המדריך המקיף לחוק הביטוח הלאומי
הפרקים שבספר:
- כללי - מבוא
- תשר במסעדות - שכר עבודה או שכר בגין משלח יד
- תושבות של מבקש גמלה על-פי חוק הביטוח הלאומי
- גמלת התנדבות וחברות הביטוח -הסכם בין חברות הביטוח והביטוח הלאומי לא חל על גמלה זו
- תשר "טיפים" כשכר מינימום
- הגדרות (סעיף 1 לחוק)
- פריסת תשלומים חריגים (סעיף 2 לחוק)
- מי שאינו תושב לעניין החוק (סעיף 2א לחוק)
- אגודה שיתופית (סעיף 3 לחוק)
- חבורת עובדים (סעיף 4 לחוק)
- מי שחדל להיות עובד עצמאי (סעיף 5 לחוק)
- סמכות לסווג מבוטחים (סעיף 6 לחוק)
- מבוטחים שהם חברים או נושאי משרה בתאגיד (סעיף 6א לחוק)
- מבוטח שהוא בעל שליטה בחברת מעטים (סעיף 6ב לחוק)
- המדינה כמעביד (סעיף 7 לחוק)
- הוראות כלליות - יסודות (סעיף 8 לחוק)
- הוראות כלליות - הטבות סוציאליות (סעיף 9 לחוק)
- הוראות כלליות - ערעור (סעיף 10 לחוק)
- המועצה, הוועדות הציבוריות והמינהלה - הרכב - תפקידים - ועדה לעניין שירות מילואים - גמול הוצאות (סעיפים 11 עד 38 לחוק)
- ביטוח אימהות - הגדרות (סעיף 39 לחוק)
- מבוטחת - הזכאית למענק אשפוז, מענק לידה וקצבת לידה (סעיף 40 לחוק)
- גמלה למי שאינה מבוטחת (סעיף 41 לחוק)
- הזכות למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה (סעיפים 43-42 לחוק)
- מענק לידה (סעיף 44 לחוק)
- קצבת לידה (סעיף 45 לחוק)
- הסעת יולדת (סעיף 47 לחוק)
- דמי לידה והזכות לדמי לידה (סעיפים 52-48 לחוק)
- שיעור דמי לידה, הצמדתם וניכויים מהם - חישובם (סעיפים 55-53 לחוק)
- שלילת הזכות (סעיף 56 לחוק)
- גמלאות להורה מאמץ, להורה במשפחת אומנה ולהורה מיועד (סעיפים 57-57ב לחוק)
- גמלה לשמירת הריון (סעיפים 59-58 לחוק)
- שיעור הגמלה ותשלומי כפל (סעיפים 61-60 לחוק)
- תשלומים מיוחדים - תשלום מיוחד בעד יילוד של מבוטחת שנפטרה (סעיפים 63-62 לחוק)
- תקנות הביטוח הלאומי (אימהות), התשי"ד-1954
- תקנה 2 לתקנות הביטוח הלאומי (אימהות)
- תקנה 2ב לתקנות הביטוח לאומי (אימהות)
- תקנה 2(ה) לתקנות הביטוח הלאומי (אימהות)
- תקנה 4א לתקנות הביטוח הלאומי (אימהות)
- חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954
- חוק עבודת נשים - זכות להיעדר מהעבודה (סעיף 7 לחוק עבודת נשים)
- חוק עבודת נשים - הפרשות לקופת גמל בחופשת לידה ובשמירת הריון (סעיף 7א לחוק עבודת נשים)
- איסור העסקה בחופשת לידה (סעיף 8 לחוק עבודת נשים)
- חוק עבודת נשים - הגבלת פיטורים (סעיף 9 לחוק עבודת נשים)
- חוק עבודת נשים - איסור פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה (סעיף 9א לחוק עבודת נשים)
- חוק עבודת נשים - היתר לגבי עובדת בהריון - תחילת תוקף (סעיף 9ב לחוק עבודת נשים)
- חוק עבודת נשים - תחולת הוראות על הורה מאמץ, הורה מיועד והורה במשפחה אומנה (סעיף 9ג לחוק עבודת נשים)
- חוק עבודת נשים - שינויים והתאמות בתחולת ההוראות על הורה מאמץ (סעיף 9ד לחוק עבודת נשים)
- חוק עבודת נשים - שינויים והתאמות בתחולת ההוראות על הורה מיועד (סעיף 9ה לחוק עבודת נשים)
- חוק עבודת נשים - שינויים והתאמות בתחולת ההוראות על הורה במשפחת אומנה (סעיף 9ו לחוק עבודת נשים)
- חוק עבודת נשים - הודעה על הפסקת הליך אימוץ או אומנה או על הפסקת הריון של אם נושאת (סעיף 9ז לחוק עבודת נשים)
- חוק עבודת נשים - עבודה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית ועבודת לילה (סעיף 10 לחוק עבודת נשים)
- וק עבודת נשים - פנקס עובדות (סעיף 11 לחוק עבודת נשים)
- פרסום הוראות החוק (סעיף 12 לחוק עבודת נשים)
- סמכויות פיקוח (סעיף 13 לחוק עבודת נשים)
- סמכות שיפוט ותרופות (סעיף 13א לחוק עבודת נשים)
- זכות תביעה (סעיף 13ב לחוק עבודת נשים)
- זכות התערבות בתובענות (סעיף 13ג לחוק עבודת נשים)
- ערעור (סעיף 13ד לחוק עבודת נשים)
- עונשין (סעיף 14 לחוק עבודת נשים)
- חריות נושא משרה (סעיף 15 לחוק עבודת נשים)
- ראיות (סעיף 16 לחוק עבודת נשים)
- ין אגודה שיתופית (סעיף 18 לחוק עבודת נשים)
- המדינה כמעסיק (סעיף 19 לחוק עבודת נשים)
- ביצוע ותקנות (סעיף 20 לחוק עבודת נשים)
- חובת התייעצות (סעיף 21 לחוק עבודת נשים)
- העברת סמכויות (סעיף 22 לחוק עבודת נשים)
- פרסום מידע על זכויות לפי חוק זה (סעיף 22א לחוק עבודת נשים)
- שמירת זכויות (סעיף 23 לחוק עבודת נשים)
- הוראות מעבר (סעיף 24 לחוק עבודת נשים)
- ביטול (סעיף 25 לחוק עבודת נשים)
- פרשנות - קצבת ילדים
- קצבת ילדים - זכות לקצבת ילדים
- סכום הקצבה
- מקבל הקצבה
- מניין ילדים ממספר נשים
- הורה הנעדר מן הארץ
- הורה שמת או חדל להיות מבוטח
- תקופת הקצבה
- פטור הקצבה ממסים
- מענק לימודים
- מימון פעולות לפיתוח שירותים לילדים בסיכון
- מבוטחים ותנאים לביטוח (סעיף 75 לחוק)
- עובד בחוץ לארץ (סעיף 76 לחוק)
- חובת רישום לעובד עצמאי ולעובד לשעה (סעיף 77 לחוק)
- הוראות מיוחדות לסוגי מבוטחים (סעיף 78 לחוק)
- פגיעות בעבודה (סעיף 79 לחוק)
- דוגמאות פגיעות שונות בעבודה (סעיף 79 לחוק)
- אירועים תאונתיים (סעיף 79 לחוק)
- פגיעות שונות (סעיף 79 לחוק)
- חזקת תאונת עבודה - הפסקה וסטיה (סעיפים 81-80 לחוק)
