליך הנכון אינו במסגרת בקשה לבית-משפט לעניינים מקומיים אלא במסגרת של עתירה מינהלית.

מטעם זה סבור אני כי צדק בית-משפט קמא כאשר דחה לגופו של דבר, מטעם חוסר סמכות, את בקשתו של המערער."

3. דין בית-משפט לעניינים מקומיים
סעיף 56 לחוק בתי-המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984 קובע כדלקמן:

"56. דין בית-משפט לעניינים מקומיים
(א) דין בית-משפט לעניינים מקומיים כדין בית-משפט שלום, ויחולו עליו הוראות סימן ג' למעט סעיף 51 ככל שאין בסימן זה הוראה אחרת, ובשינויים המחוייבים.
(ב) דין שופט בית-משפט לעניינים מקומיים כדין שופט בית-משפט שלום לכל דבר ועניין."

4. מינוי שופט
סעיף 57 לחוק בתי-המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984 קובע כדלקמן:

"57. מינוי שופט (תיקון תשע"ד)
(א) שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית-המשפט העליון, רשאי למנות, לתקופה ובתנאים שיקבע, שופט שימלא תפקיד של שופט בית-משפט לעניינים מקומיים; בשבתו בדין יהיו סמכויותיו של שופט שנתמנה כאמור כסמכויות שופט בית-משפט שלום.

(ב) בוטל.

(ג) הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מסמכותו של שופט בית-משפט שלום לדון בעבירות כאמור בסעיף 55 ולכהן כשופט בית-משפט לעניינים מקומיים.
(ד) בוטל."

5. שמירת זכויות
סעיף 58 לחוק בתי-המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984 קובע כדלקמן:

"58. שמירת סמכויות
אין הוראות סימן זה באות לגרוע מסמכות בית-משפט שלום לדון בעבירות כאמור בסעיף 55."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

בתי-המשפט לעניינים מקומיים