המדריך המקיף לחוק הביטוח הלאומי
הפרקים שבספר:
- כללי - מבוא
- תשר במסעדות - שכר עבודה או שכר בגין משלח יד
- תושבות של מבקש גמלה על-פי חוק הביטוח הלאומי
- גמלת התנדבות וחברות הביטוח -הסכם בין חברות הביטוח והביטוח הלאומי לא חל על גמלה זו
- תשר "טיפים" כשכר מינימום
- הגדרות (סעיף 1 לחוק)
- פריסת תשלומים חריגים (סעיף 2 לחוק)
- מי שאינו תושב לעניין החוק (סעיף 2א לחוק)
- אגודה שיתופית (סעיף 3 לחוק)
- חבורת עובדים (סעיף 4 לחוק)
- מי שחדל להיות עובד עצמאי (סעיף 5 לחוק)
- סמכות לסווג מבוטחים (סעיף 6 לחוק)
- מבוטחים שהם חברים או נושאי משרה בתאגיד (סעיף 6א לחוק)
- מבוטח שהוא בעל שליטה בחברת מעטים (סעיף 6ב לחוק)
- המדינה כמעביד (סעיף 7 לחוק)
- הוראות כלליות - יסודות (סעיף 8 לחוק)
- הוראות כלליות - הטבות סוציאליות (סעיף 9 לחוק)
- הוראות כלליות - ערעור (סעיף 10 לחוק)
- המועצה, הוועדות הציבוריות והמינהלה - הרכב - תפקידים - ועדה לעניין שירות מילואים - גמול הוצאות (סעיפים 11 עד 38 לחוק)
- ביטוח אימהות - הגדרות (סעיף 39 לחוק)
- מבוטחת - הזכאית למענק אשפוז, מענק לידה וקצבת לידה (סעיף 40 לחוק)
- גמלה למי שאינה מבוטחת (סעיף 41 לחוק)
- הזכות למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה (סעיפים 43-42 לחוק)
- מענק לידה (סעיף 44 לחוק)
- קצבת לידה (סעיף 45 לחוק)
- הסעת יולדת (סעיף 47 לחוק)
- דמי לידה והזכות לדמי לידה (סעיפים 52-48 לחוק)
- שיעור דמי לידה, הצמדתם וניכויים מהם - חישובם (סעיפים 55-53 לחוק)
- שלילת הזכות (סעיף 56 לחוק)
- גמלאות להורה מאמץ, להורה במשפחת אומנה ולהורה מיועד (סעיפים 57-57ב לחוק)
- גמלה לשמירת הריון (סעיפים 59-58 לחוק)
- שיעור הגמלה ותשלומי כפל (סעיפים 61-60 לחוק)
- תשלומים מיוחדים - תשלום מיוחד בעד יילוד של מבוטחת שנפטרה (סעיפים 63-62 לחוק)
- תקנות הביטוח הלאומי (אימהות), התשי"ד-1954
- תקנה 2 לתקנות הביטוח הלאומי (אימהות)
- תקנה 2ב לתקנות הביטוח לאומי (אימהות)
- תקנה 2(ה) לתקנות הביטוח הלאומי (אימהות)
- תקנה 4א לתקנות הביטוח הלאומי (אימהות)
- חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954
- חוק עבודת נשים - זכות להיעדר מהעבודה (סעיף 7 לחוק עבודת נשים)
- חוק עבודת נשים - הפרשות לקופת גמל בחופשת לידה ובשמירת הריון (סעיף 7א לחוק עבודת נשים)
- איסור העסקה בחופשת לידה (סעיף 8 לחוק עבודת נשים)
- חוק עבודת נשים - הגבלת פיטורים (סעיף 9 לחוק עבודת נשים)
- חוק עבודת נשים - איסור פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה (סעיף 9א לחוק עבודת נשים)
- חוק עבודת נשים - היתר לגבי עובדת בהריון - תחילת תוקף (סעיף 9ב לחוק עבודת נשים)
- חוק עבודת נשים - תחולת הוראות על הורה מאמץ, הורה מיועד והורה במשפחה אומנה (סעיף 9ג לחוק עבודת נשים)
- חוק עבודת נשים - שינויים והתאמות בתחולת ההוראות על הורה מאמץ (סעיף 9ד לחוק עבודת נשים)
- חוק עבודת נשים - שינויים והתאמות בתחולת ההוראות על הורה מיועד (סעיף 9ה לחוק עבודת נשים)
- חוק עבודת נשים - שינויים והתאמות בתחולת ההוראות על הורה במשפחת אומנה (סעיף 9ו לחוק עבודת נשים)
- חוק עבודת נשים - הודעה על הפסקת הליך אימוץ או אומנה או על הפסקת הריון של אם נושאת (סעיף 9ז לחוק עבודת נשים)
- חוק עבודת נשים - עבודה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית ועבודת לילה (סעיף 10 לחוק עבודת נשים)
- וק עבודת נשים - פנקס עובדות (סעיף 11 לחוק עבודת נשים)
- פרסום הוראות החוק (סעיף 12 לחוק עבודת נשים)
- סמכויות פיקוח (סעיף 13 לחוק עבודת נשים)
- סמכות שיפוט ותרופות (סעיף 13א לחוק עבודת נשים)
- זכות תביעה (סעיף 13ב לחוק עבודת נשים)
- זכות התערבות בתובענות (סעיף 13ג לחוק עבודת נשים)
- ערעור (סעיף 13ד לחוק עבודת נשים)
- עונשין (סעיף 14 לחוק עבודת נשים)
- חריות נושא משרה (סעיף 15 לחוק עבודת נשים)
- ראיות (סעיף 16 לחוק עבודת נשים)
- ין אגודה שיתופית (סעיף 18 לחוק עבודת נשים)
- המדינה כמעסיק (סעיף 19 לחוק עבודת נשים)
- ביצוע ותקנות (סעיף 20 לחוק עבודת נשים)
- חובת התייעצות (סעיף 21 לחוק עבודת נשים)
- העברת סמכויות (סעיף 22 לחוק עבודת נשים)
- פרסום מידע על זכויות לפי חוק זה (סעיף 22א לחוק עבודת נשים)
- שמירת זכויות (סעיף 23 לחוק עבודת נשים)
- הוראות מעבר (סעיף 24 לחוק עבודת נשים)
- ביטול (סעיף 25 לחוק עבודת נשים)
- פרשנות - קצבת ילדים
- קצבת ילדים - זכות לקצבת ילדים
- סכום הקצבה
- מקבל הקצבה
- מניין ילדים ממספר נשים
- הורה הנעדר מן הארץ
- הורה שמת או חדל להיות מבוטח
- תקופת הקצבה
- פטור הקצבה ממסים
- מענק לימודים
- מימון פעולות לפיתוח שירותים לילדים בסיכון
- מבוטחים ותנאים לביטוח (סעיף 75 לחוק)
- עובד בחוץ לארץ (סעיף 76 לחוק)
- חובת רישום לעובד עצמאי ולעובד לשעה (סעיף 77 לחוק)
- הוראות מיוחדות לסוגי מבוטחים (סעיף 78 לחוק)
- פגיעות בעבודה (סעיף 79 לחוק)
- דוגמאות פגיעות שונות בעבודה (סעיף 79 לחוק)
- אירועים תאונתיים (סעיף 79 לחוק)
- פגיעות שונות (סעיף 79 לחוק)
- חזקת תאונת עבודה - הפסקה וסטיה (סעיפים 81-80 לחוק)
- התנהגות ברשלנות (סעיף 82 לחוק)
- חזקת הסיבתיות (סעיף 83 לחוק)
- בקע מפשעתי (סעיף 84 לחוק)
- ליקוי שמיעה (סעיף 84א לחוק)
- מחלות מקצוע (סעיף 85 לחוק)