- התנהגות ברשלנות (סעיף 82 לחוק)
- חזקת הסיבתיות (סעיף 83 לחוק)
- בקע מפשעתי (סעיף 84 לחוק)
- ליקוי שמיעה (סעיף 84א לחוק)
- מחלות מקצוע (סעיף 85 לחוק)
- גמלאות בעין - זכות לגמלאות בעין - ריפוי - החלמה ושיקום - שיקום מקצועי (סעיפים 91-86 לחוק)
- דמי פגיעה - הזכות לדמי פגיעה ותחומיה (סעיף 92 לחוק)
- שלושה ימים ראשונים (סעיף 93 לחוק)
- תקופת הזכאות הראשונה (סעיף 94 לחוק)
- המקבל תמורת דמי פגיעה (סעיף 95 לחוק)
- אסיר ועציר (סעיף 96 לחוק)
- שיעור דמי פגיעה (סעיף 97 לחוק)
- חישוב שכר עבודה רגיל (סעיף 98 לחוק)
- מבוטח שהוא גם עובד וגם עובד עצמאי (סעיף 99 לחוק)
- התקנת תקנות (סעיף 100 לחוק)
- דמי פגיעה מופחתים (סעיף 102 לחוק)
- קצבה או מענק לנכה עבודה (סעיף 103 לחוק)
- זכות לקצבה או למענק (סעיף 104 לחוק)
- חישוב קצבת נכות לנכה שדרגת נכותו 100 אחוז (סעיף 105 לחוק)
- קצבת נכות לנכה עבודה שדרגת נכותו פחותה מ- 100 אחוז (סעיף 106 לחוק)
- מענק לנכה עבודה שדרגת נכותו 9 אחוז או יותר אך פחות מ- 20 אחוז (סעיף 107 לחוק)
- הצמדה למדד (סעיף 110 לחוק)
- גמלאות מיוחדות (סעיף 112 לחוק)
- מענק במקום קצבה (סעיף 113 לחוק)
- הגדלת קצבה לבני 18 ו- 21 (סעיף 115 לחוק)
- ניכוי הוצאות כלכלה (סעיף 116 לחוק)
- הגדלת קצבת נכות (סעיף 117 לחוק)
- קביעת דרגת נכות (סעיף 118 לחוק)
- דרגת נכות שאינה יציבה (סעיף 119 לחוק)
- סייג לקביעת דרגת נכות (סעיף 120 לחוק)
- התחשבות בנכות קודמת (סעיף 121 לחוק)
- ערר (סעיף 122 לחוק)
- ערעור (סעיף 123 לחוק)
- קביעת דרגה - תנאי לתובענה (סעיף 124 לחוק)
- קביעת הוצאות מחיה ולינה (סעיף 125 לחוק)
- סמל ותעודה לנכי עבודה (סעיפים 129-126 לחוק)
- גמלאות לתלויים בנפגעי עבודה (סעיפים 131-130 לחוק)
- שיעור קצבת תלויים (סעיף 132 לחוק)
- מענק לאלמנה (סעיף 133 לחוק)
- קצבה למפרע לבן זוג תלוי (סעיף 134 לחוק)
- אלמנה שחזרה ונישאה (סעיף 135 לחוק)
- קצבה כשיש תלויים אחרים (סעיף 136 לחוק)
- תלויים חלקיים (סעיף 137 לחוק)
- תקנות בדבר תשלומים וחלוקתם (סעיף 138 לחוק)
- גבול הקצבאות (סעיף 139 לחוק)
- הגדלת קצבת תלויים (סעיף 140 לחוק)
- הצמדת קצבת תלויים למדד (סעיף 141 לחוק)
- מענק ליתום שהגיע למצוות (סעיף 143 לחוק)
- הכשרה מקצועית ודמי מחיה לאלמנה ויתום (סעיף 144 לחוק)
- הפחתת גמלה, השהייתה או שלילתה (סעיף 145 לחוק)
- ביקורת (סעיף 146 לחוק)
- פקודת הפיצויים לעובדים (סעיף 147 לחוק)
- ארגון יציג ודמי חברות (סעיף 148 לחוק)
- מימון פעולות בטיחות בעבודה (סעיף 149 לחוק)
- ביטוח נפגעי תאונות - הגדרות (סעיף 150 לחוק)
- הזכות ותחומיה (סעיף 151 לחוק)
- דמי תאונה (סעיף 152 לחוק)
- סייג (סעיף 153 לחוק)
- שיעור דמי תאונה (סעיף 154 לחוק)
- כפל גמלאות (סעיף 155 לחוק)
- פרקי זמן שאין משלמים בעדם (סעיף 156 לחוק)
- מועד להגשת תביעה (סעיף 157 לחוק)
- ביטוח אבטלה (סעיפים 158 עד 179 לחוק) - הגדרות
- נאי הזכאות (סעיף 160 לחוק)
- תקופת אכשרה (סעיף 161 לחוק)
- תקופות נוספות (סעיף 162 לחוק)
- מובטל (סעיף 163 לחוק)
- עבודה מתאימה (סעיף 165 לחוק)
- סייגים לזכאות (סעיף 166 לחוק)
- דמי אבטלה - חישוב דמי אבטלה (סעיף 167 לחוק)
- חישוב דמי אבטלה לחייל שעבד פחות מחודש (סעיף 168 לחוק)
- השכר היומי הממוצע (סעיף 170 לחוק)
- תקופה מרבית לדמי אבטלה (סעיף 171 לחוק)
- הפחתת שיעור ותקופת התשלום במקרים מיוחדים (סעיף 171א לחוק)
- תחילת תשלום דמי האבטלה (סעיף 172 לחוק)
- דמי אבטלה למי שנמצא באכשרה מקצועית (סעיף 173 לחוק)
- מענק למי שעבד בעבודה מועדפת (סעיף 174 לחוק)
- מענק לחבר אגודה שיתופית (סעיף 174א לחוק)
- דמי אבטלה למקבל קצבת פרישה (סעיף 175 לחוק)
- דמי אבטלה למי שיש לו הכנסה מעבודה או ממשלח-יד (סעיף 176 לחוק)
- מענק למובטל שעובד בשכר נמוך (סעיף 176א לחוק)
- ניכוי מס הכנסה (סעיף 177 לחוק)
- הענקת אבטלה (סעיפים 179-178 לחוק)
- ביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד (סעיפים 180 עד 194 לחוק)
- מבוטחים (סעיף 181 לחוק)
- הזכות לגמלה (סעיף 182 לחוק)
- שיעור הגמלה לעובד (סעיף 183 לחוק)
- שיעור הגמלה לקופת גמל (סעיף 184 לחוק)
- גמלה לחבר אגודה שיתופית (סעיף 185 לחוק)
- פרסום הסכומים המירביים (סעיף 186 לחוק)
- זקיפת חובות (סעיפים 188-187 לחוק)
- העברת תביעה לגמלה (סעיף 189 לחוק)
- תשלום הגמלה (סעיף 190 לחוק)
- עובד שנפטר (סעיף 191 לחוק)
- תביעת המוסד נגד המפרק (סעיף 192 לחוק)
- שיפוט (סעיף 199 לחוק)
- תקנות (סעיף 194 לחוק)
- ביטוח נכות (סעיפים 195 עד 222ג לחוק)
- תנאי הזכאות - הזכאות לגמלת נכות (סעיף 196 לחוק)
- תנאי הזכאות - הוראות מיוחדות לעניין עולים (סעיף 197 לחוק)
- תנאי זכאות - הוראות מיוחדות לעניין עקרת בית (סעיף 198 לחוק)
- גמלאות - סוגי גמלאות נכות (סעיף 199 לחוק)
- גמלאות - קצבה מלאה ושיעורה (סעיף 200 לחוק)
- גמלאות - קצבה חודשית נוספת (סעיף 200א לחוק)
- גמלאות קצבה חלקית (סעיף 201 לחוק)
- גמלאות - ניכוי הכנסות מקצבה (סעיף 202 לחוק)
- גמלאות - שיקום מקצועי - תנאים (סעיף 203 לחוק)
