botox
הספריה המשפטית
המדריך המקיף לחוק הביטוח הלאומי

הפרקים שבספר:

תשלום תגמול או תשלום על חשבון תגמול (סעיף 276 לחוק)

1. הדין
סעיף 276 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 קובע כדלקמן:

"276. תשלום תגמול או תשלום על חשבון תגמול (תיקון התשע"א (מס' 7))
(א) (1) מי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה עובד וברבע השנה שקדם לשירותו עבד לפחות 75 ימים אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד, או מי ששכרו משתלם על בסיס של חודש או יותר, ישלם לו מעבידו תשלום על חשבון התגמול, בסכום השכר שהיה משולם לעובד אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד.
(2) התשלום כאמור בפסקה (1) ישולם לכל המאוחר ביום שבו היה משתלם שכרו אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד.
(3) דין התשלום המגיע לעובד לפי סעיף-קטן זה כדין שכר עבודה.
(ב) מי שבתכוף לפני שירותו במילואים לא היה עובד כאמור בסעיף-קטן (א), ישלם לו המוסד את התגמול.
(ג) בכלל 75 הימים, האמורים בסעיף-קטן (א)(1), יובאו במנין גם ימים אלה:
(1) יום המנוחה השבועית או חג שאין עובדים בהם, אם על-פי חוק ואם על-פי הסכם או נוהג;
(2) ימי היעדרות מהעבודה בשל חופשה שניתנה לעובד מאת מעבידו, בין בשכר ובין שלא בשכר;
(3) ימי היעדרות מהעבודה בשל תאונה או מחלה;
(4) ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם העובד;
(5) ימים אחרים שקבע השר.
(ד) השר רשאי לקבוע סוגי מקרים, שבהם ישולם התגמול לעובד במישרין מאת המוסד, על-אף הוראות סעיף-קטן (א)."

2. כללי
פרק י"ב לחוק הביטוח הלאומי מסדיר את נושא תשלום תגמולי מילואים לעובד המשרת במילואים. על-פי סעיף 272(א) לחוק הביטוח הלאומי, בעד כל יום שירות במילואים זכאי העובד לתגמול בשיעור שכר העבודה הרגיל. על-פי סעיף 273(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי, "שכר העבודה הרגיל של עובד" הוא "סכום ההכנסה בעד רבע השנה שקדם ל- 1 בחודש שבו החל שירות המילואים, מחולק ב- 90".

בעת חישוב שכרם הקובע, דהיינו השכר הממוצע ב- 12 החודשים האחרונים לעבודתם, יש להביא בחשבון גם תשלומים ששולמו להם בעד חופשה, מילואים וחגים, שהם תשלומים המהווים תחליף לשכר עבודה. במיוחד אין זה ראוי שיקופחו זכויותיו של עובד בשל מילוי חובתו לשרת במילואים {ע"ע 212/06 ימית א. ביטחון (1988) בע"מ נ' אלי אפרים, תק-אר 2008(4), 433 (2008).

על-פי הוראת סעיף 276(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי, את תגמול המילואים משלם המעביד. מכאן, שעל-פי הוראות החוק המעביד אינו חייב לשלם לעובד את תגמולי המילואים ששילם לו המוסד לביטוח לאומי, אלא את "שכר העבודה הרגיל" כמוגדר בסעיף 273(א)(1) לחוק {ע"ע 76/06 מרדכי גימלשטיין נ' יזמקו בע"מ, תק-אר 2008(2), 208 (2008)}.

ככלל, תגמול המילואים לעובד שכיר משתלם לו על-ידי מעבידו, ודין התגמול כדין שכר עבודה {סעיף 276(א) לחוק הביטוח הלאומי}. תגמול המילואים לעובד עצמאי משולם על ידי המוסד לביטוח לאומי (סעיף 276(ב) לחוק הביטוח הלאומי). ככל גמלה המשולמת על-ידי המוסד, אף לגבי תגמול מילואים נדרש שהזכאי לגמלה יגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי {סעיף 296(א) לחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה-1995; תקנה 8(א) לתקנות הביטוח הלאומי (תגמולים למשרתים במילואים, התשל"ח-1977; עב"ל 112/98 שמואל אהרנסון נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-אר 99(3), 72 (1999)}.