- גמלאות בעין - זכות לגמלאות בעין - ריפוי - החלמה ושיקום - שיקום מקצועי (סעיפים 91-86 לחוק)
- דמי פגיעה - הזכות לדמי פגיעה ותחומיה (סעיף 92 לחוק)
- שלושה ימים ראשונים (סעיף 93 לחוק)
- תקופת הזכאות הראשונה (סעיף 94 לחוק)
- המקבל תמורת דמי פגיעה (סעיף 95 לחוק)
- אסיר ועציר (סעיף 96 לחוק)
- שיעור דמי פגיעה (סעיף 97 לחוק)
- חישוב שכר עבודה רגיל (סעיף 98 לחוק)
- מבוטח שהוא גם עובד וגם עובד עצמאי (סעיף 99 לחוק)
- התקנת תקנות (סעיף 100 לחוק)
- דמי פגיעה מופחתים (סעיף 102 לחוק)
- קצבה או מענק לנכה עבודה (סעיף 103 לחוק)
- זכות לקצבה או למענק (סעיף 104 לחוק)
- חישוב קצבת נכות לנכה שדרגת נכותו 100 אחוז (סעיף 105 לחוק)
- קצבת נכות לנכה עבודה שדרגת נכותו פחותה מ- 100 אחוז (סעיף 106 לחוק)
- מענק לנכה עבודה שדרגת נכותו 9 אחוז או יותר אך פחות מ- 20 אחוז (סעיף 107 לחוק)
- הצמדה למדד (סעיף 110 לחוק)
- גמלאות מיוחדות (סעיף 112 לחוק)
- מענק במקום קצבה (סעיף 113 לחוק)
- הגדלת קצבה לבני 18 ו- 21 (סעיף 115 לחוק)
- ניכוי הוצאות כלכלה (סעיף 116 לחוק)
- הגדלת קצבת נכות (סעיף 117 לחוק)
- קביעת דרגת נכות (סעיף 118 לחוק)
- דרגת נכות שאינה יציבה (סעיף 119 לחוק)
- סייג לקביעת דרגת נכות (סעיף 120 לחוק)
- התחשבות בנכות קודמת (סעיף 121 לחוק)
- ערר (סעיף 122 לחוק)
- ערעור (סעיף 123 לחוק)
- קביעת דרגה - תנאי לתובענה (סעיף 124 לחוק)
- קביעת הוצאות מחיה ולינה (סעיף 125 לחוק)
- סמל ותעודה לנכי עבודה (סעיפים 129-126 לחוק)
- גמלאות לתלויים בנפגעי עבודה (סעיפים 131-130 לחוק)
- שיעור קצבת תלויים (סעיף 132 לחוק)
- מענק לאלמנה (סעיף 133 לחוק)
- קצבה למפרע לבן זוג תלוי (סעיף 134 לחוק)
- אלמנה שחזרה ונישאה (סעיף 135 לחוק)
- קצבה כשיש תלויים אחרים (סעיף 136 לחוק)
- תלויים חלקיים (סעיף 137 לחוק)
- תקנות בדבר תשלומים וחלוקתם (סעיף 138 לחוק)
- גבול הקצבאות (סעיף 139 לחוק)
- הגדלת קצבת תלויים (סעיף 140 לחוק)
- הצמדת קצבת תלויים למדד (סעיף 141 לחוק)
- מענק ליתום שהגיע למצוות (סעיף 143 לחוק)
- הכשרה מקצועית ודמי מחיה לאלמנה ויתום (סעיף 144 לחוק)
- הפחתת גמלה, השהייתה או שלילתה (סעיף 145 לחוק)
- ביקורת (סעיף 146 לחוק)
- פקודת הפיצויים לעובדים (סעיף 147 לחוק)
- ארגון יציג ודמי חברות (סעיף 148 לחוק)
- מימון פעולות בטיחות בעבודה (סעיף 149 לחוק)
- ביטוח נפגעי תאונות - הגדרות (סעיף 150 לחוק)
- הזכות ותחומיה (סעיף 151 לחוק)
- דמי תאונה (סעיף 152 לחוק)
- סייג (סעיף 153 לחוק)
- שיעור דמי תאונה (סעיף 154 לחוק)
- כפל גמלאות (סעיף 155 לחוק)
- פרקי זמן שאין משלמים בעדם (סעיף 156 לחוק)
- מועד להגשת תביעה (סעיף 157 לחוק)
- ביטוח אבטלה (סעיפים 158 עד 179 לחוק) - הגדרות
- נאי הזכאות (סעיף 160 לחוק)
- תקופת אכשרה (סעיף 161 לחוק)
- תקופות נוספות (סעיף 162 לחוק)
- מובטל (סעיף 163 לחוק)
- עבודה מתאימה (סעיף 165 לחוק)
- סייגים לזכאות (סעיף 166 לחוק)
- דמי אבטלה - חישוב דמי אבטלה (סעיף 167 לחוק)
- חישוב דמי אבטלה לחייל שעבד פחות מחודש (סעיף 168 לחוק)
- השכר היומי הממוצע (סעיף 170 לחוק)
- תקופה מרבית לדמי אבטלה (סעיף 171 לחוק)
- הפחתת שיעור ותקופת התשלום במקרים מיוחדים (סעיף 171א לחוק)
- תחילת תשלום דמי האבטלה (סעיף 172 לחוק)
- דמי אבטלה למי שנמצא באכשרה מקצועית (סעיף 173 לחוק)
- מענק למי שעבד בעבודה מועדפת (סעיף 174 לחוק)
- מענק לחבר אגודה שיתופית (סעיף 174א לחוק)
- דמי אבטלה למקבל קצבת פרישה (סעיף 175 לחוק)
- דמי אבטלה למי שיש לו הכנסה מעבודה או ממשלח-יד (סעיף 176 לחוק)
- מענק למובטל שעובד בשכר נמוך (סעיף 176א לחוק)
- ניכוי מס הכנסה (סעיף 177 לחוק)
- הענקת אבטלה (סעיפים 179-178 לחוק)
- ביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד (סעיפים 180 עד 194 לחוק)
- מבוטחים (סעיף 181 לחוק)
- הזכות לגמלה (סעיף 182 לחוק)
- שיעור הגמלה לעובד (סעיף 183 לחוק)
- שיעור הגמלה לקופת גמל (סעיף 184 לחוק)
- גמלה לחבר אגודה שיתופית (סעיף 185 לחוק)
- פרסום הסכומים המירביים (סעיף 186 לחוק)
- זקיפת חובות (סעיפים 188-187 לחוק)
- העברת תביעה לגמלה (סעיף 189 לחוק)
- תשלום הגמלה (סעיף 190 לחוק)
- עובד שנפטר (סעיף 191 לחוק)
- תביעת המוסד נגד המפרק (סעיף 192 לחוק)
- שיפוט (סעיף 199 לחוק)
- תקנות (סעיף 194 לחוק)
- ביטוח נכות (סעיפים 195 עד 222ג לחוק)
- תנאי הזכאות - הזכאות לגמלת נכות (סעיף 196 לחוק)
- תנאי הזכאות - הוראות מיוחדות לעניין עולים (סעיף 197 לחוק)
- תנאי זכאות - הוראות מיוחדות לעניין עקרת בית (סעיף 198 לחוק)
- גמלאות - סוגי גמלאות נכות (סעיף 199 לחוק)
- גמלאות - קצבה מלאה ושיעורה (סעיף 200 לחוק)
- גמלאות - קצבה חודשית נוספת (סעיף 200א לחוק)
- גמלאות קצבה חלקית (סעיף 201 לחוק)
- גמלאות - ניכוי הכנסות מקצבה (סעיף 202 לחוק)
- גמלאות - שיקום מקצועי - תנאים (סעיף 203 לחוק)
- גמלאות שיקום מקצועי - כללי (סעיף 204 לחוק)
- גמלאות - שיקום מקצועי למי שהגיע לגיל זקנה (סעיף 205 לחוק)
- גמלאות - שירותים מיוחדים (סעיף 206 לחוק)
- גמלאות - גמלה מיוחדת למי שסובל ממוגבלות קשה (סעיף 206א לחוק)
- קביעת נכות ואי-כושר - תחילת בירור (סעיף 207 לחוק)
- קביעת נכות ואי-כושר - אחוזי נכות רפואית (סעיף 208 לחוק)
- קביעת נכות רפואית ואי-כושר - דרגת אי-כושר להשתכר (סעיף 209 לחוק)