- גמלאות שיקום מקצועי - כללי (סעיף 204 לחוק)
- גמלאות - שיקום מקצועי למי שהגיע לגיל זקנה (סעיף 205 לחוק)
- גמלאות - שירותים מיוחדים (סעיף 206 לחוק)
- גמלאות - גמלה מיוחדת למי שסובל ממוגבלות קשה (סעיף 206א לחוק)
- קביעת נכות ואי-כושר - תחילת בירור (סעיף 207 לחוק)
- קביעת נכות ואי-כושר - אחוזי נכות רפואית (סעיף 208 לחוק)
- קביעת נכות רפואית ואי-כושר - דרגת אי-כושר להשתכר (סעיף 209 לחוק)
- קביעת נכות ואי-כושר - דרגה זמנית של אי-כושר להשתכר (סעיף 210 לחוק)
- קביעת נכות רפואית ואי-כושר - ערר על החלטת רופא מוסמך או פקיד תביעות (סעיף 211 לחוק)
- קביעת נכות רפואית ואי-כושר - מינוי הוועדות, סמכויותיהן וסדרי עבודתן (סעיף 211 לחוק)
- קביעת נכות רפואית ואי-כושר - ערעור (סעיף 213 לחוק)
- קביעת נכות רפואית ואי-כושר - בדיקה מחדש של דרגת אי-כושר להשתכר (סעיף 214 לחוק)
- הכשרה מקצועית לבן זוג של נכה (סעיף 215 לחוק)
- הפחתת גמלה, השהיתה או שלילתה (סעיף 217 לחוק)
- הפרת הוראות רפואיות ושיקומיות (סעיף 218 לחוק)
- חובת אדם למסור מידע (סעיף 219 לחוק)
- מימון פעולות לפיתוח שירותים לנכה (סעיף 220 לחוק)
- שמירת הזכאות להטבות לפי כל דין (סעיף 220א לחוק)
- ילד נכה - הגדרת ילד נכה (סעיף 221 לחוק)
- הגדרת ילד נכה - גמלאות בשל ילד נכה (סעיף 222 לחוק)
- מועד תשלום גמלאות בשל ילד נכה (סעיף 222א לחוק)
- גמלה מוגדלת למשפחות ילדים נכים (סעיף 222ב לחוק)
- קצבת עידוד השתלבות בשוק העבודה (סעיף 222ג לחוק)
- ביטוח סיעוד (סעיפים 223 עד 237 לחוק)
- גמלאות - הגדרות (סעיף 223א לחוק)
- גמלאות - גמלת סיעוד (סעיף 224 לחוק)
- גמלאות - ביצוע בדיקת תלות במסגרת תוכנית ניסיונית - הוראת שעה (סעיף 224א לחוק)
- גמלאות - תשלום גמלת סיעוד (סעיף 225 לחוק)
- גמלאות - תשלום גמלת סיעוד לידי הזכאי במסגרת תוכנית ניסיונית - הוראת שעה (סעיף 225א לחוק)
- גמלאות תשלום גמלת סיעוד בכסף לידי זכאי (סעיף 225א לחוק) {תיקון התשע"ג}
- גמלאות - קבלת שירותי סיעוד על-ידי מי שמקבל גמלה בכסף (סעיף 225ב לחוק)
- ניכוי הפרשות סוציאליות מגמלת סיעוד (סעיף 225ג לחוק)
- הוראות לעניין גמלת סיעוד בכסף (סעיף 225ד לחוק)
- גמלאות - תקופת אכשרה (סעיף 226 לחוק)
- גמלאות סייג לזכאות (סעיף 227 לחוק)
- גמלאות - מניעת כפל תשלומים (סעיף 228 לחוק)
- גמלאות - תחילת זכאות (סעיף 229 לחוק)
- בדיקה - סיעוד(סעיף 230 לחוק)
- גמלאות - הגבלת תקופת זכאות (סעיף 230 לחוק)
- ועדה לעררים לעניין מצב תפקודי - הוראת שעה (סעיף 230ב לחוק)
- ועדה מקומית-מקצועית (סעיף 231 לחוק)
- תפקידי הוועדה המקומית-המקצועית (סעיף 232 לחוק)
- גמלאות - ועדה לעררים (סעיף 233 לחוק)
- גמלאות - הרחבת סוגי זכאים וגמלאות (סעיף 234 לחוק)
- ועדה ארצית - ועדה ארצית לענייני סיעוד (סעיף 235 לחוק)
- ועדה ארצית - תפקידי הוועדה הארצית (סעיף 236 לחוק)
- פיתוח והחזקה שוטפת של שירותים (סעיף 237 לחוק)
- ביטוח זקנה וביטוח שאירים (סעיפים 238 עד 269 לחוק)
- הוראות כלליות - תחילת תקופת התשלום (סעיף 239 לחוק)
- מבוטחים - מבוטח (סעיף 240 לחוק)
- מבוטחים - סוגים שונים (סעיף 243 לחוק)
- ביטוח זקנה - קצבת זקנה (סעיף 244 לחוק)
- ביטוח זקנה - גיל קצבת זקנה וקצבת זקנה יחסית (סעיף 245 לחוק)
- ביטוח זקנה - תקופת אכשרה (סעיף 246 לחוק)
- ביטוח זקנה - תלויים (סעיף 247 לחוק)
- ביטוח זקנה - תוספת לקצבה למי שהגיע לגיל 80 (סעיף 247א לחוק)
- ביטוח זקנה - תוספת ותק (סעיף 248 לחוק)
- ביטוח זקנה - תוספת דחיית קצבה (סעיף 249 לחוק)
- ביטוח זקנה - מבוטח שחדל להיות זכאי (סעיף 250 לחוק)
- ביטוח זקנה - קצבת זקנה לנכה (סעיף 251 לחוק)
- ביטוח שאירים - גמלת שאירים (סעיף 252 לחוק)
- ביטוח שאירים - גמלת שאירים לילדיה של עקרת בית (סעיף 252א לחוק)
- ביטוח שאירים - תקופת אכשרה (סעיף 253 לחוק)
- ביטוח שאירים - מענק ליתום שהגיע למצוות (סעיף 254 לחוק)
- ביטוח שאירים - תשלום מענק (סעיף 255 לחוק)
- ביטוח שאירים - אלמנה שהיה עמה ילד (סעיף 256 לחוק)
- ביטוח שאירים - תוספת לקצבה למי שהגיע לגיל 80 (סעיף 256א לחוק)
- ביטוח שאירים - תוספת ותק (סעיף 257 לחוק)
- ביטוח שאירים - גמלה ליותר מאלמנה אחת (סעיף 258 לחוק)
- ביטוח שאירים - קצבה לילדים מנישואין קודמים (סעיף 259 לחוק)
- ביטוח שאירים - חידוש זכות לקצבה (סעיף 260 לחוק)
- ביטוח שאירים - זכאי לקצבת שאירים בגיל קצבת זקנה (סעיף 261 לחוק)
- ביטוח שאירים - אלמנה או אלמן שנישאו (סעיף 262 לחוק)
- ביטוח שאירים - תשלום הקצבה לילדים (סעיף 263 לחוק)
- ביטוח שאירים - סייג לתחולה (סעיף 264 לחוק)
- ביטוח שאירים - הכשרה מקצועית ודמי מחיה לאלמנה וליתום (סעיף 265 לחוק)
- דמי קבורה - דמי קבורה בארץ (סעיף 266 לחוק)
- דמי קבורה - דמי קבורה בחוץ לארץ (סעיף 267 לחוק)
- דמי קבורה - סייג לאגרות קבורה (סעיף 268 לחוק)
- דמי קבורה - סייג לתחולה (סעיף 269 לחוק)
- תגמולים למשרתים במילואים (סעיפים 286-270 לחוק)
- הזכות לתגמול ושיעור התגמול (סעיפים 272-271 לחוק)
- שכר עבודה רגיל והכנסה ממוצעת (סעיף 273 לחוק)
