המדריך המקיף לחוק הביטוח הלאומי
הפרקים שבספר:
- כללי - מבוא
- תשר במסעדות - שכר עבודה או שכר בגין משלח יד
- תושבות של מבקש גמלה על-פי חוק הביטוח הלאומי
- גמלת התנדבות וחברות הביטוח -הסכם בין חברות הביטוח והביטוח הלאומי לא חל על גמלה זו
- תשר "טיפים" כשכר מינימום
- הגדרות (סעיף 1 לחוק)
- פריסת תשלומים חריגים (סעיף 2 לחוק)
- מי שאינו תושב לעניין החוק (סעיף 2א לחוק)
- אגודה שיתופית (סעיף 3 לחוק)
- חבורת עובדים (סעיף 4 לחוק)
- מי שחדל להיות עובד עצמאי (סעיף 5 לחוק)
- סמכות לסווג מבוטחים (סעיף 6 לחוק)
- מבוטחים שהם חברים או נושאי משרה בתאגיד (סעיף 6א לחוק)
- מבוטח שהוא בעל שליטה בחברת מעטים (סעיף 6ב לחוק)
- המדינה כמעביד (סעיף 7 לחוק)
- הוראות כלליות - יסודות (סעיף 8 לחוק)
- הוראות כלליות - הטבות סוציאליות (סעיף 9 לחוק)
- הוראות כלליות - ערעור (סעיף 10 לחוק)
- המועצה, הוועדות הציבוריות והמינהלה - הרכב - תפקידים - ועדה לעניין שירות מילואים - גמול הוצאות (סעיפים 11 עד 38 לחוק)
- ביטוח אימהות - הגדרות (סעיף 39 לחוק)
- מבוטחת - הזכאית למענק אשפוז, מענק לידה וקצבת לידה (סעיף 40 לחוק)
- גמלה למי שאינה מבוטחת (סעיף 41 לחוק)
- הזכות למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה (סעיפים 43-42 לחוק)
- מענק לידה (סעיף 44 לחוק)
- קצבת לידה (סעיף 45 לחוק)
- הסעת יולדת (סעיף 47 לחוק)
- דמי לידה והזכות לדמי לידה (סעיפים 52-48 לחוק)
- שיעור דמי לידה, הצמדתם וניכויים מהם - חישובם (סעיפים 55-53 לחוק)
- שלילת הזכות (סעיף 56 לחוק)
- גמלאות להורה מאמץ, להורה במשפחת אומנה ולהורה מיועד (סעיפים 57-57ב לחוק)
- גמלה לשמירת הריון (סעיפים 59-58 לחוק)
- שיעור הגמלה ותשלומי כפל (סעיפים 61-60 לחוק)
- תשלומים מיוחדים - תשלום מיוחד בעד יילוד של מבוטחת שנפטרה (סעיפים 63-62 לחוק)
- תקנות הביטוח הלאומי (אימהות), התשי"ד-1954
- תקנה 2 לתקנות הביטוח הלאומי (אימהות)
- תקנה 2ב לתקנות הביטוח לאומי (אימהות)
- תקנה 2(ה) לתקנות הביטוח הלאומי (אימהות)
- תקנה 4א לתקנות הביטוח הלאומי (אימהות)
- חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954
- חוק עבודת נשים - זכות להיעדר מהעבודה (סעיף 7 לחוק עבודת נשים)
- חוק עבודת נשים - הפרשות לקופת גמל בחופשת לידה ובשמירת הריון (סעיף 7א לחוק עבודת נשים)
- איסור העסקה בחופשת לידה (סעיף 8 לחוק עבודת נשים)
- חוק עבודת נשים - הגבלת פיטורים (סעיף 9 לחוק עבודת נשים)
- חוק עבודת נשים - איסור פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה (סעיף 9א לחוק עבודת נשים)
- חוק עבודת נשים - היתר לגבי עובדת בהריון - תחילת תוקף (סעיף 9ב לחוק עבודת נשים)
- חוק עבודת נשים - תחולת הוראות על הורה מאמץ, הורה מיועד והורה במשפחה אומנה (סעיף 9ג לחוק עבודת נשים)
- חוק עבודת נשים - שינויים והתאמות בתחולת ההוראות על הורה מאמץ (סעיף 9ד לחוק עבודת נשים)
- חוק עבודת נשים - שינויים והתאמות בתחולת ההוראות על הורה מיועד (סעיף 9ה לחוק עבודת נשים)
- חוק עבודת נשים - שינויים והתאמות בתחולת ההוראות על הורה במשפחת אומנה (סעיף 9ו לחוק עבודת נשים)
- חוק עבודת נשים - הודעה על הפסקת הליך אימוץ או אומנה או על הפסקת הריון של אם נושאת (סעיף 9ז לחוק עבודת נשים)
- חוק עבודת נשים - עבודה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית ועבודת לילה (סעיף 10 לחוק עבודת נשים)
- וק עבודת נשים - פנקס עובדות (סעיף 11 לחוק עבודת נשים)
- פרסום הוראות החוק (סעיף 12 לחוק עבודת נשים)
- סמכויות פיקוח (סעיף 13 לחוק עבודת נשים)
- סמכות שיפוט ותרופות (סעיף 13א לחוק עבודת נשים)
- זכות תביעה (סעיף 13ב לחוק עבודת נשים)
- זכות התערבות בתובענות (סעיף 13ג לחוק עבודת נשים)
- ערעור (סעיף 13ד לחוק עבודת נשים)
- עונשין (סעיף 14 לחוק עבודת נשים)
- חריות נושא משרה (סעיף 15 לחוק עבודת נשים)
- ראיות (סעיף 16 לחוק עבודת נשים)
- ין אגודה שיתופית (סעיף 18 לחוק עבודת נשים)
- המדינה כמעסיק (סעיף 19 לחוק עבודת נשים)
- ביצוע ותקנות (סעיף 20 לחוק עבודת נשים)
- חובת התייעצות (סעיף 21 לחוק עבודת נשים)
- העברת סמכויות (סעיף 22 לחוק עבודת נשים)
- פרסום מידע על זכויות לפי חוק זה (סעיף 22א לחוק עבודת נשים)
- שמירת זכויות (סעיף 23 לחוק עבודת נשים)
- הוראות מעבר (סעיף 24 לחוק עבודת נשים)
- ביטול (סעיף 25 לחוק עבודת נשים)
- פרשנות - קצבת ילדים
- קצבת ילדים - זכות לקצבת ילדים
- סכום הקצבה
- מקבל הקצבה
- מניין ילדים ממספר נשים
- הורה הנעדר מן הארץ
- הורה שמת או חדל להיות מבוטח
- תקופת הקצבה
- פטור הקצבה ממסים
- מענק לימודים
- מימון פעולות לפיתוח שירותים לילדים בסיכון
- מבוטחים ותנאים לביטוח (סעיף 75 לחוק)
- עובד בחוץ לארץ (סעיף 76 לחוק)
- חובת רישום לעובד עצמאי ולעובד לשעה (סעיף 77 לחוק)
- הוראות מיוחדות לסוגי מבוטחים (סעיף 78 לחוק)
- פגיעות בעבודה (סעיף 79 לחוק)
- דוגמאות פגיעות שונות בעבודה (סעיף 79 לחוק)
- אירועים תאונתיים (סעיף 79 לחוק)
- פגיעות שונות (סעיף 79 לחוק)
- חזקת תאונת עבודה - הפסקה וסטיה (סעיפים 81-80 לחוק)
- התנהגות ברשלנות (סעיף 82 לחוק)
- חזקת הסיבתיות (סעיף 83 לחוק)
- בקע מפשעתי (סעיף 84 לחוק)
- ליקוי שמיעה (סעיף 84א לחוק)
- מחלות מקצוע (סעיף 85 לחוק)
- גמלאות בעין - זכות לגמלאות בעין - ריפוי - החלמה ושיקום - שיקום מקצועי (סעיפים 91-86 לחוק)
- דמי פגיעה - הזכות לדמי פגיעה ותחומיה (סעיף 92 לחוק)
- שלושה ימים ראשונים (סעיף 93 לחוק)
- תקופת הזכאות הראשונה (סעיף 94 לחוק)
- המקבל תמורת דמי פגיעה (סעיף 95 לחוק)
- אסיר ועציר (סעיף 96 לחוק)
- שיעור דמי פגיעה (סעיף 97 לחוק)
- חישוב שכר עבודה רגיל (סעיף 98 לחוק)
- מבוטח שהוא גם עובד וגם עובד עצמאי (סעיף 99 לחוק)
- התקנת תקנות (סעיף 100 לחוק)
- דמי פגיעה מופחתים (סעיף 102 לחוק)
- קצבה או מענק לנכה עבודה (סעיף 103 לחוק)
- זכות לקצבה או למענק (סעיף 104 לחוק)
- חישוב קצבת נכות לנכה שדרגת נכותו 100 אחוז (סעיף 105 לחוק)
- קצבת נכות לנכה עבודה שדרגת נכותו פחותה מ- 100 אחוז (סעיף 106 לחוק)
- מענק לנכה עבודה שדרגת נכותו 9 אחוז או יותר אך פחות מ- 20 אחוז (סעיף 107 לחוק)
- הצמדה למדד (סעיף 110 לחוק)
- גמלאות מיוחדות (סעיף 112 לחוק)
- מענק במקום קצבה (סעיף 113 לחוק)
- הגדלת קצבה לבני 18 ו- 21 (סעיף 115 לחוק)
- ניכוי הוצאות כלכלה (סעיף 116 לחוק)
- הגדלת קצבת נכות (סעיף 117 לחוק)
- קביעת דרגת נכות (סעיף 118 לחוק)
- דרגת נכות שאינה יציבה (סעיף 119 לחוק)
- סייג לקביעת דרגת נכות (סעיף 120 לחוק)
- התחשבות בנכות קודמת (סעיף 121 לחוק)
- ערר (סעיף 122 לחוק)
- ערעור (סעיף 123 לחוק)
- קביעת דרגה - תנאי לתובענה (סעיף 124 לחוק)
- קביעת הוצאות מחיה ולינה (סעיף 125 לחוק)
- סמל ותעודה לנכי עבודה (סעיפים 129-126 לחוק)
- גמלאות לתלויים בנפגעי עבודה (סעיפים 131-130 לחוק)
- שיעור קצבת תלויים (סעיף 132 לחוק)
- מענק לאלמנה (סעיף 133 לחוק)
- קצבה למפרע לבן זוג תלוי (סעיף 134 לחוק)
- אלמנה שחזרה ונישאה (סעיף 135 לחוק)
- קצבה כשיש תלויים אחרים (סעיף 136 לחוק)
- תלויים חלקיים (סעיף 137 לחוק)
- תקנות בדבר תשלומים וחלוקתם (סעיף 138 לחוק)
- גבול הקצבאות (סעיף 139 לחוק)
- הגדלת קצבת תלויים (סעיף 140 לחוק)
- הצמדת קצבת תלויים למדד (סעיף 141 לחוק)
- מענק ליתום שהגיע למצוות (סעיף 143 לחוק)
- הכשרה מקצועית ודמי מחיה לאלמנה ויתום (סעיף 144 לחוק)
- הפחתת גמלה, השהייתה או שלילתה (סעיף 145 לחוק)
- ביקורת (סעיף 146 לחוק)
- פקודת הפיצויים לעובדים (סעיף 147 לחוק)
- ארגון יציג ודמי חברות (סעיף 148 לחוק)
- מימון פעולות בטיחות בעבודה (סעיף 149 לחוק)
- ביטוח נפגעי תאונות - הגדרות (סעיף 150 לחוק)
- הזכות ותחומיה (סעיף 151 לחוק)
- דמי תאונה (סעיף 152 לחוק)
- סייג (סעיף 153 לחוק)
- שיעור דמי תאונה (סעיף 154 לחוק)
- כפל גמלאות (סעיף 155 לחוק)
- פרקי זמן שאין משלמים בעדם (סעיף 156 לחוק)
- מועד להגשת תביעה (סעיף 157 לחוק)
- ביטוח אבטלה (סעיפים 158 עד 179 לחוק) - הגדרות
- נאי הזכאות (סעיף 160 לחוק)
- תקופת אכשרה (סעיף 161 לחוק)
- תקופות נוספות (סעיף 162 לחוק)
- מובטל (סעיף 163 לחוק)
- עבודה מתאימה (סעיף 165 לחוק)
- סייגים לזכאות (סעיף 166 לחוק)
- דמי אבטלה - חישוב דמי אבטלה (סעיף 167 לחוק)
- חישוב דמי אבטלה לחייל שעבד פחות מחודש (סעיף 168 לחוק)
- השכר היומי הממוצע (סעיף 170 לחוק)
- תקופה מרבית לדמי אבטלה (סעיף 171 לחוק)
- הפחתת שיעור ותקופת התשלום במקרים מיוחדים (סעיף 171א לחוק)
- תחילת תשלום דמי האבטלה (סעיף 172 לחוק)
- דמי אבטלה למי שנמצא באכשרה מקצועית (סעיף 173 לחוק)