- קביעת נכות ואי-כושר - דרגה זמנית של אי-כושר להשתכר (סעיף 210 לחוק)
- קביעת נכות רפואית ואי-כושר - ערר על החלטת רופא מוסמך או פקיד תביעות (סעיף 211 לחוק)
- קביעת נכות רפואית ואי-כושר - מינוי הוועדות, סמכויותיהן וסדרי עבודתן (סעיף 211 לחוק)
- קביעת נכות רפואית ואי-כושר - ערעור (סעיף 213 לחוק)
- קביעת נכות רפואית ואי-כושר - בדיקה מחדש של דרגת אי-כושר להשתכר (סעיף 214 לחוק)
- הכשרה מקצועית לבן זוג של נכה (סעיף 215 לחוק)
- הפחתת גמלה, השהיתה או שלילתה (סעיף 217 לחוק)
- הפרת הוראות רפואיות ושיקומיות (סעיף 218 לחוק)
- חובת אדם למסור מידע (סעיף 219 לחוק)
- מימון פעולות לפיתוח שירותים לנכה (סעיף 220 לחוק)
- שמירת הזכאות להטבות לפי כל דין (סעיף 220א לחוק)
- ילד נכה - הגדרת ילד נכה (סעיף 221 לחוק)
- הגדרת ילד נכה - גמלאות בשל ילד נכה (סעיף 222 לחוק)
- מועד תשלום גמלאות בשל ילד נכה (סעיף 222א לחוק)
- גמלה מוגדלת למשפחות ילדים נכים (סעיף 222ב לחוק)
- קצבת עידוד השתלבות בשוק העבודה (סעיף 222ג לחוק)
- ביטוח סיעוד (סעיפים 223 עד 237 לחוק)
- גמלאות - הגדרות (סעיף 223א לחוק)
- גמלאות - גמלת סיעוד (סעיף 224 לחוק)
- גמלאות - ביצוע בדיקת תלות במסגרת תוכנית ניסיונית - הוראת שעה (סעיף 224א לחוק)
- גמלאות - תשלום גמלת סיעוד (סעיף 225 לחוק)
- גמלאות - תשלום גמלת סיעוד לידי הזכאי במסגרת תוכנית ניסיונית - הוראת שעה (סעיף 225א לחוק)
- גמלאות תשלום גמלת סיעוד בכסף לידי זכאי (סעיף 225א לחוק) {תיקון התשע"ג}
- גמלאות - קבלת שירותי סיעוד על-ידי מי שמקבל גמלה בכסף (סעיף 225ב לחוק)
- ניכוי הפרשות סוציאליות מגמלת סיעוד (סעיף 225ג לחוק)
- הוראות לעניין גמלת סיעוד בכסף (סעיף 225ד לחוק)
- גמלאות - תקופת אכשרה (סעיף 226 לחוק)
- גמלאות סייג לזכאות (סעיף 227 לחוק)
- גמלאות - מניעת כפל תשלומים (סעיף 228 לחוק)
- גמלאות - תחילת זכאות (סעיף 229 לחוק)
- בדיקה - סיעוד(סעיף 230 לחוק)
- גמלאות - הגבלת תקופת זכאות (סעיף 230 לחוק)
- ועדה לעררים לעניין מצב תפקודי - הוראת שעה (סעיף 230ב לחוק)
- ועדה מקומית-מקצועית (סעיף 231 לחוק)
- תפקידי הוועדה המקומית-המקצועית (סעיף 232 לחוק)
- גמלאות - ועדה לעררים (סעיף 233 לחוק)
- גמלאות - הרחבת סוגי זכאים וגמלאות (סעיף 234 לחוק)
- ועדה ארצית - ועדה ארצית לענייני סיעוד (סעיף 235 לחוק)
- ועדה ארצית - תפקידי הוועדה הארצית (סעיף 236 לחוק)
- פיתוח והחזקה שוטפת של שירותים (סעיף 237 לחוק)
- ביטוח זקנה וביטוח שאירים (סעיפים 238 עד 269 לחוק)
- הוראות כלליות - תחילת תקופת התשלום (סעיף 239 לחוק)
- מבוטחים - מבוטח (סעיף 240 לחוק)
- מבוטחים - סוגים שונים (סעיף 243 לחוק)
- ביטוח זקנה - קצבת זקנה (סעיף 244 לחוק)
- ביטוח זקנה - גיל קצבת זקנה וקצבת זקנה יחסית (סעיף 245 לחוק)
- ביטוח זקנה - תקופת אכשרה (סעיף 246 לחוק)
- ביטוח זקנה - תלויים (סעיף 247 לחוק)
- ביטוח זקנה - תוספת לקצבה למי שהגיע לגיל 80 (סעיף 247א לחוק)
- ביטוח זקנה - תוספת ותק (סעיף 248 לחוק)
- ביטוח זקנה - תוספת דחיית קצבה (סעיף 249 לחוק)
- ביטוח זקנה - מבוטח שחדל להיות זכאי (סעיף 250 לחוק)
- ביטוח זקנה - קצבת זקנה לנכה (סעיף 251 לחוק)
- ביטוח שאירים - גמלת שאירים (סעיף 252 לחוק)
- ביטוח שאירים - גמלת שאירים לילדיה של עקרת בית (סעיף 252א לחוק)
- ביטוח שאירים - תקופת אכשרה (סעיף 253 לחוק)
- ביטוח שאירים - מענק ליתום שהגיע למצוות (סעיף 254 לחוק)
- ביטוח שאירים - תשלום מענק (סעיף 255 לחוק)
- ביטוח שאירים - אלמנה שהיה עמה ילד (סעיף 256 לחוק)
- ביטוח שאירים - תוספת לקצבה למי שהגיע לגיל 80 (סעיף 256א לחוק)
- ביטוח שאירים - תוספת ותק (סעיף 257 לחוק)
- ביטוח שאירים - גמלה ליותר מאלמנה אחת (סעיף 258 לחוק)
- ביטוח שאירים - קצבה לילדים מנישואין קודמים (סעיף 259 לחוק)
- ביטוח שאירים - חידוש זכות לקצבה (סעיף 260 לחוק)
- ביטוח שאירים - זכאי לקצבת שאירים בגיל קצבת זקנה (סעיף 261 לחוק)
- ביטוח שאירים - אלמנה או אלמן שנישאו (סעיף 262 לחוק)
- ביטוח שאירים - תשלום הקצבה לילדים (סעיף 263 לחוק)
- ביטוח שאירים - סייג לתחולה (סעיף 264 לחוק)
- ביטוח שאירים - הכשרה מקצועית ודמי מחיה לאלמנה וליתום (סעיף 265 לחוק)
- דמי קבורה - דמי קבורה בארץ (סעיף 266 לחוק)
- דמי קבורה - דמי קבורה בחוץ לארץ (סעיף 267 לחוק)
- דמי קבורה - סייג לאגרות קבורה (סעיף 268 לחוק)
- דמי קבורה - סייג לתחולה (סעיף 269 לחוק)
- תגמולים למשרתים במילואים (סעיפים 286-270 לחוק)
- הזכות לתגמול ושיעור התגמול (סעיפים 272-271 לחוק)
- שכר עבודה רגיל והכנסה ממוצעת (סעיף 273 לחוק)
- חישוב התגמול במקרים מיוחדים (סעיף 274 לחוק)
- חישוב התגמול למקבל דמי פגיעה (סעיף 274א לחוק)
- תקנות נוספות ומשלימות (סעיף 275 לחוק)
- תשלום תגמול או תשלום על חשבון תגמול (סעיף 276 לחוק)
- קביעת תנאים ונסיבות לשיעור מוגדל של התגמול (סעיף 277 לחוק)
- תשלום מקדמה על-ידי צה"ל (סעיף 278 לחוק)
- תגמול בשירות נוסף במילואים (סעיף 279 לחוק)
- העברת תגמול באמצעות מעביד (סעיף 280 לחוק)
- ניכוי חוב (סעיף 281 לחוק)
- הענקות (סעיף 282 לחוק)
- המשך תשלומים לקופות ולקרנות (סעיף 283 לחוק)
- מימון (סעיף 284 לחוק)
- דיווח (סעיף 285 לחוק)
- שוטר, סוהר ואיש משמר הכנסת (סעיף 286 לחוק)