- חישוב התגמול במקרים מיוחדים (סעיף 274 לחוק)
- חישוב התגמול למקבל דמי פגיעה (סעיף 274א לחוק)
- תקנות נוספות ומשלימות (סעיף 275 לחוק)
- תשלום תגמול או תשלום על חשבון תגמול (סעיף 276 לחוק)
- קביעת תנאים ונסיבות לשיעור מוגדל של התגמול (סעיף 277 לחוק)
- תשלום מקדמה על-ידי צה"ל (סעיף 278 לחוק)
- תגמול בשירות נוסף במילואים (סעיף 279 לחוק)
- העברת תגמול באמצעות מעביד (סעיף 280 לחוק)
- ניכוי חוב (סעיף 281 לחוק)
- הענקות (סעיף 282 לחוק)
- המשך תשלומים לקופות ולקרנות (סעיף 283 לחוק)
- מימון (סעיף 284 לחוק)
- דיווח (סעיף 285 לחוק)
- שוטר, סוהר ואיש משמר הכנסת (סעיף 286 לחוק)
- תגמולים למתנדבים (סעיפים 295-287 לחוק)
- הגדרות (סעיף 288 לחוק)
- הזכאות לגמלאות (סעיף 289 לחוק)
- דרכי חישוב הגמלאות (סעיף 290 לחוק)
- מימון (סעיף 291 לחוק)
- העברת כספים לאוצר המדינה (סעיף 292 לחוק)
- ארגונים מאושרים (סעיף 293 לחוק)
- זכאים ישנים (סעיף 294 לחוק)
- פיצויים בשל פגיעת מתנדב (סעיף 295 לחוק)
- תביעות - מועד לתביעת גמלת כסף והתקופה שבעדה תשולם (סעיף 296 לחוק)
- תביעות - הגשת תביעות (סעיף 297 לחוק)
- תביעות - גמלה בתוספת הפרשי הצמדה (סעיף 297 לחוק)
- תביעות - ניכוי מקדמה או תשלום אחר (סעיף 297ב לחוק)
- החלטת המוסד בתביעות (סעיף 298 לחוק)
- תביעות - ועדת תביעות (סעיף 299 לחוק)
- תביעות - הרכב ועדת התביעות (סעיף 300 לחוק)
- תביעות - בדיקות רפואיות (סעיף 301 לחוק)
- תביעות - תשלום מקדמות (סעיף 302 לחוק)
- ייעוד הגמלה - מניעת העברת זכות לגמלה (סעיף 303 לחוק)
- ייעוד הגמלה - מינוי מקבל הגמלה (סעיף 304 לחוק)
- ייעוד הגמלה - תשלום לבן זוג (סעיף 305 לחוק)
- ייעוד הגמלה - תשלום לקיבוץ או למושב שיתופי (סעיף 306 לחוק)
- ייעוד הגמלה - חלוקת קצבה של זכאי הנמצא במוסד (סעיף 307 לחוק)
- ייעוד הגמלה - חוב של גמלה (סעיף 308 לחוק)
- ייעוד הגמלה - תשלום למי שסיפק מצרכים חיוניים (סעיף 309 לחוק)
- ייעוד הגמלה - מענק במקרה פטירה (סעיף 310 לחוק)
- ייעוד הגמלה - פושט רגל (סעיף 311 לחוק)
- ייעוד הגמלה - קיזוז (סעיף 312 לחוק)
- ייעוד הגמלה - עיכוב תשלום קצבת ילדים - ערעור (סעיפים 314-313 לחוק)
- ייעוד הגמלה - החזרת גמלאות (סעיף 315 לחוק)
- תשלומי גמלה - אי-הפחתת קצבה ופקיעת זכות לקצבה (סעיף 316 לחוק)
- תשלומי גמלה - אופן תשלומם של גמלאות (סעיף 317 לחוק)
- תשלומי גמלה - תחילת זכות (סעיף 318 לחוק)
- תשלומי גמלה - שמירת זכויות (סעיף 319 לחוק)
- תשלומי גמלה - גמלאות כפל (סעיף 320 לחוק)
- תשלומי גמלה - ניכוי מקצבה (סעיף 321 לחוק)
- תשלומי גמלה - סכום מירבי לתביעות תלויים ושאירים (סעיף 322 לחוק)
- תשלומי גמלה - גמלאות בחירה (סעיף 323 לחוק)
- תשלום גמלה - הנמצא בחוץ לארץ (סעיף 324 לחוק)
- תשלום גמלה - תנאי לתשלום גמלה למי ששהה מחוץ לישראל (סעיף 324א לחוק)
- תשלום גמלה - שלילת גמלה משוהה שלא כדין (סעיף 324ב לחוק)
- תשלום גמלה - אסיר (סעיף 325 לחוק)
- תשלום גמלה - שלילת גמלה בגלל פשע (סעיף 326 לחוק)
- תשלום גמלה - מסירת מידע מטעה (סעיף 327 לחוק)
- תביעות נגד צד שלישי - זכות לתביעה (סעיף 328 לחוק)
- תביעות נגד צד שלישי - זקיפת פיצויים לחשבון הגמלה (סעיף 329 לחוק)
- תביעות נגד צד שלישי - חלוקת פיצויים מצד שלישי (סעיף 330 לחוק)
- תביעות נגד צד שלישי - אין המעביד חב לצד שלישי (סעיף 331 לחוק)
- תביעות נגד צד שלישי - גמלה לעניין פיצויי נזיקין (סעיף 332 לחוק)
- תביעות נגד צד שלישי - היוון (סעיף 333 לחוק)
- דמי ביטוח (סעיפים 373-334א לחוק) - פרשנות
- הוראות כלליות - הוראות יסוד (סעיף 335 לחוק)
- הוראות כלליות - תחומה של תקופת תשלום (סעיף 336 לחוק)
- הוראות כלליות - שיעור דמי ביטוח (סעיף 337 לחוק)
- הוראות כלליות - דמי ביטוח נפגעי עבודה ואימהות (סעיף 340 לחוק)
- הוראות כלליות - שיעורים מופחתים (סעיף 341 לחוק)
- הוראות כלליות - החייבים בתשלום דמי ביטוח (סעיף 342 לחוק)
- הוראות כלליות - דמי ביטוח מופחתים (סעיף 342 לחוק)
- הכנסה לעניין דמי ביטוח - חישוב הכנסתו החודשית של עובד (סעיף 344 לחוק)
- הכנסה לעניין דמי ביטוח - חישוב הכנסתו השנתית של מבוטח אחר (סעיף 345 לחוק)
- הכנסה לעניין דמי ביטוח - הקצאת מניות (סעיף 345א לחוק)
- הכנסה לעניין דמי ביטוח - הכנסה מפנסיה מוקדמת (סעיף 345ב לחוק)
- הכנסה לעניין דמי ביטוח - חישוב הכנסתו של מבוטח ברשות (סעיף 346 לחוק)
- הכנסה לעניין דמי ביטוח - סמכות קביעה (סעיף 347 לחוק)
- הכנסה לעניין דמי ביטוח - סכום מירבי, סכום מזערי וסכום שלא יובא בחשבון (סעיף 348 לחוק)
- הכנסה לעניין דמי ביטוח - שינוי לוח י"א (סעיף 349 לחוק)
- הכנסה לעניין דמי ביטוח - הכנסות פטורות מדמי ביטוח (סעיף 350 לחוק)
- הכנסה לעניין דמי ביטוח - פטור מתשלום דמי ביטוח (סעיף 351 לחוק)
- הכנסה לעניין דמי ביטוח - תקנות בדבר הכנסות מסויימות (סעיף 352 לחוק)
- תשלומים ודו"חות - מועד התשלום (סעיף 353 לחוק)
- תשלומים ודו"חות - זקיפת תשלומים (סעיף 354 לחוק)
- תשלומים ודו"חות - חובת דיווח וייחוס תשלומים (סעיף 355 לחוק)