- מענק למי שעבד בעבודה מועדפת (סעיף 174 לחוק)
- מענק לחבר אגודה שיתופית (סעיף 174א לחוק)
- דמי אבטלה למקבל קצבת פרישה (סעיף 175 לחוק)
- דמי אבטלה למי שיש לו הכנסה מעבודה או ממשלח-יד (סעיף 176 לחוק)
- מענק למובטל שעובד בשכר נמוך (סעיף 176א לחוק)
- ניכוי מס הכנסה (סעיף 177 לחוק)
- הענקת אבטלה (סעיפים 179-178 לחוק)
- ביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד (סעיפים 180 עד 194 לחוק)
- מבוטחים (סעיף 181 לחוק)
- הזכות לגמלה (סעיף 182 לחוק)
- שיעור הגמלה לעובד (סעיף 183 לחוק)
- שיעור הגמלה לקופת גמל (סעיף 184 לחוק)
- גמלה לחבר אגודה שיתופית (סעיף 185 לחוק)
- פרסום הסכומים המירביים (סעיף 186 לחוק)
- זקיפת חובות (סעיפים 188-187 לחוק)
- העברת תביעה לגמלה (סעיף 189 לחוק)
- תשלום הגמלה (סעיף 190 לחוק)
- עובד שנפטר (סעיף 191 לחוק)
- תביעת המוסד נגד המפרק (סעיף 192 לחוק)
- שיפוט (סעיף 199 לחוק)
- תקנות (סעיף 194 לחוק)
- ביטוח נכות (סעיפים 195 עד 222ג לחוק)
- תנאי הזכאות - הזכאות לגמלת נכות (סעיף 196 לחוק)
- תנאי הזכאות - הוראות מיוחדות לעניין עולים (סעיף 197 לחוק)
- תנאי זכאות - הוראות מיוחדות לעניין עקרת בית (סעיף 198 לחוק)
- גמלאות - סוגי גמלאות נכות (סעיף 199 לחוק)
- גמלאות - קצבה מלאה ושיעורה (סעיף 200 לחוק)
- גמלאות - קצבה חודשית נוספת (סעיף 200א לחוק)
- גמלאות קצבה חלקית (סעיף 201 לחוק)
- גמלאות - ניכוי הכנסות מקצבה (סעיף 202 לחוק)
- גמלאות - שיקום מקצועי - תנאים (סעיף 203 לחוק)
- גמלאות שיקום מקצועי - כללי (סעיף 204 לחוק)
- גמלאות - שיקום מקצועי למי שהגיע לגיל זקנה (סעיף 205 לחוק)
- גמלאות - שירותים מיוחדים (סעיף 206 לחוק)
- גמלאות - גמלה מיוחדת למי שסובל ממוגבלות קשה (סעיף 206א לחוק)
- קביעת נכות ואי-כושר - תחילת בירור (סעיף 207 לחוק)
- קביעת נכות ואי-כושר - אחוזי נכות רפואית (סעיף 208 לחוק)
- קביעת נכות רפואית ואי-כושר - דרגת אי-כושר להשתכר (סעיף 209 לחוק)
- קביעת נכות ואי-כושר - דרגה זמנית של אי-כושר להשתכר (סעיף 210 לחוק)
- קביעת נכות רפואית ואי-כושר - ערר על החלטת רופא מוסמך או פקיד תביעות (סעיף 211 לחוק)
- קביעת נכות רפואית ואי-כושר - מינוי הוועדות, סמכויותיהן וסדרי עבודתן (סעיף 211 לחוק)
- קביעת נכות רפואית ואי-כושר - ערעור (סעיף 213 לחוק)
- קביעת נכות רפואית ואי-כושר - בדיקה מחדש של דרגת אי-כושר להשתכר (סעיף 214 לחוק)
- הכשרה מקצועית לבן זוג של נכה (סעיף 215 לחוק)
- הפחתת גמלה, השהיתה או שלילתה (סעיף 217 לחוק)
- הפרת הוראות רפואיות ושיקומיות (סעיף 218 לחוק)
- חובת אדם למסור מידע (סעיף 219 לחוק)
- מימון פעולות לפיתוח שירותים לנכה (סעיף 220 לחוק)
- שמירת הזכאות להטבות לפי כל דין (סעיף 220א לחוק)
- ילד נכה - הגדרת ילד נכה (סעיף 221 לחוק)
- הגדרת ילד נכה - גמלאות בשל ילד נכה (סעיף 222 לחוק)
- מועד תשלום גמלאות בשל ילד נכה (סעיף 222א לחוק)
- גמלה מוגדלת למשפחות ילדים נכים (סעיף 222ב לחוק)
- קצבת עידוד השתלבות בשוק העבודה (סעיף 222ג לחוק)
- ביטוח סיעוד (סעיפים 223 עד 237 לחוק)
- גמלאות - הגדרות (סעיף 223א לחוק)
- גמלאות - גמלת סיעוד (סעיף 224 לחוק)
- גמלאות - ביצוע בדיקת תלות במסגרת תוכנית ניסיונית - הוראת שעה (סעיף 224א לחוק)
- גמלאות - תשלום גמלת סיעוד (סעיף 225 לחוק)
- גמלאות - תשלום גמלת סיעוד לידי הזכאי במסגרת תוכנית ניסיונית - הוראת שעה (סעיף 225א לחוק)
- גמלאות תשלום גמלת סיעוד בכסף לידי זכאי (סעיף 225א לחוק) {תיקון התשע"ג}
- גמלאות - קבלת שירותי סיעוד על-ידי מי שמקבל גמלה בכסף (סעיף 225ב לחוק)
- ניכוי הפרשות סוציאליות מגמלת סיעוד (סעיף 225ג לחוק)
- הוראות לעניין גמלת סיעוד בכסף (סעיף 225ד לחוק)
- גמלאות - תקופת אכשרה (סעיף 226 לחוק)
- גמלאות סייג לזכאות (סעיף 227 לחוק)
- גמלאות - מניעת כפל תשלומים (סעיף 228 לחוק)
- גמלאות - תחילת זכאות (סעיף 229 לחוק)
- בדיקה - סיעוד(סעיף 230 לחוק)
- גמלאות - הגבלת תקופת זכאות (סעיף 230 לחוק)
- ועדה לעררים לעניין מצב תפקודי - הוראת שעה (סעיף 230ב לחוק)
- ועדה מקומית-מקצועית (סעיף 231 לחוק)
- תפקידי הוועדה המקומית-המקצועית (סעיף 232 לחוק)
- גמלאות - ועדה לעררים (סעיף 233 לחוק)
- גמלאות - הרחבת סוגי זכאים וגמלאות (סעיף 234 לחוק)
- ועדה ארצית - ועדה ארצית לענייני סיעוד (סעיף 235 לחוק)
- ועדה ארצית - תפקידי הוועדה הארצית (סעיף 236 לחוק)
- פיתוח והחזקה שוטפת של שירותים (סעיף 237 לחוק)
- ביטוח זקנה וביטוח שאירים (סעיפים 238 עד 269 לחוק)
- הוראות כלליות - תחילת תקופת התשלום (סעיף 239 לחוק)
- מבוטחים - מבוטח (סעיף 240 לחוק)
- מבוטחים - סוגים שונים (סעיף 243 לחוק)
- ביטוח זקנה - קצבת זקנה (סעיף 244 לחוק)
- ביטוח זקנה - גיל קצבת זקנה וקצבת זקנה יחסית (סעיף 245 לחוק)
- ביטוח זקנה - תקופת אכשרה (סעיף 246 לחוק)
- ביטוח זקנה - תלויים (סעיף 247 לחוק)
- ביטוח זקנה - תוספת לקצבה למי שהגיע לגיל 80 (סעיף 247א לחוק)
- ביטוח זקנה - תוספת ותק (סעיף 248 לחוק)
- ביטוח זקנה - תוספת דחיית קצבה (סעיף 249 לחוק)
- ביטוח זקנה - מבוטח שחדל להיות זכאי (סעיף 250 לחוק)
- ביטוח זקנה - קצבת זקנה לנכה (סעיף 251 לחוק)
- ביטוח שאירים - גמלת שאירים (סעיף 252 לחוק)
- ביטוח שאירים - גמלת שאירים לילדיה של עקרת בית (סעיף 252א לחוק)
- ביטוח שאירים - תקופת אכשרה (סעיף 253 לחוק)
- ביטוח שאירים - מענק ליתום שהגיע למצוות (סעיף 254 לחוק)
- ביטוח שאירים - תשלום מענק (סעיף 255 לחוק)
- ביטוח שאירים - אלמנה שהיה עמה ילד (סעיף 256 לחוק)
- ביטוח שאירים - תוספת לקצבה למי שהגיע לגיל 80 (סעיף 256א לחוק)
- ביטוח שאירים - תוספת ותק (סעיף 257 לחוק)
- ביטוח שאירים - גמלה ליותר מאלמנה אחת (סעיף 258 לחוק)
- ביטוח שאירים - קצבה לילדים מנישואין קודמים (סעיף 259 לחוק)
- ביטוח שאירים - חידוש זכות לקצבה (סעיף 260 לחוק)
- ביטוח שאירים - זכאי לקצבת שאירים בגיל קצבת זקנה (סעיף 261 לחוק)
- ביטוח שאירים - אלמנה או אלמן שנישאו (סעיף 262 לחוק)
- ביטוח שאירים - תשלום הקצבה לילדים (סעיף 263 לחוק)
- ביטוח שאירים - סייג לתחולה (סעיף 264 לחוק)
- ביטוח שאירים - הכשרה מקצועית ודמי מחיה לאלמנה וליתום (סעיף 265 לחוק)
- דמי קבורה - דמי קבורה בארץ (סעיף 266 לחוק)
- דמי קבורה - דמי קבורה בחוץ לארץ (סעיף 267 לחוק)
- דמי קבורה - סייג לאגרות קבורה (סעיף 268 לחוק)
- דמי קבורה - סייג לתחולה (סעיף 269 לחוק)
- תגמולים למשרתים במילואים (סעיפים 286-270 לחוק)
- הזכות לתגמול ושיעור התגמול (סעיפים 272-271 לחוק)
- שכר עבודה רגיל והכנסה ממוצעת (סעיף 273 לחוק)
- חישוב התגמול במקרים מיוחדים (סעיף 274 לחוק)
- חישוב התגמול למקבל דמי פגיעה (סעיף 274א לחוק)
- תקנות נוספות ומשלימות (סעיף 275 לחוק)
- תשלום תגמול או תשלום על חשבון תגמול (סעיף 276 לחוק)
- קביעת תנאים ונסיבות לשיעור מוגדל של התגמול (סעיף 277 לחוק)
- תשלום מקדמה על-ידי צה"ל (סעיף 278 לחוק)
- תגמול בשירות נוסף במילואים (סעיף 279 לחוק)
- העברת תגמול באמצעות מעביד (סעיף 280 לחוק)
- ניכוי חוב (סעיף 281 לחוק)
- הענקות (סעיף 282 לחוק)
- המשך תשלומים לקופות ולקרנות (סעיף 283 לחוק)
- מימון (סעיף 284 לחוק)
- דיווח (סעיף 285 לחוק)
- שוטר, סוהר ואיש משמר הכנסת (סעיף 286 לחוק)
- תגמולים למתנדבים (סעיפים 295-287 לחוק)
- הגדרות (סעיף 288 לחוק)
- הזכאות לגמלאות (סעיף 289 לחוק)
- דרכי חישוב הגמלאות (סעיף 290 לחוק)
- מימון (סעיף 291 לחוק)
- העברת כספים לאוצר המדינה (סעיף 292 לחוק)
- ארגונים מאושרים (סעיף 293 לחוק)
- זכאים ישנים (סעיף 294 לחוק)
- פיצויים בשל פגיעת מתנדב (סעיף 295 לחוק)
- תביעות - מועד לתביעת גמלת כסף והתקופה שבעדה תשולם (סעיף 296 לחוק)
- תביעות - הגשת תביעות (סעיף 297 לחוק)
- תביעות - גמלה בתוספת הפרשי הצמדה (סעיף 297 לחוק)
- תביעות - ניכוי מקדמה או תשלום אחר (סעיף 297ב לחוק)
- החלטת המוסד בתביעות (סעיף 298 לחוק)
- תביעות - ועדת תביעות (סעיף 299 לחוק)
- תביעות - הרכב ועדת התביעות (סעיף 300 לחוק)
- תביעות - בדיקות רפואיות (סעיף 301 לחוק)
- תביעות - תשלום מקדמות (סעיף 302 לחוק)
- ייעוד הגמלה - מניעת העברת זכות לגמלה (סעיף 303 לחוק)
- ייעוד הגמלה - מינוי מקבל הגמלה (סעיף 304 לחוק)
- ייעוד הגמלה - תשלום לבן זוג (סעיף 305 לחוק)
- ייעוד הגמלה - תשלום לקיבוץ או למושב שיתופי (סעיף 306 לחוק)
- ייעוד הגמלה - חלוקת קצבה של זכאי הנמצא במוסד (סעיף 307 לחוק)
- ייעוד הגמלה - חוב של גמלה (סעיף 308 לחוק)
- ייעוד הגמלה - תשלום למי שסיפק מצרכים חיוניים (סעיף 309 לחוק)
- ייעוד הגמלה - מענק במקרה פטירה (סעיף 310 לחוק)