- תגמולים למתנדבים (סעיפים 295-287 לחוק)
- הגדרות (סעיף 288 לחוק)
- הזכאות לגמלאות (סעיף 289 לחוק)
- דרכי חישוב הגמלאות (סעיף 290 לחוק)
- מימון (סעיף 291 לחוק)
- העברת כספים לאוצר המדינה (סעיף 292 לחוק)
- ארגונים מאושרים (סעיף 293 לחוק)
- זכאים ישנים (סעיף 294 לחוק)
- פיצויים בשל פגיעת מתנדב (סעיף 295 לחוק)
- תביעות - מועד לתביעת גמלת כסף והתקופה שבעדה תשולם (סעיף 296 לחוק)
- תביעות - הגשת תביעות (סעיף 297 לחוק)
- תביעות - גמלה בתוספת הפרשי הצמדה (סעיף 297 לחוק)
- תביעות - ניכוי מקדמה או תשלום אחר (סעיף 297ב לחוק)
- החלטת המוסד בתביעות (סעיף 298 לחוק)
- תביעות - ועדת תביעות (סעיף 299 לחוק)
- תביעות - הרכב ועדת התביעות (סעיף 300 לחוק)
- תביעות - בדיקות רפואיות (סעיף 301 לחוק)
- תביעות - תשלום מקדמות (סעיף 302 לחוק)
- ייעוד הגמלה - מניעת העברת זכות לגמלה (סעיף 303 לחוק)
- ייעוד הגמלה - מינוי מקבל הגמלה (סעיף 304 לחוק)
- ייעוד הגמלה - תשלום לבן זוג (סעיף 305 לחוק)
- ייעוד הגמלה - תשלום לקיבוץ או למושב שיתופי (סעיף 306 לחוק)
- ייעוד הגמלה - חלוקת קצבה של זכאי הנמצא במוסד (סעיף 307 לחוק)
- ייעוד הגמלה - חוב של גמלה (סעיף 308 לחוק)
- ייעוד הגמלה - תשלום למי שסיפק מצרכים חיוניים (סעיף 309 לחוק)
- ייעוד הגמלה - מענק במקרה פטירה (סעיף 310 לחוק)
- ייעוד הגמלה - פושט רגל (סעיף 311 לחוק)
- ייעוד הגמלה - קיזוז (סעיף 312 לחוק)
- ייעוד הגמלה - עיכוב תשלום קצבת ילדים - ערעור (סעיפים 314-313 לחוק)
- ייעוד הגמלה - החזרת גמלאות (סעיף 315 לחוק)
- תשלומי גמלה - אי-הפחתת קצבה ופקיעת זכות לקצבה (סעיף 316 לחוק)
- תשלומי גמלה - אופן תשלומם של גמלאות (סעיף 317 לחוק)
- תשלומי גמלה - תחילת זכות (סעיף 318 לחוק)
- תשלומי גמלה - שמירת זכויות (סעיף 319 לחוק)
- תשלומי גמלה - גמלאות כפל (סעיף 320 לחוק)
- תשלומי גמלה - ניכוי מקצבה (סעיף 321 לחוק)
- תשלומי גמלה - סכום מירבי לתביעות תלויים ושאירים (סעיף 322 לחוק)
- תשלומי גמלה - גמלאות בחירה (סעיף 323 לחוק)
- תשלום גמלה - הנמצא בחוץ לארץ (סעיף 324 לחוק)
- תשלום גמלה - תנאי לתשלום גמלה למי ששהה מחוץ לישראל (סעיף 324א לחוק)
- תשלום גמלה - שלילת גמלה משוהה שלא כדין (סעיף 324ב לחוק)
- תשלום גמלה - אסיר (סעיף 325 לחוק)
- תשלום גמלה - שלילת גמלה בגלל פשע (סעיף 326 לחוק)
- תשלום גמלה - מסירת מידע מטעה (סעיף 327 לחוק)
- תביעות נגד צד שלישי - זכות לתביעה (סעיף 328 לחוק)
- תביעות נגד צד שלישי - זקיפת פיצויים לחשבון הגמלה (סעיף 329 לחוק)
- תביעות נגד צד שלישי - חלוקת פיצויים מצד שלישי (סעיף 330 לחוק)
- תביעות נגד צד שלישי - אין המעביד חב לצד שלישי (סעיף 331 לחוק)
- תביעות נגד צד שלישי - גמלה לעניין פיצויי נזיקין (סעיף 332 לחוק)
- תביעות נגד צד שלישי - היוון (סעיף 333 לחוק)
- דמי ביטוח (סעיפים 373-334א לחוק) - פרשנות
- הוראות כלליות - הוראות יסוד (סעיף 335 לחוק)
- הוראות כלליות - תחומה של תקופת תשלום (סעיף 336 לחוק)
- הוראות כלליות - שיעור דמי ביטוח (סעיף 337 לחוק)
- הוראות כלליות - דמי ביטוח נפגעי עבודה ואימהות (סעיף 340 לחוק)
- הוראות כלליות - שיעורים מופחתים (סעיף 341 לחוק)
- הוראות כלליות - החייבים בתשלום דמי ביטוח (סעיף 342 לחוק)
- הוראות כלליות - דמי ביטוח מופחתים (סעיף 342 לחוק)
- הכנסה לעניין דמי ביטוח - חישוב הכנסתו החודשית של עובד (סעיף 344 לחוק)
- הכנסה לעניין דמי ביטוח - חישוב הכנסתו השנתית של מבוטח אחר (סעיף 345 לחוק)
- הכנסה לעניין דמי ביטוח - הקצאת מניות (סעיף 345א לחוק)
- הכנסה לעניין דמי ביטוח - הכנסה מפנסיה מוקדמת (סעיף 345ב לחוק)
- הכנסה לעניין דמי ביטוח - חישוב הכנסתו של מבוטח ברשות (סעיף 346 לחוק)
- הכנסה לעניין דמי ביטוח - סמכות קביעה (סעיף 347 לחוק)
- הכנסה לעניין דמי ביטוח - סכום מירבי, סכום מזערי וסכום שלא יובא בחשבון (סעיף 348 לחוק)
- הכנסה לעניין דמי ביטוח - שינוי לוח י"א (סעיף 349 לחוק)
- הכנסה לעניין דמי ביטוח - הכנסות פטורות מדמי ביטוח (סעיף 350 לחוק)
- הכנסה לעניין דמי ביטוח - פטור מתשלום דמי ביטוח (סעיף 351 לחוק)
- הכנסה לעניין דמי ביטוח - תקנות בדבר הכנסות מסויימות (סעיף 352 לחוק)
- תשלומים ודו"חות - מועד התשלום (סעיף 353 לחוק)
- תשלומים ודו"חות - זקיפת תשלומים (סעיף 354 לחוק)
- תשלומים ודו"חות - חובת דיווח וייחוס תשלומים (סעיף 355 לחוק)
- תשלומים ודו"חות - קנס על אי-הגשת דו"ח (סעיף 356 לחוק)
- תשלומים ודו"חות - קביעת דמי ביטוח בהיעדר דו"ח (סעיף 357 לחוק)
- קביעת דמי ביטוח בניגוד לדו"ח (סעיף 358 לחוק)
- תשלומים ודו"חות - ערר על קביעת דמי ביטוח (סעיף 359 לחוק)
- תשלומים ודו"חות - שיטת גביה (סעיף 360 לחוק)
- תשלומים ודו"חות - סמכות לתת הנחה (סעיף 361 לחוק)
- תשלומים ודו"חות - החזרת תשלומי יתר (סעיף 362 לחוק)
- תשלומים ודו"חות - מחיקת חוב דמי ביטוח (סעיף 363 לחוק)
- תשלומים ודו"חות - דרישה לתשלום חוב דמי ביטוח בתוך שבע שנים (סעיף 363א לחוק)
- פיגורים - תשלום פיגורים (סעיף 364 לחוק)
- פיגורים - שמירת זכות לגמלה (סעיף 365 לחוק)
- פיגורים - הפחתת גמלה ושלילתה מחמת פיגור (סעיף 366 לחוק)
- פיגורים - הקלות בגביית דמי ביטוח (סעיף 367 לחוק)
- פיגורים - הסכם תשלומים (סעיף 368 לחוק)