- תשלומים ודו"חות - קנס על אי-הגשת דו"ח (סעיף 356 לחוק)
- תשלומים ודו"חות - קביעת דמי ביטוח בהיעדר דו"ח (סעיף 357 לחוק)
- קביעת דמי ביטוח בניגוד לדו"ח (סעיף 358 לחוק)
- תשלומים ודו"חות - ערר על קביעת דמי ביטוח (סעיף 359 לחוק)
- תשלומים ודו"חות - שיטת גביה (סעיף 360 לחוק)
- תשלומים ודו"חות - סמכות לתת הנחה (סעיף 361 לחוק)
- תשלומים ודו"חות - החזרת תשלומי יתר (סעיף 362 לחוק)
- תשלומים ודו"חות - מחיקת חוב דמי ביטוח (סעיף 363 לחוק)
- תשלומים ודו"חות - דרישה לתשלום חוב דמי ביטוח בתוך שבע שנים (סעיף 363א לחוק)
- פיגורים - תשלום פיגורים (סעיף 364 לחוק)
- פיגורים - שמירת זכות לגמלה (סעיף 365 לחוק)
- פיגורים - הפחתת גמלה ושלילתה מחמת פיגור (סעיף 366 לחוק)
- פיגורים - הקלות בגביית דמי ביטוח (סעיף 367 לחוק)
- פיגורים - הסכם תשלומים (סעיף 368 לחוק)
- פיגורים - אי-רישום ואי-תשלום דמי ביטוח - אחריות מעביד (סעיף 369 לחוק)
- פיגורים - ויתור (סעיף 370 לחוק)
- הוראות מיוחדות - הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח (סעיף 371 לחוק)
- הוראות מיוחדות - ועדת שומה (סעיף 372 לחוק)
- הוראות מיוחדות - ניכוי מתשלומים אחרים (סעיף 373 לחוק)
- הוראות מיוחדות - מועד חיוב מיוחד בדמי ביטוח (סעיף 373א לחוק)
- ביצוע אמנות (סעיף 374 לחוק)
- הדדיות בביטוח אזרחי חוץ (סעיף 375 לחוק)
- הוראות מיוחדות לשעת חירום (סעיף 376 לחוק)
- ביטוח חיילים (סעיף 377 לחוק)
- הודעה לחייל משוחרר (סעיף 377א לחוק)
- סוגים מיוחדים של מבוטחים (סעיף 378 לחוק)
- ביטוח עובד זר המועסק באיזור (סעיף 378א לחוק)
- רישום (סעיף 379 לחוק)
- מבוטח שלא נרשם (סעיף 380 לחוק)
- עיגול סכומים (סעיף 181 לחוק)
- זקיפת תשלומים בחיובים אחרים (סעיף 382 לחוק)
- פיקוח (סעיף 383 לחוק)
- חובת עדכון פרטים (סעיף 383א לחוק)
- סמכות לדרוש ידיעות רשמיות (סעיף 384 לחוק)
- קבלת מידע מרשות המיסים בישראל (סעיף 384א לחוק)
- חישובי מועדים (סעיף 385 לחוק)
- ייצוג ושכר טירחה (סעיף 386 לחוק)
- הענקות - מתן הענקה (סעיף 387 לחוק)
- הענקות - מימון (סעיף 388 לחוק)
- שינוי שיעור ההפרשה (סעיף 389 לחוק)
- התחשבות בתקנות בשיעור ההפרשה (סעיף 390 לחוק)
- בית-הדין לעבודה - סמכות בית-הדין לעבודה (סעיף 391 לחוק)
- בית-דין לעבודה - בעלי דין (סעיף 392 לחוק)
- בית-דין לעבודה - תובענה של מעביד בהיעדר תובענה של עובד (סעיף 393 לחוק)
- בית-דין לעבודה - מניעת טיעון (סעיף 394 לחוק)
- בית-דין לעבודה - השתתפות בתקציב בית-הדין לעבודה (סעיף 395 לחוק)
- בית-דין לעבודה - קביעת מועדים (סעיף 396 לחוק)
- בית-דין לעבודה - סיוע משפטי (סעיף 397 לחוק)
- עונשין וביצוע - עונשין (סעיף 398 לחוק)
- עונשין - בית-המשפט המוסמך (סעיף 399 לחוק)
- עונשין - ביצוע (סעיף 400 לחוק)
- עונשין - העברת סמכויות - תחילה - הוראות מעבר - הוראות מתמצות (סעיפים 404-401 לחוק)
- הוראה מיוחדת לגבי תושבי קבע (סעיף 405 לחוק
- הוראות מיוחדות לעניין הסכמים לפי סעיף 9 (סעיף 406 לחוק)
- דמי הסתגלות מיוחדים וגמול פרישה - הוראות מיוחדות (סעיף 407 לחוק)
הזכות למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה (סעיפים 43-42 לחוק)
1. הדיןסעיפים 42 ו- 43 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 קובעים כדלקמן:
"42. הזכות למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה (תיקון התשנ"ז)
(א) מבוטחת שהזדקקה לאשפוז בקשר ללידה זכאית:
(1) למענק אשפוז;
(2) למענק לידה;
(3) לקצבת לידה, אם ילדה יותר משני ילדים בלידה אחת.
(ב) אם אין המבוטחת בחיים, זכאי למענק הלידה ולקצבת הלידה בעלה או האפוטרופוס על הנולד, לפי העניין.
43. מענק אשפוז (תיקון התשנ"ז)
(א) השירותים שיינתנו ליולדת וליילוד במסגרת אשפוז, סכום מענק האשפוז והכללים שלפיהם יעודכן המענק, יהיו כאמור בלוח ב'1.
(ב) מענק האשפוז ישולם לבית-החולים או למוסד הרפואי שבו אושפזה המבוטחת בקשר ללידה, על-פי תביעה שתוגש באמצעות בית-החולים או המוסד הרפואי, על גבי טופס שקבע לכך המוסד.
(ג) על-אף הוראות סעיף-קטן (ב), אם אירעה הלידה מחוץ לישראל בבית-חולים או במוסד רפואי שהתביעה למענק אשפוז אינה ניתנת להגשה באמצעותו, ישולם מענק האשפוז למבוטחת בסכום השווה להוצאות האשפוז שהיו לה בקשר ללידה, ובלבד שסכום זה לא יעלה על סכום מענק האשפוז שנקבע, לפי העניין, בלוח ב'1, כפי שהיה במועד שבו ילדה המבוטחת."
2. כללי
תכליתו הכללית של פרק ג' לחוק הביטוח הלאומי הינה עזרה להורים המבוטחים בעלויות השונות הכרוכות בהולדת בנם או בתם, כאחת הדרכים בהן מצא לנכון המחוקק לסייע בהגשמתה של הזכות להורות, ובנוסף לכך כדרך להבטיח תעסוקת נשים ושילובן בשוק העבודה.
בנוסף לכך, תכליתו של פרק ג' לחוק הינה נטילת חלק בעלויות הכרוכות בהבאת ילד לעולם, ותכליתו של מענק האשפוז אינה פיצוי האישה היולדת בגין הקושי שעברה בתהליך הלידה אלא סיוע לתא המשפחתי על-ידי שחרורו מההוצאות הכרוכות בלידה ובאשפוז הנובע ממנה - וזאת גם כאשר הלידה התרחשה מחוץ לישראל, וכל עוד בוצעה בבית-חולים.
