botox
הספריה המשפטית
המדריך המקיף לחוק הביטוח הלאומי

הפרקים שבספר:

ייעוד הגמלה - קיזוז (סעיף 312 לחוק)

1. הדין
סעיף 312 לחוק הביטוח לאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 קובע כדלקמן:

"312. קיזוז (תיקונים: התשנ"ז (מס' 2), (מס' 4), התשס"ח)
(א) בסעיף זה, "דמי ביטוח":
(1) לרבות דמי ביטוח שנערך לגביהם הסכם כאמור בסעיף 368 אף אם עדיין לא הגיע זמן פרעונם לפי ההסכם, ודמי הביטוח שבתשלומם חייב בן זוגה של אשה שאינה מבוטחת לפי סעיף 241 כשהיא זכאית למענק לידה;
(2) למעט דמי ביטוח שמעבידו של המבוטח חייב בתשלומם.
(ב) המוסד רשאי לקזז:
(1) כנגד גמלאות כסף או תשלום אחר לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, המגיעים מהמוסד לזכאי או לאדם אחר מכוח הזכאי, סכומים אלה בלבד:
(א) דמי ביטוח;
(ב) מקדמות שקיבל הזכאי על חשבון הגמלה או התשלום האחר;
(ג) סכומים ששילם המוסד לזכאי בטעות או שלא כדין, בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום קיזוז התשלום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שולם הסכום בטעות או שלא כדין;
(2) (נמחקה).
(ג) המוסד לא יקזז כנגד קצבה, אם הזכאי לה אינו מבוטח, דמי ביטוח בסכום העולה על מחציתה, זולת אם היא קצבת ילדים.
(ד) (בטל)
(ה) על-אף האמור בסעיף זה ובסעיף 281, המוסד לא יקזז כנגד התגמול לפי פרק י"ב סכום כמפורט בפסקאות-משנה (א) עד (ג) שבסעיף-קטן (ב)(1), אלא-אם-כן הסכים לכך הזכאי לתגמול."

2. למוסד הרשאה כללית לנכוי
ב- עב"ל 9982-12-11 {רגב מרגד נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (02.12.14)} נקבע כי אין צורך בהוראת חוק ספיציפית המסמיכה את המוסד לנכות את תוספת גמלת הילדים, שכן למוסד יש הרשאה חוקית כללית לפעול לניכוי גמלאות ששילם ביתר או שלא כדין, גם אם עניין זה התברר בדיעבד, מכוח סעיפים 312 ו- 315 לחוק הביטוח {ראה גם ב"ל (חי') 41336-07-12 ארנית צימר נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2015(2), 2358 (2015)}.

ב- ב"ל (יר') 44295-12-10 {מחמוד אבו שכידם נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2012(3), 8695 (2012)} קבע בית-הדין כי צודק הנתבע בטענתו, כי בהתאם לסעיף 312(ב)(1)(ג) לחוק הביטוח הלאומי, הוא רשאי, בתנאים מסויימים, לקזז חובות מגמלאות המשולמות על ידו. אלא שהדבר אינו רלבנטי לענייננו, שכן משהסכים הנתבע לבטל את החוב והסכמתו קיבלה תוקף של פסק-דין, הרי שלא עומד לנתבע חוב אותו ניתן לקזז.

ב- ב"ל (יר') 8552-06-10 {דוד שרם נ' המוסד לביטוח לאומי - סניף ירושלים, תק-עב 2013(3), 10826 (2012)} קבע בית-הדין כי הוראה נוספת קיימת בסעיף 312(ב)(1)(ג) לחוק הביטוח הלאומי, על פיה רשאי המוסד לקזז סכומים ששילם לזכאי בטעות או שלא כדין כנגד כל גמלת כסף שהוא משלם על-פי חוק הביטוח הלאומי או כל דין אחר.
הוראות סעיפים 315 ו- 312(ב) לחוק הביטוח הלאומי הן הוראות פרטניות המסדירות את מימוש זכות ההשבה של גמלאות ששולמו על-ידי המוסד בטעות או שלא כדין. לזכות זו בסיס רעיוני במשפט הציבורי ובמשפט הפרטי כאחד: בסיסה הרעיוני במשפט הציבורי הינו עיקרון חוקיות המינהל, על פיו למוסד, כגוף מינהלי הפועל על-פי חוק, אין סמכות לשלם גמלאות אלא על-פי חוק. בסיסה הרעיוני במשפט האזרחי הינו חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979.

זכות ההשבה של המוסד לגמלאות ששולמו על ידו בטעות או שלא כדין, כפופה למגבלות של ההסדר הפרטי שנקבע לגביה בחוק הביטוח הלאומי. כך, בהפעלת סמכות הניכוי של סכומים ששילם המוסד לביטוח לאומי שלא כדין או בטעות מתשלומים המגיעים ממנו, עליו להפעיל שיקול-דעת מינהלי "בהתחשב במצבו של מקבל התשלום ובנסיבות העניין". בהתאם לסעיף 315(2) לחוק הביטוח הלאומי, תביעה להשבה כפופה לכך שמקבל התשלום נהג בקבלת התשלום שלא בתום-לב. גם לעניין זה על המוסד לביטוח לאומי להפעיל את שיקול-דעתו.

ב- ב"ל (חי') 13843-05-09 {מאיה לוי נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2012(2), 1957 (2012)} קבע בית-הדין כי סעיף 312 לחוק הביטוח הלאומי לא דן כלל בזכותו של מבוטח לגמלאות שהזכות לגביהם נוצרה לאחר הקיזוז ואינו מהווה תחליף להסכם תשלומים. בסעיף 312 לחוק הביטוח הלאומי לא קיים איזכור למנגנון ריפוי הפגם של היעדר תשלום דמי ביטוח שקיים בסעיף 368 לחוק הביטוח הלאומי והמדובר בהסדר שלילי