- פיגורים - אי-רישום ואי-תשלום דמי ביטוח - אחריות מעביד (סעיף 369 לחוק)
- פיגורים - ויתור (סעיף 370 לחוק)
- הוראות מיוחדות - הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח (סעיף 371 לחוק)
- הוראות מיוחדות - ועדת שומה (סעיף 372 לחוק)
- הוראות מיוחדות - ניכוי מתשלומים אחרים (סעיף 373 לחוק)
- הוראות מיוחדות - מועד חיוב מיוחד בדמי ביטוח (סעיף 373א לחוק)
- ביצוע אמנות (סעיף 374 לחוק)
- הדדיות בביטוח אזרחי חוץ (סעיף 375 לחוק)
- הוראות מיוחדות לשעת חירום (סעיף 376 לחוק)
- ביטוח חיילים (סעיף 377 לחוק)
- הודעה לחייל משוחרר (סעיף 377א לחוק)
- סוגים מיוחדים של מבוטחים (סעיף 378 לחוק)
- ביטוח עובד זר המועסק באיזור (סעיף 378א לחוק)
- רישום (סעיף 379 לחוק)
- מבוטח שלא נרשם (סעיף 380 לחוק)
- עיגול סכומים (סעיף 181 לחוק)
- זקיפת תשלומים בחיובים אחרים (סעיף 382 לחוק)
- פיקוח (סעיף 383 לחוק)
- חובת עדכון פרטים (סעיף 383א לחוק)
- סמכות לדרוש ידיעות רשמיות (סעיף 384 לחוק)
- קבלת מידע מרשות המיסים בישראל (סעיף 384א לחוק)
- חישובי מועדים (סעיף 385 לחוק)
- ייצוג ושכר טירחה (סעיף 386 לחוק)
- הענקות - מתן הענקה (סעיף 387 לחוק)
- הענקות - מימון (סעיף 388 לחוק)
- שינוי שיעור ההפרשה (סעיף 389 לחוק)
- התחשבות בתקנות בשיעור ההפרשה (סעיף 390 לחוק)
- בית-הדין לעבודה - סמכות בית-הדין לעבודה (סעיף 391 לחוק)
- בית-דין לעבודה - בעלי דין (סעיף 392 לחוק)
- בית-דין לעבודה - תובענה של מעביד בהיעדר תובענה של עובד (סעיף 393 לחוק)
- בית-דין לעבודה - מניעת טיעון (סעיף 394 לחוק)
- בית-דין לעבודה - השתתפות בתקציב בית-הדין לעבודה (סעיף 395 לחוק)
- בית-דין לעבודה - קביעת מועדים (סעיף 396 לחוק)
- בית-דין לעבודה - סיוע משפטי (סעיף 397 לחוק)
- עונשין וביצוע - עונשין (סעיף 398 לחוק)
- עונשין - בית-המשפט המוסמך (סעיף 399 לחוק)
- עונשין - ביצוע (סעיף 400 לחוק)
- עונשין - העברת סמכויות - תחילה - הוראות מעבר - הוראות מתמצות (סעיפים 404-401 לחוק)
- הוראה מיוחדת לגבי תושבי קבע (סעיף 405 לחוק
- הוראות מיוחדות לעניין הסכמים לפי סעיף 9 (סעיף 406 לחוק)
- דמי הסתגלות מיוחדים וגמול פרישה - הוראות מיוחדות (סעיף 407 לחוק)
בקע מפשעתי (סעיף 84 לחוק)
1. הדיןסעיף 84 לחוק הביטוח לאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 קובע כדלקמן:
"84. בקע מפשעתי
אין רואים בבקע מפשעתי תוצאה מפגיעה בעבודה אלא-אם-כן:
(1) הופעת הבקע באה תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באזור קיר הבטן;
(2) עקב הופעת הבקע הפסיק המבוטח את עבודתו וקיבל טיפול רפואי תוך 72 שעות מהופעת הבקע;
(3) הודעה על התקף כאבים עקב הבקע נמסרה למוסד או למעביד תוך 72 שעות מהופעתם, להוציא ימי מנוחה שבועית, חג או שבתון שעל-פי חיקוק, נוהג, חוזה עבודה או הסכם קיבוצי אין המבוטח עובד בהם; ואולם המוסד רשאי, לפי שיקול-דעתו, לראות בבקע תוצאה מפגיעה בעבודה אף אם לא נמסרה הודעה כאמור."
2. כללי
סוגיית ההכרה בבקע מפשעתי כתאונת עבודה הינה מורכבת ונפתלת. ראשיתה בפסיקה של בתי-הדין של המוסד לביטוח לאומי, אשר פעלו עוד בטרם הקמת בתי-הדין לעבודה, בלא מבחן משפטי מוגדר הנוגע לעניין ונזקקו במיוחד להיבטים הרפואיים ולהבחנות בין סוגי בקע שונים {ד"ר ש' קובובי רמ"ח ושס"ה סוגיות בתאונת עבודה (הוצאת לשכת עורכי-הדין, 1994), 52}.
בשנת 1964 תוקן החוק, על-פי מודל חקיקתי במדינת מיסיסיפי בארצות-הברית, ונקבעו בו מבחנים ברורים להכרה בבקע מפשעתי כתאונת עבודה.
התיקון לחוק משתקף כיום בסעיף 84 לנוסח המשולב של החוק משנת 1995, אשר נוסחו הובא לעיל {עב"ל 189/06 חיים דוניאץ נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-אר 2007(1), 541 (2007)}.
סעיף 84 לחוק הביטוח הלאומי, קובע שלושה תנאים מצטברים שבהתקיימם יראו בבקע המפשעתי כתאונת עבודה:
האחד, הופעת הבקע באה תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל או פגיעה במישרין באיזור קיר הבטן.
השני, עקב הופעת הבקע המבוטח הפסיק את עבודתו וקיבל טיפול רפואי תוך 72 שעות מהופעת הבקע.
השלישי, הודעה על התקף כאבים עקב הבקע נמסרה למוסד או למעביד תוך 72 שעות מהופעתם.
די באי-עמידה באחד התנאים שלעיל, על-מנת שבקע מפשעתי לא יוכר כתאונה בעבודה {ב"ל (נצ') 1798/04 אחמד עומר נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2005(2), 4892 (2005)}.
אירוע של בקע מפשעתי הוא ייחודי בכך, שלמרות שהוא נובע מתאונה שאירעה תוך כדי ועקב עבודתו של המבוטח, אין להכיר באירוע זה כתאונת עבודה, אלא, אם נתקיימו התנאים המצטברים שנקבעו בסעיף 84 לחוק הביטוח הלאומי {עב"ל 868/97 פנטוביץ לייב דוד נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לה 561}.
חיזוק לכך שהמחוקק צמצם את המושג "תאונת עבודה" במקרה של בקע מפשעתי, ניתן למצוא בלשון החוק, הבאה על דרך השלילה: "אין רואים בקע מפשעתי תוצאה מפגיעה בעבודה אלא אם..." {דב"ע לד/31-0 מוריס בסיס נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ה 161{.
כלומר, מלכתחילה אין להכיר באירוע של בקע מפשעתי כתאונת עבודה, אלא אם הצליח התובע להוכיח את התנאים המצטברים כנדרש בסעיף 84 לחוק הביטוח הלאומי {עב"ל 1348/00 יבגני יוספין נ' המוסד לביטוח לאומי - סניף באר-שבע, תק-אר 2007(4), 5634 (2007)}.