הזכאות למענק אשפוז נתונה במפורש גם לבן זוגו של ה"מבוטח" ולא רק ל"מבוטח". הדבר מלמד כי הזכאות אליה כיוון המחוקק הינה לתא המשפחתי ככזה נוכח ההוצאות הנגרמות לו, ולאו דווקא לאישה היולדת בגין עצם הפעולה הפיזית של הלידה {ב"ל (ת"א) 20833-07-10 רועי ראובני הורוביץ נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2014(2), 24215 (2014)}.
מעבר להיבטיה האינדיבידואליים של הזכות, נראה כי עידוד הילודה נתפס גם כאינטרס ציבורי, וזאת לא רק ביחס להולדה "טבעית" אלא גם תוך שימוש בהתפתחויות הטכנולוגיות בתחום זה {על היותה של התרבות הישראלית תרבות "פרו-נטליסטית" ועל הסיוע המדינתי הניתן לצורך הורות בכלל והורות ביולוגית בפרט ראה למשל אצל אריאן רנן-ברזילי "הורים א/עובדים: רב-ממדיות והפמיניזם החברתי של מעמד הפועלות - תשתית תיאורטית לשילוב משפחה ועבודה בישראל", עיוני משפט ל"ה 307, 324 (2012); תקנות בריאות העם (הפריה חוץ גופית), התשמ"ז-1987 וחוק תרומת ביציות, התש"ע-2010; עב"ל 165/08 המוסד לביטוח לאומי נ' רחל בלומנטל, פורסם באתר האינטרנט נבו (10.09.09)}.
במסגרת תכלית כללית זו, מיועדת כל אחת מהגמלאות הנקובות בפרק ג' לחוק הביטוח הלאומי לסיוע בהקשר שונה. כך, מטרתו של מענק הלידה הינה סיוע במימון רכישת ציוד ליילוד וההוצאות הראשונות הנדרשות לצורך טיפול בו, תוך עידוד הילודה בבתי חולים מעצם אי-תשלומו למי שיולדת בלידת בית מתוכננת {דב"ע מח/0-191 חנה לדווין נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כא 5 (1989)}.
תכליתה של קצבת הלידה הינה סיוע בעלויות המיוחדות הנובעות מהמקרה הנדיר של הולדת למעלה משני ילודים בלידה אחת. תכליתם של דמי הלידה הינה להוות תחליף שכר בתקופת חופשת הלידה, על-מנת ליתן ליולדת זמן התאוששות ועל-מנת לאפשר לאם - ובתנאים מסויימים גם לאב - לשהות עם הרך הנולד, לצורך מתן מענה לצרכיו בתקופה זו וחיזוק הקשר הורה וילד {עב"ל 543/09 פלונית נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (04.05.11); ב"ל (ת"א) 20833-07-10 רועי ראובני הורוביץ נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2014(2), 24215 (2014)}.
3. מי זכאי לתשלום מענק אשפוז?
פרק ג' לחוק הביטוח הלאומי, שכותרתו "ביטוח אימהות", קובע זכאות למענק אשפוז, מענק לידה, קצבת לידה ודמי לידה {וכן לגמלת שמירת הריון ותשלומים מיוחדים}.
הזכאית לתשלום מענק זה והזכאית לתבוע את תשלומו, היא האם היולדת המבוטחת, בהתאם להוראת סעיף 40 ו- 42 לחוק הביטוח הלאומי {ב"ל (נצ') 10771-09-14 בית-החולים הצרפתי בנצרת נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2015(1), 7159 (2015)}.
החוק מקנה רק ליולדת מעמד להגיש תובענה נגד המוסד לביטוח לאומי באשר לזכאות הקמה מכוח סעיף 42 לחוק הביטוח הלאומי, למענקים בגין לידה - מענק אשפוז, מענק לידה וקצבת לידה.
ב- עב"ל 1366/04 הדר חברה לביטוח בע"מ נ' אמיל דהן ואח', תק-אר 2005(1), 308 (2005)} קבע בית-הדין הארצי כי לחברת ביטוח אין מעמד לתבוע את המוסד לביטוח לאומי בבית-הדין לעבודה, היות שאין לה זיקה ישירה לביטוח שהחוק מעניק.
4. מענק אשפוז
סעיף 42 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי מבוטחת שהזדקקה לאשפוז בקשר ללידה זכאית למענק אישפוז.
סעיף 43(א) לחוק הביטוח הלאומי קובע כי השירותים שינתנו ליולדת וליילוד במסגרת אשפוז, סכום מענק האשפוז והכללים שלפיהם יותקן המענק לפי לוח ב'1 לחוק הביטוח הלאומי, ישולם לבית-החולים.
תכליתו של מענק האשפוז מתבטא בכך שהחברה רואה לחובה ולאפשרי לספק ליולדת אשפוז חינם, במסגרת המקובלת. כלומר, מטרתו של מענק האישפוז לממן את מלוא עלויות האשפוז הכרוכות בלידה הן ליולדת והן ליילוד, על-מנת לעודד לידות בבתי-חולים, וזאת גם כאשר הלידה נעשית בחו"ל וכל עוד ההחזר הינו עד גובה המענק המשולם בארץ {דברי בית-הדין ב- ב"ל (ת"א) 20833-07-10 רועי ראובני הורוביץ נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2014(2), 24215 (2014)}.
5. מענק אשפוז כאשר הלידה מתרחשת מחוץ לישראל
דרך המלך שנקבעה על-ידי המחוקק הינה תשלום ישיר של המוסד לביטוח לאומי לבית-החולים בו נערכה הלידה, מבלי שנדרשת לצורך כך מעורבות של המבוטחת.
חריג לכך מתאפשר במצבים בהם נערכת הלידה מחוץ לישראל, בהם זכאית המבוטחת להחזר של ההוצאות שהוציאה בפועל - עד לגובה מענק האשפוז המשולם לבתי החולים בישראל.
במאמר מוסגר יצויין כי הזכאות להחזר ההוצאות אינה מתאיינת לפי פסיקת בית-הדין כאשר ההוצאות שולמו בפועל באמצעות ביטוח פרטי {דב"ע תשן/0-205 רמה שולמן נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כג 250 (1991); ב"ל (נצ') 10771-09-14 בית-החולים הצרפתי בנצרת נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2015(1), 7159 (2015); ב"ל (ת"א) 20833-07-10 רועי ראובני הורוביץ נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2014(2), 24215(2014)}.
6. זכאות למענק וקצבת לידה בעת פטירת מבוטחת
סעיף 42(ב) לחוק הביטוח הלאומי, קובע כי "אם אין המבוטחת בחיים, זכאי למענק הלידה ולקצבת הלידה בעלה או האפוטרופוס על הנולד, לפי העניין".
סעיף הנ"ל מלמד כי הזכאות נותרת גם לאחר פטירתה של המבוטחת, בהתחשב בכך שההורה הנותר נאלץ לשאת לבדו בהוצאות הכרוכות בגידולו של הרך הנולד {ב"ל (ת"א) 20833-07-10 רועי ראובני הורוביץ נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2014(2), 24215 (2014)}.
7. למי מועבר מענק האשפוז
סעיף 43(ב) לחוק הביטוח הלאומי קובע כי אותו מענק לא משולם אל התובעת אלא מועבר ישירות לבית-החולים או למוסד הרפואי בו אושפזה, וזאת על-סמך תביעה של המבוטחת המוגשת באמצעות בית-החולים {ראה גם ב"ל (נצ') 10771-09-14 בית-החולים הצרפתי בנצרת נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2015(1), 7159 (2015)}.