- ייעוד הגמלה - פושט רגל (סעיף 311 לחוק)
- ייעוד הגמלה - קיזוז (סעיף 312 לחוק)
- ייעוד הגמלה - עיכוב תשלום קצבת ילדים - ערעור (סעיפים 314-313 לחוק)
- ייעוד הגמלה - החזרת גמלאות (סעיף 315 לחוק)
- תשלומי גמלה - אי-הפחתת קצבה ופקיעת זכות לקצבה (סעיף 316 לחוק)
- תשלומי גמלה - אופן תשלומם של גמלאות (סעיף 317 לחוק)
- תשלומי גמלה - תחילת זכות (סעיף 318 לחוק)
- תשלומי גמלה - שמירת זכויות (סעיף 319 לחוק)
- תשלומי גמלה - גמלאות כפל (סעיף 320 לחוק)
- תשלומי גמלה - ניכוי מקצבה (סעיף 321 לחוק)
- תשלומי גמלה - סכום מירבי לתביעות תלויים ושאירים (סעיף 322 לחוק)
- תשלומי גמלה - גמלאות בחירה (סעיף 323 לחוק)
- תשלום גמלה - הנמצא בחוץ לארץ (סעיף 324 לחוק)
- תשלום גמלה - תנאי לתשלום גמלה למי ששהה מחוץ לישראל (סעיף 324א לחוק)
- תשלום גמלה - שלילת גמלה משוהה שלא כדין (סעיף 324ב לחוק)
- תשלום גמלה - אסיר (סעיף 325 לחוק)
- תשלום גמלה - שלילת גמלה בגלל פשע (סעיף 326 לחוק)
- תשלום גמלה - מסירת מידע מטעה (סעיף 327 לחוק)
- תביעות נגד צד שלישי - זכות לתביעה (סעיף 328 לחוק)
- תביעות נגד צד שלישי - זקיפת פיצויים לחשבון הגמלה (סעיף 329 לחוק)
- תביעות נגד צד שלישי - חלוקת פיצויים מצד שלישי (סעיף 330 לחוק)
- תביעות נגד צד שלישי - אין המעביד חב לצד שלישי (סעיף 331 לחוק)
- תביעות נגד צד שלישי - גמלה לעניין פיצויי נזיקין (סעיף 332 לחוק)
- תביעות נגד צד שלישי - היוון (סעיף 333 לחוק)
- דמי ביטוח (סעיפים 373-334א לחוק) - פרשנות
- הוראות כלליות - הוראות יסוד (סעיף 335 לחוק)
- הוראות כלליות - תחומה של תקופת תשלום (סעיף 336 לחוק)
- הוראות כלליות - שיעור דמי ביטוח (סעיף 337 לחוק)
- הוראות כלליות - דמי ביטוח נפגעי עבודה ואימהות (סעיף 340 לחוק)
- הוראות כלליות - שיעורים מופחתים (סעיף 341 לחוק)
- הוראות כלליות - החייבים בתשלום דמי ביטוח (סעיף 342 לחוק)
- הוראות כלליות - דמי ביטוח מופחתים (סעיף 342 לחוק)
- הכנסה לעניין דמי ביטוח - חישוב הכנסתו החודשית של עובד (סעיף 344 לחוק)
- הכנסה לעניין דמי ביטוח - חישוב הכנסתו השנתית של מבוטח אחר (סעיף 345 לחוק)
- הכנסה לעניין דמי ביטוח - הקצאת מניות (סעיף 345א לחוק)
- הכנסה לעניין דמי ביטוח - הכנסה מפנסיה מוקדמת (סעיף 345ב לחוק)
- הכנסה לעניין דמי ביטוח - חישוב הכנסתו של מבוטח ברשות (סעיף 346 לחוק)
- הכנסה לעניין דמי ביטוח - סמכות קביעה (סעיף 347 לחוק)
- הכנסה לעניין דמי ביטוח - סכום מירבי, סכום מזערי וסכום שלא יובא בחשבון (סעיף 348 לחוק)
- הכנסה לעניין דמי ביטוח - שינוי לוח י"א (סעיף 349 לחוק)
- הכנסה לעניין דמי ביטוח - הכנסות פטורות מדמי ביטוח (סעיף 350 לחוק)
- הכנסה לעניין דמי ביטוח - פטור מתשלום דמי ביטוח (סעיף 351 לחוק)
- הכנסה לעניין דמי ביטוח - תקנות בדבר הכנסות מסויימות (סעיף 352 לחוק)
- תשלומים ודו"חות - מועד התשלום (סעיף 353 לחוק)
- תשלומים ודו"חות - זקיפת תשלומים (סעיף 354 לחוק)
- תשלומים ודו"חות - חובת דיווח וייחוס תשלומים (סעיף 355 לחוק)
- תשלומים ודו"חות - קנס על אי-הגשת דו"ח (סעיף 356 לחוק)
- תשלומים ודו"חות - קביעת דמי ביטוח בהיעדר דו"ח (סעיף 357 לחוק)
- קביעת דמי ביטוח בניגוד לדו"ח (סעיף 358 לחוק)
- תשלומים ודו"חות - ערר על קביעת דמי ביטוח (סעיף 359 לחוק)
- תשלומים ודו"חות - שיטת גביה (סעיף 360 לחוק)
- תשלומים ודו"חות - סמכות לתת הנחה (סעיף 361 לחוק)
- תשלומים ודו"חות - החזרת תשלומי יתר (סעיף 362 לחוק)
- תשלומים ודו"חות - מחיקת חוב דמי ביטוח (סעיף 363 לחוק)
- תשלומים ודו"חות - דרישה לתשלום חוב דמי ביטוח בתוך שבע שנים (סעיף 363א לחוק)
- פיגורים - תשלום פיגורים (סעיף 364 לחוק)
- פיגורים - שמירת זכות לגמלה (סעיף 365 לחוק)
- פיגורים - הפחתת גמלה ושלילתה מחמת פיגור (סעיף 366 לחוק)
- פיגורים - הקלות בגביית דמי ביטוח (סעיף 367 לחוק)
- פיגורים - הסכם תשלומים (סעיף 368 לחוק)
- פיגורים - אי-רישום ואי-תשלום דמי ביטוח - אחריות מעביד (סעיף 369 לחוק)
- פיגורים - ויתור (סעיף 370 לחוק)
- הוראות מיוחדות - הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח (סעיף 371 לחוק)
- הוראות מיוחדות - ועדת שומה (סעיף 372 לחוק)
- הוראות מיוחדות - ניכוי מתשלומים אחרים (סעיף 373 לחוק)
- הוראות מיוחדות - מועד חיוב מיוחד בדמי ביטוח (סעיף 373א לחוק)
- ביצוע אמנות (סעיף 374 לחוק)
- הדדיות בביטוח אזרחי חוץ (סעיף 375 לחוק)
- הוראות מיוחדות לשעת חירום (סעיף 376 לחוק)
- ביטוח חיילים (סעיף 377 לחוק)
- הודעה לחייל משוחרר (סעיף 377א לחוק)
- סוגים מיוחדים של מבוטחים (סעיף 378 לחוק)
- ביטוח עובד זר המועסק באיזור (סעיף 378א לחוק)
- רישום (סעיף 379 לחוק)
- מבוטח שלא נרשם (סעיף 380 לחוק)
- עיגול סכומים (סעיף 181 לחוק)
- זקיפת תשלומים בחיובים אחרים (סעיף 382 לחוק)
- פיקוח (סעיף 383 לחוק)
- חובת עדכון פרטים (סעיף 383א לחוק)
- סמכות לדרוש ידיעות רשמיות (סעיף 384 לחוק)
- קבלת מידע מרשות המיסים בישראל (סעיף 384א לחוק)
- חישובי מועדים (סעיף 385 לחוק)
- ייצוג ושכר טירחה (סעיף 386 לחוק)
- הענקות - מתן הענקה (סעיף 387 לחוק)
- הענקות - מימון (סעיף 388 לחוק)
- שינוי שיעור ההפרשה (סעיף 389 לחוק)
- התחשבות בתקנות בשיעור ההפרשה (סעיף 390 לחוק)
- בית-הדין לעבודה - סמכות בית-הדין לעבודה (סעיף 391 לחוק)
- בית-דין לעבודה - בעלי דין (סעיף 392 לחוק)
- בית-דין לעבודה - תובענה של מעביד בהיעדר תובענה של עובד (סעיף 393 לחוק)
- בית-דין לעבודה - מניעת טיעון (סעיף 394 לחוק)
- בית-דין לעבודה - השתתפות בתקציב בית-הדין לעבודה (סעיף 395 לחוק)
- בית-דין לעבודה - קביעת מועדים (סעיף 396 לחוק)
- בית-דין לעבודה - סיוע משפטי (סעיף 397 לחוק)
- עונשין וביצוע - עונשין (סעיף 398 לחוק)
- עונשין - בית-המשפט המוסמך (סעיף 399 לחוק)
- עונשין - ביצוע (סעיף 400 לחוק)
- עונשין - העברת סמכויות - תחילה - הוראות מעבר - הוראות מתמצות (סעיפים 404-401 לחוק)
- הוראה מיוחדת לגבי תושבי קבע (סעיף 405 לחוק
- הוראות מיוחדות לעניין הסכמים לפי סעיף 9 (סעיף 406 לחוק)
- דמי הסתגלות מיוחדים וגמול פרישה - הוראות מיוחדות (סעיף 407 לחוק)
ביטוח אבטלה (סעיפים 158 עד 179 לחוק) - הגדרות
1. הדיןסעיפים 159-158 לחוק הביטוח לאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 קובעים כדלקמן:
"158. הגדרות (תיקונים: התשנ"ח (מס' 4), התשנ"ט (מס' 3), התשס"ד, התשס"ו (מס' 5), התשס"ט (מס' 3), התשע"ד (מס' 6))
בפרק זה:
"מבוטח":
(1) תושב ישראל או תושב ארעי שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בלוח א'1, והוא עובד הזכאי לשכר שמעבידו חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו;
(2) חייל ששירת שירות סדיר על-פי חוק שירות ביטחון, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, מיום שחרורו מהשירות ולמשך שנה מאותו יום (להלן: "חייל");
(3) מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או כמשרת בשירות לאומי-אזרחי תקופה שאינה קצרה מ- 24 חודשים, מיום תום השירות ולמשך שנה מאותו יום, ואולם בת ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי, ותקופת שירותה בפועל לא פחתה משישה חודשים, והיא נישאה בתוך 30 הימים מהיום שבו הפסיקה בפועל את השירות הלאומי (להלן: "יום הפסקת השירות"), יראוה כמי ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי תקופה שאינה קצרה מ- 24 החודשים האמורים, ומניין השנה האמורה יחושב מיום הפסקת השירות;
"מבוטח מיוחד" - מי שהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות פרק זה, אלמלא החל לעסוק במשלח יד כעובד עצמאי, בשנה שבתכוף לאחר התאריך הקובע; לעניין זה, יראו את המועד שבו השלים המבוטח את כל אלה, כמועד שבו החל לעסוק במשלח היד כאמור (בפרק זה - מועד פתיחת העסק):
(1) מסר הודעה לרשות המסים בישראל בדבר התחלת עיסוקו במשלח יד כאמור, בהתאם להוראות סעיף 134 לפקודת מס הכנסה, ולפי סעיף 52 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975;
(2) נרשם כעצמאי במוסד, לפי סעיף 379;
"לשכת שירות התעסוקה" ו- "שירות התעסוקה" - כמשמעותם בחוק שירות התעסוקה;
"דמי אבטלה" - גמלה המשתלמת לזכאי לפי פרק זה;
"עובד" - למעט חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ או מושב שיתופי, שרואים אותו כעובד לפי הוראות סעיף 3;
"תאריך קובע" - ה- 1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה, ובלבד שחלפו 12 חודשים לפחות מה- 1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה הקודמת ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 12 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו.