כך לדוגמה, ב- ב"ל (ב"ש) 1930/07 {יבגני יוספין נ' המוסד לביטוח לאומי - סניף באר-שבע, תק-עב 2007(4), 5634 (2007)} קבע בית-הדין כי התנאים המצטברים, הנדרשים להכרה בבקע המפשעתי כ- "תאונת עבודה", לא נתקיימו, קרי, לא התקיים התנאי של מאמץ לא רגיל וכי המדובר בפעולה לא רגילה במסגרת הפעולות שהתובע עושה מדי יום. כמו-כן, לא התקיים התנאי של הפסקת העבודה בעקבות הופעת הבקע, שכן, התובע העיד כי המשיך לעבוד לאחר האירוע, וזאת עד למועד בו עבר את הניתוח מספר חודשים לאחר-מכן.
על-מנת שבקע מפשעתי יוכר בתאונת עבודה צריך שיתמלאו מספר תנאים מצטברים ורק לגבי אחד מהם, זה המצויין בסעיף-קטן 84(3), ניתן למוסד לביטוח לאומי, שיקול-דעת כדי להכיר בתאונה כפגיעה בעבודה, אף אם לא התמלא אותו תנאי.
כפי שנראה, הופעת הבקע חייבת לבוא תוך כדי עבודה ואפילו נגרם הבקע תוך כדי העבודה ועקב העבודה, אך לא הופיע אותה שעה, אין הוא בא בגדר תאונת עבודה {דב"ע לג/13-0 יצחק הס נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ד 262}.
כמו-כן, נדרש כי הופעת הבקע תוך כדי עבודה תבוא כתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באיזור קיר הבטן.
על בית-הדין לקבוע את מועד הופעת הבקע והאם קיים קשר סיבתי בינו לבין המאמץ הבלתי-רגיל. שאלה זו היא שאלה מעורבת של משפט ורפואה והיא מחייבת הגשת חוות-דעת רפואית טרם נתינת החלטה משפטית לגביה {דב"ע לג/13-0 יצחק הס נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ד 262}.
3. הרמת בלוני גז
ב- ב"ל (ת"א) 3736/07 {לוי אליהו נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2008(1), 10935 (2008)} קבע בית-הדין:
"6. אלא שלטעמנו יש לבחון את החריגות והתדירות של פעולה זו לאור התיאור הכללי של העובדה הכולל הרמות של בלונים במשקל 100 ק"ג כל יום במהלך העבודה כאשר נתקלים במדרגות.
בדיקת החריגות והתדירות צריכה להיעשות ביחס לכלל העבודה ולא כטענת התובע לפיה יש לבדוק את חריגות החזרת בלון מלא למשאית לעומת פריקתו מהמשאית.
הוכח כי התובע נאלץ כל יום במהלך עבודתו לסחוב בלונים כבדים במדרגות...
7. בחינת החריגות בעוצמה ובתדירות לאור עבודתו הכוללת של התובע מביאה למסקנה כי לא מדובר במאמץ חריג בעוצמתו ובתדירותו.
התובע נאלץ מידי יום להרים בלונים כבדים, לעיתים לצורך החזרתם למשאית ולעיתים קרובות הרבה יותר כדי למקמם במקומות אשר הגישה אליהם כוללת שימוש במדרגות. גם במקרה של מדרגות יש להרים את הבלון המלא באופן המצריך שיתוף פעולה של שני עובדים.
בחינת החריגות צריכה להיעשות כאמור לאור המכלול הכולל של הפעולות הדומות אף אם לא זהות.
התוצאה, איפוא, כי התביעה נדחית."
4. העמסת סחורה/הרמת משא
ב- ב"ל (ב"ש) 3173/05 {בן חמו מאיר נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2007(3), 6772 (2007)} קבע בית-הדין כי בפרק העובדות, לא נמצא כי במהלך האירוע נדרש מהתובע מאמץ חריג מכפי שהורגל במסגרת עבודתו כסוחר בגדים. זאת על-סמך הודעות וגרסאות שמסר התובע עצמו.
יוצא מכאן, כי לא התקיימה דרישת סעיף 84 לחוק הדורש כתנאי להכרה בבקע מפשעתי כתאונה בעבודה, הופעת הבקע תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באיזור קיר הבטן. ועל-כן התביעה נדחית.
ב- ב"ל (ב"ש) 2852/05 {גרשון אמה אלי נ' המוסד לביטוח לאומי - סניף באר-שבע, תק-עב 2007(2), 624 (2007)} קבע בית-הדין כי בהליך שבמסגרתו מתמנה על-ידי בית-הדין מומחה יועץ רפואי, בית-הדין נוהג, דרך-כלל, ליחס משקל רב לחוות-הדעת של המומחה מטעם בית-הדין.
זאת, מן הטעם שהאובייקטיביות של המומחה מטעם בית-הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, שאין הוא מעיד לפי בקשת צד ואין הוא מקבל שכרו מידי בעלי-הדין.
ב- ב"ל (ב"ש) 2498/06 {ב' י' נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2006(4), 4607 (2006)} קבע בית-הדין:
"7. כפי שניתן לראות, בכל ההזדמנויות שהיו לתובע עד היום התובע הודה כי הרמת ארגז הבירה היא עניין שגרתי כמו כל הרמת המשאות שנעשית במסגרת עבודתו במכולת. רק היום סיפר לנו התובע, כי עשה תנועה לא נכונה שלכאורה עושה את הפעולה של הרמת הארגז בגדר מאמץ לא רגיל. אין בידינו לקבל טענה זו, כאשר היא נטענת לראשונה היום ולא באף אחת מההזדמנויות הקודמות שהיו לתובע לטעון זאת: בטופס התביעה, בשאלון שמילא, בהודעה לחוקר וברישום הרפואי מקופת-חולים.
8. בנסיבות אלה, לא הוכח כי התובע ביצע מאמץ לא רגיל בעבודתו ביום 22.05.05 ועל-כן לא ניתן להכיר בבקע המפשעתי כתאונה בעבודה.
9. התביעה נדחית."
ב- ב"ל (יר') 10800/03 {ציון דן-שמעון נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2004(1), 5100 (2004)} קבע בית-הדין כי עבודתו של התובע כוללת אף הרמת משאות כבדים כדבר שבשגרה. נשיאת משאות כוללת אף את משיכתם מן הרכב. לפיכך, אין מדובר במאמץ בלתי-רגיל כנדרש בסעיף 84(1) לחוק.
5. "מאמץ בלתי-רגיל"
ב- תב"ע (נצ') נז/310-0 {אורי מלול נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 98(3), 215 (1998)} עסק בית-הדין בשאלה אם מאמץ מסויים הוא "רגיל" או שאיננו כזה, הינה שאלה שיש להשיב עליה באופן ספציפי לגבי האדם הנדון, שכן מאמץ זהה יכול להיות שגרתי לאדם אחד וחריג - לאחר.
בנוסף, מאמץ בלתי-רגיל איננו חייב להיות חסר תקדים. לשם הכרה בכך שמאמץ מסויים הינו חריג - אין צורך להגיע למסקנה שהוא המאמץ הרב ביותר שאותו מבוטח השקיע אי פעם, אלא די בכך שהוא לא יהיה מאמץ שגרתי שהמבוטח רגיל להתאמץ בו.
6. "מאמץ בלתי-רגיל" ומינוי מומחה רפואי
קיומו של התנאי בדבר מאמץ בלתי-רגיל יקבע על-פי שתי אמות-מידה:
האחת, עוצמת המאמץ. התשובה לשאלה מהו מאמץ בלתי-רגיל תינתן על-פי התשובה לשאלה אם המאמץ שעשה הנפגע ביום שבו מדובר היה מאמץ אשר היה רגיל לעשות בעבודתו, או לא. ובשים-לב, כי יש להתייחס באופן סובייקטיבי לנפגע עצמו, שכן, הבקע מופיע בגופו של אדם מסויים על רקע מצבו של אותו אדם ועל רקע המאמצים שהוא רגיל להם ושסטיה מהם היא היא שיכולה להביא לתופעה הסוטה {דב"ע נא/121-0 מאיר הופמן נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כג 171}.
