botox
הספריה המשפטית
המדריך המקיף לחוק הביטוח הלאומי

הפרקים שבספר:

הזכות למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה (סעיפים 43-42 לחוק)

1. הדין
סעיפים 42 ו- 43 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 קובעים כדלקמן:

"42. הזכות למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה (תיקון התשנ"ז)
(א) מבוטחת שהזדקקה לאשפוז בקשר ללידה זכאית:
(1) למענק אשפוז;
(2) למענק לידה;
(3) לקצבת לידה, אם ילדה יותר משני ילדים בלידה אחת.
(ב) אם אין המבוטחת בחיים, זכאי למענק הלידה ולקצבת הלידה בעלה או האפוטרופוס על הנולד, לפי העניין.

43. מענק אשפוז (תיקון התשנ"ז)
(א) השירותים שיינתנו ליולדת וליילוד במסגרת אשפוז, סכום מענק האשפוז והכללים שלפיהם יעודכן המענק, יהיו כאמור בלוח ב'1.
(ב) מענק האשפוז ישולם לבית-החולים או למוסד הרפואי שבו אושפזה המבוטחת בקשר ללידה, על-פי תביעה שתוגש באמצעות בית-החולים או המוסד הרפואי, על גבי טופס שקבע לכך המוסד.
(ג) על-אף הוראות סעיף-קטן (ב), אם אירעה הלידה מחוץ לישראל בבית-חולים או במוסד רפואי שהתביעה למענק אשפוז אינה ניתנת להגשה באמצעותו, ישולם מענק האשפוז למבוטחת בסכום השווה להוצאות האשפוז שהיו לה בקשר ללידה, ובלבד שסכום זה לא יעלה על סכום מענק האשפוז שנקבע, לפי העניין, בלוח ב'1, כפי שהיה במועד שבו ילדה המבוטחת."

2. כללי
תכליתו הכללית של פרק ג' לחוק הביטוח הלאומי הינה עזרה להורים המבוטחים בעלויות השונות הכרוכות בהולדת בנם או בתם, כאחת הדרכים בהן מצא לנכון המחוקק לסייע בהגשמתה של הזכות להורות, ובנוסף לכך כדרך להבטיח תעסוקת נשים ושילובן בשוק העבודה.

בנוסף לכך, תכליתו של פרק ג' לחוק הינה נטילת חלק בעלויות הכרוכות בהבאת ילד לעולם, ותכליתו של מענק האשפוז אינה פיצוי האישה היולדת בגין הקושי שעברה בתהליך הלידה אלא סיוע לתא המשפחתי על-ידי שחרורו מההוצאות הכרוכות בלידה ובאשפוז הנובע ממנה - וזאת גם כאשר הלידה התרחשה מחוץ לישראל, וכל עוד בוצעה בבית-חולים.

הזכאות למענק אשפוז נתונה במפורש גם לבן זוגו של ה"מבוטח" ולא רק ל"מבוטח". הדבר מלמד כי הזכאות אליה כיוון המחוקק הינה לתא המשפחתי ככזה נוכח ההוצאות הנגרמות לו, ולאו דווקא לאישה היולדת בגין עצם הפעולה הפיזית של הלידה {ב"ל (ת"א) 20833-07-10 רועי ראובני הורוביץ נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2014(2), 24215 (2014)}.

מעבר להיבטיה האינדיבידואליים של הזכות, נראה כי עידוד הילודה נתפס גם כאינטרס ציבורי, וזאת לא רק ביחס להולדה "טבעית" אלא גם תוך שימוש בהתפתחויות הטכנולוגיות בתחום זה {על היותה של התרבות הישראלית תרבות "פרו-נטליסטית" ועל הסיוע המדינתי הניתן לצורך הורות בכלל והורות ביולוגית בפרט ראה למשל אצל אריאן רנן-ברזילי "הורים א/עובדים: רב-ממדיות והפמיניזם החברתי של מעמד הפועלות - תשתית תיאורטית לשילוב משפחה ועבודה בישראל", עיוני משפט ל"ה 307, 324 (2012); תקנות בריאות העם (הפריה חוץ גופית), התשמ"ז-1987 וחוק תרומת ביציות, התש"ע-2010; עב"ל 165/08 המוסד לביטוח לאומי נ' רחל בלומנטל, פורסם באתר האינטרנט נבו (10.09.09)}.

