קצבת ילדים - זכות לקצבת ילדים

1. הדין
סעיפים 67-66 לחוק הביטוח לאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 קובעים כדלקמן:

"66. זכות לקצבת ילדים (תיקון התשע"ג (מס' 2))
הורה מבוטח זכאי לקצבת ילדים חודשית לפי פרק זה בעד כל ילד למעט הורה מבוטח שיש לו הכנסה החייבת במס נוסף כמשמעותה בסעיף 121ב לפקודת מס הכנסה.

67. מניין ילדים
(א) לא יבוא ילד, בפרק זמן אחד, במניין ילדים של יותר מהורה מבוטח אחד.
(ב) ילד שיש לו שני הורים, יבוא במניין האב המבוטח זולת אם הוא נמצא עם האם בלבד; ילד שיש לו הורה טבעי והורה אחר והם מבוטחים, יבוא במניין ילדי אותו הורה אשר עמו הוא נמצא."

2. כללי
לקצבת ילדים זכאי: תושב/ת ישראל שיש לו ילד אחד או יותר; ילד שעלה לארץ ללא הוריו; מי שבהחזקתו ילד שאינו ילדו, ובידו צו מינוי כאפוטרופוס;
מי שבהחזקתו ילד שאינו ילדו ואין לו צו אפוטרופסות על-פי בקשה מיוחדת שיגיש למוסד לביטוח לאומי; מי שאינו תושב ישראל, אך גר בישראל עם ילד אחד או יותר, ובתנאי שהוא עובד בישראל כשכיר או כעצמאי לפחות 6 חודשים, ויש לו היתר לשהיה ועבודה בארץ.
כאשר נולד תינוק באחד מבתי-החולים, עת ירשם התינוק וישוחרר מבית-החולים תמלא היולדת בבית-החולים את כל פרטי התביעה לקצבת ילדים ותשלום הקצבה יבוצע באופן אוטומטי אלא-אם-כן לא מילאה האם את הפרטים באשר לשני ההורים ו/או החסירה פרטים באשר לחשבון הבנק אליו תועבר הקצבה.

בפסיקת בית-המשפט נקבע חזור ושנו כי אין חובה על המוסד ליידע את המבוטחים בדבר האפשרויות העומדות בפניהם ואלו גמלאות או קצבאות מגיעות להם. יש להדגיש גם אם לכאורה התשלום מתחיל באורח אוטומטי מיום לידת התינוק הרי בכל מקרה על ההורה למלא את הבקשה מיד עם לידתו בבית החולים, ולא, עליו להגיש תביעה נפרדת בעתיד תוך המועד הקבוע בחוק.

3. הגשת תביעה כתנאי לקבלת גמלאות על-פי חוק
ב- עב"ל (ארצי) 162/07 {מור נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (27.11.07) (להלן: "פרשת מור")} קבע בית-המשפט כי הגשת תביעה היא תנאי לקבלת גמלאות על-פי החוק.

הוראות אלה שבחוק הביטוח לאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 {להלן: "חוק הביטוח הלאומי"} {סעיף 296ב לחוק} ובתקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה), התשנ"ח-1998, משקפות הסדר מובנה ומחייב לפיו תשלום של גמלה מכוח החוק מותנה לא רק בהגשת תביעה לגמלה אלא גם בהחלטת הגורם המוסמך וכך {פקיד תביעות} בדבר עצם הזכאות לגמלה ושיעורה.

מדובר בזכות על-פי חוק שדרך מימושה קבועה בחוק או בתקנות שהותקנו מכוחו. יותר מכך, מדובר בזכות שמימושה כרוך בקבלת החלטה מהותית - מעין שיפוטית של הגורם המוסמך ופשיטא שהחלטות מסוג שכזה מתקבלות על יסוד מסמך תביעה מפורט ומסודר המוגש למוסד כנדרש.

ההסדר הקבוע בחוק בדבר הצורך בהגשת תביעה לקבלת גמלת כסף לא נועד להכביד על הזכאי לגמלה אלא כדי להביא את עניינו בצורה מסודרת בפני הגורם המוסמך להחליט בתביעתו. יש לזכור כי הזכות לגמלה מותנית בתנאים כאלה ואחרים הקבועים בחוק.

עצם העובדה כי בידי המוסד מצוי מידע כלשהו הנוגע לזכאי לקצבה שמקורו במוסד או בגורם שלטוני אחר {למשל - מס הכנסה} אינה מלמדת שהגשת תביעה לגמלה הינה מהלך מיותר או בלתי-נחוץ. אדרבה, כללי מינהל תקינים מחייבים את המוסד לשלם כספי ציבור על בסיס תביעה מסודרת לגמלה בה מוכיח המבוטח רצונו לקבל אותה והיא נבדקת כראוי ובמידת הצורך מאומתת בעזרת מידע אחר או נוסף הקיים במוסד.