159. תקנות
השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להרחיב בתקנות את חוג המבוטחים לעניין פרק זה, בתנאים שקבע."
תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה), התשל"ג-1972, קובעות כדלקמן:
"בתוקף סמכותי לפי סעיפים 127א עד 127ד, 127ו עד 127ח, 127יג, 127טז, 142(2) ו- 242 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשכ"ח-1968, בהתייעצות עם השר לקליטת העליה ועם שר הבטחון ובאישור ועדת העבודה של הכנסת לעניין תקנות 1 עד 9, אני מתקין תקנות אלה:
סימן א': דמי אבטלה
1. תושב ארעי
תושב ארעי לעניין פסקה (2)(ב) שבהגדרת עולה בסעיף 127א לחוק הוא מי שבידו אשרה או רישיון לישיבת ארעי מסוג א1 (עולה בכוח) כמשמעותו בתקנה 6(א) לתקנות הכניסה לישראל, התשט"ז-1955.
2. תאריך כניסה
לעניין סעיף 127ב(ב) לחוק יראו כתאריך כניסתו של אדם לישראל את תאריך כניסתו כעולה, ואם נכנס לישראל שלא כעולה - את תאריך היותו לעולה.
3. זכאות חייל משוחרר
חייל משוחרר משירות סדיר בצבא הגנה לישראל שלא בגלל אי-התאמה שיש עמה התנהגות רעה חמורה, יהיה זכאי לדמי אבטלה אף אם טרם מלאו לו עשרים שנה; לעניין זה, "התנהגות רעה חמורה" - כפי שנקבע בפקודות הצבא כמשמעותן בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955.
4. זכאות לגילאי 20-18
לעניין סעיף 127ג(ד) לחוק, אדם שמטעמי בריאות, משפחה, חינוך או התיישבות בטחונית, או מטעמים הקשורים בצרכי המשק הלאומי, קיבל פטור משירות סדיר בצבא הגנה לישראל או ששירותו נדחה לפי בקשתו, יהיה זכאי לפי פרק ו'1 לחוק אף אם טרם מלאו לו עשרים שנה.
5. חישוב תקופת אכשרה של עובד שבחלק מהזמן היה שכיר-יום (תיקון התשע"ג)
תקופת האכשרה לפי סעיף 127ד(ב) לחוק לגבי מבוטח שהיה בחלק הזמן שכיר-יום ובחלק הזמן עובד שאינו שכיר-יום, תחושב כאילו היה כל הזמן שכיר-יום, ולעניין זה ייחשב חודש עבודה מלא שבו עבד כעובד שאינו שכיר-יום ל- 25 ימי עבודה.
6. רישום בלשכת העבודה (תיקון התשל"ד (מס' 2))
(א) רואים אדם רשום בלשכת העבודה כמחוסר עבודה, לעניין סעיף 127(א) לחוק, אם נרשם בה כדורש עבודה בהתאם לתקנון שירות התעסוקה והתייצב לרישום כמחוסר עבודה בלשכת העבודה בימים ובשעות שקבעה לשכת העבודה למתן סידורי עבודה באותו מדור שבו שובץ ושהודעה עליהם פורסמה על לוח המודעות של אותה לשכת עבודה.
(ב) אדם ייחשב כרשום בלשכת העבודה כמחוסר עבודה בתקופה שבין יום התייצבותו האחרונה לבין יום התייצבותו הקודמת, ובלבד שהתייצב בפועל כאמור בתקנת-משנה (ב).
(ג) התייצב אדם לרישום בלשכת העבודה ביום שלא נקבע להתייצבות במדור שבו שובץ כאמור בתקנת-משנה (ב), יירשם יום התייצבותו זה כיום אבטלה.
7. שינוי במקום מגורים
(א) הוצעה לאדם עבודה או אכשרה מקצועית במקום המרוחק לפחות 40 ק"מ ממקום מגוריו הקבוע, תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום מגוריו לעניין סעיף 127ז לחוק, זולת אם קיימת תחבורה ציבורית תקינה למקום העבודה או האכשרה המקצועית וחזרה, או המעביד מספק הסעה לעבודה וחזרה; וזמן הנסיעה לעבודה וחזרה העולה על שעה אחת, נחשב כחלק מזמן העבודה.
(ב) היה מקום העבודה או האכשרה המקצועית מרוחק לפחות 40 ק"מ, לא ייחשב כמחייב שינוי מקום מגורים, אם אין לאדם בן משפחה הגר עמו, ומובטחים לו מגורים במקום העבודה או האכשרה המקצועית והוצאות נסיעה ממקום מגוריו הקבוע למקום העבודה או האכשרה המקצועית וחזרה אחת לשבועיים לפחות.
(ג) לעניין תקנה זו:
(1) מרחקים יחושבו לפי המרחק שבין ישובים כמובא בפרסומי מרחקי דרך של מחלקת המדידות במשרד העבודה;
(2) "בן משפחה" - בן זוג, ילד, הורה, אח, סב או נכד;
(3) מקום המגורים הקבוע של אדם ייקבע לפי הרישום בתעודת-הזהות שלו.
8. הצדקה להפסקת עבודה מרצון
לעניין סעיף 127ח(א) לחוק יראו התפטרות ממקום העבודה מהסיבות האמורות בסעיפים 6 או 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, כהצדקה להפסקת עבודה מרצונו של המבוטח.
9. לימודים סדירים באכשרה מקצועית
(א) דמי האבטלה לפי סעיף 127טז ישולמו על-יסוד אישור שהוגש למוסד מאת האגף לאכשרה והשתלמות מקצועית במשרד העבודה כי הזכאי השתתף באכשרה מקצועית.
(ב) האישור כאמור בתקנת-משנה (א) יוגש למוסד אחת לחודש מתחילת האכשרה המקצועית ויפורטו בו התשלומים שניתנו לזכאי באכשרה המקצועית, ומספר הימים שבעדם שולמו לו, לרבות ימי מחלה ואבל.
10. מובטל שעיקר פרנסת הילד עליו (תיקון התשמ"ד)
לעניין סעיף 127ג(ג) לחוק יראו מובטל שעיקר פרנסת הילד עליו אם בחודש שקדם להיותו מובטל היתה הכנסתו גבוהה מהכנסת בן זוגו.
11. חישוב השכר היומי הממוצע (תיקונים: התשל"ט, התשמ"ד, התשמ"ה)
לעניין סעיפים-קטנים (א) ו- (ב) לסעיף 127יג לחוק יחושב השכר היומי הממוצע של מובטל כך:
(1) עובד שאינו שכיר-יום - יחולק סך כל הכנסתו במספר החדשים שבהם עבד והסכום המתקבל יחולק ב- 25;
(2) עובד שהוא שכיר-יום - יחולק סך כל הכנסתו במספר הימים שבעדם נתקבלה ההכנסה;
(3) עובד שבחלק מהזמן היה שכיר-יום ובחלק מהזמן עובד שאינו שכיר-יום - יצורף סך כל הכנסתו כעובד שהוא שכיר-יום לסך כל הכנסתו כעובד שאינו שכיר-יום, והסכום שיתקבל יחולק במספר הימים שבעדם נתקבלה ההכנסה; לעניין זה, יחושב חודש עבודה מלא שבו עבד העובד שאינו שכיר-יום ל- 25 ימי עבודה בפועל;
(4) הסכומים המתקבלים לפי פסקאות (1) עד (3) יעוגלו כך, שסכום שהוא פחות מ- 50 שקלים לא יובא בחשבון, וסכום שבין 50 ל- 99 שקלים ייחשב כ- 100 שקלים;
(5) בתקנה זו, "הכנסה" - ההכנסה או השכר המשמשים בסיס לחישוב השכר היומי הממוצע כאמור בסעיפים-הקטנים (א) או (ב) לסעיף 127יג לחוק, לפי העניין.
11. חישוב השכר היומי הממוצע (תיקון התשע"ג)
(א) לעניין חישוב השכר היומי הממוצע של מובטל כאמור בסעיף 170(א) לחוק, יחולק סך כל הכנסתו של מובטל ב- 150 ולעניין חישוב השכר היומי הממוצע של מובטל כאמור בסעיף 170(ב) לחוק, יחולק סך כל הכנסתו של מובטל במספר החודשים שבהם עבד והסכום המתקבל יחולק ב- 25.
(ב) סכום המתקבל לפי תקנת-משנה (א) שהוא פחות מ- 50 שקלים חדשים לא יובא בחשבון, וסכום שבין 50 ל- 99 שקלים חדשים ייחשב כ- 100 שקלים חדשים.