במסגרת תכלית כללית זו, מיועדת כל אחת מהגמלאות הנקובות בפרק ג' לחוק הביטוח הלאומי לסיוע בהקשר שונה. כך, מטרתו של מענק הלידה הינה סיוע במימון רכישת ציוד ליילוד וההוצאות הראשונות הנדרשות לצורך טיפול בו, תוך עידוד הילודה בבתי חולים מעצם אי-תשלומו למי שיולדת בלידת בית מתוכננת {דב"ע מח/0-191 חנה לדווין נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כא 5 (1989)}.

תכליתה של קצבת הלידה הינה סיוע בעלויות המיוחדות הנובעות מהמקרה הנדיר של הולדת למעלה משני ילודים בלידה אחת. תכליתם של דמי הלידה הינה להוות תחליף שכר בתקופת חופשת הלידה, על-מנת ליתן ליולדת זמן התאוששות ועל-מנת לאפשר לאם - ובתנאים מסויימים גם לאב - לשהות עם הרך הנולד, לצורך מתן מענה לצרכיו בתקופה זו וחיזוק הקשר הורה וילד {עב"ל 543/09 פלונית נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (04.05.11); ב"ל (ת"א) 20833-07-10 רועי ראובני הורוביץ נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2014(2), 24215 (2014)}.

3. מי זכאי לתשלום מענק אשפוז?
פרק ג' לחוק הביטוח הלאומי, שכותרתו "ביטוח אימהות", קובע זכאות למענק אשפוז, מענק לידה, קצבת לידה ודמי לידה {וכן לגמלת שמירת הריון ותשלומים מיוחדים}.

הזכאית לתשלום מענק זה והזכאית לתבוע את תשלומו, היא האם היולדת המבוטחת, בהתאם להוראת סעיף 40 ו- 42 לחוק הביטוח הלאומי {ב"ל (נצ') 10771-09-14 בית-החולים הצרפתי בנצרת נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2015(1), 7159 (2015)}.

החוק מקנה רק ליולדת מעמד להגיש תובענה נגד המוסד לביטוח לאומי באשר לזכאות הקמה מכוח סעיף 42 לחוק הביטוח הלאומי, למענקים בגין לידה - מענק אשפוז, מענק לידה וקצבת לידה.

ב- עב"ל 1366/04 הדר חברה לביטוח בע"מ נ' אמיל דהן ואח', תק-אר 2005(1), 308 (2005)} קבע בית-הדין הארצי כי לחברת ביטוח אין מעמד לתבוע את המוסד לביטוח לאומי בבית-הדין לעבודה, היות שאין לה זיקה ישירה לביטוח שהחוק מעניק.

4. מענק אשפוז
סעיף 42 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי מבוטחת שהזדקקה לאשפוז בקשר ללידה זכאית למענק אישפוז.

סעיף 43(א) לחוק הביטוח הלאומי קובע כי השירותים שינתנו ליולדת וליילוד במסגרת אשפוז, סכום מענק האשפוז והכללים שלפיהם יותקן המענק לפי לוח ב'1 לחוק הביטוח הלאומי, ישולם לבית-החולים.

תכליתו של מענק האשפוז מתבטא בכך שהחברה רואה לחובה ולאפשרי לספק ליולדת אשפוז חינם, במסגרת המקובלת. כלומר, מטרתו של מענק האישפוז לממן את מלוא עלויות האשפוז הכרוכות בלידה הן ליולדת והן ליילוד, על-מנת לעודד לידות בבתי-חולים, וזאת גם כאשר הלידה נעשית בחו"ל וכל עוד ההחזר הינו עד גובה המענק המשולם בארץ {דברי בית-הדין ב- ב"ל (ת"א) 20833-07-10 רועי ראובני הורוביץ נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2014(2), 24215 (2014)}.

5. מענק אשפוז כאשר הלידה מתרחשת מחוץ לישראל
דרך המלך שנקבעה על-ידי המחוקק הינה תשלום ישיר של המוסד לביטוח לאומי לבית-החולים בו נערכה הלידה, מבלי שנדרשת לצורך כך מעורבות של המבוטחת.
חריג לכך מתאפשר במצבים בהם נערכת הלידה מחוץ לישראל, בהם זכאית המבוטחת להחזר של ההוצאות שהוציאה בפועל - עד לגובה מענק האשפוז המשולם לבתי החולים בישראל.