השניה, אי-תדירות המאמץ.
ב- ב"ל (נצ') 2577/02 {אברהם סבג נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2003(3), 4597 (2003)} קבע בית-הדין כי מאחר שלתובע אין טענה על פגיעה במישרין באיזור קיר הבטן, הרי שהאפשרות היחידה שהתביעה תתקבל היא אם ייקבע שהבקע הופיע כתוצאה ממאמץ בלתי-רגיל, ועל-כך בדיוק נסובה המחלוקת בין הצדדים.
על-כן משקבענו שהתובע ביצע מאמץ בלתי-רגיל ביום 09.04.02, עובר להופעת הבקע, ומאחר שזו נותרה השאלה היחידה שבמחלוקת, הרי שדין התביעה להתקבל.
ב- ב"ל (נצ') 1798/04 {אחמד עומר נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2005(2), 4892 (2005)} קבע בית-הדין כי פסיקת בית-הדין הארצי מתייחסת אל המושג "מאמץ לא רגיל" בזיקה לנתונים המיוחדים של כל נפגע.
לצורך הקביעה אם מאמץ הוא רגיל או בלתי-רגיל יש לתת משקל רב לתדירות.
על-פי עיקרון זה נקבע בפסיקת בית-דין כי מעידה חד-פעמית היא בלתי-שגרתית וגוררת עימה מאמץ לא רגיל, לעומת-זאת, נפגע שהיה רגיל להרים משאות כבדים ועשה זאת בתדירות גבוהה, לא הוכר כנפגע בעבודה.
פסיקת בית-הדין הארצי לעבודה מתייחסת לשני מצבים קיצוניים: מצד אחד אירוע חד-פעמי הנחשב כחריג ומצד שני עבודה מאומצת בתדירות גבוהה.
בין שני קצוות אלה משתרעים מצבים רבים ומגוונים של מאמץ שאינו אירוע חד-פעמי אך כזה שנעשה בתדירות לא גבוהה. בשלל מצבי ביניים אלה השאלה היא מה אמת-המידה הראויה לבחינת ההכרה בבקע מפשעתי כפגיעה בעבודה. במצבי ביניים יש לבחון את האירוע מן הזווית של שגרת העבודה של העובד.
שגרת העבודה, על-פי תפקידו הרגיל של העובד, היא שתקבע אם האירוע שגרם לבקע המפשעתי הוא תולדה של "מאמץ לא רגיל" אם לאו.
ככל שתפקידו של העובד ושגרת עבודתו כרוכים בהשקעת מאמץ פיסי מן הסוג שגרם לבקע המפשעתי, כך יחשב המאמץ ל-"רגיל"; והיפוכו-של-דבר: ככל שהמאמץ הפיסי שגרם לבקע המפשעתי נעשה מחוץ לשגרת העבודה והתפקיד של העובד, כך יחשב הדבר ל- "מאמץ לא רגיל".
בחינה זו היא עניין עובדתי מובהק, אשר מן הראוי שיעשה על יסוד תשתית ראייתית מסודרת ומפורטת אשר תבחן על-ידי הגורם המוסמך במוסד לביטוח לאומי ועל-ידי בית-הדין לעבודה {עב"ל 456/03 בוריס שוורץ נ' המל"ל, תק-אר 2004(4), 220 (2004)}.
ב- ב"ל (ת"א) 380/03 {פרטוש יוסף נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2004(2), 40 (2004)} קבע בית-הדין כי המסקנה המתבקשת מהאמור לעיל ובהסתמך על התיעוד הרפואי היא שהופעת בקע היתה כ- 10 חודשים לפני מועד האירוע הנטען, ולא נתקיימו בתובע התנאים הקבועים בסעיף 84 לחוק בהתייחס להופעת הבקע בחודש 01/02.
מאחר ועל-פי התיעוד הרפואי ועדות התובע עצמו, נגרם הבקע המפשעתי כ- 10 חודשים לפני מועד האירוע הנטען, הרי שאין לקבוע שמדובר בתאונת עבודה במועד זה ומיותר לבחון אם התקיימו התנאים המצטברים בסעיף 84 לחוק לעניין אירוע זה.
7. היעדר פניה לטיפול רפואי תוך 72 שעות מיום הופעת הבקע
ב- ב"ל (יר') 1662/98 {יוסף גולזר נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 99(3), 571 (1999)} קבע בית-הדין כי אחד משלושת התנאים המצטברים להכרה בבקע מפשעתי אשר נקבעו בסעיף 84 לחוק הוא כי הנפגע יפנה לקבלת טיפול רפואי תוך 72 שעות מיום הופעת הבקע.
בחומר שהוגש לבית-הדין אין כל רישום כי התובע קבל טיפול רפואי בגין הכאבים במפשעה, או בגין בקע מפשעתי {בשונה מבקע בטבור} בעת שפנה לטיפול רפואי ביום 18.04.94 או ביום 19.04.94. הדרישה שבסעיף 84 לחוק איננה מתמלאת על-ידי קבלת טיפול רפואי סתם או בקבלת טיפול רפואי עבור תלונה שאיננה בקע מפשעתי. הדרישה מיוחדת לעניין בקע מפשעתי ועל-כן יש לפרש את התנאי כך שהנפגע פנה לקבלת טיפול רפואי בגין הבקע המפשעתי תוך 72 שעות מיום הופעת הבקע. פירוש אחר ירוקן את התנאי מתוכנו.
על המבוטח להוכיח כי הוא ממלא אחר התנאים שבסעיף 84 לחוק. בנסיבות אלו, עולה בבירור כי התובע לא קיים את התנאי המחייב פניה לטיפול רפואי בגין הבקע המפשעתי תוך 72 שעות ממועד הופעת הבקע. זאת ועוד: אין כל ראיה כי הבקע המפשעתי, בשונה מהבקע בטבור, הופיע תוך כדי עבודה, שהוא תנאי נוסף להכרה בבקע כתאונת עבודה, ושונה משאלת מהות העובדה שביצע הנפגע עת הופיע הבקע או לקשר הסיבתי הרפואי בין הופעת הבקע לבין עבודתו של המבוטח.
בהיעדר הוכחה חותכת כי הבקע הופיע תוך כדי עבודה, לא ניתן להכיר בבקע כתאונת עובדה.
תנאי מוקדם לקביעת אחוזי נכות בגין הבקע המפשעתי הינו קביעה כי הבקע המפשעתי הופיעה עקב תאונת עבודה. משלא מילא התובע אחר התנאים בסעיף 84 לחוק, אין כל אפשרות לקובע כך, וממילא לא היתה הוועדה רפואית מוסמכת לפסוק לתובע אחוזי נכות בגין הבקע המפשעתי.
ב- תב"ע (נצ') נז/310-0 {אורי מלול נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 98(3), 215 (1998)} קבע בית-הדין כי פסקה (2) לסעיף 84 לחוק מחייבת הפסקת העבודה עקב הופעת הבקע ופניה לטיפול רפואי תוך 72 שעות מעת הופעת הבקע, כתנאים נוספים להכרה בבקע מפשעתי כתוצאה של פגיעה בעבודה, אשר-על-כן, התובע הפסיק את עבודתו עקב הופעת הבקע וגם תנאי זה התקיים בו.
8. שיקול-הדעת של המוסד לביטוח לאומי
על-פי סעיף 84(3) לחוק הביטוח הלאומי, נתון למוסד לביטוח הלאומי הנתבע, שיקול-דעת אם לדחות או לא לדחות תביעות בעניין בקע מפשעתי, מחמת העובדה שלא נמסרה לו או למעבידו של העובד, הודעה על הבקע תוך 72 שעות מעת הופעת הבקע. יודגש, כי שיקול-הדעת של בית-הדין לעבודה הוא מוגבל שכן, בית-הדין אמור רק לבחון את דרך קבלת ההחלטה של המוסד לביטוח לאומי {ב"ל (נצ') 1100/00 אלה קזנצב נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2001(1), 1780 (2001)}.