(ג) בתקנה זו, "הכנסה" - ההכנסה או השכר המשמשים בסיס לחישוב השכר היומי הממוצע כאמור בסעיף 170(א) או (ב) לחוק.
סימן ב': הענקת אבטלה
(תיקון התשע"ג)
12. קטין מובטל
יראו קטין כמי שאין בידי לשכת העבודה לספק לו עבודה, אם לא סופקה לו עבודה בהתאם לכללים המפורטים בתקנון שירות התעסוקה.
13. תקופת אכשרה
(א) הענקת אבטלה תשולם לקטין שהשלים את תקופת האכשרה כמוגדר בתקנת-משנה (ב).
(ב) תקופת האכשרה לגבי קטין היא 100 ימים שבעדם שולמו דמי-ביטוח לפי פרק ג' לחוק, תוך 360 הימים בתכוף לראשון לחודש שבו התחילה תקופת האבטלה (להלן: "התאריך הקובע").
(ג) במניין 100 הימים האמורים בתקנת-משנה (ב) ייכללו, אף ללא תשלום דמי-ביטוח, ימי השתתפות באכשרה מקצועית, סידורי תעסוקה או פעילות אחרת כמפורט בתקנה 14, ובלבד שמספר הימים שיובאו במניין כאמור לא יעלה על 50.
(ד) לא הושלמה תקופת האכשרה מחמת אחת או יותר מהעילות המנויות להלן בפסקאות (1) עד (3) (להלן: "הימים החסרים"), ימנו את 360 הימים כאמור בתקנת-משנה (ב) בלי למנות בהם את הימים החסרים שאינם עולים על המספר הנקוב לצד כל עילה:
(1) אכשרה מקצועית, סידורי תעסוקה או פעילות אחרת כמפורט בתקנה 14 - כל ימי השתתפות הקטין בהם;
(2) מחלה או תאונה - 50 יום;
(3) היעדרות אחרת של קטין מעבודתו מסיבות שאינן תלויות ברצונו, לרבות ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם - 30 יום.
14. אכשרה מקצועית ופעילות אחרת
(א) האכשרה המקצועית, סידורי התעסוקה והפעילות האחרת המוכרים לעניין סעיף 127יח(ב) לחוק הם: בית-ספר לחניכים, בית-ספר תעשייתי, מסגרת הכוון או חניכות מודרכת, שאושרו על-ידי האגף לאכשרה והשתלמות מקצועית במשרד העבודה (להלן: "האגף"), וכן קורס למתבגרים, חבורת עבודה, קבוצת עבודה, כתת קלט או כל פעילות אחרת המקויימים, מאורגנים או מאושרים על-ידי האגף ובלבד שכל אלה הוצעו לקטין על-ידי לשכת העבודה.
(ב) לא הוצעו לקטין אכשרה מקצועית, סידורי תעסוקה או פעילות אחרת כאמור בתקנת-משנה (א), או היו אלה במקום המרוחק לפחות 40 ק"מ ממקום מגוריו הקבוע, יראו בכך נסיבות המצדיקות אי-השתתפותו של הקטין בהם.
(ג) לעניין תקנת-משנה (ב) יחושבו מרחקים לפי המרחק שבין ישובים כמובא בפרסומי מרחקי דרך של מחלקת המדידות במשרד העבודה.
15. שיעור הענקת האבטלה
(א) בתקנה זו:
"השכר הקובע" - שכרו היומי הממוצע של הקטין בתקופת האכשרה האמורה בתקנה 13, אולם לא יותר ממחצית השכר הממוצע במשק כמשמעותו בסעיף 127יב לחוק;
"הכנסה" - הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו- (2) לפקודת מס הכנסה, וכן דמי אבטלה והענקת אבטלה אשר נתקבלו בתקופת האכשרה האמורה בתקנה 13;
"שיעור ההשתתפות בפרנסת ההורים" - החלק באחוזים של הכנסת הקטין בהכנסה הכוללת של הקטין והוריו.
(ב) (1) שיעורי הענקת האבטלה לקטין יחושבו באחוזים מהשכר הקובע בהתאם לשיעורי ההשתתפות בפרנסת הוריו שמקום מושבם בישראל, כמפורט להלן:
שיעור ההשתתפות שיעור הענקת האבטלה
בפרנסת ההורים מן השכר הקובע
20% עד 34% 35%
35% עד 49% 50%
50% עד 74% 70%
75% או יותר 80%
(2) קטין שאין לו הורים יהיה זכאי להענקת אבטלה בשיעור של 80 אחוז מן השכר הקובע;
(3) סכום הענקת אבטלה שהוא פחות משלוש לירות ליום יעוגל לשלוש לירות ליום.
(ג) לא תשולם הענקת אבטלה בעד חמשת ימי האבטלה הראשונים מכל תקופה של 120 ימים רצופים המתחילים בתאריך הקובע.
(ד) מהענקת האבטלה המשתלמת לקטין יופחתו התשלומים הניתנים לו באכשרה המקצועית, סידורי התעסוקה והפעילות האחרת כמפורט בתקנה 14, להוציא החזר הוצאות נסיעה.
(ה) לא תשולם הענקת אבטלה לקטין בחודש פלוני אם קיבל הענקת אבטלה בעד 138 ימים כולל מספר הימים באותו חודש ובאחד-עשר החדשים שקדמו בתכוף לאותו חודש, אלא-אם הקטין משתתף באכשרה מקצועית, סידורי תעסוקה או פעילות אחרת כמפורט בתקנה 14 וכל עוד הוא משתתף כאמור.
(ו) לא תשולם הענקת אבטלה לקטין בהתקיים אחת מן העילות המנויות להלן וכל עוד היא מתקיימת:
(1) הפסיק את עבודתו, האכשרה המקצועית, סידור התעסוקה או הפעילות האחרת כמפורט בתקנה 14 מרצונו, בלי שהיתה הצדקה לכך מהסיבות המנויות בתקנה 8;
(2) סירב לקבל עבודה שהוצעה לו לפי תקנה 12 או סירב להשתתף באכשרה מקצועית, סידור תעסוקה או פעילות אחרת כאמור, או הופסקה השתתפותו בהם מחמת הפרה חמורה של משמעת באישור מי שהסמיך לכך מנהל האגף ועל-פי נהלים שהוא קבע לאחר התייעצות בארגון הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של נוער עובד.
16. הקצבה לחשבון מיוחד
לחשבון המיוחד לפי סעיף 215א לחוק, יוקצב מדי שנת כספים סך השווה לאחוז אחד מהתקבולים בענף ביטוח אבטלה באותה שנת כספים.
סימן ג': הגשת תביעות
17. הגשת תביעה לגמלה (תיקונים: התשל"ד (מס' 1), התשנ"ח)
(א) (בוטלה)
(ב) לשכת העבודה תתן לתובע אישור לפי הטופס שבתוספת, החל מ- 5 לחודש בעד ימי אבטלה שקדמו לאותו חודש.
(ג) תביעה לגמלה לפי סימן זה תוגש למוסד פעם אחת בכל תקופה של שנים-עשר חדשים שלאחר התאריך הקובע כמשמעותו בסעיף 127ד לחוק.
19-18. (בוטלו)
20. המצאת אישורים על-ידי לשכת העבודה (תיקון התשל"ד (מס' 1))
אושרה התביעה לגמלה, יודיע על-כך המוסד ללשכת העבודה, ולשכת העבודה תמציא למוסד, אחת לחודש ולא יאוחר מה- 15 בו, אישור על מספר ימי אבטלתו של התובע שקדמו לאותו חודש, כאמור בתקנה 17(א).
22-21. (בוטלו)
23. (בוטלה)
24. תחילה
תחילתן של תקנות אלה ביום כ"ז בטבת התשל"ג (1 בינואר 1973).
25. השם
לתקנות אלה ייקרא "תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה), התשל"ג-1972."
2. החלת ביטוח אבטלה על "עובד" בלבד ולא על עצמאי
סעיף 158(1) לחוק הביטוח הלאומי מגדיר "מבוטח" לצורך זכאות לדמי אבטלה קובע כי צריך שיתקיים בו, בין-היתר, התנאי של היותו "עובד הזכאי לשכר שמעבידו חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו" כאשר הגדרתו של "עובד" כאמור מופיעה בסעיף 1 לחוק: "עובד" - לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחסי עבודה, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד; לעניין זה, "בן משפחה" - אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות...".
פסיקת בית-המשפט עמדה בעבר על הטעמים שהובילו את המחוקק להחיל את ביטוח האבטלה אך ורק על "עובד" ומאידך שלא להחילו על עצמאי וקבעה כי הסיבות לאי-תחולת ענף ביטוח אבטלה על עצמאים הן רבות, ולהלן נמנה חלק מהן:
האחת, הטענה היא כי עובדים זקוקים להגנה בתקופת האבטלה יותר מעצמאים, משום שהם חשופים יותר לפגיעה חמורה של היעדר תעסוקה וכן משום שקשה יותר לעובד לצבור חסכונות שיהיו מקור פרנסה בתקופת האבטלה.
כל הכנסותיו של ה"עובד" מקורן בשכרו ואילו לעצמאי המנהל עסק יש יותר אפשרות לצבור משאבים שיוכלו לעזור לו להסתדר בתקופות כלכליות קשות.
אין להשוות, לדוגמה, את מצבה הכלכלי של הפקידה במשרד עורכי-דין למצבו של בעל המשרד, או את מצבה הכלכלי של האחות במרפאת הרופא למצבו הכלכלי של הרופא;
השניה, קיים קושי לקבוע מתי עצמאי נותר מחוסר עבודה, היינו - מתי הוא מובטל;
השלישית, קיים קושי בקביעת תקופת האכשרה לעצמאי;
הרבעית, קיים קושי להבחין בין תפקידו של העצמאי כבעל שליטה בחברה ותפקידו כעובד;
החמישית, קיים קושי להבחין בין שכרו של העצמאי לבין החזר השקעותיו בחברה;
השישית, קיים חשש מניצול לרעה של שליטת העצמאי על שכרו ועל תנאים אחרים של העסקתו {דב"ע נז/02-182 המוסד לביטוח לאומי נ' גרוסקופף, פד"ע לד, (1999) 97 (להלן: "עניין גרוסקופף"}.
באותו עניין, מצא בית-הדין להוסיף ולציין כי יש הטוענים כי אלה המבצעים עבודה "כעובדים עצמאיים" נזקקים אף הם, בנסיבות מסויימות, להגנה על הכנסתם בתקופות שאין להם עבודה וכי הועלו אף הצעות להרחיב את תחום הזכאים לדמי אבטלה על-מנת ליתן לכך מענה.
אולם נכון לעת הזו לא חל כידוע שינוי בהסדר החוקי הנשען גם על שיקולים תקציביים.
הסדר העולה בקנה אחד עם ההסדרים הקיימים במדינות רבות בעולם כפי שסקר אותם בית-דין זה בעניין גרוסקופף.
עולה איפוא מן הדברים כי הטעמים שהובילו את המחוקק לבטח בביטוח אבטלה רק את מי שעונה להגדת "עובד" שבחוק נסמכים על שיקולים חברתיים וכלכליים, הנוגעים לאופי ההתנהלות הכלכלית המצופה מעצמאי: מי שנשען לרוב על מקורות הכנסה שונים ומגוונים אשר מצופה ממנו לנתב את דרכו העסקית בין סיכויי רווח וסיכוני הפסד ולתעל באופן מושכל ומתוכנן את הכנסותיו על ציר הזמן לאפיקים שונים של השקעה בעסק או הוצאה ומשיכת רווחים, על-פי שיקולים כלכליים שונים, לרבות שיקולי מיסוי ותוך התחשבות בתנודתיות המאפיינת את השוק בו מדובר.