במאמר מוסגר יצויין כי הזכאות להחזר ההוצאות אינה מתאיינת לפי פסיקת בית-הדין כאשר ההוצאות שולמו בפועל באמצעות ביטוח פרטי {דב"ע תשן/0-205 רמה שולמן נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כג 250 (1991); ב"ל (נצ') 10771-09-14 בית-החולים הצרפתי בנצרת נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2015(1), 7159 (2015); ב"ל (ת"א) 20833-07-10 רועי ראובני הורוביץ נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2014(2), 24215(2014)}.

6. זכאות למענק וקצבת לידה בעת פטירת מבוטחת
סעיף 42(ב) לחוק הביטוח הלאומי, קובע כי "אם אין המבוטחת בחיים, זכאי למענק הלידה ולקצבת הלידה בעלה או האפוטרופוס על הנולד, לפי העניין".

סעיף הנ"ל מלמד כי הזכאות נותרת גם לאחר פטירתה של המבוטחת, בהתחשב בכך שההורה הנותר נאלץ לשאת לבדו בהוצאות הכרוכות בגידולו של הרך הנולד {ב"ל (ת"א) 20833-07-10 רועי ראובני הורוביץ נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2014(2), 24215 (2014)}.

7. למי מועבר מענק האשפוז
סעיף 43(ב) לחוק הביטוח הלאומי קובע כי אותו מענק לא משולם אל התובעת אלא מועבר ישירות לבית-החולים או למוסד הרפואי בו אושפזה, וזאת על-סמך תביעה של המבוטחת המוגשת באמצעות בית-החולים {ראה גם ב"ל (נצ') 10771-09-14 בית-החולים הצרפתי בנצרת נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2015(1), 7159 (2015)}.

8. פרשנות רחבה למונח "הזדקקה לאשפוז" בסעיף 42 לחוק הביטוח הלאומי
המונח הרחב שבו נוקט סעיף 42 לחוק הביטוח הלאומי "הזדקקות לאשפוז", הובהר בפסיקת בתי-הדין באופן שכוונתו לאשפוז בפועל. כך לדוגמה, ב- דב"ע מח/0-191 {חנה לדווין נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ"א, 5} בית-הדין שלל מתן מענק למי שלא אושפזה בפועל ובקובעו כי מי שנמנעה מדעת להזדקק לאשפוז בקשר ללידה, שוללת מעצמה מראש ובדיעבד את הזכות לקבלת מענק לידה {ראה גם ב"ל (ת"א) 962/97 גלית לביא נ' המוסד לבטוח לאומי, תק-עב 99(4), 604 (1999)}.

האשפוז מושא מענק האשפוז, כפי שעולה מהוראות סעיף 43 לחוק הביטוח הלאומי כמו גם הפירוט בלוח ב'1 לחוק הביטוח הלאומי, אינו רק אשפוזה של היולדת אלא גם אשפוזו של היילוד, ואשפוז זה עומד בפני עצמו ונובע מצרכיו הספציפיים של הילוד {לפרשנות רחבה (בהקשר אחר) של המונח "הזדקקה לאשפוז", לפיה די בכך שהיולדת תכננה להתאשפז ועשתה את כל הדרוש לצורך כך גם אם לא אושפזה בפועל ראה ב- תב"ע (יר') לב/0-59 ווסיפה יוסף עלי שחאדה נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ד' 1 (1972); ראה גם ב"ל (ת"א) 20833-07-10 רועי ראובני הורוביץ נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2014(2), 24215 (2014)}.

9. קביעת סכום מענק האשפוז
גובה מענק האשפוז נקבע בהתאם ללוח ב'1 לחוק הביטוח הלאומי, המפרט נוסחה מפורטת לחישובו של מענק האשפוז, ומציין כי "בתמורה למענק האשפוז יינתנו ליולדת וליילוד שירותים אלה", וביניהם "כל השירותים והטיפולים הרפואיים הקשורים בלידה", "אשפוז היולדת במחלקת יולדות לפרק זמן שהלידה ותוצאותיה מחייבות", "אשפוז היילוד עד לצאת היולדת מבית-החולים", "אשפוז היילוד לאחר צאת היולדת מבית-החולים, לפרק זמן כפי שהמצב הרפואי מחייב עקב צהבת, דלקת ריאות, כתוצאה משתיית מי שפיר או כתוצאה מכל מחלה זיהומית אחרת", "אשפוז פגים ביחידה רפואית מתאימה", וכן "כל זריקה או טיפול אחר הדרושים ליולדת וליילוד על-פי החלטת הרופא".

