נושא משרה

1. הדין
סעיף 1 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובע כדלקמן:

"1. הגדרות (תיקונים: התשס"ה, התשס"ז (מס' 2), התש"ע (מס' 3), התשע"א (מס' 3), (מס' 4), התשע"ג, התשע"ד (מס' 3))
..."נושא משרה" - מנהל כללי, מנהל עסקים ראשי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי, כל ממלא תפקיד כאמור בחברה אף אם תוארו שונה, וכן דירקטור או מנהל הכפוף במישרין למנהל הכללי..."

2. היסטוריה חקיקתית
כיום, לאחר חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך {תיקוני חקיקה, התשע"א-2011, 206 (להלן: "התיקון")}, סעיף 1 לחוק ניירות ערך מפנה להגדרה הנקובה בחוק החברות {הצעת חוק החברות, התשנ"ו-1996, ה"ח 2, 10}.

פסיקת בית-המשפט {ע"א 294/88 רכטר נ' מפרק חיים שכטר חברה לבניין והשקעות בע"מ, פ"ד מו(1), 362, 368 (1991) (להלן: "עניין רכטר")} דנה בהגדרה וגמישותה ונקבע כי הגדרת "נושא משרה" זוכה לפרשנות מרחיבה, ישנם בעלי תפקידים, אשר מכוח תואר משרתם עצמו ייחשבו כנושאי משרה בחברה; ומצויים בעלי תפקידים, אשר בשל מכלול הנסיבות הספציפיות, כגון מעמדם והשפעתם בחברה, הסמכויות והכוח שריכזו בידם בפועל, מהות התפקידים שהוטלו עליהם, אופי העסקתם ונסיבות נוספות כיוצא באלה, ייחשבו כנושאי משרה בחברה - יהא תואר משרתם אשר יהא.

פסיקת בית-המשפט ראתה במונח נושא משרה, פתוח ובלתי מוגדר, אשר מטיל על בית-המשפט את המשימה ליצוק תוכן לתוכו ולהחילו על-פי נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה, תוך התחשבות בצורכי החברה ההולכים ומשתנים {עניין רכטר; הגדרת "נושא משרה" פר"ק (חי') 793-06 ס.מ. אלכס בע"מ בפירוק נ' כונס הנכסים הרשמי חיפה, פורסם באתר האינטרנט נבו (14.07.09); פר"ק (יר') 839/03 כונס הנכסים הרישמי בתפקידו כמפרק עמותת ביקור חולים הוספיטל נ' עזבון המנוח יוסף כהן ז"ל, פורסם באתר האינטרנט נבו (20.12.11); פר"ק (חי') 1048-08 עורך-דין אליעד שחם נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם באתר האינטרנט נבו (19.12.10); בש"א (ב"ש) 6474/03 קוראל ייצור ותעשיות מטבחי עלית בע"מ נ' ניר ורדי, פורסם באתר האינטרנט נבו (27.04.06); פר"ק (חי') 2668-08-09 צ.א.מ.א הובלת דלק בע"מ (בפירוק) נ' שחר בן מאיר, עו"ד, מפרק החברה, פורסם באתר האינטרנט נבו (31.05.11)}.

אמנם, פסיקת בית-המשפט דנה בסעיף 1 לפקודת החברות (נוסח חדש), התשמ"ג-1983 (להלן: "פקודת החברות"), אשר הגדרתו רחבה מההגדרה הנקובה בחוק החברות.

בהגדרות שני החיקוקים המחוקק הוסיף לתחולת ההגדרה הפורמאלית הגדרה מהותית ורחבה, וקבע כי ההגדרה תחול גם על נושא משרה אחר {בכל סעיף בלשון זו או אחרת - בפקודת החברות "או בעל משרה אחרת שבה" בחוק החברות " כל ממלא תפקיד כאמור בחברה אף אם תוארו שונה, וכן מנהל אחר הכפוף במישרין למנהל הכללי"}.

בפקודת החברות דרגת נושא המשרה לא סויגה, בחוק החברות ברישא הדרגה סויגה לשכבת המנהלים הראשונה {דירקטוריון}, השניה {המנכ"ל} וכן לקבוצת משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי, ובסיפא הוחלה ההגדרה גם לגבי הכפופים במישרין לשניה {למנכ"ל}.

בהתאם לכך, ישנם שינויי נוסח קלים בין החיקוקים, אולם מהותם דומה - אל לנושא המשרה לחמוק מרשת האחריות בשל הגדרות יבשות, או העדרן.

המהות אם-כן זהה, אולם הפרישה שונה - השאלה מי יוגדר בהיררכיית הדרגות בארגון כ"נושא משרה" משתנה בין החיקוקים.

בפקודת החברות ((נוסח חדש), התשמ"ג-1983, תפורש הגדרת "נושא משרה" בהרחבה ותחול אף מעבר לדרג הניהולי הסטנדרטי המצויין, ואילו בחוק החברות, התשנ"ט-1999, תחול ההגדרה על הדרגה הניהולית הבכירה בארגון או למנהל הכפוף למנהל הכללי במישרין.

ניתן גם ניתן ללמוד מעניין רכטר {ע"א 294/88} ולהכיר אף בגורמים חיצוניים לחברה, אשר העניקו שירותים מקצועיים לחברה, אך דה-פקטו שימשו כנושאי משרה {אך לא ניתן להם התואר באופן רישמי} כמי שחוסים תחת ההגדרה של נושאי משרה.

לפי טענות דומות הנוגעות לפרשנות "נושא משרה" לפי סעיף 1 לחוק החברות ניתן לראות, כי מטרת המחוקק היא לבחון באופן מהותי את בעל התפקיד, מבלי להזדקק מראש להגדרות ברורות וחד-משמעיות שאינן גמישות דיין ומתאימות למציאות הדינאמית המִשתנה של בעלי תפקידים כאלו ואחרים שימלאו תפקיד בכיר ומשמעותי בחברה.