ב- ב"ל (נצ') 55943-05-12 {יוסף טולדנו נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (02.05.13)} צויין כי בסעיף 84 לחוק נקבעו כאמור התנאים להכרה בבקע מפשעתי כפגיעה בעבודה, ומופיעים בו התנאים המצטברים שעל המבוטח להוכיח על-מנת שתביעתו בעניין תוכר.
פסיקת בית-המשפט ציינה כי על-פי סעיף 84(1) אין רואים בקע מפשעתי כפגיעה בעבודה אלא אם הופעת הבקע הינה תוצאה של מאמץ ולא רגיל.
מבחן המאמץ הלא רגיל פורש בפסיקה בעקבות חוות-דעת רפואיות כמבחן סובייקטיבי של המתאמץ, זאת מחד; מאידך מאמץ לא רגיל אצל הרגיל במאמץ לא רגיל, למאמץ לא רגיל נחשב.
התנאי של הפסקת עבודה על-פי סעיף 84(2) עקב הופעת הבקע, פורש גם כשינוי לעבודה קלה יותר במהלך יום העבודה מבלי שהעבודה תופסק.
התנאי הנוסף של סעיף 84(2) לחוק, לעניין קבלת טיפול רפואי תוך 72 שעות מהופעת הבקע; פורש בפסיקת בית-המשפט למשל ככולל פניה לרופא משפחה לאו דווקא לכירורג, ונבצרות מלקבל טיפול תוך 3 ימים מאז הופעת הבקע - אינה שוללת את ההכרה בו.
מהתנאי שבסעיף 84(3) לחוק לעניין חובת ההודעה על הבקע תוך 72 שעות למוסד או למעביד - התעלמה פסיקת בית-המשפט למעשה לחלוטין.
ב- ב"ל (חי') 7269-12-14 {אחמד דראושה נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (28.06.15)} נקבע כי מנסיבות המקרה עולה באופן ברור, כי הבקע היה קיים עוד לפני האירוע והוא לא נגרם בעקבות האירוע מיום 26.02.13, אלא מדובר רק בהחמרת מצב.
בנסיבות אלה לא מתקיים סעיף 84(1) לחוק כי הופעת הבקע באה תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באזור קיר הבטן.
ב- ב"ל (נצ') 21475-08-14 {זהבה טלה נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (27.04.15)} נקבע כי סעיף 84 לחוק, קובע תנאים מיוחדים לצורך ההכרה בבקע מפשעתי כפגיעה בעבודה.
אין רואים בבקע מפשעתי תוצאה מפגיעה בעבודה אלא אם הופעת הבקע באה תוך כדי עבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באזור קיר הבטן.
ב- ב"ל (נצ') 14506-06-14 {אבי אמר נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (24.03.15); ב"ל (ת"א) 32895-05-10 רונן טלקר נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (18.04.12)} נקבע כי על-מנת להכיר בבקע מפשעתי כפגיעה בעבודה, חובה שיתקיימו התנאים הבאים:
ראשית, על הבקע להופיע תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באזור קיר הבטן.
שנית, כתוצאה מהופעת הבקע על התובע להפסיק את עבודתו ולקבל טיפול רפואי תוך 72 שעות מהופעת הבקע.
שלישית, על ההודעה על התקף כאבים עקב הבקע להימסר למוסד לביטוח לאומי או למעביד תוך 72 שעות מהופעתם.
בנוגע לדרישה השלישית, קרי מועד מסירת ההודעה, המחוקק בחר להקל עם התובעים, כך שבמניין ימי מסירת ההודעה למעסיק או למוסד לא ייכללו ימי מנוחה וימים שאין עובדים בהם במקום העבודה. אולם בנוגע לדרישה הראשונה והשניה, החוק אינו מקנה לנתבע שום שיקול-דעת.
ב- ב"ל (ת"א) 44186-04-12 {מיכאל קזקוב נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (25.01.15)} נקבע כי על-פי הדין, התנאים שנקבעו בסעיף 84 לחוק הם מצטברים ודי כי אחד מהם לא יתמלא, על-מנת לדחות תביעה להכרה בבקע מפשעתי כפגיעה בעבודה.
ב- ב"ל (ת"א) 16455-08-11 {גרינברג מנחם נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (14.01.15)} בית-הדין פסק כי הוכח שלתובע אירע אירוע תאונתי במסגרת עבודתו - הרמת מטען כבד - אשר כתוצאה ממנו נתקף התובע בכאבים עזים ובהמשך פנה לטיפול רפואי ובעטיו אושרה לו תקופת אי-כושר עבודה; לפיכך הורה בית-הדין כי עניינו של התובע יועבר למומחה יועץ רפואי לבחינת הקשר הסיבתי.
ב- ב"ל (חי') 31725-04-12 {מוחמד ג'ראדאת נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (26.08.13)} נקבע כי סעיף 84 לחוק דורש פניית לקבלת טיפול רפואי עקב הבקע, תוך 72 שעות מהאירוע, והתובע לא פנה לקבלת טיפול רפואי עקב הבקע, אלא פנה לקבלת טיפול בשל הפגיעות מהאירוע באזור צוואר, ראש וכד', ורק כתיאור של מצב מהעבר הוזכר, שהתובע סובל מעברו מבקע מפשעתי מימין, כך שהתובע לא פנה לקבלת טיפול רפואי עקב הבקע, ולא קיבל טיפול רפואי בכל הקשור לבקע, תוך 72 שעות ממועד התאונה.
גם למעסיק, לא הודיע התובע על כאבים באזור המפשעה, או על פגיעה במהלך הנפילה באזור הבטן או המפשעה.
ב- ב"ל (ת"א) 28012-08-12 {רווה סאלמי נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (10.11.13); ב"ל (נצ') 18171-10-13 {ניסים חזן נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (10.11.13)} נקבע כי "מאמץ לא רגיל" ייקבע על-פי התשובה לשאלה אם המאמץ שעשה הנפגע ביום שבו מדובר היה מאמץ אשר היה רגיל לעשותו בעבודתו, או לא. בנוסף, יש להתייחס באופן סובייקטיבי לנפגע עצמו וכן יש לתת משקל רב לתדירות.
השאלה אם היה מאמץ לא רגיל בעבודה, יש לבחון מן הזווית של שגרת העבודה.
ככל שתפקידו של העובד ושגרת עבודתו כרוכים בהשקעת מאמץ פיסי מן הסוג לגרם לבקע המפשעתי, כך יחשב המאמץ ל"רגיל"; והיפוכו-של-דבר: ככל שהמאמץ הפיסי שגרם לבקע המפשעתי נעשה מחוץ לשגרת העבודה והתפקיד של העובד, כך יחשב הדבר ל'מאמץ לא רגיל.
ב- ב"ל (ב"ש) 35838-12-10 {נסים ביטון נ' המוסד לביטוח לאומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (01.03.12)} נקבע כי על-פי סעיף 84(1) לחוק על-מנת שבקע מפשעתי יוכר כתאונת עבודה על הבקע להופיע תוך כדי העבודה וכתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באזור קיר הבטן.
על התובע נטל הראיה להוכיח כי תוך כדי עבודתו ארע לו "אירוע תאונתי" ועליו להביא, בשלב ראשון, ראשית ראיה שאכן קרה "אירוע תאונתי" בעבודה הקושר את הפגיעה לעבודה.
ועל-כן, נוכח הראיות שהובאו לעיל בהרחבה, הסתירות בין הצהרותיו והודעותיו השונות של התובע בפני חוקר הנתבע ובבית-הדין, הסתירות בין האמור בעדותו לבין הרישומים הרפואיים והרושם אשר הותיר התובע - נקבע כי לא הוכח, ולו בראשית ראיה, כי הבקע המפשעתי ממנו סבל התובע אירע תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל.