רשימה זו מלמדת כי בתמורה למענק האשפוז המשולם לבית-החולים על-ידי המוסד לביטוח לאומי, מחוייב בית-החולים להעניק הן ליולדת, והן ליילוד, את כל השירותים והטיפולים הקשורים בלידה ובאשפוז שלאחריה {ב"ל (ת"א) 20833-07-10 רועי ראובני הורוביץ נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2014(2), 24215 (2014)}.

10. האם לבית-החולים יש מעמד בתביעה למענק אשפוז? - התביעה נמחקה בשל חוסר סמכות עניינית של בית-הדין לעבודה לדון בה
ב- ב"ל (נצ') 10771-09-14 {בית-החולים הצרפתי בנצרת נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2015(1), 7159 (2015)} בית-חולים הגיש תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי בטענה שהמוסד לביטוח לאומי צריך לשלם לבית-החולים מענקי אשפוז עבור שתי לידות של אחת היולדות.

בטרם הוגש כתב הגנה לגופו של עניין, הגיש הנתבע בקשה לדחיית התביעה על-הסף, בשל התיישנות התביעות.

תגובת התובע היתה שאין מדובר בתביעה ל"תשלום מענק אשפוז" ושבמקרה של יולדת שאינה מבוטחת ואינה זכאית למענק אשפוז, ממילא לא יועבר תשלום כלשהו מהמוסד לביטוח לאומי לבית-החולים בו ילדה, ועל בית-החולים לגבות את הוצאות האשפוז מהיולדת עצמה באופן ישיר.

אי-לכך, על-מנת שבית-החולים יבטיח את זכותו לגבות את הוצאות האשפוז במקרים של אי-זכאות היולדת למענק או במקרים של ספק לגבי זכאותה, הוא מחתים את היולדת על שטר חוב במעמד השחרור.
בית-הדין קבע כי בית-החולים אינו זכאי למענק האשפוז, כי אם היולדת היא הזכאית לכך, ולאור הוראת סעיף 43 לחוק הביטוח הלאומי, בית-החולים אינו בגדר "הזכאי לגמלה" או בגדר "האדם אשר לידיו ניתנה הגמלה", אלא הוא הגורם המספק את השירות הרפואי לבעל הזכות בגמלה.

11. האם התובעים זכאים למענק אשפוז בגין לידה באמצעות אם פונדקאית מחוץ לישראל?
ב- ב"ל (ת"א) 20833-07-10 {רועי ראובני הורוביץ נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2014(2), 24215 (2014)} עלתה השאלה האם זכאים התובעים שהם מספר זוגות גברים ל"מענק אשפוז" מכוח סעיף 42(א) לחוק הביטוח הלאומי בגין לידה באמצעות אם פונדקאית מחוץ לישראל.

ילדיהם של התובעים נולדו פגים ואושפזו בארה"ב ובהודו ואין להם כל אם מוכרת לפי חוק כלשהו והתובעים מגדלים אותם יחד עם בני זוגם. החלק הארי של הוצאות האשפוז בחו"ל שולם באמצעות חברות הביטוח של האם הפונדקאית, והתובעים נשאו בהשתתפות עצמית.

הזוגות תבעו מענקי אשפוז מהמוסד לביטוח לאומי שאישר לתובעים תשלום של מענק לידה ודמי לידה אך דחה את תביעתם למענק אשפוז מהטעם שהזכאות למענק, נתונה ל"תושבת ישראל, אשת תושב או עובדת בישראל שלידתה אירעה בישראל", ולהן בלבד.

התובעים טענו כי יש לפרש את סעיפים 42(א)(1) ו- 43(ג) לחוק הביטוח הלאומי באופן הקובע זכאות למענק אשפוז גם למבוטח גבר, שהביא ילד לעולם מחוץ לישראל באמצעות פונדקאית תוך הזדקקות לשירותי אשפוז בבית-חולים.

לאחר שקילת טענות הצדדים, שוכנע בית-הדין כי התשובה לכך חיובית. ואלה הנימוקים המצטברים לכך:

הנימוק הראשון, הזכאות לפי הוראות החוק הינה ל"מבוטחת שהזדקקה לאשפוז בקשר ללידה". אשר לשימוש במונח "מבוטחת" קובע סעיף 6 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981 כי "האמור בלשון זכר - אף לשון נקבה במשמע, וכן להיפך", ומכאן שלעיתים בוחר המחוקק מטעמי נוחות להשתמש בלשון זכר או נקבה, אך אין להסיק מניסוח זה כשלעצמו כי הוראת החוק אינה מתייחסת לשני המינים.