התנהלות המאפשרת השאה של רווחים, פיתוח העסק ומינופו לצד הערכות לתקופות של האטה כלכלית.
זאת להבדיל מן העובד השכיר שנהוג לייחס לו טווח שליטה כלכלי מוגבל בהרבה, בכל הנוגע למקורות ההכנסה ואופן ניתובה ומכאן גם יכולת הערכות מוגבלת יותר לתקופות שפל ובאופן המוביל לתלות מוגברת במקור הכנסתו כשכיר בכל נקודה ונקודה על פני ציר הזמן.
עם-זאת, המחוקק היה ער לאפשרות שאותה תלות כלכלית והסתמכות שמקובל לייחסה לעובד השכיר תתקיים גם בין מי שיש ביניהם קרבת משפחה וכן לכך ששעה שמדובר ביחסים שבין קרובי משפחה - אזי שמטבע הדברים לא תמיד תהיה הקפדה יתירה על מלוא הסממנים המאפיינים יחסים של עובד ומעביד על-פי כל המבחנים שהתפתחו מעת לעת בפסיקה, לרבות אלה הנוגעים להיקף השליטה, הפיקוח או הבקרה של המעביד על עבודת העובד ודרך ביצועה.
שליטה ובקרה אשר יכול ויהיו מצומצמים וגמישים יותר עת שמדובר ביחסים בין קרובי משפחה.
על רקע זה, ניתן להבין את ההגמשה שהגמיש המחוקק בתיחום גבולות ההגדרה של המונח "עובד" שבחוק משהוא "ביקש להקל במשהו עם 'העובד' בעסק המשפחתי", בהגדירו את המושג "עובד" שבסעיף 1 הימנו "לרבות בן משפחה", אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד.
לעניין זה "בן משפחה" אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות" {עב"ל (ארצי) 78/08 מגרה נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (08.04.08); עב"ל (ארצי) 679/07 גלדיס נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (03.02.08)}.
יחד-עם-כך, לצד ההקלה הטמונה בשרטוט גבולות ההגדרה, זו המביאה בחשבון את "טיבה וטיבעה" של הקרבה המשפחתית בהקשר התעסוקתי, ואולי דווקא בשל "הטיב והטבע" של אותה קרבה הוחמרו אמות-המידה הראייתיות הנדרשות על-פי הפסיקה לצורך הוכחתו של "הגרעין המהותי" של ההתקשרות הנדרש לשם גיבוש הזכאות של קרוב משפחה המבצע עבודה לדמי אבטלה.
גרעין הטומן בחובו תנאי שאין-בלתו בדבר תשלום שכר בתמורה לביצוע עבודה.
העומד בבסיס קיומם של יחסי עובד-מעביד הינה התקשרות לביצוע עבודה תמורת שכר. בקביעת טיב הקשר שבין הצדדים נודעת חשיבות רבה לשאלת תשלום השכר, שכן יחסי עובד-מעביד מטיבם מחייבים מתן תמורה עבור ביצוע עבודה {עב"ל (ארצי) 279/98 חטמי יצחק נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (29.06.00)}.
אופי התשלומים המשולמים כשכר הינו שיקול משמעותי לצורך הגדרת הזכאות לתשלום דמי אבטלה {עב"ל 1147/01 (ארצי) מוסטאפא כמאל נ' המוסד לביטוח לאומי פורסם באתר האינטרנט נבו (02.12.03)}.
ההקשחה הראייתית כאמור, הנוגעת כמובן גם להוכחת "גרעינה" של הגדרת בן משפחה "כעובד", עוברת כחוט השני בפסיקתו של בית-המשפט אשר נדרש לסוגיה זו לא אחת.
כאשר הצדדים הטוענים ליחסי עבודה הם קרובי משפחה, בית-הדין בוחן בקפידת-יתר את טיבם של היחסים שנוצרו: האם בפניו מערכת יחסים התנדבותית, המגלמת בתוכה עזרה משפחתית או שמא נוצר בין בני המשפחה קשר חוזי המסדיר מערכת של זכויות וחובות.
לשם עמידה על טיב היחסים שנוצרו בין בני המשפחה, ייתן בית-הדין את דעתו, לפרמטרים שונים, ובהם, בין-היתר מסגרת שעות העבודה, האם השכר ששולם היה ריאלי או סמלי וכיו"ב {עב"ל (ארצי) 20105/96 יהלום נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ל"ו (2001) 603, 616; דב"ע לג/0-108 המוסד לביטוח לאומי נ' כץ, פד"ע ה', (1973) 31, 36; דב"ע לג/0-159 מרקו נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ה', (1973), 134 ,137}.
ניתן איפוא לסכם את האמור לעיל ולומר כי שעה שמדובר בהתקשרות בין קרובי משפחה יש לבחון בקפידה רבה האם התכלית העיקרית של התקשרות או "גרעינה של ההתקשרות" עניינו - ביצוע עבודה בתמורה לשכר הנקבע על יסוד זיקה הדוקה למהותה ולאופיה של העבודה המבוצעת או שמא תכלית ההתקשרות הינה - השאת הרווחה הכלכלית והמשפחתית של המשפחה כיחידה כלכלית אחת; כך שהתמורה המשולמת איננה נגזרת בעיקרה ממהות העבודה ואפיוניה אלא משיקולים "חיצוניים" לה, הנעוצים בצרכי המשפחה ו/או יחידיה, באפיוני המשפחה ו/או יחידיה ובשקלולם של השיקולים "החיצוניים" הללו.
שקלול שמטרתו תיעול מושכל של ההכנסות וההוצאות של המשפחה כיחידה כלכלית משותפת, תוך התחשבות בשיקולי מיסוי ושיקולים כלכליים או אישיים אחרים של כלל בני המשפחה ובאופן המאפשר השאת הרווח המשפחתי והכלכלי של היחידה כולה, לרבות הערכות משותפת לעת מחסור או ירידה בערך הכלכלי של אחד מנכסי המשפחה.
על אבחנה זו הנגזרת מן ההגדרה של עיקר התכלית של ההתקשרות לצורך הגדרתם של יחסי עובד ומעביד להבדיל מיחסי שותפות, אף בהיעדרה של זיקה משפחתית בין השותפים, עמד בית-הדין בעבר וקבע כי ביסודם של יחסי עובד-מעביד מונחת התקשרות חוזית, עת המטרה העיקרית של ההתקשרות הוא ביצוע עבודה. ביצוע העבודה צריך שיהא מטרה בפני עצמה, ולא תוצאה נלווית להשגת מטרה אחרת.
כך למשל, אין התקשרות בין שניים לשם הקמת שותפות שמפעלה תהיה נגריה, מביאה, כשלעצמה, ליחסי עובד-מעביד בין השותפות לבין כל אחד מהשותפים, אף אם כל אחד מהשניים יעבוד בנגריה; המטרה העיקרית של ההתקשרות היא ניהול "מפעל" משותף, והעבודה רק נלווית לאותה מטרה {דב"ע לד/3-60 עזבון בלה ורי המנוח נ' "לאורווי" בע"מ, פד"ע ו', (1974), 10; דב"ע לה/2-12 עזבון המנוח שמואל נתן כהן ז"ל נ' רוזהויסר, פד"ע י', (1972), 299)}.
על רקע כל הנאמר לעיל, נראה כי שעה שנבחנת תכלית ההתקשרות כאמור בהקשר המשפחתי, יש להקפיד הקפדה יתירה מבחינה ראייתית.
משמע - בנסיבות אלה של יחסים משפחתיים, יש לבחון על-פי אמות-המידה הראייתיות המחמירות, האם אין מדובר בשותפות משפחתית, כתכליתה העיקרית של ההתקשרות, להבדיל מזו שעניינה יצירת יחסי עבודה.
זאת גם שעה שבמסגרת אותה שותפות נכללת פעילות עסקית המבוצעת באמצעות חברה משפחתית אשר ניתן יהיה לראותה, בנסיבות מסויימות, כאחד מנכסי השותפות וחרף הרישום הפורמאלי של בעלי המניות {ע"ע (ארצי) 391/08 גוטמן נ' ג'י. קי. אר. אשראי רכב בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (03.09.09); עב"ל 59047-10-13 רחל מדלסי נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (20.01.15)}.
3. השעיית יחסי עבודה - האם ניתן לדרוש דמי אבטלה
ב- עב"ל 131-10 {המוסד לביטוח לאומי נ' שרה רבקה ויזניצר, תק-אר 2012(4), 411 (2012)} נבחנה השאלה האם די בכך שיחסי העבודה בין הצדדים מושעים על-מנת להימנות עם הזכאים לדמי אבטלה. בדחותו את הערעור קבע בית-הדין הארצי לעבודה כי ענף ביטוח אבטלה מוסדר בהוראות פרק ז' לחוק הביטוח הלאומי. סעיף 158 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר "מבוטח" לעניין ביטוח אבטלה.
פרק ז' לחוק הביטוח הלאומי וכן ההוראות הכלליות לחוק הביטוח הלאומי, אינם כוללים הגדרה של המונח "עובד" ושל המונח "שכר". על-פי סעיף 160 לחוק הביטוח הלאומי, דמי אבטלה ישולמו, למבוטח שהוא מובטל, אשר השלים את תקופת האכשרה המוגדרת בסעיף 161 לחוק.
הגדרת המונח "מובטל" מופיעה בסעיף 163 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995, הקובע כדלקמן:
"163(א). מובטל
רואים אדם כמובטל אם הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה לפי תנאים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה, והוא מוכן ומסוגל לעבודה במקצועו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו (לשני אלה ייקרא להלן: "עבודה מתאימה"), ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה כאמור."
פסיקת בית-המשפט פרשה את המונח "מובטל" כאינו מוגדר ופשיטא שמדובר באדם שאין לו מקור פרנסה, כגון - מי שפוטר מעבודתו.
מושג זה של "מובטל" הורחב והוא חל גם על מי שהוצא - בניגוד לרצונו - לחופשה ללא תשלום. המשותף לשני מצבים אלה הוא שעובד נקלע למצב בו - שלא מרצונו - המעסיק חדל לספק לו עבודה ולשלם לו שכר.
4. "תקופת אבטלה" והמונח "מובטל"
התכלית של תשלום דמי אבטלה היא בעיקרו-של-דבר לסייע בעד מי שנפלט ממעגל העבודה בעל-כורחו ועקב כך נשבר מטה לחמו ואבדה הכנסתו.
דמי האבטלה אמורים לשמש במקרה כזה כתחליף ההכנסה שאבדה למחוסר העבודה. ברם על מחוסר העבודה לעשות כל אשר לאל ידו, כדי להשיב את הכנסתו שאבדה, ורק כאשר חרף מאמצים אלה לא נמצאה לו עבודה מתאימה, יהיה הוא זכאי לתשלום דמי אבטלה בכפוף למילוי יתר תנאי הזכאות הקבועים בחוק לתשלום זה.
כך למשל על-פי סעיף 166(ב) לחוק, נשללת הזכאות לדמי אבטלה למשך 90 יום ממי שהפסיק את עבודתו מרצונו, ולפי סעיף 166(ג) לחוק, נשללת זכאות לדמי אבטלה למשך 90 יום ממי שלשכת שירות התעסוקה הציעה לו עבודה מתאימה והוא סירב לקבלה.
לשם מימוש מטרה זו של מציאת עבודה למובטל נקבע מנגנון שיסודו בסעיף 163 לחוק הקובע כי "רואים אדם כמובטל אם הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה לפי תנאים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה".