בית-הדין קבע, כי דין התגמול בגין ימי מילואים או תשלום על חשבון אותו תגמול בגין שירות מילואים - כדין שכר עבודה. הוראות חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 {ייקרא להלן: "חוק הגנת השכר"}, מחייבות כי השכר ישולם לעובד במועד שנקבע, ועל סכום שלא שולם במועדו יש, לכאורה, להוסיף פיצויי הלנה בשיעורים שנקבעו בחוק {סעיף 17 לחוק הגנת השכר}. הסנקציה המוטלת על המעביד בגין הלנת שכרו של העובד, היא סנקציה חמורה אשר נועדה לשרש את תופעת השכר המולן {דמ"ש (חי') 8720-04-11 אהוד סנדלר נ' הפועל גל חיפה קריית חיים בע"מ, תק-עב 2013(1), 2401 (2013)}.

3. תשלום תגמול או תשלום על חשבון תגמול - שכר עבודה רגיל והכנסה ממוצעת - עובד ששכר עבודתו הוא עמלות מכירה - הערעור התקבל באופן חלקי
ב- ע"ע 76/06 {מרדכי גימלשטיין נ' יזמקו בע"מ, תק-אר 2008(2), 208 (2008)} נתקבל חלקית ערעור המערער ונקבע, כי אולם יש ממש בטענת המערער, כי לעובד שעיקר שכר עבודתו הוא עמלות מכירה, המשולמות כחודשיים לאחר ביצוע העבודה, בהתאם לגביה, ההסדר שבסעיף 273(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי גורם לקיפוחו. זאת, לנוכח העובדה כי השלכות שירות המילואים על הכנסתו של העובד אינן באות לידי ביטוי בחודש בו הוא משרת במילואים, בו משולמות לו עמלות מתקופה שקדמה לשירות המילואים, אלא בחודשים שלאחר-מכן.

השאלה שעמדה להכרעה היא, האם במצב בו המחוקק הכיר בכך שיש לקבוע דרך אחרת לחישוב תגמולי המילואים בנסיבות מיוחדות {בית-הדין קבע כי נסיבות המערער הן בגדר "נסיבות מיוחדות"}, על בית-הדין לדחות את התביעה בשל היעדר תקנות או לפסוק באופן שיגשים את תכלית החקיקה.

בית-הדין קבע, כי יש לבחור באפשרות השניה, כיוון שיש למנוע מצב בו הכנסתו של עובד תיפגע כתוצאה משירותו במילואים.

בעד תקופת שירותו במילואים בחודש מרץ 2003, שולמו למערער עמלות בסך של 2,314 ש"ח, בעוד שממוצע העמלות שלו בעד 19 ימים עמד על-סך של 17,112 ש"ח. עוד יש להוסיף, כי עיון בריכוז שכרו של המערער לשנת 2003 העלה כי בחודש מאי 2003 שולם למערער סכום העמלות הנמוך ביותר בכל שנת 2003. בנסיבות אלה, קבע בית-הדין, כי המערער זכאי להפרשי העמלות בעד תקופת המילואים, בסכום ההפרש בין העמלות ששולמו לו לבין ממוצע העמלות, בסך של 14,798 ש"ח. אשר-על-כן, בית-הדין קיבל חלקית את הערעור בעניין תגמולי המילואים.

באשר להפרשי עמלות מכירות שהתמורה בעדן נגבתה לאחר סיום קשר העבודה קבע בית-הדין, כי העמלות שהגיעו למערער שולמו לו לאחר גביית התשלום מהלקוחות. לפיכך, לאחר סיום קשר העבודה, היה המערער זכאי לעמלות בעד מכירות שביצע בטרם סיום קשר העבודה, אולם גביית התמורה בעדן נעשתה בתקופה שלאחר סיום קשר העבודה. בחודש מאי 2004 שולמו למערער עמלות בסך של 2,342 ש"ח, בעד מכירות שבוצעו טרם סיום קשר העבודה. המחלוקת בין הצדדים סבה על עמלות בעד מכירות שהתמורה בעדן נגבתה בחודשים פברואר-מרץ 2004.

בית-הדין קבע, כי העמלות ששולמו למערער במסגרת תמורת ההודעה המוקדמת הן בגדר הפיצוי על העמלות שהיה המערער מקבל בעד המכירות שהיה מבצע בתקופה פברואר-מרץ 2004 אילו היה עובד בפועל, שהיו משולמות לו לאחר סיום קשר העבודה. לעומת-זאת, העמלות שהמערער תובע את תשלומן, הן עמלות בעד מכירות שביצע לפני סיום קשר העבודה, כלומר מכירות שביצע בתקופה שעד חודש ינואר 2004.