הנימוק השני, המילים "שהזדקקה לאשפוז בקשר ללידה" בסעיף 42(א) לחוק הביטוח הלאומי אינן מחייבות כי המבוטחת עצמה היא שתזדקק לאשפוז בקשר ללידה, ודי בכך שמבוטח הזדקק לאשפוזו של הילוד בקשר ללידה.

הנימוק השלישי, הפרשנות שהוצעה על-ידי התובעים מתאפשרת לפיכך מלשון החוק, ומתחייבת מתכליתו ומעקרונותיה הכלליים של השיטה ובהתחשב בכך, בית-הדין לא ראה הצדקה - בין כזו הנובעת מלשון החוק ובין מתכליתו - לשלול זכאות למענק אשפוז ממבוטח, שהדרך היחידה בה יכול היה להגשים את רצונו להורות ביולוגית הינה באמצעות אם פונדקאית מחוץ לישראל; קל וחומר, כאשר לוקחים בחשבון את חשיבותה של הזכות להורות והזכות למשפחה כפי שהוכרה בפסיקה, ואת עקרון השוויון שאמור להדריכנו בפרשנותם של חוקים.

הנימוק הרביעי, המוסד לביטוח לאומי הכיר בשינויי העיתים כמצדיקים התייחסות שונה לפרק ג' לחוק הביטוח הלאומי, נוכח הצורך שראה "להתאים את המושג "משפחה" למציאות של ימינו.

הנימוק החמישי, "מבוטחת" כוללת בחובה למעשה גם "מבוטח", וזאת לפי הפרשנות שנתן המוסד לביטוח לאומי עצמו לסעיפים העוסקים בתשלום מענק לידה ודמי לידה {גם אם עשה כן תוך היקש מסעיף 57 לחוק הביטוח הלאומי, אך אין חולק כי התובעים אינם הורים "מאמצים", ולהבדיל מהורים מאמצים - נדרשו לשאת גם בהוצאות הלידה}.

ההבחנה שערך המוסד בנהליו בין מענק לידה ודמי לידה {שישולמו גם לבני זוג גברים} לבין מענק אשפוז {שלא ישולם להם} אינה סבירה לפיכך {לרבות בהתחשב בקשר ההדוק בין מענק הלידה ומענק האשפוז}.

הנימוק השישי, פרשנותו של המוסד לביטוח לאומי יוצרת קבוצות שאין ביניהן שונות רלוונטית, באופן הנוגד את עקרון השוויון {ראה גם בג"צ 9722/04 פולגת ג'ינס בע"מ נ' ממשלת ישראל, תק-על 2006(4), 3354 (2006)}.

הנימוק השביעי, המוסד לביטוח לאומי למעשה לא העלה כל טענה המצדיקה את ההבחנה שיצר, לא ניסה לטעון כי תכליתו של מענק האשפוז אינה מצדיקה תשלום להורה שנשא בהוצאות אשפוזו של הילוד כתוצאה מהלידה בפועל ואף לא ניסה לטעון כי ההבחנה שיצר נועדה לתכלית כלשהי.

אף לא ניתן לטעון כי המחוקק הוא שביצע את ההבחנה שמבצע המוסד לביטוח לאומי ויש לכבד את רצונו, שכן ברור גם למוסד לביטוח לאומי, כי בעת ניסוחן של הוראות פרק ג' לחוק הביטוח הלאומי לא העמיד המחוקק מול עיניו את התופעה של הולדה אלטרנטיבית.

למעשה המוסד לביטוח לאומי עצמו שוכנע כי יש לפרש את החוק בהתאם להתפתחות העיתים ולהכיר בהולדה באמצעות פונדקאית בחו"ל, ולפיכך החלטתו לבלום את ההכרה דווקא בהתייחס למענק האשפוז הינה בלתי-סבירה ומפלה.

לאור האמור לעיל, בית-הדין קיבל את תביעתם של האבות וקבע שיש להכיר בזכאותם העקרונית של התובעים למענק אשפוז בגין ההוצאות הכרוכות בלידת ילדיהם באמצעות אם נושאת בחו"ל וכמו-כן קבע כי יש לפרש את סעיפים 42(א)(1) ו - 43(ג) לחוק הביטוח הלאומי כמקנים זכאות למענק אשפוז גם למבוטח גבר שהביא ילד לעולם באמצעות אם נושאת מחוץ לישראל.