אולם, עקב הגדרת תואר המשרה שיוצמד להם, לא ניתן יהיה לראות בהם "נושאי משרה" לשם הכפּפתם לחובות שמטיל החוק על אותם בעלי משרה {ת"פ (ת"א) 40162/05 מדינת ישראל נ' אלגור, פורסם באתר האינטרנט נבו (06.01.09)}.

כך, שאלת היותו של אדם "נושא משרה" תיבחן באופן מהותי הן בתחום האזרחי והן בתחום הפלילי.
ב- ת"פ (ת"א) 1050/09 {מדינת ישראל נ' עומר לבבי, תק-של 2014(4), 42501 (2014) קבע בית-המשפט כי שאלת היותו של אדם "נושא משרה" תיבחן במבחן מהותי ולא רק על-פי הגדרת תואר התפקיד שלו בחברה.

כך למשל, ב- ת"פ 40162/05 {מדינת ישראל נ' אלגור, פורסם באתר האינטרנט נבו (06.01.09)} נקבע לגבי הגדרת "נושא משרה" בסעיף 1 לחוק החברות {ההתייחסות היא להגדרה בטרם תיקון מס' 16 מיום 15.03.11}.

מהגדרה זו עולה כי מטרת המחוקק היא לבחון באופן מהותי את בעל התפקיד, מבלי להזדקק מראש להגדרות ברורות וחד-משמעיות שאינן גמישות דיין ומתאימות למציאות הדינאמית המִשתנה של בעלי תפקידים כאלו ואחרים שימלאו תפקיד בכיר ומשמעותי בחברה, ואך עקב הגדרת תואר המשרה שיוצמד להם, לא ניתן יהיה לראות בהם "נושאי משרה" לשם הכפּפתם לחובות שמטיל החוק על אותם בעלי משרה.

וב- ת"פ 40213/05 {מדינת ישראל נ' גבעוני ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (26.12.12)} בהגדרות שני החיקוקים המחוקק הוסיף לתחולת ההגדרה הפורמאלית הגדרה מהותית ורחבה, וקבע כי ההגדרה תחול גם על נושא משרה אחר.

ב- ת"א (מרכז) 14281-05-10{ראובן גולדשמיט נ' טי, תק-מח 2015(2), 12560 (2015)} קבע בית-המשפט על-פי הדין ניתן לחייב אורגן או נושא משרה בחובות החברה גם שלא בדרך של הרמת מסך ההתאגדות.

סעיף 54(א) לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובע בעניין אחריות יחידי אורגן כדלקמן:

"54. אחריות יחידי האורגן (תיקון התשס"ה)
(א) אין בייחוס פעולה או כוונה של אורגן, לחברה, כדי לגרוע מהאחריות האישית שיחידי האורגן היו נושאים בו אילולא אותו ייחוס.
(ב) בוטל."
דברים אלה קיבלו משנה-תוקף בסעיף 1 לחוק החברות בו נקבע, כי מנהל הינו "נושא משרה".

ככלל, נושא משרה בחברה הפועל כשלוח או כאורגן שלה אינו חב באחריות אישית לחובות החברה. עם-זאת יתכנו מצבים שבהם נושא המשרה עשוי לחוב באופן אישי כלפי צדדים שלישיים או שניהל איתם משא ומתן בחוסר תום-לב, גם אם האורגן לא היה צד להסכם.

בתי-המשפט, מאז כניסתו של חוק החברות החדש לתוקף, ראו לעשות שימוש בהטלת חבות על האורגנים של החברה.

כלל הוא במשפטנו שהתאגיד כאישיות משפטית נפרדת נושא באחריות לעוולות בנזיקין, כמו גם באחריות בפלילים. עם-זאת גזירת אחריותו הנזיקית של התאגיד מפעולותיו של אורגן או נושא משרה בתאגיד אינה מונעת הטלת אחריות נזיקית על אותו אורגן או נושא משרה עצמו.

אחריותם האישית של הפועלים במסגרתו של התאגיד עומדת איפוא בזכות עצמה {ע"א 8133/03 יצחק נ' לוטם, פורסם באתר האינטרנט נבו (27.10.04)}.

אין בהיותו של אדם אורגן של תאגיד כדי לחסנו מפני הטלת חבות אישית בשל עוולה נזיקית או בשל הפרת חובה חוקית אחרת שבוצעה על ידיו במסגרת תפקידו בתאגיד {ע"א 10385/02 מכנס נ' ריג'נט השקעות בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (17.12.03)}.

ב- ע"א 313/08 {עזמי נשאשיבי נ' איהב ניראוי, פורסם באתר האינטרנט נבו (01.08.10)} קבע בית-המשפט את המבחן לצורך הטלת אחריות אישית על אורגן של חברה, לרבות נושא משרה בה, הוא אותו מבחן רגיל הקיים בדיני הנזיקין, קרי קיום יסודות העוולה {רע"א 7875/06 זלץ נ' הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (29.11.09)} יחד-עם-זאת, על המבקש להטיל אחריות אישית על אורגן או נושא משרה בחברה, ישנה חובה להצביע על עילה ספציפית נגד האורגן או נושא המשרה ולהניח תשתית ראייתית אשר ממנה עולה כי האורגן או נושא המשרה קיים את יסודותיה.

שאם-לא-כן, ניתן אולי להיפרע מן החברה, אך לא מן האורגן או נושא המשרה {ע"א 2273/02 חברת פסל בע"מ נ' חברת העובדים השיתופית הכללית בא"י בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (31.12.03)}.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

נושא משרה