8. פרשנות רחבה למונח "הזדקקה לאשפוז" בסעיף 42 לחוק הביטוח הלאומי
המונח הרחב שבו נוקט סעיף 42 לחוק הביטוח הלאומי "הזדקקות לאשפוז", הובהר בפסיקת בתי-הדין באופן שכוונתו לאשפוז בפועל. כך לדוגמה, ב- דב"ע מח/0-191 {חנה לדווין נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ"א, 5} בית-הדין שלל מתן מענק למי שלא אושפזה בפועל ובקובעו כי מי שנמנעה מדעת להזדקק לאשפוז בקשר ללידה, שוללת מעצמה מראש ובדיעבד את הזכות לקבלת מענק לידה {ראה גם ב"ל (ת"א) 962/97 גלית לביא נ' המוסד לבטוח לאומי, תק-עב 99(4), 604 (1999)}.
האשפוז מושא מענק האשפוז, כפי שעולה מהוראות סעיף 43 לחוק הביטוח הלאומי כמו גם הפירוט בלוח ב'1 לחוק הביטוח הלאומי, אינו רק אשפוזה של היולדת אלא גם אשפוזו של היילוד, ואשפוז זה עומד בפני עצמו ונובע מצרכיו הספציפיים של הילוד {לפרשנות רחבה (בהקשר אחר) של המונח "הזדקקה לאשפוז", לפיה די בכך שהיולדת תכננה להתאשפז ועשתה את כל הדרוש לצורך כך גם אם לא אושפזה בפועל ראה ב- תב"ע (יר') לב/0-59 ווסיפה יוסף עלי שחאדה נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ד' 1 (1972); ראה גם ב"ל (ת"א) 20833-07-10 רועי ראובני הורוביץ נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2014(2), 24215 (2014)}.
9. קביעת סכום מענק האשפוז
גובה מענק האשפוז נקבע בהתאם ללוח ב'1 לחוק הביטוח הלאומי, המפרט נוסחה מפורטת לחישובו של מענק האשפוז, ומציין כי "בתמורה למענק האשפוז יינתנו ליולדת וליילוד שירותים אלה", וביניהם "כל השירותים והטיפולים הרפואיים הקשורים בלידה", "אשפוז היולדת במחלקת יולדות לפרק זמן שהלידה ותוצאותיה מחייבות", "אשפוז היילוד עד לצאת היולדת מבית-החולים", "אשפוז היילוד לאחר צאת היולדת מבית-החולים, לפרק זמן כפי שהמצב הרפואי מחייב עקב צהבת, דלקת ריאות, כתוצאה משתיית מי שפיר או כתוצאה מכל מחלה זיהומית אחרת", "אשפוז פגים ביחידה רפואית מתאימה", וכן "כל זריקה או טיפול אחר הדרושים ליולדת וליילוד על-פי החלטת הרופא".
רשימה זו מלמדת כי בתמורה למענק האשפוז המשולם לבית-החולים על-ידי המוסד לביטוח לאומי, מחוייב בית-החולים להעניק הן ליולדת, והן ליילוד, את כל השירותים והטיפולים הקשורים בלידה ובאשפוז שלאחריה {ב"ל (ת"א) 20833-07-10 רועי ראובני הורוביץ נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2014(2), 24215 (2014)}.
10. האם לבית-החולים יש מעמד בתביעה למענק אשפוז? - התביעה נמחקה בשל חוסר סמכות עניינית של בית-הדין לעבודה לדון בה
ב- ב"ל (נצ') 10771-09-14 {בית-החולים הצרפתי בנצרת נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2015(1), 7159 (2015)} בית-חולים הגיש תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי בטענה שהמוסד לביטוח לאומי צריך לשלם לבית-החולים מענקי אשפוז עבור שתי לידות של אחת היולדות.
בטרם הוגש כתב הגנה לגופו של עניין, הגיש הנתבע בקשה לדחיית התביעה על-הסף, בשל התיישנות התביעות.
תגובת התובע היתה שאין מדובר בתביעה ל"תשלום מענק אשפוז" ושבמקרה של יולדת שאינה מבוטחת ואינה זכאית למענק אשפוז, ממילא לא יועבר תשלום כלשהו מהמוסד לביטוח לאומי לבית-החולים בו ילדה, ועל בית-החולים לגבות את הוצאות האשפוז מהיולדת עצמה באופן ישיר.
אי-לכך, על-מנת שבית-החולים יבטיח את זכותו לגבות את הוצאות האשפוז במקרים של אי-זכאות היולדת למענק או במקרים של ספק לגבי זכאותה, הוא מחתים את היולדת על שטר חוב במעמד השחרור.
בית-הדין קבע כי בית-החולים אינו זכאי למענק האשפוז, כי אם היולדת היא הזכאית לכך, ולאור הוראת סעיף 43 לחוק הביטוח הלאומי, בית-החולים אינו בגדר "הזכאי לגמלה" או בגדר "האדם אשר לידיו ניתנה הגמלה", אלא הוא הגורם המספק את השירות הרפואי לבעל הזכות בגמלה.
11. האם התובעים זכאים למענק אשפוז בגין לידה באמצעות אם פונדקאית מחוץ לישראל?
ב- ב"ל (ת"א) 20833-07-10 {רועי ראובני הורוביץ נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2014(2), 24215 (2014)} עלתה השאלה האם זכאים התובעים שהם מספר זוגות גברים ל"מענק אשפוז" מכוח סעיף 42(א) לחוק הביטוח הלאומי בגין לידה באמצעות אם פונדקאית מחוץ לישראל.
ילדיהם של התובעים נולדו פגים ואושפזו בארה"ב ובהודו ואין להם כל אם מוכרת לפי חוק כלשהו והתובעים מגדלים אותם יחד עם בני זוגם. החלק הארי של הוצאות האשפוז בחו"ל שולם באמצעות חברות הביטוח של האם הפונדקאית, והתובעים נשאו בהשתתפות עצמית.
הזוגות תבעו מענקי אשפוז מהמוסד לביטוח לאומי שאישר לתובעים תשלום של מענק לידה ודמי לידה אך דחה את תביעתם למענק אשפוז מהטעם שהזכאות למענק, נתונה ל"תושבת ישראל, אשת תושב או עובדת בישראל שלידתה אירעה בישראל", ולהן בלבד.
התובעים טענו כי יש לפרש את סעיפים 42(א)(1) ו- 43(ג) לחוק הביטוח הלאומי באופן הקובע זכאות למענק אשפוז גם למבוטח גבר, שהביא ילד לעולם מחוץ לישראל באמצעות פונדקאית תוך הזדקקות לשירותי אשפוז בבית-חולים.
לאחר שקילת טענות הצדדים, שוכנע בית-הדין כי התשובה לכך חיובית. ואלה הנימוקים המצטברים לכך:
הנימוק הראשון, הזכאות לפי הוראות החוק הינה ל"מבוטחת שהזדקקה לאשפוז בקשר ללידה". אשר לשימוש במונח "מבוטחת" קובע סעיף 6 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981 כי "האמור בלשון זכר - אף לשון נקבה במשמע, וכן להיפך", ומכאן שלעיתים בוחר המחוקק מטעמי נוחות להשתמש בלשון זכר או נקבה, אך אין להסיק מניסוח זה כשלעצמו כי הוראת החוק אינה מתייחסת לשני המינים.
הנימוק השני, המילים "שהזדקקה לאשפוז בקשר ללידה" בסעיף 42(א) לחוק הביטוח הלאומי אינן מחייבות כי המבוטחת עצמה היא שתזדקק לאשפוז בקשר ללידה, ודי בכך שמבוטח הזדקק לאשפוזו של הילוד בקשר ללידה.
הנימוק השלישי, הפרשנות שהוצעה על-ידי התובעים מתאפשרת לפיכך מלשון החוק, ומתחייבת מתכליתו ומעקרונותיה הכלליים של השיטה ובהתחשב בכך, בית-הדין לא ראה הצדקה - בין כזו הנובעת מלשון החוק ובין מתכליתו - לשלול זכאות למענק אשפוז ממבוטח, שהדרך היחידה בה יכול היה להגשים את רצונו להורות ביולוגית הינה באמצעות אם פונדקאית מחוץ לישראל; קל וחומר, כאשר לוקחים בחשבון את חשיבותה של הזכות להורות והזכות למשפחה כפי שהוכרה בפסיקה, ואת עקרון השוויון שאמור להדריכנו בפרשנותם של חוקים.