תקנה 6 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה), התשל"ג-1972 (להלן: "התקנות") קובעת כי:
"6. רישום בלשכת העבודה (תיקון התשל"ד (מס' 2))
(א) רואים אדם רשום בלשכת העבודה כמחוסר עבודה, לעניין סעיף 127(א) לחוק, אם נרשם בה כדורש עבודה בהתאם לתקנון שירות התעסוקה והתייצב לרישום כמחוסר עבודה בלשכת העבודה בימים ובשעות שקבעה לשכת העבודה למתן סידורי עבודה באותו מדור שבו שובץ ושהודעה עליהם פורסמה על לוח המודעות של אותה לשכת עבודה.
(ב) אדם ייחשב כרשום בלשכת העבודה כמחוסר עבודה בתקופה שבין יום התייצבותו האחרונה לבין יום התייצבותו הקודמת, ובלבד שהתייצב בפועל כאמור בתקנת-משנה (ב).
(ג) התייצב אדם לרישום בלשכת העבודה ביום שלא נקבע להתייצבות במדור שבו שובץ כאמור בתקנת-משנה (ב), יירשם יום התייצבותו זה כיום אבטלה."
הוראות אלה יוצרות איפוא את הזיקה בין המונח "מובטל" לרישום בשירות התעסוקה, כאשר אין מובטל אלא זה שרשום ומתייצב בשירות התעסוקה, וכאשר לשכת שירות התעסוקה היא זו שאמורה להציע לו את העבודה המתאימה. לא הציעה לשכת שירות התעסוקה למחוסר העבודה עבודה מתאימה - יהיה הוא כאמור זכאי לדמי אבטלה בכפוף לשאר התנאים המזכים בגמלה זו.
משמעות המונח "מובטל" בחוק אינה זהה למשמעות המילונית של מונח זה, כשם שמשמעות המונחים "אלמן" ו"אלמנה" בחוק אינם זהים למשמעות המילונית של מונחים אלו.
החוק הוסיף למשמעות המילונית של מונחים אלה, תנאים וסייגים המשנים את המשמעות המילונית שלהם. פירושו של דבר הוא שהמונח "מובטל" בחוק אין לו את המשמעות המילונית הרגילה שלו, דהיינו מחוסר עבודה, אלא נוספו למשמעות המילונית תנאים אחדים היוצרים את המונח המשפטי "מובטל" הקבוע בחוק, שרק הוא בלבושו המשפטי זכאי להיכנס למדור הזכאים לדמי אבטלה, בכפוף ליתר תנאי הזכאות שבחוק.
משמעות הדברים היא שמחוסר עבודה שאינו "מובטל" במשמעות המשפטית של מונח זה, לא יהיה זכאי לדמי אבטלה.
תקופת האכשרה היא תנאי מתנאי הזכאות לתשלום דמי אבטלה, הדורש תקופת מינימום של תשלום דמי ביטוח עבור המבוטח המקנים לו את אחד מ"כרטיסי הכניסה" לזכאות בדמי אבטלה.
תקופת האכשרה נמדדת במכסת ימים הנמנית "מהתאריך הקובע". התאריך הקובע מוגדר כ"ראשון בחודש בו התחילה תקופת האבטלה".
המונח "תקופת אבטלה" שבחוק אינו יכול להתפרש אלא כתקופה שבה רואים אדם כמובטל. רואים אדם כמובטל על-פי פרק ביטוח אבטלה שבחוק רק מי שעונה להגדרה זו בחוק, והגדרה זו כאמור דורשת את רישומו והתייצבותו של מחוסר העבודה בלשכת שירות התעסוקה לפי התנאים הקבועים בתקנות {סעיף 163 לחוק}.
תקופת אבטלה אינה תקופה בה אדם היה מחוסר עבודה, אלא תקופה בה היה אדם "מובטל" במשמעות המשפטית של מונח זה בחוק, המותנה, בין השאר, ברישום ובהתייצבות בלשכת שרות התעסוקה.
הקשר שבין הרישום וההתייצבות בלשכת שירות התעסוקה והזכאות לדמי אבטלה הוא קשר מהותי בלתי-ניתן להפרדה, והוא בא להבטיח את העיקרון שדמי אבטלה ישולמו בדרך-כלל, למי שטרח למצוא עבודה באמצעות שירות התעסוקה ולא נמצאה לו עבודה מתאימה {עב"ל 433/06 קנט אלן כהן נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-אר 2007(4), 384 (2007)}.
5. עזרה משפחתית
ב- ב"ל (ת"א) 20894-05-13 {אמירה סגל נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (12.04.15)} נקבע כי יש לבחון בקפידת-יתר אם אכן היחסים שנוצרו בין הצדדים הינם יחסי עובד-מעביד, או שהעבודה שנעשתה, הינה בגדר עזרה משפחתית {כחלק מהשותפות במאמץ לקידום העסק המשפחתי}.
בפעילות משותפת של בני משפחה בעסק משפחתי, לרווחת העסק ולקידומו, אין כדי לשלול קיומם של יחסי עובד-מעביד. אולם הקובע הוא מהות היחסים שנוצרה הלכה למעשה, והשאלה תהיה תמיד, אם הפעילות היא במסגרת המקובלת ליחסים משפחתיים, יחסים וולונטריים במסגרת של עזרה הדדית בין בני משפחה השותפים לרווחי העסק, להבדיל ממסגרת של יחסים אובליגטוריים, קשר חוזי להסדרת מערכת זכויות וחובות.
מי שטוען כי היחסים בינו לבין קרובו חורגים מגדר היחסים של עזרה משפחתית הדדית, ולבשו אופי של יחסי עובד-מעביד, עליו לשכנע כי קיימת מערכת חובות וזכויות מכוח קשר חוזי.
ב- עב"ל (ארצי) 59047-10-13 {רחל מדלסי נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (20.01.15)} נקבע כי הסיבות לאי-תחולת ענף ביטוח אבטלה על עצמאים הן רבות.
הטעמים שהובילו את המחוקק לבטח בביטוח אבטלה רק את מי שעונה להגדת "עובד" שבחוק נסמכים על שיקולים חברתיים וכלכליים, הנוגעים לאופי ההתנהלות הכלכלית המצופה מעצמאי: מי שנשען לרוב על מקורות הכנסה שונים ומגוונים אשר מצופה ממנו לנתב את דרכו העסקית בין סיכויי רווח וסיכוני הפסד ולתעל באופן מושכל ומתוכנן את הכנסותיו על ציר הזמן לאפיקים שונים של השקעה בעסק או הוצאה ומשיכת רווחים, על-פי שיקולים כלכליים שונים, לרבות שיקולי מיסוי ותוך התחשבות בתנודתיות המאפיינת את השוק בו מדובר.
התנהלות המאפשרת השאה של רווחים, פיתוח העסק ומינופו לצד הערכות לתקופות של האטה כלכלית.
זאת להבדיל מן העובד השכיר שנהוג לייחס לו טווח שליטה כלכלי מוגבל בהרבה, בכל הנוגע למקורות ההכנסה ואופן ניתובה ומכאן גם יכולת הערכות מוגבלת יותר לתקופות שפל ובאופן המוביל לתלות מוגברת במקור הכנסתו כשכיר בכל נקודה ונקודה על פני ציר הזמן.
על רקע כל הנאמר לעיל, נראה כי שעה שנבחנת תכלית ההתקשרות כאמור בהקשר המשפחתי, יש להקפיד הקפדה יתירה מבחינה ראייתית.
6. בן משפחה
ב- ב"ל (ת"א) 51644-07-13 {רינת חקק נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (16.03.15)} נקבע כי לפי הוראות חוק הביטוח הלאומי, נדרשים תנאים מצטברים על-מנת שבן משפחה ייחשב כעובד: עבודה במפעל באופן סדיר; אלמלא בן המשפחה ביצע את העבודה, היה עובד אחר מבצעהּ.
אמנם בן או בת זוג אינם נכללים בהגדרת "בן משפחה" שבסעיף 1 לחוק הנ"ל, אך בהתאם גם בהעסקה בין בני זוג השיקולים דומים, ויש ליתן משקל לשאלה האם עובד אחר היה מבצע את העבודה אלמלא התבצעה בידי בן או בת הזוג.
קירבה משפחתית, כשלעצמה, אין בה כדי למנוע אפשרות של היווצרות יחסי עובד ומעביד. מהות היחסים שנוצרו הלכה למעשה היא הקובעת לעניין זה. בכלל זה יש לבחון האם מדובר במערכת יחסים התנדבותית, המגלמת בתוכה עזרה משפחתית, או שמא נוצר בין בני המשפחה קשר חוזי המסדיר מערכת של חובות וזכויות.
שעה שמדובר בהתקשרות בין קרובי משפחה יש לבחון בקפידה רבה האם התכלית העיקרית של התקשרות או "גרעינה של ההתקשרות" עניינו ביצוע עבודה בתמורה לשכר הנקבע על יסוד זיקה הדוקה למהותה ולאופיה של העבודה המבוצעת או שמא תכלית ההתקשרות הינה השאת הרווחה הכלכלית והמשפחתית של המשפחה כיחידה כלכלית אחת.
לאור כל האמור, בחן בית-הדין האם התובעת היתה בגדר "עובדת" בבית העסק וקבע כי מן הראיות עולה כי הוכח כי התובעת הגיעה בפועל לבית העסק מדי יום ועבדה במטבח. כמו-כן, בנסיבות בהן במרבית החודשים ניתן להיווכח בבירור כי שולם לתובעת תשלום קבוע חודשי, יש לראות את התשלום כשכר עבודה.
העובדה שהופקדו הפקדות שונות בחשבון, שהיה חשבון משותף של התובעת ושל בעלה, שהיה אחד השותפים בבית העסק, אינה שוללת את טענת התובעת לעבודה בבית העסק כשכירה ולקבלת משכורת בשל כך. אין לייחס משקל ממשי לכך שלא הופקדו עבור התובעת הפקדות לקרן פנסיה בתקופת עבודתה וזכויותיה הסוציאליות לא שולמו במלואן, נוכח הסברה של התובעת כי זכויותיה הובטחו לה, לאחר שישתפר מצבו הכלכלי של בית העסק, דבר שלא קרה.
לסיכום, התובעת הועסקה בבית העסק כשכירה, ויש להחשיב את תקופת עבודתה לצורך תביעתה לקבלת דמי אבטלה. לאור כל האמור, הנתבע ישלם דמי אבטלה לתובעת, בהתחשב בתקופת עבודתה כעובדת שכירה, בבית העסק.
ב- ב"ל (ת"א) 55434-10-12 {טליה חיון נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (14.01.15)} נקבע כי קרבה משפחתית אין בה כשלעצמה כדי למנוע אפשרות של היווצרות יחסי עובד-מעסיק.
יחד-עם-זאת, כאשר הצדדים הם קרוב משפחה יש מקום לבחון בקפידת-יתר את טיב היחסים שנוצרו: יחסים וולונטריים, התנדבותיים או קשר חוזי להסדרת מערכת זכויות וחובות ויש לתת את הדעת בין-היתר, לסימני ההיכר כגון: מסגרת שעות העבודה, שכר ראלי או "סמלי" וכדומה.
נטל ההוכחה כי יחסים בין בני-משפחה לובשים אופי של יחסי עובד-מעביד, מוטל על בן המשפחה הטוען לקיומם.
ב- ב"ל (חי') 21774-08-12 {דוד דיין נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (29.07.14); ב"ל (ב"ש) 23507-05-12 רחל מדלסי נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (20.01.15)} נקבע כי נטל ההוכחה, כי יחסים בין בני משפחה חורגים מגדר עזרה משפחתית ולובשים אופי של יחסי עובד-מעביד מוטל על בן משפחה הטוען לקיומם.