בית-הדין קבע, כי יש לדחות את טענת החברה כי המערער תובע תשלום כפל של עמלות. מדובר בעמלות בעד תקופות שונות, ולכן המערער זכאי הן לעמלות בעד מכירות שביצע קודם לסיום קשר העבודה והן לתשלום ממוצע העמלות במסגרת תמורת ההודעה המוקדמת.

לפיכך, ערעורו של העובד בעניין תשלום העמלות בעד מכירות שביצע לפני סיום קשרי העבודה התקבל.

עוד קבע בית-הדין, כי המערער שסמך על מצג שווא של החברה הסכים לכך שבעד מכירות לחברת בלמוט תשולם לו עמלה בסכום נמוך יותר. לטענת המערער, נאמר לו כי כדי להתמודד במכרזים החברה מוכרת את המוצרים לבלמוט במחיר נמוך יותר, ולכן הוא התבקש להפחית את שיעור העמלה שתשולם לו. בדיעבד, התברר לו כי מחיר המכירה לבלמוט היה גבוה יותר ממחיר המכירה לדילרים אחרים.

בית-הדין קבע כי המערער לא הוכיח את גרסתו, וכן, כי הסכמתו של המערער להפחתת העמלה בגין מכירת מוצרים לחברת בלמוט לא היתה מותנית במחירי המוצרים ולא הוגבלה לתקופה כלשהי.

4. תשלום תגמול או תשלום על חשבון תגמול - דין התגמול בגין ימי מילואים או תשלום על חשבון אותו תגמול בגין שירות מילואים - כדין שכר עבודה - הלנת שכר - התביעה התקבלה
ב- דמ"ש (חי') 8720-04-11 {אהוד סנדלר נ' הפועל גל חיפה קריית חיים בע"מ, תק-עב 2013(1), 2401 (2013)} התובע, הועסק על-ידי הנתבעת. בתביעתו עתר התובע לתשלום תגמולי מילואים שלא הועברו אליו במלואם, וכן לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין{ בית-הדין דן בעיקר בשאלת זכאותו של התובע לפיצוי בגין הלנת שכרו}.
התובע הועסק בנתבעת כמאמן כדורסל לתלמידים בתקופה ספטמבר 2010 ועד פברואר.

בין התאריכים 15.11.10 ועד ליום 09.12.10 ושוב מיום 15.12.10 ועד 16.12.10 שהה התובע בשירות מילואים פעיל. במהלך חודש דצמבר 2010 התקבל אצל הנתבעת סך של 5,314 ש"ח מאת המוסד לביטוח לאומי כתגמולי שירות מילואים עבור התובע בגין תקופות המילואים האמורות לעיל.

במהלך תקופות שירות המילואים הפעיל קיבל התובע מידי הנתבעת את שכרו הרגיל {שעמד על 1,600 ש"ח לחודש}. מכאן, שהיתרה לתשלום בהתייחס לתגמולי המילואים שהתקבלו אצל הנתבעת מאת המוסד לביטוח לאומי עמדה על-סך 3,714 ש"ח ברוטו.

לטענת התובע, תגמולי המילואים הם בגדר שכר עבודה אשר הולן ללא הצדקה במשך כ- 22 חודשים. לעניין זה הדגיש בא-כוח התובע כי הנתבעת עשתה בכספים אלה, השייכים לתובע, כבשלה במהלך תקופה ארוכה, וכי לא נתנה הסבר מניח את הדעת לעיכוב בהעברת התשלום, ובמיוחד לאור ההליך הארוך שהתנהל בתיק זה לרבות במסגרת הבקשה לביטול פסק-דין.

כמו-כן הנתבעת לא נתנה הסבר מניח את הדעת מדוע לא שולמו יתרת תגמולי התגמולים ממועד קבלתם או ממועד פנייתו של התובע. התנהלות הנתבעת הצביעה על אדישות וזלזול בדרישתו של העובד כי ישולמו לו תגמולי המילואים המלאים ובמועד.

לסיכום קבע, בית-הדין, כי המקרה דנן מצדיק פסיקת פיצויי הלנה בשיעור מופחת, המגשים את תכלית החוק באופן מידתי. לפיכך, נפסקו לזכות התובע פיצויי הלנת שכר בסך כולל של 3,500 ש"ח, שהם כ- 100% מתגמולי המילואים להם היה זכאי התובע ואשר הועברו לידיו באיחור.