הנימוק הרביעי, המוסד לביטוח לאומי הכיר בשינויי העיתים כמצדיקים התייחסות שונה לפרק ג' לחוק הביטוח הלאומי, נוכח הצורך שראה "להתאים את המושג "משפחה" למציאות של ימינו.
הנימוק החמישי, "מבוטחת" כוללת בחובה למעשה גם "מבוטח", וזאת לפי הפרשנות שנתן המוסד לביטוח לאומי עצמו לסעיפים העוסקים בתשלום מענק לידה ודמי לידה {גם אם עשה כן תוך היקש מסעיף 57 לחוק הביטוח הלאומי, אך אין חולק כי התובעים אינם הורים "מאמצים", ולהבדיל מהורים מאמצים - נדרשו לשאת גם בהוצאות הלידה}.
ההבחנה שערך המוסד בנהליו בין מענק לידה ודמי לידה {שישולמו גם לבני זוג גברים} לבין מענק אשפוז {שלא ישולם להם} אינה סבירה לפיכך {לרבות בהתחשב בקשר ההדוק בין מענק הלידה ומענק האשפוז}.
הנימוק השישי, פרשנותו של המוסד לביטוח לאומי יוצרת קבוצות שאין ביניהן שונות רלוונטית, באופן הנוגד את עקרון השוויון {ראה גם בג"צ 9722/04 פולגת ג'ינס בע"מ נ' ממשלת ישראל, תק-על 2006(4), 3354 (2006)}.
הנימוק השביעי, המוסד לביטוח לאומי למעשה לא העלה כל טענה המצדיקה את ההבחנה שיצר, לא ניסה לטעון כי תכליתו של מענק האשפוז אינה מצדיקה תשלום להורה שנשא בהוצאות אשפוזו של הילוד כתוצאה מהלידה בפועל ואף לא ניסה לטעון כי ההבחנה שיצר נועדה לתכלית כלשהי.
אף לא ניתן לטעון כי המחוקק הוא שביצע את ההבחנה שמבצע המוסד לביטוח לאומי ויש לכבד את רצונו, שכן ברור גם למוסד לביטוח לאומי, כי בעת ניסוחן של הוראות פרק ג' לחוק הביטוח הלאומי לא העמיד המחוקק מול עיניו את התופעה של הולדה אלטרנטיבית.
למעשה המוסד לביטוח לאומי עצמו שוכנע כי יש לפרש את החוק בהתאם להתפתחות העיתים ולהכיר בהולדה באמצעות פונדקאית בחו"ל, ולפיכך החלטתו לבלום את ההכרה דווקא בהתייחס למענק האשפוז הינה בלתי-סבירה ומפלה.
לאור האמור לעיל, בית-הדין קיבל את תביעתם של האבות וקבע שיש להכיר בזכאותם העקרונית של התובעים למענק אשפוז בגין ההוצאות הכרוכות בלידת ילדיהם באמצעות אם נושאת בחו"ל וכמו-כן קבע כי יש לפרש את סעיפים 42(א)(1) ו - 43(ג) לחוק הביטוח הלאומי כמקנים זכאות למענק אשפוז גם למבוטח גבר שהביא ילד לעולם באמצעות אם נושאת מחוץ לישראל.
12. זכאות לתשלום עבור ימי אשפוז שהיו טרם הלידה - התביעה נדחתה
ב- ב"ל (יר') 1369/01 {בסאם לדייה נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2001(2), 1041 (2001)} התובע הגיש תביעה לתשלום דמי אישפוז בגין ימי אישפוז שהיו לרעייתו בטרם ילדה את תאומיהם. האישפוז לא היה קשור ללידה אלא להריון שקדם ללידה ועל-כן לא קמה זכאות לתשלום מענק אישפוז במסגרת ביטוח אימהות.
בית-הדין קבע כי אישפוזה של התובעת לא היה במסגרת שלושת הימים שקדמו ללידה ולא היה במחלקת יולדות אלא במחלקת סיבוכי הריון ולכן אינו מכוסה במסגרת סעיף 42 לחוק הביטוח הלאומי.
ביטוח בריאות ממלכתי הוא זה שמכסה את אשפוזם של המבוטחים בבתי החולים ובית-הדין ביקש לבחון האם התובעת משוייכת לאחת מקופות החולים, שכן אם היא מבוטחת, חלה חובת התשלום בגין האשפוז על אותה קופת-חולים.
עוד נקבע כי מהמסמכים שהמציא בעלה של התובעת עלה כי היא אינה מבוטחת ולכן אינה חברה בקופת-חולים מכוח הביטוח הרפואי הממלכתי וזאת מאחר והיא תושבת שטחים או תושבת חוץ שאין לה תעודת זהות ומי שמבוטח בקופת החולים הלאומית הוא בעלה של התובעת ושלושת ילדיהם.
במקרה כזה זכאית היתה התובעת לגבות את הוצאות אישפוזה רק במקרה שעשתה ביטוח פרטי {או בקופת-חולים או בחברת ביטוח}.
לכן, לא היתה לתובעת עילת תביעה שכן אישפוזה במחלקה לסיבוכי הריון לא היה מכוסה, לא על-ידי חוק ביטוח בריאות ממלכתי ולא במסגרת ביטוח לידה של חוק הביטוח הלאומי.
העובדה ששולם לתובעת מענק לידה הוא מכוח סעיף 42 לחוק הביטוח הלאומי וקשור ללידה, אותה לידה שגם מזכה במענק אשפוז בגין האשפוז במחלקת יולדות ואין בכך שום קשר לזכאותה לכיסוי הוצאות האשפוז בתקופה שקדמה לשלושה ימים לפני יום הלידה.
13. האם מי שאושפזה בבית רשאית להאריך את חופשת הלידה?
ב- ב"ל (ת"א) 962/97 {גלית לביא נ' המוסד לבטוח לאומי, תק-עב 99(4), 604 (1999)} התובעת הגישה תביעה לגמלת שמירת הריון וכן דמי חופשת לידה מהמוסד לביטוח לאומי ותביעתה נדחתה.
המחלוקת שבין הצדדים, נגעה לשתי שאלות: השאלה הראשונה, האם התובעת האריכה את חופשת הלידה בפועל, כדין? השאלה השניה, האם ניתן בכלל להאריך את חופשת הלידה באופן שתתייחס לתקופה שבה התובעת קיבלה טיפולים מידי יום בבית-החולים, אך לא היתה מאושפזת בו בפועל?
אשר לשאלה הראשונה - בית-הדין קבע כי מעבידה קיבל את הודעתה ואת בקשתה בעל-פה לגבי ההארכה ואף הסכים לה, בכך ויתר המעסיק על זכותו לקבלת ההודעה בכתב והסכים לקבל הודעה זו בעל-פה בלבד ולפיכך יש לראות את התובעת כאילו מסרה הודעה על הארכת חופשת הלידה - כדין.
אשר לשאלה השניה - בית-הדין נוקט במפורש לעניין זה בסעיף 6(ב1) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 בלשון "אושפזה בבית-חולים".
לשון שכזו, היא ברורה ומצביעה על כוונה חד-משמעית של המחוקק לפיה, רק מי שאושפזה בפועל בבית-חולים, לפחות במשך שבועיים, רשאית להאריך את חופשת הלידה.
ה"אשפוז" מחייב שיהיה בבית-חולים או במוסד רפואי אחר, אך לא בבית. לא ניתן לקבל את טענת התובעת, כי מנוחה בבית לאחר קבלת טיפול בבית-חולים, ייחשב "אשפוז".

