מקבל הקצבה

1. הדין
סעיף 69 לחוק הביטוח לאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 קובע כדלקמן:

"69. מקבל הקצבה
(א) קצבת ילדים תשולם לאם, אולם אם הילד נמצא עם האב בלבד, והאב זכאי לקצבה, תשולם הקצבה לאב.
(ב) המוסד ישלם את הקצבה להורה, אף-אם-לא נתקיימו בו התנאים לפי סעיף-קטן (א), אם ביקש זאת ההורה שמשתלמת לו הקצבה לפי הסעיף הקטן האמור.
(ג) לא נתמלאו התנאים של סעיף-קטן (א) לגבי שני ההורים, תשולם הקצבה בעד הילד לאפוטרופוס שנתמנה כדין, ובאין אפוטרופוס - למי שנתמנה לכך לפי סעיף 304(א).
(ד) גם אם נתמלאו התנאים של סעיף-קטן (א) רשאי המוסד, אם טובת הילד מחייבת זאת, לשלם את הקצבה להורה שני שאינו בר-הקצבה, או לאפוטרופוס או למי שנתמנה לכך לפי סעיף 304(א)."

2. כללי
א. במשפחה שבה שני בני הזוג גרים עם ילדיהם הקצבה משולמת לחשבון האם או לחשבון משותף של ההורים.

ב. כאשר ההורים גרושים תשולם הקצבה לאותו הורה אשר בחזקתו נמצאים הילדים על-פי פסק-דין.
ג. כאשר חלק מן הילדים מוחזק על-ידי האב וחלק על-ידי האם - על-פי פסק-דין כי אז תשולם קצבת הילדים לחשבונו של ההורה ובגין הילדים שהינו מחזיק כאמור (לצורך פיצול כאמור יש להגיש למוסד לביטוח לאומי טופס בקשה לפיצול).

ד. כאשר הילד איננו באחקת הוריו כי אז תשולם קצבת הילדים לחשבון אפורופסו על-פי צו בית-משפט או לידי מי שהמוסד לביטוח לאומי מינהו ואף זאת לאור בקשה נפרדת שתוגש.

3. חובת ההורים וקבלת הקצבה
ב- עב"ל 45974-06-11 {המוסד לביטוח לאומי המערער נ' ילנה אלפרין המשיבה, תק-אר 2012(3), 628 (2012)} קבע בית-המשפט כי על ההורים מוטלת חובה שבדין לדאוג "לפרנסת" ילדם.

פרנסה משמעה לשאת בהוצאות גידולו, בריאותו, חינוכו וצרכיו של הילד. חובה כללית זו אינה מוטלת על מי שאינו אביו או אמו של הילד. משום חובה זו שבדין - משולמת במקרים המתאימים להורים המגדלים את ילדם גמלה או תוספת גמלה בגינו, על-מנת להקל עליהם את עול הוצאות פרנסתו כאמור.

לקיום אותה תכלית ועל-מנת לאפשר תשלום תוספת גמלה למבוטח בעד ילד שהוא דואג לפרנסתו למרות שאין הוא אביו או אמו - נכלל בהגדרת "ילד" גם "נכד" - "שכל פרנסתו על המבוטח" שהוא סבו.

נוכח האמור לעיל ולקיום אותה תכלית, התאפשר תשלום גמלה למבוטח בגין נכד, בין השאר גם לפי תשלום קצבת ילדים על-פי סעיף 69 לחוק הביטוח.

בהתאם לסעיף 69(א) לחוק קצבת הילדים תשולם לאם, אלא אם הילד נמצא עם האב בלבד {ב"ל 37864-05-12 ראובן קרינסקי נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (15.01.14)}.
4. החלטת המוסד לביטוח לאומי - ערעור
ב- ב"ל (ת"א) 1838-10 {לאה בר נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (08.05.12)} קבע בית-המשפט כי לפי הדין על החלטת מוסד ניתן לערער תוך 6 חודשים ממועד קבלת הודעות הנתבע.

תובענה לבית-הדין תוגש תוך 12 חודשים מיום מסירת ההודעה לתובע ולא מתום מועד הבירור, המועדים אשר נקבעו בתקנות להגשת תובענות, כפופות להוראות חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, שם נקבעו העילות להארכת מועד התיישנות או להפסקת מרוצו ובית-הדין אינו מוסמך להאריך מועדים אלה.

גמלת סיעוד ניתנת לזכאי בעין ולא בכסף, בדרך של הקצאת שעות טיפול על-ידי מטפל/ת.

הזכאי מקבל את השירות ולא את הכסף עבור תשלומו למעט מקרים יוצאי דופן לפי סעיף 225(ג) לחוק.

הענקת הפרשים בשלב זה, שעה שמדובר בגמלה בעין אין בה כדי להגשים את מטרות החוק ותכלית הגמלה שנועדה לסייע בזמן אמת למקבל הגמלה, אמנם כאשר הזכות לגמלת כסף קיימת, אך הגמלה לא נגבתה, משולם חוב הגמלה לשאירים.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

מקבל הקצבה