5. תשלום תגמול או תשלום על חשבון תגמול - שכר עבודה רגיל והכנסה ממוצעת - חישוב תגמול המילואים עבור עובד שהעביר חלק משירות המילואים בימי המנוחה, בלא שנעדר מעבודתו - התביעה נדחתה
{ראה תמצית פסק-הדין בפרק ג' לעיל בשער זה: תע"א (יר') 1295-10 יהודה תמר נ' רשות המיסים ואח', תק-עב 2012(1), 1511 (2012)}

6. תשלום תגמול או תשלום על חשבון תגמול - החברה פיטרה את התובע בתוך התקופה המוגנת {30 יום לאחר תום שירות המילואים} - התביעה התקבלה בחלקה
ב- תע"א (ת"א) 4409-07 {אייל שגב נ' וויזמג'יק בע"מ, תק-עב 2010(3), 11016 (2010)} נדונה תביעה ותביעה שכנגד. במסגרת התביעה דרש התובע פיצויי פיטורים, שכר שטרם שולם לו והודעה מוקדמת בהתאם לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949 {ייקרא להלן: "חוק חיילים משוחררים"}. במסגרת התביעה שכנגד דרשה הנתבעת פיצוי והחזר משכורות בגין עסק פרטי שהתובע הקים תוך כדי עבודתו.

הנתבעת, היא חברה פרטית המתמחה בביצוע פרוייקטי מיחשוב עבור לקוחות בשפת הפיתוח "מג'יק".

התובע, עבד בחברה, החל מיום 01.11.05, כיועץ לפיתוח מג'יק ו - iBOLT, על-סמך הסכם עבודה שנחתם בין הצדדים ביום 14.09.05. מהעדויות עלה כי התובע אמור היה לעסוק בעיקר בפרויקטים של iBOLT{כלי של "מג'יק" לאינטגרציה בין מערכות}, ולפתח תחום חדש זה עבור החברה.
בחודשי עבודתו הראשונים קיבל התובע שכר חודשי, והחל מחודש אוגוסט 2006 חושב שכרו בהתאם לשעות עבודה בפועל. ממוצע שכרו, לפי תלושי השכר, עמד על 13,351 ש"ח.

התובע שהה כשבוע בשירות מילואים, וחזר בפועל לעבודתו ביום 10.12.06. ביום 25.12.06 נמסר לתובע על פיטוריו, מחמת שהעסקתו אינה מצדיקה את עצמה מבחינה כלכלית. במקביל לכך נשלח אליו מכתב פיטורים.

בית-הדין קבע, כי התובע זכאי לשכר עבודתו, עד היום האחרון של יחסי עובד - מעביד {14.01.07}. אין חולק כי התובע פוטר לאחר מלמעלה משנת עבודה בחברה, ולכן זכאי - ככלל - לפיצויי פיטורים.

כמו-כן, קבע בית-הדין, כי לחברה אסור היה לפטרו עד תום התקופה המוגנת {30 יום לאחר תום שירות המילואים}, כאשר תקופת ההודעה המוקדמת אמורה היתה להתחיל רק לאחר-מכן.

אלא, שבמקרה זה התובע לא רק הסכים - אלא ביקש - לסיים את עבודתו בפועל ביום 14.01.07 ולא מאוחר יותר, ולכן בית-הדין היה סבור כי אין לפצותו בשכר עד ליום 06.02.07 כפי שביקש. התובע אמנם טען כי ביקש זאת נוכח מצג השווא של החברה בדבר מצבה הכלכלי, אך מדבריו עלה כי הסיבה העיקרית היתה חוסר שביעות רצונו מהפרוייקטים שהוטלו עליו בתקופה זו.





7. תשלום תגמול או תשלום על חשבון תגמול - שכר עבודה רגיל והכנסה ממוצעת - הסכם קיבוצי חל על התובע ולא הסכם אישי - הפרשי שכר, הפרשי תגמולי מילואים - התביעה התקבלה בחלקה
{ראה תמצית פסק-הדין בפרק ג' בשער זה לעיל: עב' (ב"ש) 3176/05 {שבתאי קורן נ' קלאב הוטל ניהול (1996) אילת בע"מ, תק-עב 2008(4), 5867 (2008)}