ניתן לראות כי יישום דווקני של הנפסק בפרשת מור משמעו ריקון מתוכן של תקנה 5 לתקנות הביטוח הלאומי אשר נקבע באותה פרשה כי אכן, לפי תקנה 5 לתקנות (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה), התשנ"ח-1998 {להלן: "תקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה)"}, מוסמך המוסד לשלם גמלה "מסוג מסויים" בהסתמך על נתונים שבמאגר מידע אף-אם-לא הוגשה לו תביעה.

אלא שהוראה זו אינה מחייבת את המוסד לעשות כן ועל-כל-פנים, אין היא שוללת את הוראות החוק המחייבות הגשת תביעה. כפי שנאמר בתקנה 5, הרשות לשלם גמלה בלא תביעה יכולה להתייחס לגמלה "מסוג מסויים" ואין בידינו כל מידע אם המוסד עושה שימוש ברשות זו ואם-כך, באילו סוגים של גמלאות ובכל מקרה, לא הוכח שרשות זו מיושמת על תשלום של קצבת זיקנה.

4. סעיף 65 לחוק הביטוח הלאומי - תנאים מהותיים לקבלת הקצבה
ב- ב"ל (ת"א) 28624-09-11 {יובל שוחט ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (14.08.13)} קבע בית-המשפט כי בסעיף 65 לחוק הביטוח לאומי נקבעו התנאים המהותיים לזכאות לקצבת ילדים על-פי החוק.

בסעיף 66 לאותו חוק נקבע כי הורה מבוטח זכאי לקצבת ילדים חודשית בעד כל ילד.

כאשר נולד תינוק באחד מבתי-החולים, עת ירשם התינוק וישוחרר מבית-החולים תמלא היולדת בבית-החולים את כל פרטי התביעה לקצבת ילדים ותשלום הקצבה יבוצע באופן אוטומטי, אלא-אם-כן לא מילאה האם את הפרטים באשר לשני ההורים ו/או החסירה פרטים באשר לחשבון הבנק אליו תועבר הקצבה.

בפסיקת בית-המשפט נקבע חזור ושנו כי אין חובה על המוסד ליידע את המבוטחים בדבר האפשרויות העומדות בפניהם ואלו גמלאות או קצבאות מגיעות להם .

זאת ועוד, סעיף 296 לחוק הנ"ל, קובע את האופן בו תשולם כל גמלת כסף לרבות קצבת ילדים למבוטח, כך שעל המבוטח להגיש תביעה בתוך 12 חודשים מיום היווצרות העילה וכל שהתביעה מוגשת באיחור, תשולם הגמלה רק שנה רטרואקטיבית.

5. סעיף 66 לחוק הביטוח הלאומי - פעולת המבוטח לקבלת הקצבה
ב- ב"ל (יר') 29283-08-11 {משה ישראל שיינברגר נ' המוסד לביטוח, פורסם באתר האינטרנט נבו (29.07.12)} קבע בית-המשפט כי הזכאות לקצבת ילדים נקבעה בסעיף 66 לחוק הביטוח הלאומי, זכאות זו אינה הצהרתית בלבד, ועל המבוטח לפעול כדי לממשה. דהיינו, בכדי להוציא את הזכאות מן הכוח אל הפועל על המבוטח לפעול בעניין, שכן קיים הבדל בין זכאות לגמלה {זכאות בכוח} לבין זכאות לתשלום גמלה {זכאות בפועל}.

יש לאבחן בין זכאות לגמלה לבין זכאות לתשלום גמלה. הזכאות לגמלה משמעה - שהתובע עונה על תנאי הדין המזכים בגמלה. הזכאות לתשלום גמלה נבחנת לאחר שקמה הזכאות לגמלה והיא מותנית בתנאים נוספים, כגון: זכאות לכפל קצבה על-פי סעיף 320(ג) לחוק; תשלום דמי ביטוח על-פי סעיף 366 לחוק; מועד הגשת התביעה למוסד על-פי סעיף 296 לחוק וכו'.

מכאן כי קיימת אבחנה בין הזכאות לגמלה לבין הזכאות לתשלום הגמלה. והזכאות לגמלה משמעה שהמבוטח עונה על תנאי הדין המזכים בגמלה.

על-פי תקנה 18(א) לתקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה), על המבוטח ליידע את הנתבע על פרטי חשבון הבנק שלו. זאת, בכדי להבטיח כי הקצבה תשולם.

6. היתר כניסה לישראל
ב- ב"ל (נצ') 57510-11-10 {פריאל שתיווי נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (23.08.11)} קבע בית-המשפט כי לפי סעיף 2א(ב)(2) לחוק הביטוח הלאומי, לא יראו כתושב ישראל מי שבידו היתר כאמור בצו הכניסה לישראל (פטור תושבי יהודה ושומרון, רצועת עזה וצפון סיני, מרחב שלמה ורמת הגולן), התשכ"ח-1968.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

קצבת ילדים - זכות לקצבת ילדים