שעה שבוחנים את קיומם של יחסי עובד-מעביד בכלל, לרבות נושא זכאות מכוח הביטוח הלאומי, יש ליתן את הדעת למכלול הגורמים והעובדות, ובמסגרת זאת יש לייחס משקל רב לכוונת הצדדים, היינו לכוונתם להתקשרות בדין.
עוד נקבע כי - "משבניו של התובע הינם בעלי העסק ומדובר בקרבה משפחתית יש מקום לבחון בקפידת-יתר את טיב היחסים שנוצרו; יחסים וולונטריים, התנדבותיים, או קשר חוזי להסדרת מערכת זכויות וחובות, ויש לתת את הדעת, בין-היתר, לסימני היכר כגון מסגרת שעות עבודה, שכר ריאלי או סמלי וכד'. עוד נקבע: בחינה בקפידת-יתר נאמר, אולם אין חולקין שקרבה משפחתית - ולו קרבה שבין הורים לבנים- אין בה, כשלעצמה, כדי למנוע אפשרות של היווצרות יחסי עובד-מעביד.
אין חולקים גם, שהמניע לבחירת עובד, בין כמניע עיקרי ובין כמניע משני, אינו קובע לעניין קיום או היעדר קיום יחסי עובד-מעביד. הקובע הוא מהות היחסים שנוצרו הלכה למעשה. קביעת המהות הנ"ל היא שאלה מעורבת של עובדה וחוק.
במסגרת ההקפדה על בחינת קיומם של יחסי עובד-מעביד, בוחנים את קיומם של סממנים לקיום יחסי עובד-מעביד, כגון תשלום שכר ריאלי, קיום חובות מכוח משפט העבודה המגן {תוספות יוקר, חופשה שנתית, דמי הבראה וכיו"ב} סדירות העבודה ועניינים אחרים האמורים להיות בין עובד למעביד.
ב- ב"ל (ב"ש) 38659-11-10 {חיים מימון נ' המוסד לביטוח לאומי - סניף באר שבע, פורסם באתר האינטרנט נבו (10.10.13)} נקבע המתווה הנורמטיבי לאורו יש לבחון את השאלה שבמחלוקת - בדבר קיומם של יחסי עובד ומעביד בין קרובי משפחה לעניין חוק הביטוח הלאומי.
על מעמדו של אדם כעובד אין להגיע לכלל מסקנה, אלא-על-פי מכלול הסממנים והעובדות הנותנים, במצטבר, תמונה כוללת ושלמה. על-כן, מקובל לדבר על "מבחן מעורב", בו המרכיב הדומיננטי הוא מבחן "ההשתלבות במפעל".
בפסיקת בית-המשפט נקבעו שלושה מבחנים לבחינת קיומם של יחסי עבודה לצורך דמי אבטלה:
האחד, האם ניתן לאבחן בין תפקידו ופעילותו של האדם כ- "עובד" לפעילותו כקרוב משפחה?
השני, האם ההסדר לפיו עבד התובע בעסק קרובו הוא אמיתי או פיקטיבי?
השלישי, האם ניתן לקבוע מה היה שכרו של קרוב המשפחה כעובד. במבחן זה יש לבדוק האם התשלומים נשאו אופי של שכר?
העומד בבסיס קיומם של יחסי עובד-מעביד הוא התקשרות לביצוע עבודה תמורת שכר, כשבקביעת טיב הקשר שבין הצדדים נודעת חשיבות רבה לשאלת תשלום השכר, שכן יחסי עובד-מעביד, מטיבם, מחייבים מתן תמורה עבור ביצוע עבודה.
7. תושב מדינת ישראל
ב- ב"ל (חי') 23631-11-13 {ד"ר ג'וני עאסי נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (26.01.15)} נדון עניין התובע שהינו תושב מדינת ישראל, שעבד אצל מעסיק זר. האוניברסיטה לא שילמה בגין התובע דמי ביטוח לנתבע. בגין תקופת עבודתו בישראל צבר התובע 123 מתוך 300 ימי עבודה, ולכן בגין תקופת העבודה הנ"ל אינו זכאי התובע לדמי אבטלה על-פי חוק הביטוח הלאומי.
בסעיף 158(1) לחוק נקבע בהגדרות מיהו "מבוטח" לעניין ביטוח אבטלה: תושב ישראל או תושב ארעי שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בלוח א'1 והוא עובד הזכאי לשכר שמעבידו חייב בתשלום דמי ביטוח עבורו.
היות והאוניברסיטה, שהיתה מעבידתו של התובע, לא היתה חייבת בתשלום דמי ביטוח עבורו, אין הוא בגדר "מבוטח" לפי סעיף 158(1) הנ"ל.
כמו-כן, בידי התובע אין אישורי העסקה מהאוניברסיטה והוא לא קיבל תלושי שכר בכל תקופת עבודתו; גם אם היה התובע בגדר "מבוטח" לפי החוק, לא ניתן היה לבדוק בפועל את תקופת העסקתו, שכן אין לתובע מסמכים המעידים על תקופת עבודתו באוניברסיטה, כנדרש בחוק. לכן גם בהיעדר ראיות, לא היה התובע זכאי לדמי אבטלה.
יש חובת תשלום דמי ביטוח לאומי על סוגים מסויימים של עובדים במדינת ישראל, כדוגמת התובע, כשמדובר בעובד שמעבידו אינו תושב ישראל, מקום מגוריו של המעביד אינו בישראל ואין לו בישראל מען למסירת מסמכים משפטיים; סעיף 5(א)(1) לחוק קובע, כי על העובד לשלם דמי ביטוח בשיעור דמי הביטוח החלים על עובד עצמאי, אך התשלום הנ"ל אינו מקנה לו את הזכאות לדמי אבטלה, אלא הוא נועד לקביעת המעמד המשפטי שלו וקביעת ההכנסה במקרה של פגיעה בעבודה שהינה בגדר תאונת עבודה. זו הסיבה שהנתבע חייב את התובע לשלם דמי ביטוח כעובד עצמאי, אך היא אינה רלוונטית לצורך הזכאות לדמי אבטלה.
לפי סעיף 371(א)(1)(ז) לחוק, השר רשאי לקבוע הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח של עובדים שמעבידם אינו תושב ישראל.
תקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (הרחבת חוג המבוטחים בביטוח אבטלה ותשלום דמי ביטוח), התשנ"ח-1999) קובעת כי לעניין אבטלה יראו כמבוטח גם תושב ישראל אם נתקיימו בו אחד מאלה: (1) הוא עובד הזכאי לשכר והוא חייב בתשלום דמי ביטוח לפי הוראות סעיף 371(1)(ז) ו- (ח) לחוק. תקנה 1 לתקנות הנ"ל מתייחסת לעובד בישראל ולא לעובד בחו"ל, כפי שהיה התובע בתקופת העסקתו באוניברסיטה.
ביטוח אבטלה תכליתו לתת מענה רק למובטלים בארץ, וזאת לפי מחוייבות המדינה לתושביה שבתחומה, ולא לעובדים המועסקים בחו"ל או ברשות אחרת מחוץ לישראל.
לפיכך, תקופת עבודתו של התובע באוניברסיטה ביריחו אינה מזכה אותו בדמי אבטלה. היות והתובע לא צבר תקופת אכשרה בגין תקופת עבודתו בישראל, כנדרש לפי החוק, התביעה נדחתה.
8. תיקון סעיף 158 לחוק הביטוח הלאומי
ב- ב"ל (חי') 52540-07-11 {יצחק טולדנו נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (15.07.14)} עסק בית-המשפט בדברי ההסבר לתיקון סעיף 158 לחוק הביטוח {תיקון מס' 114,ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.07.09 עמ' 246 (ה"ח הממשלה התשס"ט מס' 436 עמ' 348} במסגרתו הוספה ההגדרה ל"מבוטח מיוחד", ניתן לעמוד על התכלית שבתיקון סעיף 158 לחוק אשר הגדיל את מעגל הזכאים לדמי אבטלה.
בדברי הכנסת עמדו על הרציונל שבתיקון החוק, לפיו, ראוי לצרף למעגל הזכאים לדמי אבטלה גם עובדים שכירים אשר הפכו למובטלים ובתקופה זו, כאשר הם זכאים לקבל דמי אבטלה הקימו עסק עצמאי ומסיבות שונות סגרו את העסק וחזרו למעגל האבטלה, עדיין יהיו זכאים לקבל דמי אבטלה לתקופה הקבועה בחוק.
בטרם תוקן החוק, רק עבודתו של אדם כעובד "שכיר" יכלה היתה לזכותו בדמי אבטלה אם הפך למובטל. תיקון החוק בא לעודד נקיטת יוזמה מצד המובטל להקים עסק עצמאי, ועדיין לא לאבד את זכאותו לקבלת מלוא דמי אבטלה להם היה זכאי אלמלא פתח עסק עצמאי, בתנאים שנקבעו.
לכן, הוצע לתקן את הסעיפים הנוגעים לעניין הזכאות בדמי אבטלה הקבועים בחוק הביטוח לפיהם: מי שהיה מובטל ועסק בפתיחת עסק עצמאי ושב להיות מובטל בתוך תקופה שלא עלתה על שנתיים ממועד פתיחת העסק ועד למועד סגירתו, כאמור - יוכל למצות את זכותו לדמי אבטלה אף אם חלפו 12 חודשים מעת שהפך מובטל לראשונה.
צירופן של המגבלות האמורות עלול להוות חסם בפני נקיטת יוזמה עצמאית מצד המבוטח שכן, אם הלה עסוק בפתיחת עסק עצמאי הוא אינו יכול למצות את זכותו לדמי אבטלה.
וכדי לעודד את מי שהפך למובטל לפתוח עסק עצמאי, מוצע לתקן את הסעיפים הנוגעים לעניין שבחוק הביטוח {סעיפים 158, 160(ה), 161(ה), 163(ג), ו- 171(א)} ולקבוע בהם כי מי שעסק בפתיחת עסק עצמאי ושב להיות מובטל בתוך תקופה שלא עלתה על שנתיים ממועד פתיחת העסק כאמור - יוכל למצות את זכותו לדמי אבטלה אף אם חלפו 12 חודשים מעת שהפך מובטל לראשונה.
התיקון המוצע יפחית את הסיכון של המובטל הכרוך בפתיחת עסק עצמאי, ובכך גם יגביר את הפעילות הכלכלית במשק.
עניינו הרואות, כי תיקון החוק מתייחס לאדם מחוסר עבודה, כאשר בתוך פרק הזמן בו היה זכאי לקבל דמי אבטלה, מתוקף היותו רשום בלשכת התעסוקה והיה מוכן ומסוגל לעבוד בכל עבודה שמתאימה לו, פתח עסק עצמאי ולכן פסקה זכותו לקבל דמי אבטלה, יהא זכאי לקבל דמי אבטלה אם שב להיות מובטל לאחר שסגר את העסק תוך 24 חודשים ממועד פתיחתו.
9. עובד שכיר/עצמאי
ב- ב"ל 37159-11-12 {גלית הירש שראל נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (09.07.13)} נקבע כי רק עובד שכיר אשר מעבידו משלם עבורו דמי ביטוח לנתבע זכאי לדמי אבטלה מהנתבע, כי הוא מבוטח בביטוח אבטלה לפי פרק ז' סעיף 158(1) לחוק הביטוח הלאומי.
עובד עצמאי העוסק במשלח-ידו אינו מבוטח כלל בביטוח אבטלה ואינו זכאי לדמי אבטלה.
בחישוב דמי האבטלה ליום לעובד שכיר שהפך להיות מובטל, עורך הנתבע חישוב לפי השכר היומי הממוצע של 75 הימים האחרונים בהם עבד המבוטח לפני שהפך למובטל ושבעדם שולמו עבורו דמי ביטוח אבטלה לנתבע לפני התאריך הקובע וזאת על-פי סעיף 170(א) לחוק.