12. זכאות לתשלום עבור ימי אשפוז שהיו טרם הלידה - התביעה נדחתה
ב- ב"ל (יר') 1369/01 {בסאם לדייה נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2001(2), 1041 (2001)} התובע הגיש תביעה לתשלום דמי אישפוז בגין ימי אישפוז שהיו לרעייתו בטרם ילדה את תאומיהם. האישפוז לא היה קשור ללידה אלא להריון שקדם ללידה ועל-כן לא קמה זכאות לתשלום מענק אישפוז במסגרת ביטוח אימהות.

בית-הדין קבע כי אישפוזה של התובעת לא היה במסגרת שלושת הימים שקדמו ללידה ולא היה במחלקת יולדות אלא במחלקת סיבוכי הריון ולכן אינו מכוסה במסגרת סעיף 42 לחוק הביטוח הלאומי.

ביטוח בריאות ממלכתי הוא זה שמכסה את אשפוזם של המבוטחים בבתי החולים ובית-הדין ביקש לבחון האם התובעת משוייכת לאחת מקופות החולים, שכן אם היא מבוטחת, חלה חובת התשלום בגין האשפוז על אותה קופת-חולים.

עוד נקבע כי מהמסמכים שהמציא בעלה של התובעת עלה כי היא אינה מבוטחת ולכן אינה חברה בקופת-חולים מכוח הביטוח הרפואי הממלכתי וזאת מאחר והיא תושבת שטחים או תושבת חוץ שאין לה תעודת זהות ומי שמבוטח בקופת החולים הלאומית הוא בעלה של התובעת ושלושת ילדיהם.

במקרה כזה זכאית היתה התובעת לגבות את הוצאות אישפוזה רק במקרה שעשתה ביטוח פרטי {או בקופת-חולים או בחברת ביטוח}.

לכן, לא היתה לתובעת עילת תביעה שכן אישפוזה במחלקה לסיבוכי הריון לא היה מכוסה, לא על-ידי חוק ביטוח בריאות ממלכתי ולא במסגרת ביטוח לידה של חוק הביטוח הלאומי.

העובדה ששולם לתובעת מענק לידה הוא מכוח סעיף 42 לחוק הביטוח הלאומי וקשור ללידה, אותה לידה שגם מזכה במענק אשפוז בגין האשפוז במחלקת יולדות ואין בכך שום קשר לזכאותה לכיסוי הוצאות האשפוז בתקופה שקדמה לשלושה ימים לפני יום הלידה.

13. האם מי שאושפזה בבית רשאית להאריך את חופשת הלידה?
ב- ב"ל (ת"א) 962/97 {גלית לביא נ' המוסד לבטוח לאומי, תק-עב 99(4), 604 (1999)} התובעת הגישה תביעה לגמלת שמירת הריון וכן דמי חופשת לידה מהמוסד לביטוח לאומי ותביעתה נדחתה.

המחלוקת שבין הצדדים, נגעה לשתי שאלות: השאלה הראשונה, האם התובעת האריכה את חופשת הלידה בפועל, כדין? השאלה השניה, האם ניתן בכלל להאריך את חופשת הלידה באופן שתתייחס לתקופה שבה התובעת קיבלה טיפולים מידי יום בבית-החולים, אך לא היתה מאושפזת בו בפועל?

אשר לשאלה הראשונה - בית-הדין קבע כי מעבידה קיבל את הודעתה ואת בקשתה בעל-פה לגבי ההארכה ואף הסכים לה, בכך ויתר המעסיק על זכותו לקבלת ההודעה בכתב והסכים לקבל הודעה זו בעל-פה בלבד ולפיכך יש לראות את התובעת כאילו מסרה הודעה על הארכת חופשת הלידה - כדין.

אשר לשאלה השניה - בית-הדין נוקט במפורש לעניין זה בסעיף 6(ב1) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 בלשון "אושפזה בבית-חולים".
לשון שכזו, היא ברורה ומצביעה על כוונה חד-משמעית של המחוקק לפיה, רק מי שאושפזה בפועל בבית-חולים, לפחות במשך שבועיים, רשאית להאריך את חופשת הלידה.

ה"אשפוז" מחייב שיהיה בבית-חולים או במוסד רפואי אחר, אך לא בבית. לא ניתן לקבל את טענת התובעת, כי מנוחה בבית לאחר קבלת טיפול בבית-חולים, ייחשב "אשפוז".